המתחרים עד כה
האקדמיה הישראלית לקולנוע מחכה לרגע האחרון כדי להכריז על נציגה לאוסקרים, אבל כבר כמה מדינות שהקדימו לבחור. אלה הסרטים שכבר נבחרו להתחרות על המועמדות לאוסקר הזר:
יפן: “Nobody to Watch Over Me” של ריוצ'י קימיזוקה
הונג קונג: “Prince of Tears” של יון-פן
טייואן: “No Puedo Vivir Sin Ti”
דרום קוריאה: “Mother” של בונג ג'ון-הו
צ'ילה: “Dawson, Island 10"
סלובניה: “Landscape No. 2”
הונגריה: ”Chameleon”
רומניה: “Police, Adjective” של קורנליו פורמבויו (חפשו אותו בפסטיבל חיפה)
בולגריה: “The World is Big and Salvation Lurks Around the Corner” (שהוקרן בירושלים בחיפה)
גרמניה: “The White Ribbon” של מיכאל הנקה
אוסטריה: “For a Moment, Freedom” של אראש ריאהי (חפשו גם אותו בפסטיבל חיפה הקרוב)
הולנד: “The Silent Army” של ז'אן ון-דה-ולדה
דנמרק: “Worlds Apart” של נילס ארדן אופלב
קזחסטן: “Kelin” של ארמק טורסנוב (יתחרה במסגרת פיפרסקי בפסטיבל חיפה)
סרי לנקה: “Flowers of the Sky” של פרסנה ויטנאג'
אלה 14 הסרטים הראשונים, מתוך 96 מדינות שהוזמנו על ידי האקדמיה להשתתף. הסרט היחיד ברשימה שאני מהמר שיש לו סיכוי להיכנס לרשימה הוא הקוריאני. אולי, אולי, אולי הסרט של הנקה (שהאוסטרים רצו להציג כמועד שלהם אבל הגרמנים הקדימו אותם).
שאלה,
האם האוסקר מגביל סרט אחד לארץ אחת,
הרי באופן תיאורטי יכול להיווצר מצב שחמישה סרטים שהופקו בתיאלנד או בישראל או בכל ארץ אחרת, יהיו ראויים יותר מכל סרט אחר על הגלובוס למעומדות לאוסקר.
אז חמישה סרטים זו הגזמה – אבל בטח בטח שני סרטים ממדינה זו או אחרת צרייכם להיות מעומדים לאסוקר.
The World is Big and Salvation Lurks Around the Corner הוקרן בפסטיבל חיפה הקודם. הבמאי היה אורח הפסטיבל.
"העולם גדול וישועה נמצאת מעבר לפינה" הוקרן בפסטיבל חיפה הקודם, לא ירושלים (מוזר שרק עכשיו נזכרו לבחור אותו לאוסקרים). סרט לא רע, עם מיקי מנילוביץ', אחד משחקניו הקבועים של קוסטוריצה בתפקיד הראשי, ועם שמחת חיים מתוקה-מרירה יוגוסלבית למדי. לא סרט גדול, אבל סימפטי וקראוד-פליזרי.
האוסקר מגביל סרט אחד למדינה אחת לפי מה שאני יודע. לכן יש את כל העניין של "הנציג הרשמי" ומי הוא יהיה. דוגמה למקרה כזה הוא מקרה אי שליחת ביקור התזמורת והחלפתו בבופור.
יש לך טעות,Worlds Apart היא בחירה של שנה שעברה,דנמרק עדיין לא בחרה…