23 אוגוסט 2007 | 20:06 ~ 27 תגובות | תגובות פייסבוק

50 מדינות, 30 ימים

את הלינק לבלוג הדי מטורף הזה השאיר כאן אתמול הפינגווין, מוותיקי הבלוג. קודם כל, שימו לב למיזם הפיסכופתי: הברנש הזה הלך ומיפה את ההתרחשויות הקולנועיות ב-50 מדינות ומנסה לנבא איזה סרט תשלח כל מדינה לאוסקרים (חלק א': אפגניסטן עד ישראל; חלק ב': איטליה עד וייטנאם). מה למדתי, למשל? שפורטוגל היא המדינה ששלחה הכי הרבה סרטים אבל מעולם לא היתה אפילו מועמדת. שגרמניה היא אלופת האוסקרים של השנים האחרונות. שצרפת בוחרת את נציגיה לאוסקר על ידי קריטריונים שמאפשרים רק לסרטים שזכו להצלחה קופתית והופצו בעולם להיכנס לרשימה. שבוחרי הנציגים ההולנדיים מפגינים בקיאות בטעם האוסקרי. ושזו מסתמנת כשנה די חלשה מבחינת ההיצע העולמי. הבלוגר עלום השם, שאמנם לא ראה את רוב הסרטים שהוא כותב עליהם, אבל מפגין בקיאות מרשימה בקולנוע העולמי, אפילו מעודכן בנעשה בישראל, באמצעות הדיווחים של "הג'רוזלם פוסט". הוא מהמר ש"בופור" ינצח את "ביקור התזמורת" על חודו של קול. (שני מגיבים לפוסט, שניהם ישראליים, אחד מהם הפינגווין עצמו, מבהירים ש"ביקור התזמורת" הוא המועמד המוביל).

ובינתיים, הולנד היא המדינה הראשונה בעולם שכבר בחרה את הסרט שייצג אותה באוסקר. הנבחר הוא הסרט "דוסקה" של הבמאי יוס סטלינג. הסרט עוסק במבקר קולנוע המאוהב בקופאית בבית קולנוע, ושחייו משתנים כשלביתו מגיע רוסי מיסתורי בשם דוסקה.

ובחזרה לבלוג המנבא אילו סרטים יהיו מועמדים מכל מדינה: "דוסקה" בכלל לא הוזכר אצלו תחת הרובריקה ההולנדית. כך שהמיזם נאה ומרשים, אבל לא בטוח עד כמה הוא גם יהיה אמין.

==========

אם יש למישהו כוח להוריד 17 עמודים ב-PDF ולדפדף בהם בין 349 הסרטים שיוקרנו בפסטיבל טורונטו הקרוב, הנה הלינק. כל השאר, הנה התקציר לתוכנייה המלאה כפי שנחשפה שלשום. מזהים שם סרטים שאתם רוצים לראות?

