12 אוקטובר 2007 | 01:12 ~ 124 תגובות | תגובות פייסבוק

איך להיפסל באוסקר ולהצליח בעסקים

שיחת טלפון ראשונה: עיתונאי ישראלי מספר לי שהוא הרים הערב טלפון לדובר האקדמיה לדבר על הפסילה של "ביקור התזמורת". בין השאר שאל העיתונאי את הדובר לגבי הערעור וברר האם יש סיכוי שכמות האנגלית ביחס לעברית והערבית תצדיק ספירה חוזרת. על כך ענה הדובר: It wasn't even close.

 

שיחת טלפון שנייה: קולנוען שעבד באחרונה עם אהוד בלייברג, אחד ממפיקי "ביקור התזמורת" והאיש שמכר את הסרט לסוני פיקצ'רס קלאסיקס, סיפר לי שלפני כמה ימים בלייברג אמר לו שזה לא באמת משנה לו אם "ביקור התזמורת" ייפסל או לא, מה שחשוב לו זה כמה כסף הסרט יכניס באמריקה. מבחינתו, הוסיף האיש, פסילה דווקא עשויה לייצר כותרות, שיעזרו לסרט לבלוט ולזכות להצלחה קופתית.
עדכון: אהוד בלייברג מוסר שהוא מעולם לא אמר את הדברים האלה.

 

כהרגלי, שלחתי תקציר של האייטמים שלי לבלוגרים האמריקאים הקבועים אותם אני קורא. לג'פרי וולס מישהו כבר הזדרז לשלוח מייל עוד לפניי. "ביקור התזמורת", כזכור, זכה אצל המבקרים האמריקאים לשלל ביקורות אוהדות מאוד, והסרט אהוב, כך שהם בהחלט עוקבים בעניין אחר הסיפור.
הנה ג'פרי וולס.

 

וניקי פינק, שמשום מה לא נותנת קרדיט לא לוולס שפירסם ראשון, ולא לי על המידע הבא שהיא ציטטה ממני:

The Band's Visit Oscar hopes could still be alive: Sony Pictures Classics, which bought the Cannes award winning film's foreign rights, may also enter the pic's Israeli writer and director Eran Kolirin in the Best Original Screenplay category.

 

 

שוב, זה משפט ששווה המון באז. ו"ביקור התזמורת" מציג ממש בימים אלה בפסטיבל AFI בלוס אנג'לס, כך שהכותרות האלה ימשכו אליו עוד תשומת לב. ומתחיל להיראות שאם סוני יפיצו את הסרט במספיק בתי קולנוע, הוא יכול להגיע אפילו להכנסות של כ-4 מיליון דולר.

 

מעניין אם "ביקור התזמורת" עדיין יהיה זכאי למועמדות בקטגוריית הסרט הזר בגלובוס הזהב.

 

ובאופן משונה, הפסילה הזאת דווקא עוזרת לסוני פיקצ'רס קלאסיקס. למרות החיבה הביקורתית הרבה ל"ביקור התזמורת", הסרט שבשבועות האחרונים התחיל להסתמן כמועמד המוביל לזכייה באוסקר הזר הוא "הזייפנים" מאוסטריה. גם הוא בהפצת סוני פיקצ'רס קלאסיקס.

 

ובתזמון ארור, בדיוק הבוקר ניסה אנתוני קאופמן ב"אינדי-ווייר" לרכז את המועמדים הבולטים לאוסקר הזר. "פרספוליס" ו"ביקור התזמורת" היו שני הסרטים הבולטים מבחינתו, ושניהם – הוא מעדכן – מצויים בעיצומה של מחלוקת מקומית. מייקל ברקר, נשיא סוני פיקצ'רס קלאסיקס, אומר אצלו שהוא לא מודאג מהדיווחים על כך שהסרט עשוי להיות לא כשיר להתמודדות, וציין שגם במועמדים קודמים באוסקר, כמו "שטח הפקר" ו"ארבעה ימים בספטמבר", היה אנגלית.

 

וקריאה לדירקטוריון האקדמיה הישראלית: יש יו"ר ומנכ"לית שפישלו איומות. אל תתנו לפיאסקו הזה להמשיך. ביחרו יו"ר חדש, נסחו תקנון חדש, ישרו קו עם העולם.

