02 דצמבר 2006 | 22:39 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

העכבר מאחורי השמש

מיכל ויניק, אקס "וואלה" ואקס "מעריב", תחליף מהשבוע את אבנר שביט כאשת הקולנוע של "עכבר העיר". תיגל נשיא תחליף את שביט בכתיבת הפריוויואים בטלוויזיה. אתם יודעים שאתם מאבדים כותב מוכשר כשצריך שני אנשים לעשות את מה שהוא עשה לבדו. ותיגל נשיא, האין זה פשוט השם היפה ביותר בעיתונות כרגע? נשמע גם קצת כמו סאטירה פוליטית עכשווית. מי בדיוק תיגל לנשיא? ואיפה?

========

בתגובות לביקורת שלי על "הדברים מאחורי השמש" כתב מישהו, בטון גוער, שאני יודע מהו הסוד של משפחת גרוסמן ושאני מסגיר אותו בפסקה הראשונה. מה שגורם לי מיד לחשוש: האם אותו מגיב יודע מהו הסוד? לי אין מושג מהו (וראיתי את הסרט כבר פעמיים), ונדמה לי שהקונספט של הסרט הוא בזה שיש לכולם סוד שאנחנו לא יודעים מה הוא, ובכך נקודת התצפית שלנו על העלילה שקולה לזאת של בת הזקונים, זאת שכולם מדברים מעל ראשה. "את לא מבינה שלעולם תדעי מה הסוד", אומר לה האח הבכור באחת הסצינות, ונראה לי שזה משפט המפתח של הסרט. אותי כצופה זה תיסכל, אבל יתרונותיו של הסרט גברו על אכזבתי מכך שחוטי העלילה לא נארגו באופן מספק. ובכל זאת, אולי החמצתי: האם ידוע מה הוא הסוד ופשוט לא שמתי לב לכך? אנא עזרו לי.

=============

ותודה לערן ריקליס, המפיק של "שלוש אמהות", שעדכן כאן בתגובות לפני כמה ימים שהסרט כבר הביא לקופות 30,000 צופים. אם כל המפיצים והמפיקים היו כמוהו היינו יכולים להרים כאן טבלת שוברי קופות שבועית.

נושאים: כללי

10 תגובות ל - “העכבר מאחורי השמש”

  1. דואל 2 דצמבר 2006 ב - 23:33 קישור ישיר

    1. אני חושב לעצמי אם לא היה יותר מצחיק לכתוב "ומי בדיוק תיגל נשיא? ואיפה?" אבל מילא, סתם התקטננות.
    2. יש לך תגובת ספאם בפוסט על הלייב בלוגינג לאוסקר.
    3. זה צריך בעצם להיות בפוסט על מועדון הגנוזים, אבל בכל מקרה – מועדון לבונטין 7 בת"א (נחשו מה הכתובת) עורך החודש הקרנות של דוני דארקו בכל שבת ב-18:00. את של היום כבר פספסנו, אבל יש עוד 4 שבתות החודש.

  2. הפינגווין 2 דצמבר 2006 ב - 23:57 קישור ישיר

    לא קשור, אבל טרי טרי. הערב הוענקו פרסי הקולנוע האירופאי ואם לא הייתה עד היום תחושה שהאקדמיה האירופאית היא גוף מוזר שעושה בחירות צפויות, "חיים של אחרים" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, כמו גם השחקן והתסריט הטובים ביותר. "לחזור" קטף את פרסי הבימוי, השחקנית, המלחין ובחירת הקהל. בארי אקרויד לקח את פרס הצלם על "כשהרוח נושבת", פשוט כדי להזכיר שהיו יותר משני מועמדים.
    (הרשימה המלאה http://www.europeanfilmacademy.org/htm/4release222006.html)
    אני יודע שהסרטים הנ"ל נחשבים טובים, אפילו טובים מאוד. לצערי, הם גם מחזקים את השליטה הבלעדית של בריטניה, ספרד וגרמניה (לפעמים גם צרפת) בפרסי האקדמיה האירופאית בשנים האחרונות. התחושה שלי היא תמיד כאילו מדינות קטנות נפסלות באופן אוטומטי ממועמדות, שלא לדבר על זכיה.

  3. עופר ליברגל 3 דצמבר 2006 ב - 8:06 קישור ישיר

    אם גילו את הסוד ב"הדברים שמאוחרים השמש" הכוונה היא אוליל לכך שהם לא רצו שהבת קטנה תיוולוד,הסבא כן רצה והילדה היא מתנה בשבילו.