==========

בחודש מאי שאלתי את מנהלי רשתות הקולנוע הגדולות בארץ מתי יוקמו אולמות קולנוע דיגטליים, היי-דפינישן, 3D, בישראל. תשובתם היתה חמקנית. זה לא יקרה בעתיד הקרוב, כך הבנתי, לפחות כל עוד עלות ההקמה של האולמות האלה תיפול בלעדית על בעלי בתי הקולנוע. עלות רכישה, התקנה ושידרוג של כל אולם לשיטת 3D-דיגיטלית, נמסר, היא כ-120 אלף דולר. באמריקה יש כרגע 3000 אולמות המצוידים במקרנות היי-דפינישן, מתוך 36,000. האולפנים עובדים קשה כדי לשכנע את בעלי בתי הקולנוע שהעתיד הוא דיגיטלי ושיבצעו את השדרוג. עד סוף 2008 הוליווד מצפה שיהיו כבר 15,000 אולמות דיגיטליים-תלת מימדיים. אחת הדרכים שלהם לשכנע הוא לעזור לרשתות לממן את את השדרוג. ככל הנראה באמצעות התחייבות להוזיל עלויות הפצה ומחירי עותקים.
אבל מה עם שאר העולם? האם רק אמריקה תהיה מוכנה להקרנה דיגיטלית לכבוד "אוואטר" של ג'יימס קמרון? הרי כבר הוכח שהעולם מחוץ לאמריקה מכניס להוליווד 60 אחוז מכלל הכנסותיה. אלא שאיש לא עוזר לבעלי בתי הקולנוע בעולם לממן את המעבר להקרנה דיגיטלית. בכנס בעלי בתי קולנוע באוסטרליה נשמעה על כך התרעמות באוזניהם של בכירי הוליווד שהתארחו. תשובות לא היו להם. (הנה הידיעה בנושא, ויה MCN).
שדרוגים כאלה כבר קרו בעבר, בעיקר בתחום הסאונד. ואני מניח שמה שקרה אז, יקרה גם עכשיו. הוליווד תגמור לטפל בבתי הקולנוע האמריקאיים, ואז תגלה בהיסטריה שבשאר העולם עדיין מפגרים מאחור. בעלי בתי הקולנוע בעולם יאיימו שאם האולפנים לא יושיטו עזרה הם לא ישדרגו. הוליווד תיכנע, תמצא דרך להפוך את העסק לרווחי לבעלי בתי הקולנוע המקומיים, ותיתן תקופת חסד בו כל מי שישדרג יקבל כך וכך הטבות בעלויות הפצה או בעת חידושי חוזי הפצה. ואז, שנתיים אחר כך, הוליווד תאיים בעצמה שכל מי שלא שידרג לא יוכל להציג באולמותיו המיושנים את סרטיהם החדשים. ככה עד 2012 כולם יהיו דיגיטליים.

========

כמה כותרות שדגתי מדף הניוז של "פליקסטר": יהיה גם באטמן שלישי עם כריסטיאן בייל. יהיה אוסטין פאוארס רביעי. יש טריילר חדש ומדמם ל"30 ימים של לילה", סרט הערפדים של דיוויד סלייד (בהפקת סם ריימי) המבוסס על רומן גרפי האהוב עליי מאוד. ויש גם סצינה מתוכו שנראית די מצמררת (זהירות, הקטעים אלימים למדי). מישה ברטון מצטלמת במוסקבה לסרט בבימויו של רולנד ג'ופה המבוסס על סיפורן של בנות להקת ט.א.ט.ו. יש דיווח מצולם ביו-טיוב.

=========

ואם אתם חובבי "מסע בין כוכבים": בשעה שבע בערב שעון לוס אנג'לס יוקרן בבכורה פרק חדש של "מסע בין כוכבים" בכיכובו של ג'ורג' טאקיי. את הפרק – המוגדר כפרק אבוד ממסעות האנטרפרייז המקורית – כתבו מעריצי הסדרה. שם הפרק: Star Trek: New Voyages "World Enough and Time". אלא שבמקום הפקה סטודנטיאלית זולה הם הצליחו לגייס להפקה במאי שעבד בסדרות "מסע בין כוכבים" ואת תמיכתו של ג'יי.ג'יי אברמס. הפרק יוקרן באינטרנט במקביל להקרנת הבכורה העולמית בבוורלי הילס (דורש רישום מוקדם). עדכנו כאן איך היה.

27 תגובות ל - “50 מדינות, 30 ימים”

  1. מיכל 23 אוגוסט 2007 ב - 22:38 קישור ישיר

    מתי תכתוב כבר על "חופשת קיץ"? בכל מקום מתייחסים אליו. הבנתי שראית אותו כבר בפסטיבל חיפה. תגובות, משהו?

  2. הפינגווין 23 אוגוסט 2007 ב - 23:58 קישור ישיר

    אפרופו "חופשת קיץ", אני מסתכל בדרוג המבקרים בעכבר ורואה שיאיר דופק לסרט את הממוצע. כל השאר נותנים לו 5 כוכבים.

