01 דצמבר 2007 | 22:29 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

בשורה לקוראי "סינמסקופ"

הבטחתי השבוע בשורה בלוגית משמחת, והנה היא: ל"סינמסקופ" נולד אח קטן: cinemascopian.com, בלוג קולנוע באנגלית. הוא הושק רשמית היום, אחרי כשבוע של הרצה שקטה, וכבר יש מה לקרוא שם.
אני בעצמי עוד לא יודע מה בדיוק יקרה שם ומה אעשה שם ולמי בדיוק אני פונה, אבל המציאות הוכיחה לי בחודשים האחרונים שבלוג בעל נוכחות גלובלית הוא חובה.
אל דאגה: "סינמסקופ" בעברית ימשיך לעבוד ולתפקד בדיוק כפי שהיה עד כה, באותו קצב ובאותה כמות. המשיכו להיכנס הנה כמה פעמים ביום לקרוא כותרות מהעולם, סיפורים בלעדיים שלי וביקורות סרטים, והוסיפו לכם עוד לינק אחד לביקור שבועי.
עכשיו, לראשונה מזה שבוע, אלך לישון לכמה שעות.

נושאים: breaking news

01 דצמבר 2007 | 09:42 ~ 4 תגובות | תגובות פייסבוק

מיליון כרטיסים!

פורסם ב"7 לילות", 30.11.2007

וגם ב"וראייטי".

מיליון כרטיסים. למעשה: 1,100,000 כרטיסים. ולמעשה אפילו קצת יותר, עד שיספרו את כולם. אבל בפעם הראשונה מאז 2004, ובסך הכל בפעם השניה מאז 1984 מצליח הקולנוע הישראלי למכור יותר ממיליון כרטיסים בשנה אחת – והשנה הזאת עדיין מרחק חודש מסיומה. ב-2004 הוביל סרט אחד את החבורה: "סוף העולם שמאלה" עם 450 אלף כרטיסים. אחריו הגיעו "אושפיזין" עם 200 אלף כרטיסים. "ללכת על המים", "מדורת השבט" ו"אהבה קולומביאנית" מכרו כל אחד בסביבות ה-150 אלף כרטיסים. "הכלה הסורית" עוד 100 אלף. וכך, בסופה של שנה נספרו מיליון וחצי כרטיסים לסרטים ישראליים. 2005 היתה שנת נפל. 2006 החזירה מעט סומק, כשהסרט הקופתי של השנה היה ישראלי: "אביבה אהובתי" עם 302 אלף כרטיסים. אבל לצידו מעט מאוד סרטים זכו להצלחה דומה, כולל "אדמה משוגעת".
אבל 2007 נראית, לפתע, בריאה להפליא. בשעה ששוברי קופות זרים מוכרים פחות ופחות כרטיסים, שוברי הקופות הישראליים מוכרים יותר ויותר. אם ב-2004 "שרק 2" מכר יותר מחצי מיליון, הרי שהשנה "רטטוי" יגיע למקום הראשון עם 400,000 כרטיסים ובשנה שעברה "שודדי הקריביים 2" היה הסרט הזר הכי נצפה בארץ עם 300,000 כרטיסים בלבד. לעומת זאת, הקהל הבוגר, הנשי, המתוחכם, המחפש חוויות בלתי-ילדותיות, מגלה מחדש לא רק את הקולנוע הישראלי אלא גם את הקולנוע הזר: "חיים של אחרים" הגרמני הביא למסכים 200,000 צופים. ו-200 אלף צופים הפך למספר הזהב של הקולנוע הישראלי: לא פחות מארבעה סרטים ישראליים הגיעו – או ממש תכף יגיעו – לרף הזה, שנשמע אסטרונומי עד לפני שנים ספורות.
"בופור" של יוסף סידר, הסרט הישראלי הקופתי ביותר של השנה, מכר קרוב ל-300 אלף כרטיסים. "הסודות" של אבי נשר, במקום השני עם 200 אלף כרטיסים. "ביקור התזמורת" מכר, נכון לשבוע שעבר 193,150 כרטיסים ובוודאי חוצה את קו 200,000 הכרטיסים בשניות אלה. וההפתעה הגדולה של השנה מבחינת הקופות היא "נודל" שמתקרב ל-190,000 כרטיסים, ואם יידחף שיווקית במהלך חופשת החנוכה אולי גם הוא יצליח לחצות את ה-200,000. הגענו לכ-900 אלף כרטיסים מארבעה סרטים בלבד. תוסיפו לכך את ה-70,000 המכובדים של "מדוזות", את ה-55,000 המרשימים של "חופשת קיץ", את ה-15,000 הנאים של "תנועה מגונה" ואפילו את ה-35,000 המפתיעים של "רק כלבים רצים חופשי". ועברתם את המיליון כרטיסים. יש להניח שעד ש"אבידות ומציאות" ו"החוב" (שעולה היום בקולנוע ב-27 עותקים) יירדו מהמסכים יתווספו למניין הזה עוד כמה עשרות אלפי כרטיסים, ואז יספרו גם את הסרטים הקטנים יותר ("וסרמיל", "ריקוד מסוכן", "אין לה אלוהים") והתיעודיים ("ילדי השמש") ויש להניח שהסכום הסופי יגיע לאיזור 1.3 מיליון כרטיסים, פחות מה-1.5 מיליון של 2004 אבל הישג לא פחות מרשים.
יש לנתונים האלה שני צדדים: האחד הוא שיש קהל, והוא רק הולך וגדל, בניגוד לכל סטטיסטיקה קולנועית עכשווית מוכרת. יכול להיות שאלה אותם 200,000 צופים המגיעים לכל הסרטים, אבל גם אם זה כך, הקהל הזה מפגין נאמנות ועקביות. אבל יש צד נוסף: יש קהל, יש יוצרים שמצליחים לשבות את לב הקהל (בכל העולם, גילינו השנה). עכשיו נשאלת השאלה: איפה המפיקים? המשקיעים? המפיצים? שלא יהיו ספקות: בעלי רשתות הקולנוע גורפים הון מהקולנוע הישראלי אבל משקיעים בו קרוב לאפס. האם מישהו – בין אם הוא גורם פרטי או ציבורי – כבר מתכנן את לוח ההפצה של קיץ 2008 כדי להבטיח שלמיליון רוכשי הכרטיסים של 2007 יהיה מה לראות בשנה הבאה? ומה עם 2009? הרי בכל פעם שיש מבול סרטים טובים, יש מבול של צופים. האם אפשר, בבקשה, לדאוג שיופקו מדי שנה מספיק סרטים כדי שמתוכם יהיו גם מספיק סרטים טובים, מכל מיני סוגים? ועכשיו הלחץ עובר ליוצרים: "לבנון" של שמוליק מעוז ו"איים אבודים" של רשף לוי אמורים להיות שני הסרטים הישראליים הבולטים של 2008. יש קהל, ואין תירוצים. הביקורת לא משנה, פרסי אופיר לא משנים, פרסי וולג'ין לא משנים, אפילו מלחמות לא משנות ("אביבה אהובתי" הצליח בעיצומה של מלחמת לבנון השניה). רק הסרט. אם הקהל לא בא זה רק בגלל הסרט.

