12 יולי 2006 | 02:56 ~ 19 תגובות | תגובות פייסבוק

נחשו מי חזר?

היום התקיימה בג.ג עזריאלי הקרנת העיתונאים של "סופרמן חוזר". בלי לשחרר הצהרות בומבסטיות מטעם התאחדות ענף הקולנוע נחתו ההזמנות, כאילו כלום, בתיבות הדואר של מבקרי הקולנוע. חרם? איזה חרם?
לשאלת מי ששאל: מי שהחרים היו המפיצים. הם היתנו את בואם של המבקרים להקרנות המוקדמות בהשהיית הביקורת עד יום ראשון שאחרי עליית הסרט. המבקרים, מצידם (מצידנו), סירבו לקבל תנאים מוקדמים כדי להשתתף בהקרנות האלה. והנה, "סופרמן חוזר" מוקרן למבקרים, לפחות לאלה שלא היו בירושלים (או שהגיעו להקרנה במיוחד מירושלים, כמוני), כאילו לא נשלחה הצהרת החרם מעולם. זהו, וורנר התקפלו, UIP התקפלו, עכשיו נותרו רק מטלון ופורום. ואולי גילו המפיצים שלא תמיד שיקול הדעת נמצא בידיהם. יש בהחלט סיכוי שהקרנת המבקרים הוכתבה לג.ג על ידי האולפן (וורנר) שלא מעניין אותו סכסוך דומסטי בין בעלי בתי קולנוע ועיתונאים. לא משנה מה הסיבה: ראיתי את הסרט ואני יכול לכתוב עליו מתי שאני רוצה. והאמת, זה יוצא לטובת המפיצים: כי מדובר, פחות או יותר, באחלה סרט. (ביקורת מעט יותר מפורטת, שתפרק את הסרט לגורמיו ותסביר למה ההתחלה טובה, האמצע רע והסוף מעלה, תפרסם במדורי ביום רביעי הבא).
אבל עד אז הנה שתי הערות ראשונות בשליפה: בריאן סינגר, הבמאי, מסוגל לנוע מרגעים של בינוניות מייאשת לרגעים של גאוניות מופלאה תוך שניות.
בראש ובראשונה, "סופרמן חוזר" נראה נפלא. זהו הסרט הראשון שצולם במצלמת ההיי-דפינישן החדשה של פנוויז'ן, "ג'נסיס". התוצאה נפלאה. תוסיפו לכך עותק 35 מ"מ פנומנלי, כנראה חדש וטרי לחלוטין ובאיכות הדפסה גבוהה, ותבינו ש"סופרמן חוזר", לפחות כפי שהוקרן הערב לתקשורת, גורם לעיניים להיפער ולבלוע את התמונה בתאווה.
ולבסוף: כשהסרט ייצא בשבוע הבא נשיק כאן שעשועון קטן בו ננסה לזהות את כל הציטוטים והמחוות שהסרט עושה לסרטים אחרים. הנה אחד שאהבתי במיוחד: באחד השוטים יוצא קלארק קנט מבניין "הדיילי פלאנט" והמצלמה עוקבת אחריו בשוט אחד מהפנים אל החוץ, כשבדרך חולפת דרך דלת הכניסה המסתובבת של הבניין. מחווה ל"הצחוק האחרון" של מורנאו? הסרט גדוש בכאלה, ולכן הוא משעשע לא פחות משהו דרמטי.
עמיתיי העיתונאים, חוות דעת ראשונות?

נושאים: מפיצים, סרטי קיץ

19 תגובות ל - “נחשו מי חזר?”

  1. יוכבד 12 יולי 2006 ב - 4:40 קישור ישיר

    מכיוון שאני לא צריכה לכתוב על הסרט, הרשיתי לעצמי ללכת הביתה בהפסקה. פתאום הסיפור נראה לי דבילי להחריד ועיצבנה אותי גם היהירות של סופרמן שלא זכורה לי מהסיבוב הראשון של הסרטים. כמו המשתתפים ב"כוכב נולד" (ונדמה לי שצריך להוסיף פפה "להבדיל"), שכובשים את הלב כשהם תמימים וצנועים ונמאסים כשהם לומדים את כוחה של התקשורת וכוחם של יחסי הציבור, כך סופרמן החדש. בסצינה במגרש הבייסבול כשראו שהוא מודע מאוד לקיום המצלמות ומקבל אותן בשמחה לחייו – זה היה הרגע שנמאס לי ממנו. ההחלטה הזאת קיבלה חיזוק נוסף כשהוא התגלה כסטוקר של לויס. סופרמן המקורי לא היה מבזבז שעות טיסה על זה.

