14 ספטמבר 2012 | 10:19 ~ 8 תגובות | תגובות פייסבוק

"לינקולן", הטריילר

המון זמן עובדים סטיבן ספילברג וטוני קושנר ("מלאכים באמריקה") על התסריט ל"לינקולן". אחרי עיכוב של שנים, הסרט סוף סוף יוצא. כתמיד עם ספילברג, אני סקרן אימים. וכרגיל עם ספילברג כשהוא עוסק בהיסטוריה אני גם משקשק מפחד. ככה נראה הטריילר לסרט שייצא בעוד חודשיים. דעות?


נושאים: בשוטף

8 תגובות ל - “"לינקולן", הטריילר”

  1. איתן 14 ספטמבר 2012 ב - 11:06 קישור ישיר

    נראה מצוין. פעם ראשונה מזה הרבה זמן שאני מחכה לסרט של ספילברג.

    אבל מעניין להסתכל על האסטרטגיה: כרגע "המאסטר" נראה (לי) כזוכה הבטוח באוסקר. גם בגלל שהוא (כנראה) טוב מאוד-מאוד-מאוד, וגם בגלל שאין לו ממש מתחרים (למרות הביקורות הטובות על "אנה קרנינה", הוא לא יהיה באמת יריב). את "לינקולן" אף אחד לא ראה, ולא קראתי עליו בדל ביקורת.

    השאלה היא אם החשיפה של "המאסטר" לא היתה מוקדמת מדי. בשנה שעברה, הויינסטנים הצליחו להשאיר את "הארטיסט" באויר כמעט שנה, מפסטיבל קאן באביב, ועד הזכיה באוסקר, בחורף שלאחר מכן. האם הם יצליחו לעשות את אותו דבר עם "המאסטר"?
    ואם "לינקולן" באמת טוב כמו שהוא נראה, נדמה לי שהוא יחשף בול ברגע המתאים לאקדמיה.

    מה שנראה לי בטוח מהטריילר הזה הוא מועמדות נוספת, ואולי אפילו זכיה, לדניאל דיי לואיס. כבר מהטעימה הקטנה הזו ניתן לראות שהאיש הזה הכניס כמויות עצומות של אנרגיה אל מתחת לנראות מאופקת משהו. הר געש שעומד להתפרץ בכל רגע. בקטגוריית המשחק תהיה מלחמת עולם בין דיי לואיס לבין פיניקס ("המאסטר"), וגם כאן זה מאוד תלוי אם הבאז סביב "המאסטר" לא ישכח עד אז.

  2. גיא 14 ספטמבר 2012 ב - 11:31 קישור ישיר

    מי שמכיר אותי יודע ששפילברג הוא הבמאי המשמעותי ביותר בחיי (מי שמעוניין יכול לפשפש בבלוג שלי כדי לקרוא על מפגש דמיוני שהיה לי איתו). עוד לא היה סרט היסטורי אחד של שפילברג שראיתי ואהבתי (לא ראיתי את מינכן) והייתי בטוח שאני אשנא את הטריילר. אולי זה כי חשבתי ששני הסרטים שלו משנה שעברה היו מעולים ואני כבר במצב רוח שבו אני די שבוי אבל זה נראה לי טריילר נפלא והציפיות שלי בשמיים. לצערי הלב לא מקשיב להיגיון כשזה מגיע לשפילברג.

  3. רז-ש 14 ספטמבר 2012 ב - 11:46 קישור ישיר

    אני חושב שהמסטר יהיה מועמד מוביל, אבל לא לזכיה בפרס הראשי. מהבאז עליו נשמע שהוא קרוב לודאי יצירת מופת והסרט הטוב ביותר שיצא השנה, אבל גם אולי קצת קשה לעיכול לחלק הגדול מחברי האקדמיה השמרנים.
    אני חושב שהתחרות השנה תהיה בין לינקולן לבין חיי פאי. הבכורה של חיי פאי תהיה בעוד חודש בניו יורק וצריך לחכות לראות איך זה מתקבל, אבל מההיכרות עם הספר, ובהתחשב בעובדה שמביים את זה אנג לי (כנראה הבימאי היחיד שמסוגל לעבד את הספר הזה לסרט) אני חושב שכתוב על זה אוסקר.
    אין ספק אבל שהשנה מסתמנת כקרב הענקים הגדול ביותר על האוסקרים זה שנים.
    וכמובן יש את דניאל די לואיס נגד חואקין פיניקס. שני השחקנים הטובים ביותר שפועלים היום בעולם. נדמה לי שכאן דוקא לחואקין יש את היתרון, פשוט בגלל שלדי לואיס יש כבר שניים ולחואקין עדיין לא. כן, זה משהו שהאקדמיה מתחשבת בו, במיוחד במצבים של שובר שיוויון דמיוני.