01 דצמבר 2007 | 09:22 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

מה בדיוק ג'פרי קצנברג ויורם גלובוס מתכננים?

גם ג'פרי קצנברג ביקר השבוע בישראל והתראיין לגון בן ארי ב"7 לילות" שם הוא פרש את חזון התלת מימד שלו – החל מ-2009 כל סרטי האנימציה של דרימוורקס יהיו בתלת מימד. מה שמעלה את השאלה: איפה יוקרנו כל הסרטים האלה בישראל? התשובות המפתיעות בטקסט שצירפתי כבוקסה לראיון:



להמשך הקריאה…

30 נובמבר 2007 | 16:05 ~ 13 תגובות | תגובות פייסבוק

"החוב": ביקורת

גיורא ביח, הצלם שהפתיע עם צילום מלא מיסתורין ב"למראית עין", מכה שנית: השימוש שלו באפלה ובצללים ב"החוב" הוא אחד הדברים הכי מרתקים בסרט הזה – שלא לגמרי ברורים לי המניעים לעשייתו (כלומר, איפה היה הלב של יוצריו ומה בדיוק הם ניסו להגיד) אבל מאוד הערכתי את הביצוע של חצי ממנו. בחלקו השני, הסרט למרבה הצער נע בין "החוב" ל"החובבן".

הנה הביקורת שלי:
להמשך הקריאה…

29 נובמבר 2007 | 16:06 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

זזים

= ההקרנה של "Be Kind Rewind" שתוכננה למחר ב-11:30 בלב בוטלה.

= מארז "בלייד ראנר, הגרסה הסופית" שהיה מתוכנן לצאת בסוף השבוע הבא, נדחה בכעשרה ימים וכעת ייצא רק ב-18.12, מאוחר מדי לחנוכה, מספיק מוקדם לחג המולד.