124 תגובות ל - “איך להיפסל באוסקר ולהצליח בעסקים”

  1. חי בסרט 12 אוקטובר 2007 ב - 1:30 קישור ישיר

    זה רק מראה את האטימות הישראלית,האקדמיה הישראלית שיחקה אותה ראש קטן,אם הם בוחרים את נציג ישראל לאוסקר הם צריכים לבדוק אם הסרט עובד לפי הכללי,לפי כך שביקורת לא עומד בקיטריונים אז הוא לא היה צריך ליהיות מועמד לסרט הטוב ביותר,ולתת לו מועמדויות לכל שאר הקטוגריות שלו ממש משפיעות על משהו,קצת עצוב ששנת השיא של הקולנוע הישראלי בכלל לא תוכר לאקדמיה האמריקאית,ואישית נראה לי שהסרט יכה פחות גלים ממה שהוא יכל להכות,הרי יבוא יותר כסף אם יהיה רשום על הפוסטר מועמד או זוכה האוסקר הז ולא זוכה פרס אופיר ופרס הוקרה בפסטיבל קאן[פסטיבל מוערך שפשוט הקהל לא ממש שם עליו].

  2. last 12 אוקטובר 2007 ב - 1:43 קישור ישיר

    אתה מבין בכלל מה הניק כותבת או שאתה עסוק כרגיל רק בעצמך? תקרא אותה שוב טיפש.

    רוה ללאסט: מבין היטב. שזה בדיוק מה שאני כתבתי ב-21 בספטמבר: אחרי ההקרנה של “ביקור התזמורת” בטלורייד והתגובות לסרט שם שמעתי שמועות שסוני מתכננת להקדים את הפצת הסרט באמריקה כבר לסוף דצמבר 2007, כדי שהסרט יהיה כשיר למועמדויות אוסקר גם מחוץ לקטגוריית הסרט הזר, כשבכוונתם להשקיע בפרסום כדי לקדם את הסרט למועמדות בקטגוריית התסריט המקורי.

  3. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 1:46 קישור ישיר

    אין ספק ש'ביקור' עוד לא עבוד ועוד יש לו תקווה לקבל מועמדות בקטגוריות אחרות, שהבולטת מבינהן היא הקטגוריה של התסריט המקורי.

  4. אלטמן 12 אוקטובר 2007 ב - 1:56 קישור ישיר

    לאסט,

    אתה מתאר בדיוק את התחושה שלי וכמו שזה נראה של כולם.
    פשוט מהלך שפל של סידר ואנשי בופור לנסות להשיג בכוח מה שלא מגיע להם בלי להתיחס לזה שהם רומסים את מי שעמלו וזכו בצדק.
    אני חושב שאם יש משהו שצריך לשנות באקדמיה הישראלית זה להכניס סעיפים שירחיקו את כל מי שלקח חלק במהלך הזה של לפגע בסרט הטוב ביותר, הנבחר. מן האקדמיה ומן התחרויות השונות לאיזה עשור למען יראו ויראו. אסור לפתוח פתח שבו כל אחד שמפסיד בתחרות ואינו איכותי מספיק הורס לאחר כדי שלא תהי ברירה אלא לשלוח אותו.

  5. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 1:58 קישור ישיר

    אז כש"ביקור" בחוץ (כנראה) אלו הם המועמדים המובילים לאוסקר הזר:

    "פרספוליס" (צרפת)

    "זהירות, תשוקה" (טיאוון)

    "4 חודשים 3 שבועות" (רומניה)

    "הזייפנים" (אוסטריה)

    אני אישית מאוד מקווה שהבאז בעקבות הפסילה של "ביקור" תשפיע על "בופור" ועל סיכויו להתברג לחמישייה.

    ו… יאיר, שלחתי לך מייל.

  6. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 1:59 קישור ישיר

    אבוד* (תיקון למה שכתבתי למעלה).

  7. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 2:06 קישור ישיר

    אה, ו…

    אם יהיה לנו (ישראל) קצת מזל,
    אני מאמין שגם ערן קולירין וגם יוסף סידר יזכו באוסקר, סידר על הזר וקולירין על התסריט המקורי.

    רוה להאחד: אם נהיה טיפה יותר ריאליים צריך להודות שהסיכויים של "ביקור התזמורת" להיות מועמד לתסריט מקורי הם קטנים מאוד. אבל אם יהיה מזל הרי שקולירין יהיה מועמד לגלובוס הזהב וסידר לאוסקר. ואני מדבר כל הזמן אך ורק על מועמדות. בכלל לא על זכייה.

  8. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 2:12 קישור ישיר

    לא אמרתי שהם ריאליים, זה מה שאני מקווה שיקרה.
    אסור לי?

