02 ינואר 2007 | 10:44 ~ 22 תגובות | תגובות פייסבוק

עסקים כרגיל

1.
מספיחי 2006: הנה פרויקט סיכום השנה של אנשי האוזן השלישית. אגב, גליון סיכום השנה של בטאון האוזן השלישית שמחולק בספרייה התחיל להיראות כמו מגזין קולנוע אמיתי. יהיה מעניין לראות לאן זה הולך.

2.
טבלת סיכומי השנה של MCN ריכזה כבר 190 רשימות של סרטי השנה מאת מבקרים ואיגודים ברחבי אמריקה. הסרט המוביל הוא "טיסה 93". "השתולים" במקום השני.

3.
ועוד הרהור על 2006: חוץ מ"תזיזו ת'רגליים" לא היה אף סרט שעשה חיל בקופות בארץ השנה ששמו תורגם באופן ממש מחפיר. "יש לה ביצים" הוא הסרט עם השם הכי רע שהביא הכי הרבה קהל: 50 אלף צופים. מה אני למד מכך? א. שנטיית המפיצים להפציץ עם שמות איומים נרגעה קצת. ו-ב. ששמות איומים לא מוכרים כרטיסים. ואכן, תודה לאל ש"אפוקליפטו" לא תורגם ל"ג'ונגל קטלני" וש"יוקרה" של כריסטופר נולן לא תורגם ל"קסם הרסני". אבל "לילה במוזיאון" עם בן סטילר, שהוא נכון לשבועיים האחרונים שובר הקופות מספר 1 באמריקה (125 מיליון דולר בשני סופי שבוע), יופץ בארץ כ"לילה מטורף במוזיאון". כנראה כדי שלא תחשבו חלילה שמדובר בלילה חינוכי, או בלילה אמנותי.

4.
ואנשי הפרסום בכרזות הקולנוע ממשיכים לשקר לכם. אחרי שמכרו לכם ש"סטפ אפ" הוא הלהיט הגדול של השנה, וש"דז'ה וו" הוא גם הלהיט הגדול של השנה, מופצות עכשיו הכרזות של "אפוקליפטו" שטוענות שזה שובר הקופות מס' 1 באמריקה. עם הכנסות בסך 43 מיליון דולר הסרט הזה לא שבר שום קופה. מה שכן, הוא אכן היה במקום הראשון בטבלת שוברי הקופות למשך סוף שבוע אחד. אילו היה דיסקליימר כזה בתחתית הכרזה באותיות קטנות, ניחא. אבל אין, ומכאן שמדובר בפרסום שקרי.

5.
אפרופו "אפוקליפטו": סרטי שפירא החליטו לציין את תחילת 2007 בהסרת החרם על מבקרי הקולנוע. נותרו כעת רק א.ד מטלון ופורום פילם. האתר הזה, שמלכתחילה לא הבין מה מוסד תרבותי וליידי-לייק כמו סרטי שפירא מסתבך בסכסוכי שכונות קטנוניים, מברך את מי שקיבל את ההחלטה.

6.
זוכרים שידידיי הברסלבים סיפרו לי על סרטו התיעודי של פול מזורסקי שצולם באומן בראש השנה בעת הקיבוץ הקדוש על קברו של ר' נחמן מברסלב? הנה, גם ה"ניו יורק טיימס" גילה את הסרט, שיוקרן בשבוע הבא בפסטיל פאלם ספרינגס. אגב, גם "אביבה אהובתי" יוקרן שם.

7.

בישראל יצאו השנה 231 סרטים. בארצות הברית יצאו 307 סרטים שזכאים להתמודד על מועמדות לאוסקר. כמה מהם ראיתם?

8.
ויה MCN: כך צילמו אלפונסו קוארון ועמנואל לובצקי את הסצינה בשוט אחד מתוך "הילדים של מחר" שמתרחשת כולה במכונית. אני המום שחלק ממגיביי כאן חשבו שהשוט-סיקוונסים של קוארון הם "אוננות". שלושת השוט-סיקוונסים מגיעים ברגעים קריטיים בעלילה: המתקפה על המכונית, הלידה, ההצלה. הסצינה במכונית היא הווירטואוזית ביותר, אבל מה שמוטט אותי סופית היה השוט שנמשך שמונה דקות, מהרגע שבו קלייב אוון והתינוק מופרדים ועד שהם מתאחדים שוב, בעיצומה של סצינה קרב. ראיתי את הסרט כבר שלוש פעמים, ומדובר באחד משיאי הקולנוע של ימינו. נחכה שהוא ייצא בדי.וי.די כדי למצוא את השוטים האלה ביו-טיוב ולנתח אותם.

