10 אפריל 2006 | 13:05 ~ 16 תגובות | תגובות פייסבוק

monday morning mix 2

אולי התחלה של מסורת שבועית? נראה.

קודם כל, קטע מוזיקלי. הנה מארק מות'רסבו, לשעבר סולן Devo, להקת גל חדש מופרעת ומשעשעת, וכיום מלחין סרטים שנון מאוד שמרבה לעבוד עם ווס אנדרסון. מת'רסבו, אם תרצו, מכניס את ה"רוק" ל"רוקוקו". הקטע לקוח מ"עמוק במים", הקטע נקרא "המתקפה על פינג איילנד". אם ראיתם את הסרט אתם בוודאי זוכרים את הסצינה. אם לא ראיתם, אתם מתבקשים להדביק פערים.

aquatic1.mp3

לקח לי לזמן להגיע להכרעה הזאת, אבל בלוג הקולנוע הטוב ביותר ביקום מסתתר בתחתית עמוד הבית של רוג'ר איברט. לבלוג קוראים "Scanners" (על שם סרטו של דיוויד קרוננברג?) וכותב אותו ג'ים אמרסון, עורך האתר של איברט. הוא לא מתעסק ממש בביקורות, מן הסתם כדי לא לדרוך על הערוגה של הבוס שלו, אלא מספק פרשנות מושחזת במיוחד על מה שקורה כרגע בעולם הקולנוע, ובעיקר ביחסי הכוחות בין תעשיית הקולנוע והמדיה. העובדה שהוא מתפרסם באתר ביקורת הקולנוע הנקרא ביותר בעולם (כך, לפחות, התגאה פעם איברט) עוד עשויה להפוך את אמרסון תוך זמן קצר לאחד האנשים המשפיעים בתעשייה (האם ג'וב יוקרתי ב"ניו יורק טיימס" או ב"לוס אנג'לס טיימס" נראה בעתידו?).

השבוע מפנה אמרסון לבלוג של המבקר רוג'ר מור (נו, לא רוג'ר מור ההוא) מפלורידה, שהוא כנראה המבקר היחיד באמריקה שהוזמן להקרנת עיתונאים לסרט של רוב שניידר "Benchwarmers". ההזמנה, כנראה, נעשתה בטעות. וסוני, שמפיצה את הסרט, התחילה להילחם בעיתון של מור ובכל העיתונים באותה רשת שמפרסמים בסינדיקציה. זה סיפור משעשע, אבל מי שמקצוע העיתונות יקר לו, ומוסד הביקורת, וגם אמנות הקולנוע, עשוי להתחלחל ממנו ומהשלכותיו.

אצלו קראתי לראשונה לפני ארבעה ימים שה"ניו יורק טיימס" הגיש את שמה של מנולה דארגיס, מבקרת הקולנוע של העיתון, כמועמדת לפרס פוליצר. איזו מבקרת נפלאה. אני בעדה.

ואצלו קראתי את הסיפור המופלא על מבקר הקולנוע שהיה מעתיק פסקאות שלמות מביקורות של אחרים. בן דומנש, שעובד בין השאר ככותב נאומים בממשל בוש, מחזיק בלוג שנקנה באחרונה על ידי ה"וושינגטון פוסט", עד שהתברר שהוא פשוט גונב ביקורות. למשל מ"סאלון.קום". הוא פוטר כמובן.

וזה מוביל אותי למבקר הישראלי עדן גוריון, שביקר כאן באתר והשאיר לינק לביקורות שלו ב"בידור ובמה". ובכן, לא נעים לי, כי אם גוריון היה כאן אני מניח שהוא מחבב את האתר ואת בעליו, ולא הייתי רוצה להעליב את מעט האנשים שעדיין מחבבים את האתר שלי, אבל למקרא הטקסטים שלו אני יכול רק לקוות שמדובר במישהו צעיר מאוד, שעוד ייקח עצמו בידיים, ילך ללמוד ויתעסק באופן רציני יותר בכתיבה ביקורתית. אין לי בעיה עם זה שגוריון שנא את "מחבואים" של האנקה, אין קשר בין טעם ובין איכות של מבקר, אלא לאופן שבו הוא ניסח את סלידתו. אכן, מקריאת הטוקבקים בוויינט ובוואלה, נדמה שרוב רוכשי הכרטיסים הרגישו בדיוק כמו, סלידה עזה מהסרט ושיעמום רב. אפילו אני מסויג ממנו. אבל רבאק, תן נימוק. תתמודד איתו. תפעיל שיקול דעת. תוכיח אותו. תתנסח.