  9. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 2:16 קישור ישיר

    וגם אני דיברתי רק על מועמדות,
    זאת אומרת… ברור שהבעתי את רצוני ש"בופור" או "ביקור" יזכו, אבל אני מאמין (ורשמתי את זה בדיון אחר) שלמרות שאני בטוח שהמועמדות המיוחלת תבוא סוף סוף השנה הזכייה המיוחלת עוד יותר תבוא רק בשנה הבאה, בה ישראל תקבל חשיפה בינלאומית רחבה עם סרטים כמו "אדם בן כלב" שאולי יתחרה על האוסקרים ו"אל תתעסק עם הזוהן" שכמעט בטוח שיהיה שובר קופות.

    וכעת… מסתבר שגם נערת הבונד הבאה תהיה ישראלית:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3458299,00.html

  10. רותם 12 אוקטובר 2007 ב - 2:24 קישור ישיר

    ע"פ YNET

    מסתבר שהערעור התקבל- עובדה, עותק של "הבופור" הוזמן.
    שני דברים תמוהים לי בידיעה הזו:
    1. כתוב שהסרט נפסל כי אין בו מספיק דיאלוג בשפה מארץ המקור. לפי מה שהבנתי כאן, אז זה היותר מדי אנגלית שבעיה לא?
    2. עד כמה שאני יודע, יש עותקים מתורגמים לאנגלית בארץ, למה להדפיס חדש?

  11. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 2:29 קישור ישיר

    לרותם – התכוונת בטח שהערעור לא התקבל.

    ויאיר – צריך להודיע את זה לג'פרי וולס וניקי פינק, לעבודה!

  12. איתן 12 אוקטובר 2007 ב - 3:15 קישור ישיר

    רותם – הבנת נכון. ה"יותר מדי אנגלית" – זו הבעיה. לכאורה, יכול להיות סרט ישראלי דובר גרמנית, והוא יהיה כשיר לאוסקר. גרמנית היא לא עברית או ערבית, אבל היא גם לא אנגלית. אגב,למעשה, יש סרט כזה : ב"החוב" יש יותר רוסית וגרמנית מאשר עברית (כמובן לא בדקתי עם סטופר, אבל זו ההרגשה, פחות או יותר). "החוב" היה כשיר לאוסקרים, אם היה נבחר.

    וגם לי הזמנת העותק נראית תמוהה. איזה עותק הוקרן בפסטיבל ברלין ? ובכל הקרנה חול"ית אחרת ? והאם מישהו בכלל בדק שיש לנו בכלל אפשרות להגיש סרט אחר במקום ?

  13. גיא אורבניאק 12 אוקטובר 2007 ב - 5:05 קישור ישיר

    כנראה שבכל זאת תהיה הזדמנות ליאיר להפוך לצנצנת….

  14. דרורית 12 אוקטובר 2007 ב - 8:20 קישור ישיר

    שניה, אני רוצה להבין משהו.
    אלטמן ועוד כמה, אתם באמת, אבל באמת חושבים, שנניח וביקור היה צולח את הבירוקרטיה, משיג מועמדות, אולי אפילו זוכה ויאיר היה מתבאס בגלל זה? באמת? בגלל שהוא נגיד (אין לי מושג, אני סתם כותבת בשביל הדיון) העדיף את בופור ואולי התאכזב שהוא לא זכה בצורה גורפת באופיר? כאילו, באמת? סרט ישראלי, מצויין אפילו, היה זוכה והלב של רבים היה מתרחב איכשהו בגאווה, ורק פה מנסים כאילו, להפיל אותו? נובאמת.
    וליאיר – שוב, סינמסקופ באנגלית. הוא שאמרתי.

  15. אלטמן 12 אוקטובר 2007 ב - 8:43 קישור ישיר

    לדרורית,

    אם היית קוראת את הפוסטים של השנה האחרונה הית מבינה שהרצון שלו והתמיכה שלו בבופור העבירו אותו על דעתו עד כדי פגיעה בסרט שהוא דווקא העריך על פי ביקורתו.
    וזה לא קשור לזה שיאיר יהיה שמח או לא אלא לזה שסרט שהפסיד ולא נבחר השתמש בכל דרך פסולה להרוס למועמד הנבחר (ובמקרה הזה הטוב יותר, מוערך יותר, מועטר יותר ובכל יותר סכויים). זה ממש בזוי. הגועל והאשמה יושבים לפתחם של סידר ואנשי ההפקה שלו, יאיר הוא רק אחד מהשליחים.