    מעתה גיבור העל החביב עליי מכל הופך להיות ספיידרמן.

  2. רד פיש 12 יולי 2006 ב - 10:10 קישור ישיר

    מילא שהסרט היה ארוך ומייגע, עניין של טעם, אבל מה כל זה בקשר לתמונה? הסרט עצמו אולי נראה מצוין, אבל כמו רוב הסרטים שראיתי בגלובוס עזריאלי התמונה נראתה קצת עכורה, כאילו המקרנה שלהם לא עובדת בשיא המרץ. שלא לדבר על כך שהם לא טרחו להפעיל את הסראונד, או שזה שידע על איזה כפתור ללחוץ בדיוק היה חולה ולא בא. אולי ביס פלאנט אפשר לראות סרטים כמו שצריך. בעזריאלי לא.

    רוה לרד: שמע, לא ראיתי תמונה כה חדה וצלולה בעזריאלי מאז יום השקתו. וגם את הסראונד שמעתי היטב. ואני מניח כמוך, שביס פלאנט זה יראה אפילו טוב יותר. לפחות עד שנורות המקרן שלהם יתחילו לדעוך.

  3. shmendrik 12 יולי 2006 ב - 12:20 קישור ישיר

    רדפיש,
    מסכים עם כל מילה לגבי התמונה.

    ואם בויז'ואל אז –
    ב'סופרמן' האמנתי שאדם יכול לעוף, למרות האפקטים "המיושנים" אך האפקטיביים.
    ב'סופרמן חוזר' לא האמנתי לרגע. לא יעזור – אפקטים ממוחשבים נראים כמו אפקטים.

  4. א' 12 יולי 2006 ב - 13:15 קישור ישיר

    ראיתי את הסרט שלשום בהקרנה שארגנה "וואלה" ודווקא לא נפלתי מהכסא. נכון, ויזואלית הוא נראה יופי, אבל זה משול לבחורה יפהפיה שהאופי שלה, מה לעשות, לא משהו.
    סרט ארוך מדי (למה כל סרט שעושים היום חייב להיות שעתיים וחצי??), עלילה עם לא מעט בעיות, "מפגש ענקים" (סופרמן-לקס לות'ר) קצר לאללה, דרמטיות צ'יזית שמתחלפת בשניה עם סרט אקשן וכמובן שלא ויתרו כאן על הקטע בו ה"רע" מספר ל"טוב" (טובה, במקרה הזה) בפירוט את תוכניתו להשתלט על העולם, רגע לפני שהוא מנסה לחסל אותה.
    שלא נדבר על חוסר הקונפליקט היחסי של סופרמן, שהופך אותו לדמות הרבה פחות מעניינת מסופר-גיבורים אחרים.
    אז נכון, הוא נוצץ ומרהיב, אבל מאחורי חזות הסטייק העסיסי הזה מסתתר בשר לא משהו

    *** ספוילר **** ספוילר *** ספוילר *** ספוילר

    יאיר, אתה יכול להסביר לי איך הילד יכול להיות הבן של סופרמן? הרי הוא עזב לחמש שנים, לואיס הכירה בחור אחר, היתה איתו ורק אז נולד הילד. מה הסיכוי שסופרמן הכניס אותה להריון בדיוק לפני שנעלם, היא פגשה את הבחור דקה אח"כ, הם הספיקו להגיע למצב של להביא ילד ביחד תוך חמש דקות וכך ההריון הזה היה לכאורה ממנו? או שהריון מסופרמן זה כמו הריון של פילה, ולוקח הרבה יותר מ-9 חודשים (וגם מבלי שינוי פיזי אצל האישה).

  5. חן חן 12 יולי 2006 ב - 17:46 קישור ישיר

    לא יודע לגבי סרטים אבל הקטע המוזיקלי מכרמן ודאי נועד לסמל את העובדה שאהבתה של לויס לסופרמן אינה ניתנת לריסון