  3. gyuval 23 אוגוסט 2007 ב - 23:59 קישור ישיר

    אני לא יודע לגבי העולמות תלת מימד שיהיו אבל אלה שכבר קיימים זאת אומרת בקריות כבר הספיק להתקלקל (אני מניח שגם סידרו אותו זה סתם משעשע)

  4. חן חן 24 אוגוסט 2007 ב - 0:36 קישור ישיר

    לצערי הבלוג הזה הוא די קשקוש. פשוט יצא לי לראות כמה מהסרטים שהוא כותב עליהם (אתה יודע למה…) ולבחור אין מושג על מה הוא מדבר, ואין קשר בין מה שהוא אומר על הסרטים לבין מה שהם באמת. מה שכן, זו אכן מסתמנת כשנה חלשה לקולנוע הזר, כשהמועמדים המובילים כרגע לפסלון הם "אדית פיאף:החיים בוורוד" ו"ביקור התזמורת". מצד אחר, מי שמע על "שטח הפקר" ו"חיים של אחרים" חצי שנה לפני שהם זכו באוסקר?

  5. סטיבי 24 אוגוסט 2007 ב - 1:38 קישור ישיר

    נשים בקולנוע.

    אני חייבת לציין שהיצירה המוזיקלית המלווה את העבודה הזו מאוד מוכרת ומשמשת הרבה פסקולים, אבל בכ"ז היא עדיין יפה עד דמעות.

  6. איתן 24 אוגוסט 2007 ב - 7:48 קישור ישיר

    בהשראת סטיבי: הנה הוידאו קליפ שהמציא את החלפת הפרצופים. וזה גם שיר יפה.

  7. סטיבי 24 אוגוסט 2007 ב - 10:27 קישור ישיר

    הקליפ הזה תמיד די הפחיד אותי.

    זוכרים שפעם, באמצע הניינטיז או משהו כזה, מורפינג היה הדבר הכי חם בסביבה?

  8. אסנת 24 אוגוסט 2007 ב - 10:32 קישור ישיר

    מה הקטע של אדם אבולעפיה ב"העיר"? הוא מתלונן על ה_מתרגמים_ שלדעתו נתנו ל-Knocked Up את שמו האלמותי "הדייט שתקע אותי", כשברור לכול שאלה המפיצים! למה להשמיץ?
    ובאותה הזדמנות, איפה היה המגיה? בנות יולדות, לא מולידות. אבולעפיה, לתשומת לבך.

  9. סטיבי 24 אוגוסט 2007 ב - 11:19 קישור ישיר

    נא לשרוד את חצי הדקה הראשונה בשביל ג'ון וויין, המלך.
    http://uk.youtube.com/watch?v=RjC2EqgGQNw

  10. בריאן 24 אוגוסט 2007 ב - 11:21 קישור ישיר

    ושוב אתה מתעסק בזוטות, בזמן שהמבקרים כולם עומדים נפעמים אל מול 'חופשת קיץ'.

  11. סטיבי 24 אוגוסט 2007 ב - 12:15 קישור ישיר

    בהמשך לפוסט מה-יהיה-בחיפה: בווי-נט מדווחים שסופי מרסו וכריסטוף לאמבר (אם כבר הולכים על ההגיה הצרפתית, ובצדק, למה רק בחצי משמו? 🙂 ), בני זוג וכוכבי סרטה, יגיעו לפסטיבל.
    גילוי נאות: זה לא סתם דיווח חדשותי! יש לי חולשה רצינית לבחור הזה.

  12. רון 24 אוגוסט 2007 ב - 12:54 קישור ישיר

    דובדבני מכריז ש"חופשת קיץ" הוא הסרט הישראלי הטוב ביותר של השנים האחרונות ושאסי דיין נותן כאן את הופעתו הקולנועית הטובה ביותר מעולם (!)
    אורי קליין יוצא מגדרו הבוקר ב"הארץ" ומרעיף סופרלטיבים.
    שניצר ב"מעריב" קובע שמדובר בנס "שיא קולנועי ברמה שאינה מוכרת בארץ, חוויה טוטאלית נדירה".
    ווואו!
    רוה, מה איתך? הלו?
    אני כבר רץ לקנות כרטיס…

  13. הפינגווין 24 אוגוסט 2007 ב - 13:20 קישור ישיר

    יש לי תחושה שאני הולך לשנוא את "חופשת קיץ". זה תמיד קורה כשכל שאר העולם מתלהב מסרט ורק אני לא מבין מה מיוחד בו. אני לא מרוכז בעצמי. בכלל לא. אני יכול לחשוב על המון דברים שהם לא אני.