  16. ליר 12 אוקטובר 2007 ב - 8:44 קישור ישיר

    אני עוקב אחרי הסיפור בעיקר דרך הבלוג הזה, ואני חייב להצטרף לדעה של יאיר, שאומרת שההתייחסות של האקדמיה הישראלית לכל העניין פשוט מקוממת. חובבניות לשמה.

    אבל אם להיות אופטימיים – אולי ייצא מהסיפור הזה רק טוב. ביקור התזמורת ייקח את גלובוס הזהב ובופור את האוסקר.
    whishful thinking אני יודע, אבל עדיין…

  17. עדן 12 אוקטובר 2007 ב - 8:51 קישור ישיר

    בתור מישהו שחושב ש"בופור" הוא הסרט הישראלי הטוב של השנה אני חייב להגיד שלפי ההערכה שלי הסיכויים שלו להשיג מועמדות שואפים לאפס.

  18. דרורית 12 אוקטובר 2007 ב - 8:59 קישור ישיר

    אלטמן – תיאוריות קונספירציה זה יופי של דבר, רק נראה לי שאתה טיפונת, טיפונת מגזים.
    ואני דווקא קראתי (קוראת) את הפוסטים של שנה שעברה וגם עכשיו.
    ובכלל, אינטרנט זה דבר חופשי ופתוח, בבחינת "ירצו יאכלו". דיעות שונות על סרטים או על כל דבר תרבות אחר מקובלות ואפילו רצויות. מפה ועד בזוי, נאלח, וזוועתי הדרך עוד ארוכה.

  19. רותם 12 אוקטובר 2007 ב - 9:18 קישור ישיר

    ל-האחד התכוונתי שערעור כלשהו על שליחת מועמד חלופי התקבל (אם היה ערעור שכזה).
    ובאמת לכל חובבי הקונספירציות שחושבים שפעולותיו של יוסף סידר ויאיר רווה הם שהובילו למצב הזה, אז הייתי מציע פשוט לצאת מהראש הישראלי של זריקת זין על חוקים, ולהבין שאנשים מתוקנים, בודקים חוקים ופועלים על פיהם, והאקדמיה האמריקאית לא הייתה צריכה שיאירו את תשומת ליבה לפרט שולי שכזה.
    זה שכאן מתייחסים אל חוקים/תקנות כמשהו זניח, זה אולי יפה לראשי ממשלה שלנו, בעולם הגדול, לרוב, חוקים זה מה שתופס.
    אז עם כל הכבוד לכוחו של הבלוג הזה, הוא לא אשם בשיט. גם לא יוסף סידר. כי אם הכוח שלהם היה שווה משהו בעולם הגדול, סוני פיקצ'רס קלאסיק קצת יותר גדול מהם, והיה בוודאי יכול למנוע את זה.
    אבל שום תאגיד לא יכול להפוך כדור להיות מרובע.

  20. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 9:40 קישור ישיר

    אלטמן,

    אתה חייב להירגע, ודחוף!

    ודרך אגב…

    "ובמקרה הזה הטוב יותר, מוערך יותר, מועטר יותר ובכל יותר סיכויים" (?) אתה רציני?

    אז תן לי להזכיר לך ש'בופור' קיבל הרבה יותר ביקורות של חמישה כוכבים מ'ביקור', הוא הכניס בקופות הרבה יותר מ'ביקור', הוא זכה בפרס דוב הכסף בפסטיבל ברלין לבמאי, שזה שווה יותר מכל פרסי "חביבי הקהל" ש'ביקור' זכה גם יחד, וכן, הוא גם טוב יותר.

  21. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 9:42 קישור ישיר

    לרותם – מסכים איתך לחלוטין!

  22. הגמד 12 אוקטובר 2007 ב - 9:56 קישור ישיר

    אחרי שראיתי שלשום את ביקור התזמורת אני חושב שפשוט קשה לישראלים לראות אותו בעיניים של גויים כמו סרט זר שמראה להם מה "באמת" קורה בישראל במפגש כזה. אנחנו גם יודעים כמה זיוני שכל ודברים לא קשורים לישראל יש בסרט, אז בכלל.
    בכל מקרה דעתי האישית היא, שאני שמח בלי קשר שניהניתי מסרט כמו בופור, בחוויה שדמתה רק לסרט בוראט(בגלל השפה המדוברת בו). נחמד לראות שיש עוד אחלה סרטים ישראליים. זה יותר חשוב לי מאוסקר כל שהוא, שמבחינתי יכול בכיף לבוא גם ל"ריקוד מסוכן" ולהזיז לי באותה מידה.

