28 דצמבר 2007 | 02:11 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

הסרטים הקופתיים בישראל, 2007

(מספרי הכרטיסים התקבלו ממפיצי הסרטים והם על אחריותם. הסכומים בדולרים לקוחים מדיווחי המפיצים לאולפנים ההוליוודיים, כפי שהם מפורסמים באתר "בוקס אופיס מוג'ו").

1. "רטטוי"
3.08 מיליון דולר
כ-400 אלף כרטיסים

2. "שרק השלישי"
2.76 מיליון דולר
360 אלף כרטיסים

3. "הארי פוטר ומסדר עוף החול"
2.4 מיליון דולר
350 אלף כרטיסים

4. "בופור"
300 אלף כרטיסים

5. "שודדי הקריביים: סוף העולם"
1.7 מיליון דולר
225 אלף כרטיסים

6. "ביקור התזמורת"
215 אלף כרטיסים

7. "כוורת בסרט"
1.67 מיליון דולר
212 אלף כרטיסים

8. "הסודות"
208 אלף כרטיסים

9. "חיים של אחרים"
200 אלף כרטיסים

10. "נודל"
200 אלף כרטיסים

הבאים בתור (ויה "בוקס אופיס מוג'ו"):

"משפחת סימפסון, הסרט": 1,518,581 דולר*
"ספיידרמן 3": 1,404,046 דולר
"זהות אבודה": 925,147 דולר
רובוטריקים": 923,822 דולר
"אשת החלומות": 903,964 דולר
"מכושפת": 842,958 דולר
"אושן 13": 828,917 דולר
"החופשה של מר בין": 823,633 דולר
"מת לחיות 4": 815,696 דולר
"שעת שיא 3": 806,212 דולר
"תפוס ת'גלים": 794,166 דולר
"נורביט": 786,137 דולר
"300": 728,501 דולר
"הדייט שתקע אותי": 705,854 דולר

(*א.ד מטלון, מפיצי "משפחת סימפסון, הסרט", סירבו למסור כמה כרטיסים נמכרו לסרט בארץ. יונייטד קינג, מפיצי "נודל", מסרו נתון שאני מעריך שהוא לפחות קצת מעוגל כלפי מעלה. כך שיש בהחלט סיכוי שלמעשה "משפחת סימפסון" מכר כ-3000 כרטיסים יותר מ"נודל" ושלמעשה מגיע לו המקום העשירי. אבל לעולם לא נדע).

הסרטים הקופתיים באמריקה

1. "ספיידרמן 3". 336 מיליון דולר
2. "שרק השלישי". 321 מיליון דולר
3. "רובוטריקים". 319 מיליון דולר
4. "שודדי הקריביים: סוף העולם". 309 מיליון דולר
5. "הארי פוטר ומסדר עוף החול". 292 מיליון דולר
6. "זהות אבודה". 227 מיליון דולר
7. "300". 210 מיליון דולר
8. "רטטוי". 206 מיליון דולר
9. "משפחת סימפסון, הסרט". 183 מיליון דולר
10. "שימו גז". 168 מיליון דולר