    רוה לעופר: לא הגיוני. הסוד צריך להיות משהו שקשור לכך שהסבא ניתק קשר באופן די פרוע עם המשפחה. ובפעם הקודמת שהוא ראה את נעמה (טלי שרון), כך מסופר, הוא עשה לה סצינות מביכות בפומבי. הבן אפילו מציע לאבא שלו לבוא לנתק את הסבא מהמכשירים. מה גרם לפיצוץ בין הסבא למשפחה? וזה לא הלידה של של הבת הקטנה, כי בתמונה אנחנו רואים שהוא המשיך לגור איתם עד שהיא היתה בת שנה. אם מישהו קרא את התסריט וזה מוסבר שם, אנא שתפו (ולמי שלא ראה את הסרט, אין כאן ספוילרים. כאמור, הסוד אינו מוסגר בסרט).

  4. עופר ליברגל 3 דצמבר 2006 ב - 8:09 קישור ישיר

    אה, יכול להיות שהמגיב התכוון לכך שהסוד קשור לסבא אול לךכ שהילדה לא מכירה אותו (כי זה מה שהזכרת בפסקה הראשונה, או לגך שהסוד הוא שהסבא הכיר את הילדה (גם זה דבר שמתגלה די בתחילת הסרט)

  5. עדן 3 דצמבר 2006 ב - 8:38 קישור ישיר

    מיכל ויניק היא בחירה מצוינת. מבקרת חדה וחכמה שיודעת תמיד לתת כבוד וולהתייחס לדבר הכי חשוב בסרט – התסריט. אני אמנם משוחד כי למדתי איתה קולנוע, אבל משם אני גם יודע שהיא אחלה תסריטאית.

  6. עידן 3 דצמבר 2006 ב - 9:43 קישור ישיר

    אני אעקוב אחרי כתיבתה של ויניק בעכבר העיר בשבע עיניים כדי לתפוס אצלה טעויות. זה הספורט החדש שלי.

  7. אייזאק 3 דצמבר 2006 ב - 16:38 קישור ישיר

    יאיר, אני חושב שבביקורת שלך לדברים שמאחורי השמש, אתה עושה עוול לצופה הישראלי בכלל ולקולנוע הישראלי בפרט. זה מאוד מאוד מתסכל אותי.
    איך הקרנות לא מתביישות לממן סרט כזה? איך הבמאי לא מתבייש לקחת כסף, שיכול היה ללכת לסרט אחר, בשביל תסריט כזה. איך הבמאי לא מתבייש לכתוב תסריט כזה!
    התסריט הזה הוא כל מה שאני, ובטח לא רק אני, שונא בקולנוע הישראלי. הוא דרמה משפחתית קורעת לב, אמנם אין בה הומואים אבל יש בה לסביות, תוסיף קצת בית חולים והופ עוד סרט ישראלי שכמוהו ראינו כבר יותר מידי.
    הכותב לא ראה את "כנפיים שבורות", "אביבה אהובתי"? הוא לא ראה סרט ישראלי בחמש השנים האחרונות?! מה הוא חשב לעצמו?! "אני הולך לעשות סרט על משפחה ישראלית עם בעיות", הו, כמה מקורי!
    אני חושב שלמבקרי קולנוע כמוך יש את המקום לצעוק ולקרוא לקולנוע אחר. לא לשבח סרט כזה ולגרום שייעשו עוד אלף כאלה בעתיד, אלא לקרוא סוף סוף לאנשים לעשות קולנוע מקורי!!!
    ושלא תבין לא נכון, אני חושב שהדברים שמאחורי השמש טוב בהרבה מובנים. יש לו משחק טוב, הוא מרגש, והצילום יפה. אבל כל זה לא משנה, כי כשהסיפור הוא קלישאה אחת גדולה ומגוחכת, הצילום יכול להיות הכי יפה בעולם ואני עדיין אצא בתחושה של "קולנוע ישראלי מטומטם". וזהו, הייתי צריך להוציא את זה.

    יום טוב.