  14. סטיבי 24 אוגוסט 2007 ב - 14:49 קישור ישיר

    ל'חופשת קיץ' ביקורות טובות גם ברייטינג ובטיים אאוט (בשניהם גם כתבות על ג'אד אפטאו). ואגב, שווה לקרוא את שניצר גם בשל העיסוק שלו בנקודות ש'חילוניים גמורים' יפספסו אולי, זה מעניין.

    ובנושא תרגום השם של knocked up: כל המחאה הזו על גבי האינטרנט והעיתונות (שימו לב גם באחד העמודים הראשונים של גיליון טיים אאוט הנוכחי) מזיזה למפיצים בכלל? עזבו אפילו את רמת החשיבות שהם מייחסים לדעת העיתונאים/בלוגרים עליהם, מישהו שם ישים לב לנתונים עוד כמה שבועות ויחשוב 'ווי, הסרט הזה היה מצליח יותר אם לא היינו נותנים לו שם כזה'? או שאנחנו מתעצבנים לשווא (אבל לפחות בצוותא)?

  15. סטיבי 24 אוגוסט 2007 ב - 14:52 קישור ישיר

    ואוסיף לסוגריים הראשונים בתגובה הקודמת שלי את המילה 'להבדיל'. לא החלטתי בדיוק איפה, אחרי 'בשניהם' או אחרי 'כתבות' עם פסיקים 🙂

  16. רז 24 אוגוסט 2007 ב - 15:01 קישור ישיר

    לסטיבי: יכול להיות שאני מתבלבל עם מישהו אחר, אבל נדמה לי שלאמבר כבר היה פה בארץ לפני קצת יותר מעשור. מדבור היה בפאדיחה די רצינית: כשפתחו את הסניף הראשון של "לפאנט הוליווד" בתל-אביב הביאו, כמקובל, שחקן שיחנוך אותו. אלא שלאמבר התגלה כאטרקציה פחות גדולה ממה שחשבו, והמקום היה שומם באופן מביך. מפיקי האירוע הסתובבו בהיסטריה באזור, וגררו בניסיונות שכנוע כאלה ואחרים כמה עשרות בני נוער שלא ממש הבינו מה רוצים מהם או מי האיש הזה, מה שהתברר כעניין מביך עוד יותר.
    כמה חודשים לאחר מכן נחנך סניף נוסף, הפעם בנוכחותו של איזה כוכב-דועך דאז ומושל קליפורניה דהיום, והפעם הנוכחות הצדיקה את הציפיות. בעלי הזיכיון המקומי הכריזו על הסניף הזה בתור הסניף הראשון של פלאנט הוליווד בארץ, מה שמעיד על גודל הניסיון שלהם להדחיק את הטראומה מהאירוע הקודם.
    יצוין למען הפרוטוקול שגם לי יש חולשה מסוימת ל-"איש הנצח" (הראשון, הראשון).

  17. סטיבי 24 אוגוסט 2007 ב - 15:50 קישור ישיר

    אתה לא מתבלבל, אני זוכרת את זה (אבל לא בדיוק מתי זה היה. בעיתון היה איזה אייטם קטן, שבוודאי מתחבא אצלי איפשהו) 🙂

    (הראשון, והסדרה, לפחות חלקים ממנה. והייתי מורידה את 'מסוימת' במקרה שלי 🙂 שלא לדבר על "רכבת תחתית"!)