בביקורת על "ונדטה" כתב גוריון: "כן, כמו שהבנתם, "ונדטה" הוא סרט שתומך לחלוטין בטרור כדרך פעולה לגיטימית ובכך הוא הולך רחוק יותר אפילו מ"גן עדן עכשיו". מדובר אולי בסרט האקשן הכי שמאלני…". אללי. "ונדטה" תומך לחלוטין בטרור? בטוח? ואני לא משוכנע שזה מה שגוריון רצה שיישתמע, אבל הקירבה בין שני המשפטים הרצופים מניבה את המסקנה שהשמאלנים תומכים בטרור. הצילו.

 

16 תגובות ל - “monday morning mix 2”

  1. עדן גוריון 10 אפריל 2006 ב - 17:01 קישור ישיר

    בניגוד לאנשים אחרים כאן (עידן למשל) שנהנים תמיד להגיד כמה יאיר לא מבין מהחיים שלו, אני חושב שמדובר במבקר הקולנוע הכי טוב בארץ ואני מעריך מאד את דעתו.
    אז יאיר צר לי לאכזב אותך, אני כבר לא כזה צעיר (מתי 28 הפך ללא צעיר ? אוף) ואני מחזיק בתואר בקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת ת"א, מה שלא אומר הרבה לאור רמתו של המוסד הזה בשנים האחרונות.
    אז הלכתי ובדקתי שוב את ביקורתי על "מחבואים" וראה זה פלא – אתה צודק, מדובר אכן בביקורת לא מספיק מנומקת. אני יכול להמציא תירוצים ולהגיד שזו ביקורת של 200 מילה אבל זה לא אמור לשנות. אני עדיין חושב שהמלך הוא עירום ו"מחבואים" הוא סרט איום ונורא אבל לקחתי לתשומת ליבי את הביקורת שלך.
    לגבי "ונדטה" הסיפור הוא אחר – אני עומד מאחורי ההצהרה שלי שהסרט תומך לחלוטין בטרור כדרך פעולה לגיטימית ואם הבנת מזה שכל השמאלנים תומכים בטרור אז על ראש הגנב בוער הכובע. בתור איש שמאל מצביע עבודה אני רואה ב"ונדטה" חלק מגל השמאלנות הקיצונית ששוטף בעיקר את אירופה אבל גם קצת את ארה"ב. זהו גל של אנשים שהשנאה לבוש (שגם אני לא ממש מסמפט אותו)העבירה אותם על דעתם והם שכחו שהאוייבים שלו, סדאם, אחמדינג'ד בין לאדן וכו, גרועים הרבה יותר. מרוב הזדהות עם קורבנותיו של משטר הכיבוש הישראלי הם הפסיקו לראות בטרור שהפלסטינים ואל קעידה מפעילים מעשה פסול והחלו לראות בו דרך התנגדות לגיטימית ("אין להם מטוסים אז הם מתפוצצים באוטובוסים…" מוכר לך ?) פלג זה של השמאל תומך בטרור ויש גם אנשים בארץ שמשתייכים אליו. אז לא אמרתי שכל השמאלנים תומכים בטרור (אני לא) אבל יש כאלו שכן.

    ואל תדאג, אני ממשיך לחבב את האתר וממשיך לבדוק מה התחדש. למרות שניסית לגרוע מהלגיטימיות שלי, אני חושב שהביקורת שלך עלי היא לגיטימית מאד ואף מוצדקת בחלקה הראשון.

  2. חןחן 10 אפריל 2006 ב - 17:53 קישור ישיר

    יאיר, אני חושב שהזובור הפומבי שעשית לעדן היה קצת מיותר

  3. ברווז גומי 10 אפריל 2006 ב - 20:28 קישור ישיר

    איפה הקטע המוזיקלי?

  4. יאיר רוה 10 אפריל 2006 ב - 23:12 קישור ישיר

    אופס. העליתי את הפוסט והלכתי, והקטע המוזיקלי נשאר בחוץ. הנה הוא עכשיו.