  6. רז 12 יולי 2006 ב - 19:37 קישור ישיר

    אם כבר עוסקים פה בענייני חדות-התמונה, אני רוצה לנצל את הפוסט הזה כדי להתלונן על משהו שנורא הרגיז אותי. לפני חודש בערך קניתי את מארז סרטי הסמוראים של קורוסאווה (עם "יוג'ימבו", "שבעת הסמוראים" ו-"המבצר הנסתר"). רק בשבוע האחרון הזדמן לי לפתוח אותו ולהתחיל בצפייה. מהר מאוד התברר לי שעל הדיסקים אין שום תוספות מלבד הסרט עצמו. גם במהדורות שנמכרות בחו"ל אין יותר מדי תוספות, אבל יש משהו (רצועת קריינות של מומחה לקולנוע יפאני). נגיד שאפשר בלי זה. אבל היום התיישבתי לצפות ב-"שבעת הסמוראים" ועיני חשכו. הסרט מלא בלכלוכים ושריטות. שום דבר שהופך אותו לבלתי-ניתן לצפייה, אבל דבר כזה הוא באותה מידה בלתי-נסבל בסרט שיוצא על DVD. המינימום שאפשר לצפות לו מקניה כזאת הוא עותק נקי של הסרט. כדי להוסיף לתחושת הזילזול בצרכן, משפטים שלמים בסרט הושארו ללא תרגום.
    אז נכון שהמארז לא יקר מדי (לפחות בהשוואה למקבילו האמריקאי, שמכיל עוד סרט), אבל עצוב לי שהמפיץ החליט לעבוד בשיטת ה-"אתה מקבל מה שאתה משלם עבורו".

  7. ליאור 12 יולי 2006 ב - 20:01 קישור ישיר

    רז, אם אתה קונה סרטים קלאסיים ורוצה להיות בטוח שהעותק הוא הכי טוב שניתן להשיג, קנה רק קריטריון. זה יקר יחסית, אבל לפחות לא תצא מתוסכל, לא?

  8. מיכל 12 יולי 2006 ב - 22:30 קישור ישיר

    לא משעמם ולא נעליים, אלא גלימה אחת אדומה ובוהקת וגיבור על כל אמריקאי שלא תם קסמו. (פם פפם פפה פפם). בריאן סינגר הצליח לספר סיפור חדש מבלי ליצור עולם חדש, אלא להמשיך מהנקודה בה הפסיקו קודם. הוא שיחזר את ניו יורק המוכרת מסרטי סופרמן הישנים (והחביבים כל כך), מבחינת צבעים וכו וכו'. ושוב, נגלה לפנינו במלוא תפארתו סופרמן הגיבור הנצחי והמיוסר שלא מוצא את מקומו וממשיך לאהוב את בניאדם כי הוא מאמין שהם טובים מיסודם (פראייר?).

    ולא' שככל הנראה קשורה למשרדים שמעל ארומה – בסרטים מעין אלו צריך לפעמים לקבל בהבנה חורים כאלו שלא מוסברים עד הסוף. ובנינו, לא קרה מעולם שבחורה שנינטשה על ידי אהובה וגילתה שהיא בהריון, מצאה עד מהרה אהבה יציבה?
    זו גם נקודת המוצא של "להרוג את ביל" ואני בטוחה שתוך שתי דקות אני מוצאת לך עוד עשרים דוגמאות.
    אבל אם כבר רוצים להיות קטנונים, לא נראה לך מוזר שאחרי כל כך הרבה סרטים וסדרות טלוויזיה אף אחד עוד לא שם לב שסופרמן הוא בסך הכל קלארק קנט בלי משקפיים?!

    אה, יאיר, ומה עם המוזיקה שלקס שומע – מחווה ל"תפוז המכני"?

  9. רד פיש 13 יולי 2006 ב - 0:50 קישור ישיר

    זה מסביר הכל: זה לא שבעזריאלי לא מפעילים את הסראונד, זה פשוט שמשהו באקוסטיקה של המקום גורם לקולות מהצדדים ומאחור להתפוגג לחלוטין לפני שהם מגיעים אל המקום שבו אני נוהג לשבת (שורה 6 באמצע). דמויות שעל המסך מפנות את ראשיהן למשמע קול פתאומי שבא מימין, אלא שאני יכול רק לדמיין את הקול הזה. מסוקים טסים "מסביב" לקהל, מטוסים מתרסקים עפים על המצלמה, ואני מחכה לשמץ של חוויה אימרסיבית – ואין.

    ובקשר לתמונה, אני יודע שהגלימה של סופרמן בסרט הזה הוכהתה במעט לעומת הסרטים הקודמים, אבל אני בטוח שסינגר מעולם לא התכוון להפוך אותה לשחורה. וזה בדיוק מה שהיא היתה, בכל סצינה שלא היתה שטופת-שמש.

    קרו לי כבר מקרים של "תגיד, באמת ראינו את אותו סרט?!", אבל הויכוח היה תמיד בנוגע לסרט עצמו ותכונותיו. זו הפעם הראשונה שאני נתקל בדעה כל כך שונה על צדדים טכניים של הקרנה. איך זה שאתה ראית ושמעת דברים שאני לא? תגיד, באמת היינו באותו האולם?!