9.
ומי שרוצה שהמלצותיו לפוליצרוסקופ ולראזיסקופ יתויקו ויישמרו ויילקחו בחשבון בעוד שנה, אנא שלחו אותן למייל שלי: yraveh@www.open-it.co.il/orange

22 תגובות ל - “עסקים כרגיל”

  1. הפינגווין 2 ינואר 2007 ב - 10:55 קישור ישיר

    פחות רשמי, אבל ראוי לציין גם את סיכום השנה של רד פישלר (פתרון לבעיית הזהות?) בעין הדג.
    http://www.fisheye.co.il/goldfish2006

  2. עידן 2 ינואר 2007 ב - 11:19 קישור ישיר

    לילה מטורף במוזיאון זה לא כ"כ גרוע, עדיף המוזיאון מת מצחוק?

  3. remotb 2 ינואר 2007 ב - 13:38 קישור ישיר

    הגדרה "אוננות" באה לתאר משהו ללא מטרה אמיתית. הנקודות בהן מגיעים שוט-סיקוונסים אלו אכן מרכזיות בעלילה(ע"פ מקי) אך מה לעשות שהעלילה לא בדיור מחוברת ועומדת ברמה של שוט-סיקוונסים אלו. כאשר רכיב אחד בסרט גדול יותר בכמה מידות מהרכיבים האחרים ניתן לומר שהסרט לא עובד טוב.
    זה הזכיר לי מקרה כשעבדתי בסדרה "החיים ע"פ Y", הציע אחד העורכים עריכה מעניינת משהו, כשגם הפסקול שצירף תרם עוד נדבך של סאב-טקסט. בקיצור, עשה משהו שנראה איכותי. הבמאי, שי כנות, הפגין באותו רגע חוש יוצא דופן בעיני, והורה על עריכה מחדש של הקטע מהסיבה הפשוטה שזו סדרת טראש, ועריכה סגנונית שכזאת, בעלת יותר מדי רבדים, לא תעבוד פה ורק תבלבל את הצופה.
    כך גם ב"ילדים של מחר". השוטים האלו בהחלט מדהימים, ואף ראויים לכינוי "הישג קולנועי נדיר", אך אינם עומדים בקנה אחד עם שאר הסרט, שנראה כמוזנח ולא מושקע דיו, כנראה כי מירב ההשקעה הלכה לשוטים המדוברים.
    מכאן, כשכל מטרתם, בסופו של דבר, של השוטים היא "להראות מה אני מסוגל לעשות. תראו איזה יופי", אזי אני קורא לזה "אוננות".
    ובנימה טובה זו, שנה טובה ומלאה ביצירות רעננות, מקוריות ומופלאות!

  4. יניב אידלשטיין 2 ינואר 2007 ב - 14:27 קישור ישיר

    רוה –

    "חוץ מ”תזיזו ת’רגליים” לא היה אף סרט שעשה חיל בקופות בארץ השנה שהיה לו תרגום ממש מחפיר."

    אני זוכר שבעבר דווקא שיבחת את תרגום הסרט, אז אני מבין שהביקורת שלך היא על שם הסרט… שווה לעשות הבחנה בין התרגום לבין השם העברי, שנקבעים ע"י אנשים שונים.
    אז אתה חושב ש"תזיזו ת'רגליים" זה שם עברי מחפיר? אני דווקא בעדו.

  5. עדן 2 ינואר 2007 ב - 15:11 קישור ישיר

    101

  6. remotb 2 ינואר 2007 ב - 16:35 קישור ישיר

    יאיר-
    מאחר ואתה כותב הרבה על נושא הסרטים הלא מופצים בארץ, מצאתי לנכון להפנות אליך את השאלה היכן אני יכול למצוא רשימת סרטים שנקנו ע"י מפיץ כלשהו?
    המטרה היא לנסות ולארגן הקרנות של סרטים שלא נקנו להפצה בארץ.
    אודה על כל תשובה.

  7. james newton howard 2 ינואר 2007 ב - 18:27 קישור ישיר

    עושה רושם שאפוקליפטו נעלם לחלוטין מטבלת שוברי הקופות אחרי שבוע אחד בלבד. ככה שלא רק שזה לא שובר קופות, זה אפילו די כישלון.
    ומעבר לזה, לקרוא לסרט שעלה בערך 40 מיליון דולר (לפי IMDB) "הפקת ענק", כדבריהם, זה גם די שקרי.