    זובור? אני מאוד מקווה שרק חןחן חשב ככה. אני חושב שמבקרים הכותבים את דעתם על סרטים, צריכים לדעת גם לקבל ביקורת. לבד מהניסיון שלי באתר הזה להסביר את טעמי הקולנועי, הייתי שמח לנסות להעביר כאן את עמדותיי לגבי מלאכת ביקורת הקולנוע. וברור לי שברגע שאני עושה את זה, אני חושף את עצמי לביקורת כפולה ומכופלת מצד עמיתיי וקוראיי. ואני מקווה ש-א) אהיה ראוי לביקורת הזו. ו-ב) אצליח להתמודד איתה בכבוד. קל לעמוד ולבקר רק את הקליינים והשניצרים והשובים והקיצ'לסים, אבל יש כתיבה ביקורתית ענפה בארץ, לאו דווקא ממוסדת. הייתי שמח לאתר אותה, לזהות אותה, ולראות את עתודת הביקורת בארץ. לשבח כשצריך, לנגח כשצריך. ובסופו של דבר, אני מציג כאן רק את דעתי. מי שחושב אחרת מוזמן לחלוק עליה. נדמה לי שאורך התגובות כאן אינו מוגבל.
    את כתיבתו של עדן לא הכרתי לפני שהוא השאיר כאן לינק, מן הסתם מתוך רצון שאנשים יכירו את ביקורותיו ולקבל פידבק. כתבתי את דעתי, ועדן יצא גבר כשהשיב באופן ענייני לביקורת, הסכים כשהסכים, לא הסכים כשלא הסכים, אבל לקח את זה כמו ג'נטלמן. אני מקווה, ואף מניח, שאם ימשיך לכתוב מתוך תשוקה ויגיע לעיתון או לאתר עם עורך שיידע לאתגר אותו, כתיבתו תצא נשכרת. לא נולדים מבקרי קולנוע, לומדים את המלאכה הזאת ומבשילים לתוכה. נורא קל לכתוב "אהבתי"/"לא אהבתי", לא צריכים את החוג לקולנוע בשביל זה, יותר קשה לנמק, לנתח, להתמודד עם הסרטים עם כלים של אינטילגנציה מחד ורגש מאידך. אני מעריך את העובדה שעדן ראה את "מחבואים" ורצה לזעוק "המלך הוא עירום". אבל אם הוא לא נותן לסרט, ולשאר המבקרים, פייט אינטיליגנטי, הוא מביס את עצמו. הוא מצדיק את אמירתו הבעייתית של שמוליק דובדבני שרמז לכך שכל מי שלא אהב את "מחבואים" הוא שטחי.
    ובפוסט הבא, אני הולך על יובל צוקר.

  5. אהוד 10 אפריל 2006 ב - 23:47 קישור ישיר

    לא רק ראיתי את הסרט, אפילו קניתי את הפס קול. אגב, אני יודע אני חייב לך תיבת תגובות אחת. מחר. מבטיח.

  6. Tembel 11 אפריל 2006 ב - 0:51 קישור ישיר

    זובור זו מילה לא מתאימה.
    אבל ההערה לגבי גילו של המבקר היא מגוחכת.
    יאיר, אולי אתה כשהיית מבקר פוחז בשחר הקריירה שלך היית סובל יחס כזה, אבל זה לא אומר שכולם יסכימו ליחס דומה.
    זאת הערה מתנשאת ולא עניינית. אם הביקורת לא מצאה חן בעיניך זה לא מצדיק "לקוות" שהכותב צעיר והוא "יתפוס את עצמו בידיים".
    לטעמי, גיל ובשלות רק מקלקלים יצירה ויצירתיות.
    אני מסכים שהאדון "יצא גבר" אולם יש להניח שלא הייתי מנסח זאת בדיוק כך.

  7. חןחן 11 אפריל 2006 ב - 1:19 קישור ישיר

    ולמה אני חושב ככה? מפני שלא מתחת ביקורת על איכות הכתיבה של עדן, או על איכות האתר שלו, אלא על דעותיו הפוליטיות
    אני מעריך את היותך יונה שמאלנית בימים שבהם נותרו מעטים כאלה בישראל, אבל מותר לאהוב קולנוע ולהיות נץ שמאלני ואף ימני, ותאמין לי, אפשר גם להיות נאור, ליברלי ואוהב אדם ולהאמין שלעולם המערבי יש זכות להגן על עצמו מפני האסלאם (שברגע שיעלה לשלטון, אתה ומשפחתך כבר לא תוכלו לראות סרטים)

  8. sb 11 אפריל 2006 ב - 2:30 קישור ישיר

    אני חושבת שמשחק כאן העניין של מעמד – זה שונה כשאתה מנגח את אורי קליין, שיש לו מעמד מבוסס משלו, וכשאתה מנגח את עדן. תרצה או לא, אתה נמצא כאן בעמדת הכוח – אנשים קוראים אותך כי הם רוצים לדעת מה יש לך להגיד, הדעה שלך היא אמנם רק דעתך, אבל בסביבה הזו היא לא נמצאת באותה עמדה כמו זו שלי או של עדן. יש לך יותר השפעה. לכן, כשאתה מבקר את עדן, זה יוצא קצת בריוני – יש לך הרבה יותר כוח מאשר לו, הסיטואציה היא לא סימטרית, היא מוטה לטובתך.

    כמובן שמותר לך לכתוב על מה שאתה רוצה, וראוי שתתייחס גם לכותבים פחות מבוססים או מוכרים, אבל בעיני זה פשוט נראה לא נחוץ לקטול באופן כל כך גורף כותב כמו עדן.

  9. גלעד 11 אפריל 2006 ב - 3:13 קישור ישיר

    לsb

    שאפו!!!!

