אמש בקולנוע:
טריילר איום ונורא ל"רוקי בלבואה".
טריילר מצוין מאוד, מפתיע עד כמה, ל"קזינו רויאל".
ואז הסרט "הילדים של מחר". ערב הבכורה. 22:15. כ-40 איש באולם הגדול. ואני מודה שברגע זה אני מצוי בדילמה זועפת. חברת ההפצה פורים שפיל לא אוהבת מבקרי קולנוע. אז אולי אתאפק שבועיים, אתן לסרט הזה להתפגר להם בידיים, ורק אז אתייחס אליו. שייחנקו עם הסרט החזק של השנה שלהם. מצד שני, לאלפונסו קוארון – איזה במאי מוכשר, אלוהים אדירים – לא מגיע עונש על זה שסרטו נפל לידיהם של מפיצים שלא יודעים להפיץ. קולגה, מאלה שמוזמנים להקרנות המוקדמות על ידי המפיצים, סימס לי אחרי הקרנת המשת"פים בשבת שעברה שיש משהו בקוארון שמזכיר לו את קובריק. חתיכת מחמאה, אמרתי לעצמי. כשראיתי את הסרט הבנתי למה הוא התכוון. לפחות בכל הקשור להכנסת כותרות הפתיחה והסיום, והשימוש במוזיקה, מורגשת השפעה רבה. אני, מצידי, חושב שקוארון הספילברג-בוי הכי גדול כרגע בהוליווד. כל המערכה האחרונה, המתרחשת בעיצומה של אינתיפאדה במחנה פליטים, היא המשך ישיר לסיקוונס הקרב המסיים ב"להציל את טוראי ראיין". וסצינה מוקדמת יותר, המצולמת כולה בשוט אחד בתוך מכונית הנוסעת רברס תחת מטר יריות, היא כמו פיתוח של השוט הרצוף האגדי מתוך "מלחמת העולמות" בו נכנסת המצלמה ויוצאת ממכונית נוסעת בלי חיתוכים. יש בסרט הזה כמה סצינות פשוט מעולות, במין נבואת חורבן אפוקליפטית נוצרית, שהבוקר התעוררתי מטולטל ממנה ועם חשק עצום לראות אותה שוב.
==============
והנה אימייל מעידוק: "ב'ידיעות' של היום אתמול, בכלכלה, שוב אייטם על קולנוע שגובה תשלום מלא מילדים קטנים. מדובר ביס פלאנט, והכתבת יהודית יהב שושנה חן מציינת שזה מופעל על ידי אותה רשת (רב חן) שגובה כסף על תינוקות גם בשאר בתי הקולנוע שלה. ואם זכרוני לא בוגד בי, התגובה שהיא קיבלה היא בדיוק אותו נוסח כמו בכתבות הקודמות על הפרשה. נראה לי שיש להם תבנית וורד מוכנה לשאלה הזאת, והם שולחים אותה כל כמה חודשים, בכל פעם שאיזה עיתונאי מגלה את האייטם הזה מחדש".
אמנם אני כתבתי על הנושא הזה לפני כחמש שנים ומאז כתב עליו גם אביב לביא ב"הארץ", ובתחילת השנה ב-NRG ובקיץ האחרון גם ב"וויינט", אבל תמיד נעים לראות שיש רשת כל כך בטוחה במעשיה שהיא עומדת בפרץ של כל המחאות המופנות כלפיה. מה שכן, סדר צריך להיות. אז כנראה שתגובה שנשלחה כבר פעם אחת, רלוונטית גם בפעמים הבאות. היי, הם ממחזרים שמות הסרטים ועיצוב פוסטרים, אז למה לא עם התגובות לעיתונות.
לא קראתי את האייטם של שושנה חן יהודית יהב*. אבל צריך להזכיר: אחד הסעיפים הראשונים במדריך קולנוע לב לסדרנים החדשים שמתקבלים לעבודה הוא "קולנוע לב הוא בייבי פרנדלי". אז לכו לבתי הקולנוע שמתנהגים אליכם בכבוד. הרי ממילא אי אפשר לשים את המילה "פרנדלי" ו"רב חן" באותו משפט. (גם אם ההקרנה אמש, באולם יס פלאנט 6, היתה מושלמת, לעזאזל. איזה קולנוע מעולה. טוב, לא מרשים לתינוקות להיכנס ולטנף אותו או ללעוס את הריפוד עם החניכיים שלהם, אז ברור שזה משפיע על איכות ההקרנה).
עידכון:
קראתי את האייטם. היא מזכירה שם שבלב ובגלובוס תינוקות אינם מוחרמים.
הנה תגובת הרשת מתוך האייטם מהעיתון של אתמול:
שזו אותה תגובה שהם שלחו לי לאייטם שעשיתי ב"העיר" ב-2001, ואותה תגובה באייטם של אביב לביא מחורף 2003. וזה גם אותה תגובה מהאייטם שפורסם בינואר השנה ב-NRG:
ותמיד יש לי מה להגיד על התגובה המאוד מטופשת (ומנוסחת רע) הזאת:
א. קודם כל, כשאתם כותבים "ניסיון העבר" לגבי קולנוע שנפתח לפני שלושה חודשים אתם חושפים עד כמה הניסיון שלכם מופרך. האם היה "ניסיון עבר" חדש, בין 2001 ל-2006?
ב. הנה הפרדוקס המביך: תינוקות הנכנסים בחינם מפריעים, אבל תינוקות שמשלמים כרטיס לא?
ג. הנה האמת: ניסיון העבר שלי מוכיח שאנשים גורמים להפרעות. כמו הבחור שישב לידי אתמול בסרט ולא הפסיק לדבר. זה לא קשור לתינוקות. וחוץ מלהסות אותו שוב ושוב לא היה לי מה עוד לעשות. האולם היה חף מסדרנים. הצופים נדרשים להקים מיליציה לאכיפת הסדר באולם ולשמירה על איכות ההקרנה.
ד. אם יש לרשת תיאטראות ישראל אומץ שתכריז על בתי הקולנוע שלהם טריטוריה שאינה ידידותית לתינוקות. אם הדבר היחיד שמפריע להם באולמות זה נוכחותם, שתגביל מכירת כרטיסים לבני חמש ומעלה. במצב הנוכחי, בו ילד בעגלה או במנשא שאינו תופס כסא נדרש לשלם כרטיס מלא, הם לא נראים כמו רשת הדואגת לרווחת קהלה, אלא רק לרשת תאוות בצע שמרחיקה מעליה הורים וסבים.
* שליחי "פנאי פלוס" שאמורים להביא לי את עיתוני השבת מדי שבוע נוטים בזמן האחרון לעצור קודם בבית, לקרוא הכל, ורק אז להביא לי את החבילה מתישהו בתחילת השבוע. עיתוני השבוע שעבר בטח נגרסו לקונפטי להקפות שמחת תורה כי הם מעולם לא הגיעו אליי.
תגובות אחרונות