    רוה לאייזאק: אני לא ממש מסכים איתך. לא קראתי את התסריט של "הדברים מאחורי השמש", אבל ממה שנמצא על המסך אני רואה כמות עצומה של כשרון בכתיבה. נכון, לא העלילה הכי מקורית בעולם (ראה הבוקסה שכתבתי על הסרט ב"7 לילות" אפרופו אכזבתי מהשתייכותו לז'אנר המקומי הנדוש של דרמה משפחתית), ומשהו שם לא פתור, ואין לי מושג אם זה כי אלה טעויות בתסריט או בצילומים/עריכה. אבל כל סצינה בנויה באופן מצוין, והאופן שבו הבימוי עובד כקונטרפונקט לטקסט הופך את שפרמן ליוצר שאני מאוד רוצה לראות את סרטו הבא. וסתם ברמת האנקדוטה, בלי שזה קשור לכלום: "הדברים" צולם לפני "אביבה". ומעבר לזה, אני קורא לאנשים לעשות סוף סוף קולנוע מקורי!

  8. אה.. 3 דצמבר 2006 ב - 17:45 קישור ישיר

    יאיר, אולי פשוט תזהיר לפני שאתה דן בכל דבר שמרמז אפילו ספוילר?
    בלי לשים לב בכלל כתבת שגם בסוף הסרט לא מגלים מה הסוד. לא ראיתי את הסרט, אבל נשמע שעניין הסוד תופס מקום די מרכזי.
    יש אנשים שבשבילם לגלות שהתעלומה בסרט לא נפתרת זה ספוילר גדול בדיוק כמו מי הרוצח.

    רוה לאה…: אתם אנשים משונים משונים, אנשי כת הספוילרים. ואת זה אומר מי שמתעב ספוילרים. בעוד אני מדגיש כאן שבגלל שהסוד הוא נון-אישו בסרט, ומכאן שאין ספוילר בדיון עליו, אתה בא ואומר שהגילוי שהסוד לא נחשף הוא בפני עצמו ספוילר? מה שאומר שאתה לא רוצה לדעת דבר על הסרט לפני הצפייה בו, בר שאני בהחלט מבין, אז למה לקרוא עליו בכלל?

  9. עופר ליברגל 3 דצמבר 2006 ב - 19:39 קישור ישיר

    הדברים שמיוחדים ב"הדברים שמאוחרי השמש" – ברוב הדרמות המשפחתיות הישראליות, יש משבר כלכלי או מוות של חסר במשפחה המיידית (וסבא שחי כעשר שנים בנפרד מן המשפחה הוא לא כזה) שמאחד בסופו של דבר את המשפחה. כאן יש לנו משפחה במצב כלכלי טוב ובלי שום סיבה למשבר, אבל הבעיות הם רבות והם היו רבות לפני תחילת הסרט:מדובר במשפחה בה כל אחד חי בבועה משל עצמו ולא מועניין, או ויתר, על קשר עם האחרים. שתי הדמוית שמנסים לשבור את זה הם האח, שכמו בכל דבר בחיים שלו לא באמת מנסה, והבת הקטנה שזוכה בעיקר להתעלמות מבני המשפחה שאינם האח. מדובר במשפחה שבה לכאורה הכל בסדרף אך המשבר בה עמוק יותר מברוב המשפחות של הקולנוע הישראלי. אפילו מרד הנעורים של הילדים לא מתבטא בהתרסה אלא פשוט בהתעלמות מן ההורים. וספוילר קטן: גם בסוף הסרט המשבר של המשפחה לא ממש נפתר. ואני מסכים איתך לגבי הסוד, בתגובות הקודמות שלי ניסתי לחשוב למה התכוון אותו מגיב.

  10. שחר א 5 דצמבר 2006 ב - 19:07 קישור ישיר

    אני שמעתי שמועה לא מבוססת שהסוד ב"דברים שמאחורי השמש" הוא שהסבא הוא בעצם האבא של הילדה הקטנה. שהוא והאמא ניהלו רומן או משהו. אבל זה נשמע לי די מופרך ולא ממש מתיישב עם פרטים אחרים בעלילה.

    רוה לשחר: זו המחשבה הראשונה שעוברת בראש בזמן הצפייה. אבל זה בעיקר לא מסתדר עם העובדה שהסב הוא זה שניתק את הקשר עם המשפחה ונוטר לבני המשפחה. במקרה של רומן האב היה זה שצריך לנתק את הקשר עם הסב. מה שגם לא ממש מתאים לדמות שלו. יש סיכוי שאולי זה היה הסוד המקורי בתסריט, אבל הוא שונה והוסתר בצילומי ההשלמה. לא יהיה מנוס אלא לקרוא את התסריט או לשוחח עם שפרמן.


השאירו תגובה ל - דואל