  8. יוני 2 ינואר 2007 ב - 19:47 קישור ישיר

    remotb אתה באמת חושב שמטרת השוטים הארוכים ב"ילדים של המחר" היא “להראות מה אני מסוגל לעשות. תראו איזה יופי” ושהסרט "נראה כמוזנח ולא מושקע דיו" אני חושב שלא ראינו את אותו הסרט.

  9. ד"ר סוס 2 ינואר 2007 ב - 20:56 קישור ישיר

    כבוד ל-remotb, שסיכם במדוייק את דעתי לגבי "הילדים של מחר". אגב, הייתי שמח אם מישהו מאוהבי הסרט יאמר כמה מילים להגנת עלילת הסרט והאמירות השחוקות שהיא טומנת בחובה (לדעתי, כן?). אני לא אומר את הדברים כהתגרות, פשוט אשמח לשמוע דעה אחרת.

  10. james newton howard 2 ינואר 2007 ב - 22:29 קישור ישיר

    טוב, בהיעדר מתנדבים אני אנסה לסנגר על הסרט:
    ובכן, בתור התחלה (ובהמשך למה שיאיר כתב) יש בסרט כמה מהשוטים הכי מדהימים ועוצרי נשימה שראיתי בחיי. וראיתי הרבה. צריך להיות הרבה מאוד אומץ וביטחון עצמי לבמאי כדי ליצור כאלה שוטים, שאת חלקם באמת לא הבנתי איך לעזאזל עשו. מבחינה טכנית, לבנות שוט של 8 דקות כמו זה שמופיע לקראת סוף הסרט בין הריסות הבניינים נראה לי מהלך די התאבדותי. מה קורה אם הקטע משתבש באמצע (וסביר שהוא השתבש לא פעם)? מתחילים לצלם אותו מחדש? זה הרי סיקוונס מורכב ומסובך בטירוף, עם כ"כ הרבה פעילות ודמויות וניצבים, והמצלמה לא עומדת לשנייה במקום, והכל חייב להיות מתוזמן למופת.
    ייאמר לזכות קוארון שהוא במאי אדיר, שעומד בכבוד רב באתגרים שהציב לעצמו. אין לי מושג למה הוא התבזבז עד היום בכל מיני סרטי חרמנים מקסיקניים מטופשים ועיבודי דיקנס כושלים. יש לו כישרון עצום. לא משנה איזה סרט יקבל אוסקר השנה – פרס הבימוי צריך ללכת אליו. לגבי האמירות של הסרט, דווקא חשבתי שהסרט התמודד באופן די בוגר עם הנושא. בהתחשב בזה שהוא שמר על ארשת רצינית וקודרת (וגם די פסימית) לכל אורכו, ונמנע מליפול לכל מיני מלכודות תסריטאיות וקלישאות למיניהן, לא הייתי אומר שהוא שחוק. אבל, כאמור, זה הבימוי שהופך את הסרט מסתם טוב ליצירת מופת.

  11. א"ש 2 ינואר 2007 ב - 23:02 קישור ישיר

    יאיר – בכתבה שצירפת על סרטו התיעודי של פול מזורסקי על הברסלבים רשום בשלב מסוים על אדם המופיע בסרט ומתואר כך-
    "a comedian known as the Jay Leno of Tel Aviv"

    יש לך מושג מי לעזאזל הוא אותו ג'יי לנו תל אביבי מסתורי?

    רוה לא"ש: אני מניח שאלי יצפאן.

  12. דניאל פאיקוב 2 ינואר 2007 ב - 23:57 קישור ישיר

    סרטי חרמנים מקסיקניים מטופשים? עיבודי דיקנס כושלים? את "תקוות גדולות" אני כבר לא ממש זוכר חוץ מהאווירה המצוינת, אבל "את אמא שלך גם" היה לדעתי הרבה יותר אינטליגנטי והרבה פחות שחוק מ"הילדים של מחר". לגמרי במקרה, גם נהניתי יותר משני הסרטים הישנים של קוארון. נדמה לי שכשהאדון האוורד אומר "מטופש" או "כושל" הוא מתכוון ל"פיתוח דמויות ורעיונות מקוריים במקום אקשן ופילוסופיה בגרוש". אם כן, אני מקווה שקוארון יחזור לעשות סרטים מטופשים וכושלים כמה שיותר מהר.