    אני אישית לפחות מחכה מאוד ללינקולן בגלל די לואיס ובגלל הסיפור ההיסטורי המרתק. ולמרות שפילברג. הייתי שמח אם בימאי אחר, מקורי קצת יותר, היה מביים את זה. אבל זה מה יש. ומתי לעזעזל יהיה תאריך יציאה רשמי למסטר בארץ? ואיך משיגים כרטיסים לטרום בכורה?

    • איתן 14 ספטמבר 2012 ב - 12:09 קישור ישיר

      "אולי קצת קשה לעיכול לחלק הגדול מחברי האקדמיה השמרנים"

      אולי. אבל להרגשתי חברי האקדמיה פשוט יכירו בעובדה שפול תומס אנדרסון הגיע לפרקו. עכשיו זה הזמן שלו (בדומה, אגב, למה שאני מעריך שיקרה עם "תיבת נוח", הפרויקט הבא של דארן ארונופסקי. גם הוא במאי לא קל לעיכול עבור האקדמיה, אבל אם לא יקרו שם תקלות, הוא ידבר חזק באוסקר של 2015). ורק אם "לינקולן" יהיה מדהים, ורק אם הקמפיין שלו באמת יצבור תאוצה, יהיה לנו מירוץ.

      לגבי "חיי פאי": כן, נכון. כרגע זה נראה מדהים. אבל פול תומס אנדרסון, מעבר להיותו במאי אדיר, הוא גם במאי יציב. לא חושב שראיתי סרט אחד שלו שהוא פחות ממצוין (כולל Hard Eight המוקדם שלו). אנג לי הוא במאי הרבה פחות יציב, ולצד כל "הר ברוקבק" יש לו גם את סרט הוודסטוק שלו. אבל ספיציפית לגבי הסרט החדש: לא מכיר את הספר, אבל הטריילר נראה מצוין, ואם זה באמת יהיה טוב, אז יהיו לו הרבה מועמדויות (וכנראה גם זכיות בקטגוריות הטכניות). אבל אני עדיין חושב שנכון לעכשיו, פול תומס אנדרסון הוא המועמד המוביל לזכיה.

      לגבי קטגוריית המשחק: אני מסכים איתך שכרגע היתרון הוא לפיניקס, אבל שוב, גם כאן: זה תלוי קמפיין. אם הבאז לגבי "המאסטר" יחלש, גם מעמדו של פיניקס יתערער.

  4. לירון 14 ספטמבר 2012 ב - 12:11 קישור ישיר

    להערכתי יש סיכוי גדול מאוד שמכיוון שהתפקידים של פיליפ סימור הופמן וחואקין פיניקס די שווים בגודלם בסרט (כך לפי עדויות צופים + הפרס בו התחלקו בונציה ) יש סיכוי שהפקת הסרט יגישו את פיניקס לשחקן משנה (מה שיגדיל משמעותית את זכייתו)וישאירו את הופמן לקרב מול דיי לואיס. זה נראה לי עדיף על פני להגיש את שניהם לראשי ואז לצאת קרחים מכאן ומכאן..

    צריך גם לזכור 2 עובדות מבחינה היסטורית :

    1. מעולם לא זכה שחקן 3 פעמים בתואר השחקן הטוב ביותר . לניקולסון יש אמנם 3 אוסקרים (2 ראשי אחד משנה )+ עוד שחקן שזכה ב שלושה פרסי משנה בשנות ה30 של המאה הקודמת, אבל במידה והשנה דיי לואיס יזכה זה למעשה יכתיר אותו לגדול בדורו (לא בטוח שהאקדמיה בשלה לכך )

    2. מעולם אבל מעולם לא זכה שחקן באוסקר על משחק בסרט של שפילברג. בעיניי נתון פשוט מדהים … היו די המון מועמדים (הקאסט של צבע ארגמן,ליאם ניסן ורייף פיינס ב "רשימות שינדלר" תום הנקס ב "להציל את טוראי ראיין") ועוד רבים וטובים אחרים אבל אפס זכיות.. בתור השוואה יש כמעט 10 שחקנים שליקטו אוסקים על משחק בסרטים של וודי אלן וקלינט איסטווד..