  10. עופר ליברגל 13 יולי 2006 ב - 1:11 קישור ישיר

    חוויות מיום האחרון שלי בפסטיבל (לצערי אני טס לפנות בוקר לחו"ל לטיול משפחתי)

    אני בוכה די הרבה בסרטים אבל פעם בדי הרבה זמן אני יוצא מן הסרט רועד מהתרגשות, בלי יכולות להסביר למה פרט לכך שעברה עלי חוויה מולפאה באולם הקולנוע. הערב זה קרה לי ב"ידיים קשורות" החדש של דן וולמן. ואחרי זה ראיתי גם את "אדמה משוגעת" וגם אותו מאוד אהבתי, יכול להיות שהוא סרט טוב אף יותר.

  11. עידו 13 יולי 2006 ב - 7:31 קישור ישיר

    זה באמת עניין של טעם, אבל בעיני, סופרמן חוזר – כפי שכתבתי פה לפני שבוע – הוא סרט בינוני ודי משעמם. ספייסי חיוור בתפקיד לקס לותור, בוסוורת' סתמית, כמו גם כל שחקני המשנה האחרים. האפקטים מגורענים ומטושטשים, ואין (כמעט) שום סצינה מלהיבה באמת.

    אולי אחד הבעיות של "סופרמן" כסופר-גיבור היא ריבוי הכוחות שלו – מה שמאתגר כל יוצר קולנועי למצוא נבל הולם: איך להסריט קטעי פעולה של סופרמן נגד יריב כלשהו אם סופרמן בליגה אחרת מול כל אויב אפשרי? מעבר לקטעי הקריפטונייט המסורתיים (אוי, אבדו לי הכוחות), הבחירה של רוב התסריטאים היא להפוך את סרטי הסידרה לסוג של סרטי-אסונות ולהראות את סופרמן נלחם באיתני הטבע שהתחרפנו תודות לנבל התורן. התוצאה אמנם עתירת אפקטים (שתמיד מתיישנים מהר) אבל משעממת.

    מעבר לעובדה שהסרט נראה כמו רימייק לסופרמן הראשון, כמות הדיאלוגים שממוחזרים מהסרט של 78 מביכה (ויש קו ברור מתי "מחוות" ו"ציטוטים" הופכים לשידור חוזר ובנאלי).

    אגב, גם הקהל לא מתרשם, וקשה להאמין שהסרט יגיע ל-200 מיליון דולר בארה"ב. אמנם לא כישלון, אבל בהחלט אכזבה קופתית.

  12. אלון רוזנבלום 13 יולי 2006 ב - 10:05 קישור ישיר

    תשובה לא'

    ספוילר*******ספוילר******ספוילר******

    חלק מהסיבה שברנדון ראות' נראה ממש כמו כריסטופר ריב היא הכוונה של סינגר, אותה הצהיר בלא מעט ראיונות, לעשות סרט המשך לסדרה ההיא.

    קו העלילה של "סופרמן חוזר" אמור להמשיך את "סופרמן 2" משנת 1980 (סופרמן 1+2 צולמו בזמנו ביחד).

    מי שלא זוכר, במהלך סופרמן 2, כאשר קלארק קנט מוותר על כוחותיו, הוא ולואיס שוכבים, ונראה כי זרעוני הפלדה שלו צריכים פעם אחת בלבד כדי להכניס אותה להריון.

  13. אלי 13 יולי 2006 ב - 10:26 קישור ישיר

    יאיר, שמת לב שגם שאר המפיצים מתחילים להתקפל.
    המבקרים הוזמנו להערב לדיזנגוף לראות את Romanzo Criminale – שיוצא עוד שבוע.
    אגב – יש לך מושג למה סרטים כמו "הצד שלו הצד שלה" או "השטן לובשת פראדה" יוצאים בהפרש כה רב מארה"ב לעומת סרטים שיוצאים בקירוב גדול?

    רוה לאלי: לא, לא ידעתי שיש הקרנה. אני, כאמור, בירושלים (ואראה את הסרט הערב כאן). אבל אני בהחלט מקווה שסרטי שפירא התעשתו. התנהגות בריונית של מפיצי ענק שבעים ועשירים נראית הגיונית. אבל מה בין זה לבין דמותה האלגנטית ושוחרת האיכות של דליה שפירא? זה לא התאים לאופיה כאדם, ולא התאים לאופי הסרטים שהיא מפיצה, לכן יישור הקו שלה עם החרם נראה לי הדבר הכי תמוה בכל הסיפור. יום אחד עוד אשמע ממנה, או ממקורביה, איך זה קרה. האם הופעל עליה לחץ, ואם כן מי הפעיל. בקיצור, דליה שפירא היא לא מהזן המחרים. ואני שמח שלפחות הסרט האיטלקי הזה גרם לה להבין שהמבקרים הם חלק מתהליך ההפצה, גם אם הם לא אוהבים את הסרט. דליה, אנחנו מאחוריך. אל תיכנעי להחרמות מטופשות שאני בטוח שאת לא מזדהה איתן.