נושאים: כללי

29 נובמבר 2007 | 13:44 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

העוקץ

אוי, זה מעולה: ארז דבורה מבקר את "Bee Movie" של ג'רי סיינפלד. הברקה. וגם הביקורת די משעשעת: דבורה מוצא במעשיות הדבורה של סיינפלד מוטיבים יהודיים. ועוד דבורה: דבורית שרגל גם ראתה את הסרט.

וגם אני. חיבבתי, לא נפלתי:
להמשך הקריאה…

29 נובמבר 2007 | 10:05 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

"זרים" יתחרה בסאנדאנס

"זרים" של ארז תדמור וגיא נתיב יהיה הנציג הישראלי היחיד במסגרות התחרותיות של פסטיבל סאנדאנס. הפסטיבל, שייפתח ב-17 בינואר, פירסם הלילה את רשימת הסרטים המתחרים בקטגוריות התיעודיות והדרמטיות במסגרות האמריקאיות והבינלאומיות. בשנה שעברה זכה "אדמה משוגעת" בפרס הגדול במסגרת העלילתית הבינלאומית. "זרים" של תדמור ונתיב כבר הוצג בפסטיבל ירושלים, שם מצאתי בו כמה דברים מעניינים (בעיקר בחלקו הראשון).
אני מניח שבמסגרות הספקטרום הבינלאומי של סאנדאנס ישתלבו עוד כמה סרטים ישראליים – אני מהמר על "הסודות" של אבי נשר – אבל במסגרות התחרותיות "זרים" בודד.
הפסטיבל יפתח בסרט "ברוז'" של מרטין מקדונו, סרט בכורה לבמאי שכבר זכה באוסקר לפני שנתיים על סרט קצר. בין הסרטים המתמודדים על פרס התחרות העלילתית האמריקאית: "שוגר", סרט חדש לראיין פלק ולאנה בודן, יוצרי "חצי נלסון". (פלק סיפר לי על הסרט הזה בראיון הקצר שקיימתי איתו בקיץ). רשימת כל הסרטים בתחרות בסאנדאנס מתפרסמת כאן. רואים שם משהו מסקרן?

חיליק מיכאלי – לשעבר מנכ"ל ג.ג וכיום בעל חברת ההפקה וההפצה MCM, הוא אחד המפיקים של "זרים" והוא גם אחד משני המקימים של בית הקולנוע העצמאי החדש בשוהם. נירית אנדרמן מדווחת ב"הארץ" על הקולנוע החדש שהוא מקים עם אחיו.

28 נובמבר 2007 | 20:19 ~ 13 תגובות | תגובות פייסבוק

חנוכה, 2019

בסוף השבוע הבא ייצא בארץ מארז "בלייד ראנר" הסופי – או שמא, הסופני – המכיל את "בלייד ראנר, הגרסה הסופית" שערך רידלי סקוט מחדש (וגם צילם כמה סצינות חדשות), את גרסת הבמאי מ-1992, את הגרסה המקורית שיצאה לבתי הקולנוע ב-1982 (ותצא כעת בפעם הראשונה בדי.וי.די) והגרסה המקורית, הראשונית המוכרת בשם הקוד "גרסת העבודה" אותה הציגו המפיקים בהקרנות מבחן בסוף 1981 ושבעקבות התגובות השליליות נכנסו לעריכה מחודשת והוספת קריינות, ללא רידלי סקוט.
כמובן שאצפה בשקיקה בכל הגרסאות והתוספות ואעדכן כאן מה חשבתי, אבל אני בתחושה ברורה: לרידלי סקוט היתה ביד יצירת מופת והוא לא הבין אותה. כל מה שהוא אמר אי פעם על הסרט, וכל מה שהוא עשה איתו מאז הבכורה, מעיד על כך שהוא סולד מהגרסה שיצאה למסכים (ושנכשלה כלכלית, למרות שהפכה לסרט פולחן אלמותי) ויעשה הכל כדי "לתקן" אותה. אלא שככל שעוברות השנים מתברר שמפיקי הסרט קלעו בול, יצרו סרט מד"ב/נואר מושלם, וסקוט – שאמנם אחראי ללוק המעולה של הסרט, ולטון האגרסיבי שלו – פשוט לא הבין את התסריט המופלא שממנו הוא עבד.
ואתם מוזמנים לבחור כאן: איזה מהגרסאות של "בלייד ראנר" אתם מעדיפים?

ואחרי צפייה ב"אמריקן גנגסטר" (סרט לא רע) אני יכול להוסיף בבטחה: רידלי סקוט אידיוט גמור. נימוקים נוספים בשבוע הבא.