  23. הפינגווין 12 אוקטובר 2007 ב - 10:29 קישור ישיר

    איתן, "החוב" לא היה כשיר בגלל תאריך הפצה, אבל זה כבר ניטפוק. עכשיו הכוונת נמצאת על טיוואן, ששלחה את "תשוקה, זהירות" של אנג לי. לצד ביקור התזמורת, זה הסרט שהכי דובר על פסילה אפשרית שלו בשל בעיות להגדירו כטיוואני אמיתי.

    למעוניינים, הכי קל זה לחפש אשמים, אבל הנה עזרה בכל זאת:
    – האקדמיה הישראלית אשמה. למרות כל הדיבורים על כך מאז פסטיבל קאן, שלחו לאוסקר סרט מבלי לבדוק האם הוא עומד בתקנון. השלחת האחריות על המפיקים, שתפקידם לשדר שמדובר במועמד מושלם לאוסקר, גובלת בבזיונית.
    – האקדמיה ההוליוודית אשמה. למרות כל הדיבורים על כך מאז פסטיבל קאן, חיכו עד הרגע האחרון להודיע שביקור התזמורת לא עומד בתקנון, תוך שהם משאירים מעט מאוד זמן להגיב ואולי לשלוח נציג חלופי. אפילו שהם לא חייבים, הדבר הספורטיבי לעשות הוא לבדוק את כשירותו של סרט ברגע שמגיע עותק שלו, לא שניה לפני ההכרזה על רשימת המועמדים האפשריים.
    – חברת סוני אשמה. למרות כל הדיבורים על כך מאז פסטיבל קאן, המשיכו לשווק את ביקור התזמורת כאחד המועמדים הסבירים ביותר לאוסקר, תוך שהם לא בודקים ברצינות האם הוא עומד בתקנון. המעט שהם יכולים לעשות עכשיו זה לנסות לקדם אותו בקטגוריות אחרות, או אפילו להגדיל את סיכוייו בהן ע"י דחיית ההפצה בשנה. למרות שיש להם שני מועמדים רציניים נוספים (פרספוליס והזייפנים), ההתנהלות שלהם כאילו הכל בסדר, מרגיזה.

  24. james newton howard 12 אוקטובר 2007 ב - 11:33 קישור ישיר

    נראה שמפיצי "סופרבאד" בארץ גם שותפים בהפקת פסטיגל חנוכה המתקרב, שקיבל את השם הסופר מגניב "פסטיגל על הזמן".

  25. דרורית 12 אוקטובר 2007 ב - 11:52 קישור ישיר

    LOL לגבי הפסטיגל.
    כנראה זה עדיף על "הפסטיגל שתקע אותי".

  26. עופר ליברגל 12 אוקטובר 2007 ב - 12:46 קישור ישיר

    אני לא יודע עם "ביקור התזמורת" יכול להיות מועמד לגלובס הזהב. הרי שם הם יותר מקפידים בעניין השפה הזרה וסרטים אמריקאים שאינם דוברים אנגלית מועמדים בקטגוריה, על פי אותו ההגיון, למה שסרט לא אמריקאי שדובר ברובו אנגלית יהיה כשיר כסרט בשפה זרה. ואם כבר מקדימים את ההפצה בארצות הברית, למה להגביל את הקמיין רק לתסריט מקורי ולא לנסות לקבל מעמדויות לעוד כמה קטגוריות, למרות שהסיכויים נמוכים.