221 סרטים הוצגו השנה בישראל. מספר כמעט זהה לזה של שנה שעברה. אבל השנה הקהל הישראלי הלך קצת יותר לקולנוע. על פי הערכת דני כפרי, מנכ"ל התאחדות ענף הקולנוע, נמכרו השנה כ-9.5 מיליון כרטיסים בישראל, עלייה של כמעט חצי מיליון כרטיסים משנה שעברה. מיליון מהכרטיסים האלה נמכרו לסרטים ישראליים. וזו, למעשה, הכותרת המופלאה ביותר של שנת הקולנוע הזאת: ארבעה מהעשרה – ארבעה!! מעשרה!! – הם סרטים ישראליים. מעקב מוסדר ומפוקח אחרי נתוני מכירת כרטיסים לסרטים ישראליים מתקיים בארץ רק מאז 1979, אבל נדמה שזה לא יהיה הימור מופרך מדי לקבוע שזה פעם ראשונה שזה קורה בתולדות הקולנוע הישראלי.
ושימו לב למקום התשיעי: זוכה האוסקר על הסרט הזר, "חיים של אחרים" הגרמני. במילים אחרות: חמישה מתוך עשרת הסרטים הקופתיים ביותר השנה בארץ הם מה שמוגדרים "סרטי איכות", סרטים המיועדים לקהל מבוגר יותר, זה שלא רץ לראות כל סרט חדש שיוצא. זה שמחכה לביקורות. ועושה רושם ש-200 אלף האנשים האלה, ובהחלט ייתכן שאלה אותם 200 אלף איש (הייתי מהמר שמדובר בקבוצה בוגרת, נשית ובורגנית), עשו השנה חיים. הם נדדו מסרט ישראלי לסרט גרמני והרגישו שיש להם מה לראות בקולנוע. מפיצי הסרטים צריכים ללמוד טוב-טוב את הרשימה הזאת כי היא מפוצצת להם את הקונספציה בפרצוף: קולנוע המוני, ילדותי, המשווק עם שמות עילגים, משאיר אנשים בבית. "הדייט שתקע אותי" ו"זהות אבודה" הם שני סרטים שהקהל הנ"ל היה מתמוגג מהם אם לא היה לאחד שם כה אינפנטילי ולשני שם כה חלבי של סרט שכבר ראינו ושקל לדלג עליו ברשימת הסרטים.
רשימת הסרטים הקופתיים היא אחד הדברים הכי משמחים שקראתי (או, למעשה, שכתבתי) כבר המון זמן. היא מראה שמה שפעם אמרו על ישראל – שיש בה קהל איכותי – עדיין נכון. הסרט במקום הראשון, "רטטוי", הוא הסרט במקום השני שלי ברשימת סרטי השנה. זה סרט מעולה, ואיזה תענוג שהוא מצא לעצמו קהל כה גדול. ואם תרצו עוד אנליזה, שימו לב לנתון הבא: חוץ מ"שודדי הקריביים 3" ו"חיים של אחרים" כל שמונה הסרטים האחרים היון למעשה דוברי עברית (או מדובבים לעברית). מישהו מאבחן כאן מגמה?

נושאים: IMAX, שוברי קופות

3 תגובות ל - “הסרטים הקופתיים בישראל, 2007”

  1. רותם 28 דצמבר 2007 ב - 6:48 קישור ישיר

    המגמה שאני מזהה היא מגמה שתוביל אותנו בסוף להיות כמו ארצות אירופאיות מסוימות:
    יתחילו לדובב פה סרטים למבוגרים.

  2. עידן אלתרמן 28 דצמבר 2007 ב - 10:19 קישור ישיר

    מדהים. ארבעה סרטים ישראלים ברשימת עשרת הסרטים הקופתיים השנה. נדמה לי שזו פעם ראשונה, לא?

  3. יובל 29 דצמבר 2007 ב - 11:55 קישור ישיר

    תקן אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שבמסגרת "סרטי האיכות" שלך שמת את כל הסרטים הישראלים, ובכלל זה את "הסודות". מלבד העובדה שמדובר בסרט גרוע, אני לא חושב שסרט ששווק באמצעות הסצינה הלסבית ופרסום האודישנים של השחקניות לתפקיד הראשי יכול להחשב כ-"סרט איכות". ההפך – זה בדיוק "קולנוע המוני, ילדותי".
    המשוואה הזו של "סרט לא אמריקאי" = "סרט איכות" היא מטופשת למדי.
    ואה, כן – "הסודות" רחוק מהמלה "איכות" כרחוק מזרח ממערב. כל קשר הינו מקרי בהחלט. סרט פשוט רע, צהוב, בנאלי וקלישאתי להחריד.


השאירו תגובה ל - עידן אלתרמן