  13. ד"ר סוס 3 ינואר 2007 ב - 0:46 קישור ישיר

    רק כמה הבהרות ל-james newton howard: אני לא חושב שיש כאן וויכוח על הווירטואוזית הטכנית של הסרט, בטח שלא מבחינתי. העניין הוא שלטעמי, הווירטואוזיות הזו נעדרת ללחלוטין מחלקים אחרים של הסרט, שעשויים בצורה מאד מאד מאכזבת. התוצאה היא שנוצר דיסוננס מוחלט בין הצילום והארט לבין התסריט, כך שבעצם אתה נותר עם תצוגת צילום מרשימה אך מנופחת.
    אגב, כשאתה אומר שהסרט שמר על ארשת קודרת ופסימית לכל אורכו, אתה מתכוון גם לסופו של הסרט? כי אם כן, אנחנו הבנו את הסרט בצורה שונה לחלוטין זה מזה.

  14. עופר ליברגל 3 ינואר 2007 ב - 4:36 קישור ישיר

    עוד הגנה ל"הילדים של מחר" (ספוילר) – הרגע האהוב עלי בסרט או דווקא לא אחד מן השוטים המרהיבים, אלא רגע פשוט, בו ג'ספר נפרד מאשתו (כנראה נותן לה את גלולת ההתאבדות) ואומר לה משהו בסגנון "שלום, יפהפה" (אם אני לא טועה). גם רגע אחרי זה יש שוט יפה בו המצלמה עולה ומתרחקת ממנו שמתחילים לירות עליו.

  15. גיא 3 ינואר 2007 ב - 9:26 קישור ישיר

    האם אנחנו באמת עוצרים ושואלים את עצמנו למה הדברים בעולם קורים כפי שהם קורים? לא. בדרך כלל אנחנו מסתפקים בתשובות שמספקים לנו בעלי אינטרסים שונים דרך אמצעי התקשורת וממשיכים להתמודד עם הבעיות הקטנות שלנו והנסיון לשרוד את היום יום. כך שהמצב בו נמצא קלייב אוון בסרט "הילדים של מחר" הוא מאוד מדוייק מבחינתי. לא אנחנו לא יודעים מה גרם למצב המאיים שבו הסרט מתקיים אבל האם אתם באמת לא יכולים לדמיין מצב כזה בעוד מספר שנים? והאם אתם באמת חושבים שתדעו הרבה יותר על הגורמים? לכן הטענה של רבים מהאנשים שדיברתי איתם לגבי העמימות של הגורמים למצב בסרט אינה רלוונטית מבחינתי. קלייב אוון מנסה לשרוד.
    לגבי התגובה של ד"ר סוס, אני מסכים עם james newton howard לגבי הפסימיות של הסרט. אני לא חושב שלרגע אחד מישהו באמת חושב שהילד הבודד הזה באמת הולך להציל את העולם, אך בעתיד מזעזע (כפי שהסרט מנבא, וההווה מבטיח) זו תקווה אמיתית, נאיבית אבל אמיתית. אולי זה קשור לעובדה שנולדה לי בת בשנה האחרונה אך הרגע שבו הם עוברים בין החיילים ובכי התינוק הוא הצליל היחיד שנשמע היה בשבילי רגע אמיתי וחזק מאוד (ולא קיטשי כפי ששמעתי מאנשים אחרים).
    לגבי הסוף-כאשר אנחנו כבר לא מאמינים בשום דבר מוכר, אותו ארגון מסתורי נשמע כאופציה היחידה, אבל האם באמת מישהו מהצופים משוכנע כאשר הסרט מסתיים שהארגון יתגלה כשונה מארגון המחתרת הקודם? כשהסרט הסתיים נשארתי עם תקווה שעתידם של האם וילדה (ורצון שגם העולם)יהיו טובים יותר, אבל ממש לא יכולתי להתחייב על זה.
    בקיצור אני חושב שחוץ מהגאונות שבעשייה הויזואלית, ברמת התסריט הסרט מצויין ומעביר את הביקורת שלו על התדרדרות העולם בצורה מוצלחת מאוד.

  16. remotb 3 ינואר 2007 ב - 9:41 קישור ישיר

    הוארד ניוטון, חביבי. בנימה מחויכת משהו, אציין שלמרות שדר. סוס ציין מפורשות שברצונו לשמוע סנגוריה על עלילת הסרט, פתחת בטיעוניך במשפט "יש בסרט כמה מהשוטים הכי מדהימים ועוצרי נשימה שראיתי בחיי", וכמובן זה נמשך בנושא זה עד הפסקה הממש אחרונה שם ציינת, בפשטות מסוימת, משהו שנשמע לי כמו "אה, כן, וגם העלילה מצוינת".
    רציתי לציין גם את רמת הדיאלוגים שלא ממש מתוחכמת, בלשון המעטה. שישבתי באולם הצטמררתי לעיתים למשמע הניסוחים שנבחרו והושמו בפי הדמויות. האם לא נשאר לו זמן וכסף לעורך דיאלוגים? האם הוא בזבז את כל מרצו על הכנת שוטים מופלאים כ"כ?