    יכול להיות סתם צירוף מקרים או אולי משהו אחר… ?

    יאיר, אולי לך יש הסבר..

  5. שלו 14 ספטמבר 2012 ב - 20:12 קישור ישיר

    ועדיין, אני לא יכול להתרגש כשאני חושב על לינקולן באור של סוס מלחמה.
    זה מריח לי עוד מאותו הסיר וסוס מלחמה מאוד איכזב אותי. התסריט לא היה מהודק, המשחק היה גרוע. ספילברג נשאר טכנאי מעולה כהרגלו והוא סוחב איתו את מייקל קיימן ואת יאנוש קמינצקי שיודעים לעבוד היטב. אבל משהו בסוס מלחמה לא עבד, היה מגושם מדי וממש קיטשי.
    אני חושש מאוד שזה יהיה דינו של לינקולן, שנראה שחוץ מחיילים המתים בהירואיות על שדה הקרב ימעמד ממלכתי מרגש שבו השחורים מקבלים זכויות אינו מכיל יותר מדי תוכן. סקירה היסטורית זה נחמד, אבל בואו ניזכר רגע בסקורסזה מספר על האווארד היוז. או בספילברג עצמו מספר על שינדלר. סיפורים עם צדדים אפלים, לא ברורים ומורכבים מאוד.

  6. רני 17 ספטמבר 2012 ב - 1:23 קישור ישיר

    אני מת על הסרטים של ספילברג. אני חושב שהוא אחד הבמאים הטובים ביותר של העידן הנוכחי. ואני לא סובל את הסרטים ההיסטוריים שלו. סבלתי ב"אמיסטד", לא אהבתי את "סוס מלחמה" (וחשבתי שההצגה היתה אחד הדברים המעניינים והמרגשים ביותר שראיתי בתיאטרון), השתעממתי ב"רשימת שינדלר". אני אוהב את ספילברג כשהוא מביים סרטים שובבים ("תפוס אותי אם תוכל" או "1941") או סרטי מתח/אימה ומד"ב. לפני כמה ימים צפיתי שוב ב"מלתעות", לאחר שנים שלא ראיתי אותו, והסרט עדיין לופת בגרון. "מפגשים מהסוג השלישי" הוא עדיין קלאסיקה אמיתית ומרגשת. "דו"ח מיוחד" הוא אחד הסרטים הטובים של העשור החולף, ו"מלחמת העולמות" היה סרט מעולה. אני אלך לראות את "לינקולן", אבל אחכה בקוצר רוח לסרט אחר של ספילברג, כזה שאינו מבוסס על מאורעות היסטוריים. הסרט הזה נראה לי יותר מדי "מכובד", ואני מעדיף את סרטיו הפחות "מכובדים" או מעונבים של המאסטר.

    • הגמד 17 ספטמבר 2012 ב - 20:25 קישור ישיר

      לא מסכים. אני חושב שהבעיה של ספילברג היא גישה נאיבית מדי שלפעמים מפספסת לגמרי את הצופה: ההתעסקות בעליבות של הדמות של אריק בנה במינכן שלגמרי מנתקת את הצופה ממנו, השעמום הטוטאלי בטרמינל שלא מאפשר לך להתחבר לכלום, אינדיאנה ג'ונס וממלכת הילדותיות שלא מיועדת אולי לאנשים מבוגרים. לפעמים הוא מפספס כנראה בגלל שמלהיבים אותו דברים שלי כצופה לא מזיזים – אני מניח שהחוויה שלי משותפת לעוד אנשים. מהטריילר נראה שיש בסרט הרבה פאתוס אמריקאי ואני מניח שספילברג וקושנר שוב פעם לא יצליחו לגשת לזה באופן בוגר (כמו מינכן) ויוציאו צופים כמוני בתחושה של עלבון לאינטלקט (הרבה נאומים מלאי פאתוס עם שנינות אדירה שאין שום סיכוי שנאמרו במציאות – ויימנעו ממני ומשכמותי להתחבר לסרט ולשקוע לתוכו). אבל נחייה ונראה(או שלא נראה)…


השאירו תגובה ל - רני