27 אפריל 2007 | 01:06 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

ספיידרמן 3: הביקורות הראשונות

הקרנת העיתונאים ל"ספיידרמן 3" הסתיימה בחצות ורבע ומיד התחילו להגיע הסמ"סים והטוקבקים. ואני חייב לציין בהפתעה שהתגובות די פנומנליות.

סמסים (אני כמובן שומר על אנונימיות המגיבים, שלא רוצים לסכן הזמנות עתידיות):

א':
"בכלליות, אחלה סרט. הכי מפוקס מבין השלושה. קצת מרחק גדול מדי בין אקשן לאקשן".

ב':
"האווירה הכללית באולם התחלקה בין אלו שאהבו, אלו שחשבו שזה ארול מדי, ואלו ששנאו".

ג':
"סרט גאוני".

ד':
"הטוב מהשלושה לדעתי. אפל יותר, הדמויות עמוקות יותר ולפעמים נדמה שאפילו קירסטן דאנסט פחות מעצבנת".

ובתגובות מהאייטם "מלכת העכביש":

עדן:
היה בסדר עד לא משהו. “ספיידרמן 3″ הוא סרט נפוח וארוך מדי עם יותר מדי עלילות ורעים שמזכיר מהבחינה הזו גם את “שודדי הקאריביים 2″ וגם את “באטמן לנצח”. קטעי האקשן בו מבריקים ומופלאים אבל כל רגע חסר אקשן בסרט נוטה בד”כ להיות משעמם או סנטימנטלי עד כדי גיחוך.

חן חן:
האפקטים המרהיבים, האזכורים העדינים אך המצמררים ל9/11, רבדים פסיכולוגים כה מורכבים עד שגם לאקאן ופרויד היו מתקשים לעכל אותם, שני רשעים עסיסים ומוצלחים להפליא, והבת של רון הווארד בשיער בלונדיני – בזכות כל אלה “ספיידרמן” 3 הוא סרט גאוני.

רתם:
יש ב”ספיידרמן 3″ יותר מדי עלילות ויותר מדי סנטימנטליות מביכה, אבל מצד שני הוירטואוזיות של הבימוי, המורכבות הפסיכולוגית (היחסית) והרעים המעולים הופכים אותו לסרט הכי מהנה בסדרה עד כה. ההשוואה הכי טובה היא לסרטים של שפילברג בשנים האחרונות – קולנוע ברמת על, שנפגם בגלל קיטש אינפנטילי קשה מנשוא.

אורון:
מי שאהב את 2, יתחרפן לטובה מ-3.

רון:
ספיידרמן 3 הוא סרט רע. רע רע רע. קיטש מהסוג הגרוע ביותר ולכאורה-מודע-לעצמו.

נושאים: כללי

10 תגובות ל - “ספיידרמן 3: הביקורות הראשונות”

  1. אורון 27 אפריל 2007 ב - 12:01 קישור ישיר

    רק רציתי להוסיף כמה דברים (חיוביים), כדי שלא להחוויר יותר מדי לצד עמיתיי המלומדים כאן.
    אתמול התעסקתי יותר בהקרנה מאשר בסרט, וכעת ארחיב עליו מעט. ומכיוון שנמאס לי להחריב את המסיבה הזו, אספר רק על הדברים החיוביים. בהצגת צד אחד של המטבע, לא נראה לי שאני מפר שום איסור. ובלי ספויילרים כמובן.

    אז קודם כל, אינני מתאמץ לדלות את הפרטים החיוביים, מכיוון שהם נמצאים בשפע. אני לא מזלזל לשניה ביכולות של אף אחד מההפקה (חוץ ממגוויר ודאנסט בעצם), וקל לי מאוד להצביע על כמה מהנקודות והדברים היותר חזקים בסרט:
    הבנייה של סנדמן הייתה מבריקה, ותומאס היידן צ'רץ' היה פשוט מושלם מכל הבחינות (מה שמוכיח, שליהוק נכון הוא קריטי בסרטים מסוג זה).
    טופר גרייס היה אדי ברוק מעולה.
    לברייס דאלאס האוורד נורא קל לי להחמיא. אין לי מושג למה אני תמיד מרוצה ממנה, אבל זו עובדה. היא שחקנית שמבצעת בדיוק את מה שנדרש ממנה, תמיד פוגעת בול, ולמרות שהיא אינה מביאה אופי או ייחוד לדמויות שלה – אני מעריץ, מודה (במיוחד בבלונד המסמא הזה!).