  14. ניר 13 יולי 2006 ב - 12:00 קישור ישיר

    דרך אגב, ראית את CLICK עם אדם סנדלר? רק אני חשבתי כל הזמן על "איזה חיים נפלאים" של פרנק קפרה?

  15. בעל הטייטס 13 יולי 2006 ב - 12:00 קישור ישיר

    הדבר היפה באמת בסרט הזה, הוא השליטה המוחלטת של סינגר ביסודות המיתולוגיים המווסתים את הדימוי של סופרמן – האופן שבו הוא מלטף את ההמראות והנחיתות, המעוף המרפרף ברוח, הגוף הסטאטי של איש הברזל רגע לפני שהוא חותר לפעולה. ולמרות שחברה שלי קצת השתעממה לה לצידי, אני חזרתי לרגעים לחוויית הצפייה בסרט השני (הייתי בין 7 אז), וליראה הגדולה שסופרמן עורר בי. זה סרט לאוהדים ותיקים, ומאוד יכול להיות שהדור המדשדש הנוכחי יגיב אליו בבוז קל, אבל היי – למי אכפת? ואם תסלחו לי לרגע, אני הולך לנסות להמריא מהמרפסת (את הטייטס לקחתי מהחברה)

  16. ליאור 14 יולי 2006 ב - 13:03 קישור ישיר

    אלון, קראתי ריאיון עם שני התסריטאים של "סופרמן חוזר" ושם הם אומרים משהו כזה:
    "אנו מתייחסים ל'סופרמן-הסרט' כנקודת המוצא של הגיבור שלנו. אנו לא אומרים ש'סופרמן' 2-4 לא קרו, אבל אנו גם לא אומרים שהם כן קרו. הדבר היחיד שצריך לדעת לפני שרואים את הסרט הזה הוא שסופרמן נלחם פעם בלקס לותור, ניהל רומן עם לויס ליין ואז עזב לפתע מסיבות מסתוריות".
    או במילים אחרות, הם לא אומרים שהסרט הוא המשך של סופרמן 2 (דרך אגב, עדיין הסרט הטוב בסדרה, לעניות דעתי. קלאסיקה אמיתית).

    ספוילר ל"סופרמן חוזר"
    ———————

    ואכן, הפעם היחידה שבה אני הצלחתי להבחין שיש התייחסות לסופרמן 2 היא כשקיטי אומרת ללקס ב"מבצר הבדידות" שהוא מתנהג כאילו היה שם פעם, והוא אכן היה, בסופרמן 2. האם הוא היה שם גם בסרט הראשון? לא זכור לי כזה דבר.

  17. המומין המורמוני 15 יולי 2006 ב - 17:25 קישור ישיר

    רד פיש – זה מה שקורה בעולם בו הכל סובייקטיבי, אין אפילו מימד אובייקטיבי לאיכות הקרנה. אתה רוצה להגיד שהסובייקטיביות שלך יותר טובה מזאת של המקרין או של יאיר או של צופים אחרים? אתה צודק והם צודקים. כולם צודקים.

  18. רון 19 יולי 2006 ב - 21:19 קישור ישיר

    יאיר…אם אתה רוצה לדעת את האמת מדוע חרם בעלי בתי הקולנוע נגדכם התחיל להתרופף…אז זה הכל בגלל כתבה אחת קטנה בוראייטי, שעוררה בלאגנים אצל המפיצים ההוליוודים…שעשתה מהומה גדולה אצל המפיצים המקומיים…http://www.variety.com/article/VR1117946428?categoryid=13&cs=1

    רוה לרון: תודה רבה! אנא, תן עוד פרטים, כאן או במייל. מה קרה אצל המפיצים המקומיים? מי קיבל טלפון ממי?

  19. רון 20 יולי 2006 ב - 13:18 קישור ישיר

    רווה. אני לא יכול לתת הרבה פרטים. כי אחרת יבינו מי אני. אני רק אגיד שגלובוס עצמו קיבל טלפון אישי מהוליווד. הוליווד קיבלו את המידע מהכתב של הוראייטי – שלפי הציטוט בידיעה אני מניח קיבל את הסיפור מגואל פינטו – ומיד כשהוא סיפר להם על זה – הם היו מופתעים, לא ידעו מכלום. וככה הכל השתחרר.


השאירו תגובה ל - ליאור