  18. מרק 24 אוגוסט 2007 ב - 16:55 קישור ישיר

    בהחלט צודקים..
    יאיר, אפשר לדעת מתי אתה כותב על "חופשת קיץ"?!
    שניצר בתרבות nrg, דובדבני ב-ynet, וקליין ב-haaretzממש יוצאים מגידרם בשבחים מוטרפים על הסרט הישראלי הטוב ביותר של השנים האחרונות, משחקו הטוב ביותר של אסי דיין מאז ומעולם ועד לקישלובקי הישראלי וכאלה.
    כקוראים קבועים של הבלוג זכותנו לדעת מה אתה חושב עליו. מעניין אותנו מאד לדעת מה אתה חושב עליו ואולי על הסיכויים שלו בעקבות הבאאז המפתיע לגבור על 4 הסרטים האחרים באופיר הישראלי..

  19. סטיבי 24 אוגוסט 2007 ב - 17:04 קישור ישיר

    הדפיסו את הטופס של עין הדג:
    http://www.fisheye.co.il/story_4049

  20. איתן 24 אוגוסט 2007 ב - 17:09 קישור ישיר

    חבר'ה – תרגיעו. באופן די מפתיע, אני דווקא מסכים יאיר. "חופשת קיץ" הוא סרט מרשים (במיוחד כסרט ביכורים) אבל פגום נראטיבית. גם הצילום עצבן אותי. אסי דיין ושרון הכהן בר טובים מאוד, וגם הילד, וההצצה לעולם החרדי אכן מעניינת, אבל מכאן ועד ל"קישלובסקי הישראלי" הדרך מאוד רחוקה (ואני גם לא רואה סיכוי לאופיר. אולי רק לאסי דיין, וגם רק בגלל שלאקדמיה יש חולשה לאיש הזה).

    אבל יאיר – האנשים צודקים. הייתי רוצה לקרוא את הביקורת שלך כדי ללמוד מה בדיוק מצאת/לא מצאת בו. איפה אתה ואני משיקים והיכן נפרדים.

  21. יוסי 24 אוגוסט 2007 ב - 17:31 קישור ישיר

    מעודד מאוד לשמוע על העתיד הדיגיטלי המתקרב לפה, גם אם בצעדי צב. רק תחשבו מה זה יעשה לקולנוע הישראלי, ובכמה תוזל הפצת סרט ישראלי.

    סרטים עצמאיים יופקו הרבה יותר בקלות ובפחות כסף, מתוך ידיעה שלא צריך לעשות בלו אפ ל 35 מ"מ, והמפיצים יהססו פחות ופחות לאסוף לחיקם את היצירות שפחות יבלטו בוולג'ין וחיפה אבל עדיין בעלי פוטנציאל. כך נוכל לראות על מסך גדול ובהקרנה מסחרית סרטי נישה שמיועדים ל 3000 איש.

  22. יאיר רוה 24 אוגוסט 2007 ב - 17:43 קישור ישיר

    רוה לכולם: הביקורת על "חופשת קיץ" מתפרסמת בגיליון "פנאי פלוס" שיצא לאור שלשום. רוצו לקיוסקים לקנות. את הגרסה המורחבת של הביקורת אעלה בהמשך הערב.

  23. רון 24 אוגוסט 2007 ב - 18:01 קישור ישיר

    אין לי כסף לקנות "פנאי פלוס"

  24. הפינגווין 24 אוגוסט 2007 ב - 18:42 קישור ישיר

    חופשת קיץ לא מועמד על הבימוי, כך שזכיה בסרט הטוב ביותר נראית לי הימור די פרוע.

  25. מרק 24 אוגוסט 2007 ב - 19:04 קישור ישיר

    וואלה. זה מה שיפה בבלוג אינטראקטיבי. זה לא הנחתה מלמעלה אלא שיתוף אינטימי ואנושי מול יאיר ובלי כל רעשי הרקע של התקשורת הצעקנית. הקוראים ביקשו ולכן הקוראים גם יקבלו. בראבו יאיר! (אוהב לקרוא פה. מאד. למרות שלא ממש מגיב).