    כך שהפעם, השחקנים הראשיים שאני מאוד לא מעריך, מגובים בקאסט טוב מאוד ובעלילות משנה גונבות פוקוס. כך שאני מסכים עם עדן בנושא הזה, אבל ההשוואה לשודדי 2, אינה במקומה. ריימי כן יודע לג'נגל בין העלילות שלו, ולשלבן זו בזו כשצריך. הוא חוטא באינסוף דברים אחרים גם הפעם (ופשוט לא למד כלום מאז ספיידי 2), אבל נמצא בשליטה כל העת. ובכל זאת, דעתי חזקה עכשיו יותר מאי פעם – סם ריימי הוא לא האיש הנכון לפרוייקט הזה. אני אמשיך בדיון רק אחרי שספיידרמן 3 יעלה לאקרנים, הביקורת של יאיר תעלה גם היא. אז, אחזור להרוס לכולם.

    עד אז, (או אולי רק אז) אשמח אם יסבירו לי המגיבים כאן את הרבדים הפסיכולוגיים העמוקים שהסתתרו מעיניי (לדעתי, פרויד מתפוצץ מצחוק ולא שום דבר אחר).
    ואני שב ומזכיר – אני הגובלין הירוק מקנאה, כלפיי כל אלה שהצליחו ליהנות מ-2, וכעת מ-3.
    חיכיתי 5 באטמנים לבאטמן שלי, ואני אמשיך לחכות גם לספיידי.

  2. חן חן 27 אפריל 2007 ב - 12:01 קישור ישיר

    ג'ק ולנטי לא היה במאי, שחקן, מפיק, צלם או תאורן, אבל הוא כן היה אחת הדמויות החשובות ביותר בעולם הקולנוע האמריקאי בשנים האחרונות, אם לא אי פעם.
    היום הוא הלך לעולמו
    יאיר, הספד?

  3. רז 27 אפריל 2007 ב - 12:23 קישור ישיר

    לספיידרמן (הקומיקס) יש את הרעים הכי טובים בכל מה שקשור באקשן ו"מגניבות" (לעומת באטמן שיש לו את הרעים הכי מגניבים נקודה). זה נותן לספיידרמן יתרון בכל הקשור ברעים בקולנוע.
    סנדמן הוא ללא ספק אורגיה של אפקטים מיוחדים ובחירה טובה לסרט. ונום הוכנס "לבקשת הקהל" (אני אישית לא מת עליו בתור רע ראשי, אבל בתור דמות משנית בTHUNDERBOLTS הוא לא רע). גרין גובלין 2 היה מתבקש בגלל הסרטים הראשונים. חבל שלא נתנו לו תחפושת יותר קלאסית וחבל שלא החזירו את נורמן אוסבורן לסיום הטרילוגיה. אולי בטרילוגיה השניה… כי לא יעזור כלום, נורמן אוסבורן הוא לספיידרמן מה שלקס לוטר הוא לסופרמן. נורמן הוא האויב הראשי של ספיידרמן ולא הגרין גובלין בגלגוליו השונים. נורמן אוסבורן מהווה דמות אב פסיכוטית לספיידרמן בתחרות לפילוספיה של האב המת- הדוד בן: with great power comes great responsability yadayada – נורמן נותן לפיטר את האלטרנטיבה- איבוד שליטה מוחלט וטירוף הכוח.

  4. רז 27 אפריל 2007 ב - 14:23 קישור ישיר

    לרז – עשה טובה ובחר לך כינוי אחר כדי שלא יבלבלו בנך ובין הרז הותיק יותר פה בבלוג (אני).

  5. רותם 27 אפריל 2007 ב - 17:14 קישור ישיר

    שאלה לאורון:
    לא בהכרח קשור לסרט עצמו – יש סוג של סרטים בו הליהוק לא קריטי?

  6. ZHS 27 אפריל 2007 ב - 21:42 קישור ישיר

    "צבי הנינג'ה".

  7. אורון 28 אפריל 2007 ב - 12:38 קישור ישיר

    תשובה לרותם- נו, אל תוציא את הדברים שלי מהקשרם. ברור שליהוק הוא תמיד אלמנט חשוב, אבל בסרט מבוסס קומיקס הוא קריטי במידה כפולה, לדעתי כמובן. הדמות כבר קיימת בראשו של הצופה עוד לפני שהסרט נכתב בכלל, כך שאנשים תמיד יגיעו כדי לערוך השוואות.