עוד "בלייד ראנר": בית אניס, אחד הבניינים המפורסמים שעיצב פרנק לויד רייט בלוס אנג'לס, נמצא בסכנת קריסה. אחרי שנים של הזנחה ורעידות אדמה, הבניין נאטם לכניסת מבקרים מחשש שיתפרק על ראשם. כתב ה"בוסטון גלוב" חמק פנימה והוא מדווח על התפוררותו של בית שמישהו צריך לשקם ולשמר. למשל, אולפני הקולנוע: הבית הזה שימש אתר צילומים ללא מעט סרטים וסדרות – מ"באפי" ועד "שעת שיא". מעריצי "בלייד ראנר" מכירים אותו בתור פנים הבית של דקארד.

ennis house blade runner

רידלי סקוט (האידיוט) חזר לצלם שם גם ב"גשם שחור".

סיפורו של הבניין, והופעותיו בקולנוע, מופיע בסרט התיעודי המעולה של תום אנדרסן, "לוס אנג'לס בתפקיד עצמה".

===========

את מארז "בלייד ראנר, הגרסה הסופית" מוציאה הד ארצי, מפיצת וורנר בדי.וי.די בארץ. ומאתמול היא גם מפיצה את ספריית יוניברסל. זו חתיכת מכה לגלובוס יונייטד, שיוניברסל היה אחד האולפנים הגדולים שהיא הפיצה בדי.וי.די (ולדעתי גם עשתה עבודת הפצה טובה: סרטי יוניברסל בארץ תמיד הופצו עם כל הבונוסים מתורגמים ובמקרים רבים גם עם מיקס DTS שמפיצי החברות האחרות מוכנים בקלות רבה מדי לוותר עליו). ניסיתי להבין מאנשי גלובוס יונייטד מה פירוש המעבר הזה, אבל הם לא חזרו אלי.

נושאים: די.וי.די

28 נובמבר 2007 | 11:17 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

צא דיבוק

שביתת התסריטאים, היום ה-24

נציגי האולפנים והתסריטאים מנהלים מו"מ מאז יום שני והטילו איפול מוחלט על ההתקדמות. ניקי פינק שמעה הדלפות בסוף יום המו"מ הראשון, שהעסק מתקדם היטב ושיש תחושה אופטימית, אבל אחר כך נעצרו ההדלפות.
אבל התסריטאים ממשיכים בהפגנות. הנה למשל הפגנת תסריטאי סרטי האימה מחוץ לאולפני וורנר: הם הגיעו לשם כדי לבצע טקס גירוש שדים. "אנחנו לא חושבים שהאולפנים מרושעים", אמר אחד מהם, "אלא שרוחות מרושעות השתלטו עליהם". ואם זה לא יעבוד, אפשר לעבור לבובות וודו. אבל לפחות יצא מזה סרטון וידיאו משונה.

horror writers on strike

הפגנה משמעותית יותר, וטיפה פחות פגאנית (אם לא סופרים את גילברט גודפריד), התקיימה בניו יורק וקיבצה אליה לא מעט שחקנים. צוות "האפינגטון פוסט" היה שם במילים ובקטעי וידיאו. טים רובינס ודני גלאבר נאמו (שימו לב ללהט המרשים של גלאבר).

ויש מי שכבר מתכנן לשבור שביתה: קארסון דיילי, שמגיש באן.בי.סי את תוכנית הלייט-לייט-נייט, הודיע שהוא מתכנן לחזור לאוויר בשבוע הבא ושלח מייל לכל מי שהוא מכיר – כולל הרופא שלו ואמא ואבא – בו הוא ביקש ממכריו להפיץ את המייל הלאה ולהתקשר למספר טלפון בו הם מתבקשים להציע לו בדיחות לתוכנית, כי הרי התסריטאים שלו בשביתה ואין מי שיכתוב לו בדיחות (האתר "האקדח המעשן" מציג את המייל המפליל). גילדת התסריטאים גינתה את דיילי על שהחליט לחצות את הקווים ולחזור לשדר בשעה שלטרמן, אוברייאן ולנו (כולם חברי איגוד התסריטאים) מפגינים סולידריות. והם גם מגנים אותו שהוא מאיץ באנשים להפוך לשוברי שביתה.
אולי קרסון דיילי צריך לראות מה תסריטאי סרטי האימה עושים לשוברי שביתה:

horror writers on strike

נושאים: The Daily Show

28 נובמבר 2007 | 10:20 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

הרוח העצמאית של "ביקור התזמורת"