    הבאת את אחת התגובות היותר אינטילגטיות שמצאתי בפורום הזה ובאופן אישי אני לא מופתע שהוא מגיע דווקא מפיה של אשה/בחורה/ילדה..

    וליתר התרנגולים שכאן.

    אתם לא מוטרדים מסיגנון "היצאת גבר" שיאיר (ראו תגובת SB) משליט כאן???? בכלל לא מוטרידים???

    אז הנה לכם לכם משהו לישון עליו.

    אני קובע שמבקרי סרטים יש להם איזו שהיא בעיה עם גבריות.

    זו הכללה יודע, אבל לשם התרגיל, תזרקו שמות ובואו נבדוק ביחד.

    יאללה באלאגן..
    בוא נעיר קצת את המקום המנומנם הזה.

  10. עידן 11 אפריל 2006 ב - 10:47 קישור ישיר

    תפסתי את רוה בטעות שהוא ייחס את כתיבת התסריט של מאש ללארי גלברט ולא לרינג לארדנר ג'וניור ורק בגלל שזה אני הוא מתעלם ולא מכה על חטא,כל הכבוד,רוה!

  11. עידן 11 אפריל 2006 ב - 11:07 קישור ישיר

    אתמול אני מטייל לי בדיזנגוף סנטר בסביבות השעה שתיים וליד קולנוע דיזנגוף אני מבחין בחבורת פרצופים מוכרת. כן,מבקרי הקולנוע התקבצו להם בשעת צהריים לעוד הקרנת חינם,כמדומני של הסרט "דג קטן" בכיכובה של קייט בלאנשט. את רוה ואת שרגל לא ראיתי,אבל חיים קינן,ריטה קורן ויאיר הוכנר היו גם היו, נרגשים ודרוכים לקראת עוד מתנת חינם שנפלה בחיקם. אז אנייודע שזה הנוהל,אבל אלוהים, כמה שזה מרגיז ולא צודק!

  12. עידן 11 אפריל 2006 ב - 11:31 קישור ישיר

    עדן, מעולם לא טענתי שיאיר רוה לא יודע כלום. הוא אחד מהמבקרים המוכשרים והאינטליגנטיים שכותבים כיום. אבל ההתנשאות שלו היא זו שמציקה לי. הוא יודע כמה רב הידע שלו והוא לא מהסס להשוויץ בזה בכל הזדמנות. הוא מתרברב בעובדה שהוא הולך להקרנות חינם ויש לו נטייה לייחס לכל פרט,קטן כגדול,חשיבות קולוסאלית. אבל אין בכלל ספק שמדובר בעילוי,רק קצת צניעות וענווה לא יזיקו.

  13. swoon 11 אפריל 2006 ב - 12:38 קישור ישיר

    נו, אז מתי תכתוב בעצמך על מחבואים?

  14. ליאור 11 אפריל 2006 ב - 22:52 קישור ישיר

    הקטע המוזיקלי מ"עמוק במים" נהדר, למרות שאני ממש לא נלהב לראות את הסרט אחרי ש"משפחת טננבאום" שיעמם אותי בצורה כה קשה.

    עידן, לא הבנתי את הערתך לגבי "ההשווצה בידע" של יאיר רווה. אני דווקא חושב שהדבר שמייחד אותו ממבקרי קולנוע אחרים הוא ההתעסקות בפרטים הקטנים בעולם הקולנוע, כן, מה שמצריך ידע רב בתחום. מבקרים רבים אחרים כותבים במשיכות מכחול רחבות יותר, או במקרה הגרוע יותר, עושים טעויות. מבקר קולנוע אמור להבין בקולנוע ואם יש לו ידע רב בתחום אז למה שלא יעשה בו שימוש? אתה מעדיף שהוא יהיה בור ועם הארץ? למה שלא יהיה מבקר קולנוע מקצועי, עם ידע, בארץ החלטורות?

  15. איתי 12 אפריל 2006 ב - 1:27 קישור ישיר

    שאלה קצת לא קשורה: יאיר, האם זה אפשרי טכנית שתקים כאן באחד מן הימים פורום? פשוט, נדמה שהאתר מושך באמת אנשים ברמה שקשה למצוא ברשת הישראלית, ואפילו בעין הדג (אתר שאני לא מת עליו במיוחד) אין פורום וזה קצת משאיר חסך מסוים. יש הרבה שאלות שמעניינות אותי להעלות לדיון בקרב הקבועים כאן ואני מניח שאני גם לא הראשון.
    דרך אגב, אם מישהו מכם יכול להמליץ לי בינתיים על פורום קולנוע ישראלי שכבר קיים ברשת ושווה בדיקה, האירו נא את עיני.


השאירו תגובה ל - יאיר רוה