  17. בפשטות 4 ינואר 2007 ב - 14:23 קישור ישיר

    ולהיבט טכני מסקרן, השמתם לב לטיפות הדם שנעלמות מעדשת המצלמה באותו וואן שוט מדובר? CG או ארט?!

  18. הפינגווין 4 ינואר 2007 ב - 16:27 קישור ישיר

    יאיר בטח יכתוב על זה מאוחר יותר, אבל גלדות המפיקים והשחקנים הכריזו על המועמדים לפרסים השנתיים שלהם. בניגוד לאיגודי המבקרים השונים, הגילדות למעשה מורכבות מאנשים שחלק גדול מהם חברים באקדמיה ובעלי זכות הצבעה לאוסקר. לכן, מעניין ששתי הגלדות לא נתנו מועמדות למכתבים מאיוו ג'ימה. מעניין גם לגלות שפתאום לאונרדו דיקפריו מועמד כשחקן משנה על "השתולים", כנראה כדי לאפשר לו להיות מועמד גם על "לגעת ביהלום", טקטיקה שבטח תאומץ גם באוסקר. השאלה היא רק האם הדבר יבוא על חשבון ג'ק ניקולסון, או שיהיו לסרט שני מועמדים באותה קטגוריה (תוך הסתכנות בפיצול הקולות).
    המועמדים לפרסי גלדת השחקנים:

    Best Actress
    Penelope Cruz, Volver
    Judi Dench, Notes on a Scandal
    Helen Mirren, The Queen
    Meryl Streep, The Devil Wears Prada
    Kate Winslet, Little Children

    Best Supporting Actress
    Adriana Barraza, Babel
    Cate Blanchett, Notes on a Scandal
    Abigail Breslin, Little Miss Sunshine
    Jennifer Hudson, Dreamgirls
    Rinko Kikuchi, Babel

    Best Actor
    Leo Dicaprio, Blood Diamond
    Ryan Gosling, Half Nelson
    Peter O'Toole, Venus
    Will Smith, Pursuit of Happyness
    Forest Whitaker, The Last King of Scotland

    Best Supporting Actor
    Alan Arkin, Little Miss Sunshine
    Leonardo DiCaprio, The Departed
    Jackie Earle Haley, Little Children
    Djimon Honsou, Blood Diamond
    Eddie Murphy, Dreamgirls

    Ensemble
    Babel
    Bobby
    The Departed
    Dreamgirls
    Little Miss Sunshine

    רצוי לציין שלשחקנים יש את הנציגות הגדולה ביותר בקרב חברי האקדמיה (כמעט עשרים אחוז) ולכן, הבחירות שלהם ושל הבמאים (הקבוצה השניה בגודלה) הן המשפיעות ביותר על התחזיות.
    המועמדים של גלדת המפיקים:

    Babel
    The Departed
    Dreamgirls
    Little Miss Sunshine
    The Queen

    Animated:
    Cars
    Flushed Away
    Happy Feet
    Ice Age: The Meltdown
    Monster House

  19. גיא אורבניאק 4 ינואר 2007 ב - 19:55 קישור ישיר

    הגילדה של הבמאים היא החשובה באמת
    הם גם אמורים לפרסם את המועמדים שלהם אוטוטו
    ההימור שלי:סקורסזה,אינאריטו,איסטווד(איוו ג'ימה),פרירס,קונדון

  20. הפינגווין 4 ינואר 2007 ב - 21:22 קישור ישיר

    גילדת הבמאים היא כנראה המדויקת ביותר. בכל הנוגע לזוכה בקטגורית הבמאי הטוב ביותר (באוסקר), הם פספסו רק פעמיים. הנתח שלהם באקדמיה הוא השני בגודלו, כך שבמקרה של חוסר הסכמה בינם לבין השחקנים על הפרס הגדול, יכולות להיות הפתעות.

  21. סטיבי 8 ינואר 2007 ב - 23:09 קישור ישיר

    לגבי הטיפות הנעלמות: אומרים שבפוסט.
    קטעים לצפיה רפטטיבית יש ביו-טיוב (אפילו שהשוט הארוך-במיוחד מדובב. לא מדברים כ"כ הרבה בקטע הזה).

  22. צפריר ביומולדת 9 ינואר 2007 ב - 10:40 קישור ישיר

    מה מדובב, זאת שאומרת "תינוק, תינוק" בעברית צחה?


השאירו תגובה ל - עדן