    בספיידרמן 3, אני טוען שדמויות המשנה מלוהקות ומשוחקות טוב יותר מהדמויות הראשיות, ושהרעים מעוררים אצלי יותר הזדהות מהטובים בעקבות זאת. זו בעיה ליהוקית טהורה.

    בסרטים "מקוריים", לא תמיד משנה אם תלוהק בלונדה א', או מחומצנת ב'. אבל ספיידרמן ודומיו, עלולים בהחלט לקום או ליפול, לפי החלטת ההפקה בנוגע לשחקן המסתתר מאחורי המסיכה (מצטער אם זה יצא שוביניסטי, זו לא הייתה הכוונה).

    בתקווה שמטרת שאלתך לא הייתה סתם להוציא אותי אידיוט.

  8. דין 28 אפריל 2007 ב - 13:51 קישור ישיר

    ספיידרמן הוא יותר צ'יק פליק מסרט אקשן. לא כל רע חייב טרגדיה בעברו (והכוחה לכך היא ה-Villain הכי טוב של שנה שעברה, הקצין האכזרי מ"המבוך של פאן"), ועם כל הכבוד, כשאני בא לסרט אקשן אני לא רוצה שהבד גאי יתנצל בפני הגיבור בסוף הסרט (אני כבר רואה את הנס גרובר פונה לג'ון מקליין, "תשמע אחי, מצטער שגררתי את אישתך לכל העניין הזה…"). סצינות מערכות היחסים בסרט נעות בין המיותר, ללא אמין למגוחך. ודי התאכזבתי שסאמ ריימי ואלווין סרג'נט, שהפגינו רגישות ודיוק בספיידרמן 2, חושבים שתנועות ריקוד מהאייטיז ופונינט הופכים מישהו ל"רע".

    אבל, האקשן טוב, האפקטים טובים, וגם אם הסרט ארוך מדי ומפוזר מדי, אני בספק אם יהיו הרבה אנשים שירגישו מרומים בסוף. גם עם האמצע של השסרט נמרחחחחחחחחחחחחח…

  9. רותם 28 אפריל 2007 ב - 19:54 קישור ישיר

    לא התכוונתי להוציא אותך אדיוט, ואני מבין את ההסבר שלך וחייב לומר עליו שני דברים:

    1. אני חושב שדווקא אם יש מטען לדמות, אז לא משנה כמה הליהוק יהיה כושל, הדמות תנצל בגלל הדברים שאנו מכירים מהעבר. לעומת זאת, בלונדינית א', או חיתכון ב', באים אלינו כשאנו טאבולה ראסה הם צריכים להתאמץ להרשים אותנו. כששחקן בא ואמור להיות דמות מוכרת, אנשים מצפים שיהיה משהו מסוים ואוטומטי משליכים עליו את זה, כך שגם אם הוא לא עושה את זה כמו שהם ציפו, הם כבר רואים את זה בו.

    2. זה מזכיר לי שבעקבות הזכיות של פיליפ סימור הופמן וריס ויתרפספון שנה שעברה, ופורסט וויטיקר והלן מירן השנה, שיש להפריד את פרסי האוסקר על משחק מקורי ומעובד. המעובד יהיה מסרטים ישנים, דמויות מספרים/קומיקס ומציאות. זה פשוט פוגם בשיפוט: אתה רואה שחקן שבונה דמות מאפס לעומת מישהו שעושה חיקוי, ואנשים יכולים להעריך מה השחקן שווה כי יש להם מול מה להשוות

  10. נתן 6 מאי 2007 ב - 6:54 קישור ישיר

    אני אישית אהבתי את שני הסרטים הראשונים שהיו מושלמים לסרט קומיקס. הסרט השלישי הכזבה ענקית סרט לא טוב מהרבה מאוד בחינות מלא קטעים משעממים בסרט לא כמו בראשון והשני שכל רגע יפה. סרט קיטצ'י לגמרי מזכיר את התוכניות שהייתי קטן בכמה קטעים שזה שפל לסרט בסדר גודל כזה הרבה קטעים מביכים וטיפשים בלי טעם. הקטע הכי גרוכ בסרט דהוא אומר לו "אני צריך עזרה פה" והוא אומר לו אני קצת עסוק פה" זה כאילו ילד בן 6 כתב את זה זה עבר נגמר זה מביך וחבל טריילר ענק לסרט קטן ומאכזב ברמות יצאתי מהקולנוע כמה דקות לפני שהסתיים…


השאירו תגובה ל - ZHS