זהו, עונת פרסי סוף השנה החלה באופן רשמי. "Into the Wild" של שון פן הוא הזוכה הראשון של העונה, כשזכה אמש בפרסי גות'אם בברוקלין. ואתמול בבוקר – שעון לוס אנג'לס – הוכרזו המועמדויות הראשונות של העונה, לפרסי האינדיפנט ספיריט (להפקות עצמאיות ודלות תקציב). וכך מסוכמות המועמדויות על ידי העיתונאים השונים:
עיתונאי קולנוע אמריקאים: "אני לא שם" של טוד היינז מוביל עם ארבע מועמדויות.
עיתונאי שואו-ביז: פוקס-סרצ'לייט מובילים עם 11 מועמדויות.
בלוגר ישראלי: "ביקור התזמורת" מועמד לאינדיפנדנט ספיריט בקטגוריית הסרט הזר!

"אני לא שם", הלא-סרט על לא-בוב דילן, זכה לארבע מועמדויות בדיוק ביום בו מפיציו הישראליים שלחו מייל מגמגם שבו הם לא בטוחים אם הוא ייצא ב-27 בדצמבר, כפי שנקבע, או אולי ב-3 בינואר, או מתי שיתפנה אולם בסינמטק. נו, העיקר שייצא. גם המועמד המוביל השני, "הפרפר ופעמון הזכוכית" היה אמור לצאת בארץ בסוף דצמבר אבל בינתיים נדחה לאיזור פברואר. גם "זהירות, תשוקה", "4 חודשים, שלושה שבועות ויומיים" ו"מרגו בחתונה" אמורים לצאת בשבועות/חודשים הקרובים בארץ. הסרטים היחידים במועמדויות שכרגע אומרים משהו לצופה המקומי הם "בכוח הלב" (מועמד לסרט הטוב ביותר), "מלצרית" (מועמדות לתסריט הבכורה), "ראיון לילי" (מועמדות לשחקנית), "עניין של שם" (מועמדות לשחקן משנה) ו"אהבה מטורפת" (מועמד לסרט תיעודי). חלק מהסרטים האחרים הוקרנו בפסטיבלים, וחלק מהם אמורים עדיין להגיע להפצה מקומית: "פרספוליס", "2 ימים בפריז" ו"לסגור מעגל" ("The Savages"). אחרים הוקרנו בפסטיבלים, ובזאת התאדו מחיינו: "ונאג'ה" (חיפה), "Rocket Science" (ירושלים), "ליידי צ'טרלי" (חיפה), "סיפורי אקדח" (חיפה), "Manufactured Landscapes" (ירושלים). ואחרים הם חברים גאים במועדון הגנוזים, חפשו אותם בדי.וי.די: "The Lookout", "Year of the Dog", ו"Talk to me". מה קורה עם "ג'ונו", "פרנואיד פארק", "Once" ו"Before the Devil Knows You're Dead"? אין לי מושג.

ומי המתחרים של "ביקור התזמורת" בקטגוריית הסרט הזר (שימו לב שכאן מדובר ב"סרט זר" ולא ב"סרט בשפה זרה", כי חוץ מ"ביקור התזמורת" יש גם אם "Once" דובר האנגלית)? קודם כל, "פרספוליס", שהולך להיות המועמד המוביל גם בקטגורייה המקבילה באוסקרים; "4 חודשים, שלושה שבועות ויומיים" שזכה בקאן וזוכה לביקורות מעולות (אבל, כפי שדווח, לתגובות צוננות בקרב קהל מצביעי האקדמיה המנומנם); "ליידי צ'טרלי" הצרפתי; וכאמור, "Once", שזכה לאהדה רבה ונראה כזוכה כמעט ודאי בקטגורייה הזאת.

ולמרות ש"אני לא שם" מוביל במועמדויות, האם יש לו סיכוי לזכות בפרס הסרט הטוב ביותר? אני בספק (לפני שראיתי). צריך לזכור שהאינדיפנדנט ספיריט הוא פרס "מיס סאנשיין הקטנה". לכן "ג'ונו" (שאמור להיות מבדר ושנון ומחמם לב) ו"הפרפר ופעמון הזכוכית" (המרגש עד דמעות) הם המובילים הבולטים לזכייה. "מלצרית" של אדריאן שלי בוודאי יזכה בפרס התסריט.

הטקס ישודר יום לפני האוסקרים, ב-23 בפברואר. ותאריך היעד הבא הוא יום חמישי, ה-13 בדצמבר בשלוש אחרי הצהריים, כשיוכרזו המועמדויות לגלובוס הזהב.