    ראיתי את הסרט בלב דיזנגוף. יצא לי לבכות וממש לרעוד בכמה מהסצינות החזקות. בסך הכל סרט אחר, זר, בעל קצב משלו ואמירה ייחודית ושונה לחלוטין ממה שאתה מצפה לו. נותן לך פטיש 100 קילו בבטן. איטי מאד, מלנכולי משהו, צבעים שונים יפהפיים אבל קודרים.. (מי זה הבועז יעקב הזה? מישהו מכיר אותו? ומי זה בכלל הוולך הבימאי?). הסרט פיוטי וטהור מצד אחד ומינימליסטי וסגפני מהצד האחר. לא משהו שרגילים לראות על המסך הגדול ובכלל. אולי באמת ברגמני באופי.

    בצורה מסויימת, למרות הזרות לעדה החרדית, אתה מרגיש חיבור, הבנה והזדהות מוחלטת עם הדמויות ולא עם הקריקטורה שלהם. אתה לומד להכיר אותם ולרכוש להם אהבה, כבוד וריספקט, אולי דווקא בגלל הסגפנות ומיעוט הדיאלוגים וההתרחשויות. מדובר באיזשהו מסע ידוע מראש לקראת הבלתי נמנע וזה חלק מהקסם האיטי והטוטאלי הזה. אני יהיה חייב ללכת לראות עוד איזה פעם בשביל לחוות את זה שוב.

    אהבתי בעיקר את המשפט שאומר אסי בסעודה בשבת לאשתו "מה יכולתי לעשות, הייתי ביידים של הקדוש ברוך הוא". יש בזה כח בטוטאליות הזו וגם עוצמה מפחידה. יש גם משהו חזק מאד דווקא באמא שכמעט לא אומרת כלום אבל מביטה בעיניים עם כח פנימי שפשוט פורץ ממנה. מדהימה שרון הכהן וגם יפהפייה בדרכה שלה עם המטפחת שמדגישה את תוי פניה ואת אופייה האנושי העוצמתי מול הטוטאליות של אסי באלוהיו.

    בסך הכל מציג את הדת לא כפלוקלור נחות דוגמת האושפיזין, אלא כמשהו חי ובועט. הקשר והדבקות של הרב באלוהים מול הכמיהה של הילד לחיים, לבעלי החיים ולטבע. סרט מדהים מרגש קונפליקטיבי ופיוטי.. וואוו!!! לדעתי אם יש סרט שצריך לקבל אופיר, ולהתמודד באוסקר העולמי (ולאור העיסוק המסקרן באורתודוקסיה החרדית יש לו אולי גם סיכוי בהמשך) זה הסרט!

    מעניין מה יש ליאיר לכתוב, בעיקר מה קורה מאחורי הקלעים והאם יש לדבר הזה בכלל סיכוי רציני להתברג מול ביקור התזמורת, בופור ומדוזות (את מדוזות האנושי והנקי גם אהבתי מאד).

    בכל אופן ביקורות כאלו של דובדבני שניצר וקליין לא רואים כל יום ולא זוכר גם שראיתי אי פעם. מה זה, בעל הבית השתגע? יש למישהו מושג מה קורה מאחורי הקלעים? ומה יש לחברי האקדמיה להגיד על זה?

  26. אורי 1 24 אוגוסט 2007 ב - 23:29 קישור ישיר

    אסי דיין ופרסי אופיר:
    עד היום 11 מועמדיות ו7 פרסים!
    אבל הפעם זה תורו של גבאי

  27. אורון 25 אוגוסט 2007 ב - 0:38 קישור ישיר

    אני לא יכול להגיד שאני מופתע מהשבחים שמורעפים על "חופשת קיץ". ואני גם לא אוהב להגיד "אמרתי לכם". ואפילו לא מת על החרבת מסיבות או הרס של ציונים ממוצעים בטבלאות כאלה ואחרות.
    מה שכן, עדיף שקיטונות הזעם שלי ימצאו את עצמם בפוסט המתאים לכך, כלומר בעת שתעלה הביקורת של יאיר על הסרט.

    ובריאן- אני לא מבין את ההגדרה שלך ל"זוטות". בעיניי ולעניות דעתי, כל פסקה/לינק בפוסט הזה, היו מעניינים. יותר מ"הסרט המפעים", זה בטוח.


השאירו תגובה ל - gyuval