  27. אלטמן 12 אוקטובר 2007 ב - 13:02 קישור ישיר

    להאחד, אומנם אני בדרך כלל לא מגב לידלים בני 17 אבל עדיין
    רק כדי שתחכים קצת. בופור לקח דב הכסף בברלין שזה פרס שלישי בחשיבות שם. חוץ מזה הוא ניסה להתקבל לכל פסימוזמן לטוטרנטבל אחר ונדחה מכולם (כלומר העולם לא מצא בו שום דבר מיוחד). לגבי ביקור התזמורת הוא זכה בשלושה פרסים בקאן (שזהו לידעתך הפסיטבל הגדול ביותר) בינהם הסרט הטוב ביותר, פרס חבר השופטים ופרס המבקרים בנילאומי, אפשר כמובן להוסיף גם את פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל מינכן(תוך שהוא גובר על הסרט הרומני המועמד מוביל לאוסקר הזר) , פרס הסרט הטוב ביותר בקופנהגן, עשרות פרסי חביבי הקהל בכל פסיטיבל שהוא מגיע ופרסי חבר שופטים, הוצג בטורונטו (שגם משם נדחה הבופור), טלרוייד ופסטיבלים בעולם עומדים בתור בשבילו. מפיץ אמריקאי הכי גדול מאחוריו, מה שהעלה את סיכוייו בגדול (הבופור להזכירך היה מוכן למכור את עצמו להפצה חינם ואף אחד לא לקח אותו חוץ מרשת הפצת המתנסים). לגבי כוכבים , אני לא מבין מה זה קשור בכלל אבל עד כמה שאני רואה בכל הטבלאות הואקיבל יותר כוכבים גם מהבופור, ולגבי כמות צופים בארץ (שהרי בחול רק הביקור מופץ) אזי לפי הנתונים של יאיר בשלושה שבועות כולל סופש אחד של יום כיפור הוא עשה 116 אלף כרטיסים ולכן גם בקטגוריה הזו הוא יותר נצפה.
    ועכשיו כל זה לא משנה כלום, עדיין אתה יכל לאהוב יותר את הבופור אבל מה שסידר וחבריו עשו מקומם אותי בתור חבר אקדמיה. באופו כללי מקומם אותי אנשים שלא יודעים להפסיד בכבוד וכן אנשים שבמקום ליצור משהו יותר טוב פעם הבאה עושים כל דבר כדי לפגע בכאלו שכן מגיע להם ולקחת בכוח (לא בבחירה, לא בהערכה) את מה שלא שלהם והכי גרוע לפגע בקולנע הישראלי שסוף סוף השנה היה לו סיכוי למשהו אמיתי. אני חושב שסידר וחבריו צריכים להתבייש בעצמם אני לא רואה את עצמי בוחר אי פעם במשהו שהם יעשו רק כי אני אזכור את הגועל הזה שלהם.

  28. אלטמן 12 אוקטובר 2007 ב - 13:04 קישור ישיר

    בופור ניסה להתקבל לכל פסטיבל בעולם ונדחה (חוץ מברלין. משום מה משהו הסתבך במשפט שם..

  29. הממ 12 אוקטובר 2007 ב - 13:07 קישור ישיר

    אלטמן, אתה חבר אקדמיה?
    אוי, כמה שזה מסביר..

  30. יס 12 אוקטובר 2007 ב - 13:27 קישור ישיר

    היות והייתי חלק מתהליך בכל הדו שיח פה באקדמיה שלנו מול האקדמיה שלהם. אני יכול לתת לכם את המידע הבא : התגובה של האקדמיה האמריקאת הייתה שלא תהי בעיה עם ביקור התזמורת (וכן הם ראו את הסרט לפני שדיברו). הבעיה נוצרה רק כאשר פנו אליהם ישירות ועוררו את הדיון הזה שם, הם אפילו חזרו אלינו וביקשו שנדבר פה עם מי שצריך כדי שהפניות יפסיקו אחרת באמת הסרט יפגע.

  31. אביטל 12 אוקטובר 2007 ב - 13:36 קישור ישיר

    נדמה שחוקי האקדמיה האמריקאית לוקים בחסר:
    מצד אחד האקדמיה האמריקאית מבקשת מכל מדינה לשלוח לתחרות סרט אחד בלבד, ומצד שני, היא מטילה הגבלה דווקא על השפה, הגבלה שנמצאת לא מתאימה לאופן שבו המדינות דוברות השפות הזרות עצמן מגדירות את הקולנוע שלהן.
    לדוגמא, בחוק יש הגדרה מהו סרט ישראלי, ו"ביקור התזמורת" כמובן שעומד בה.

  32. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 13:47 קישור ישיר

    אתה עומד מאוד להתפלא אלטמן, אבל אני לא בן 17, ויותר מזה – גם אני חבר אקדמיה.

  33. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 13:50 קישור ישיר

    ודרך אגב…

    אומנם 'בופור' זכה בפרס שהוא בחשיבותו במקום השלישי בפסטיבל ברלין, אבל זה עדיין פרס יותר חשוב מכל הפרסים שקיבל 'ביקור' (כן, גם יותר מהפרסים שהוא קיבל בפסטיבל קאן).

    'בופור' קיבל יותר ביקורות של חמישה כוכבים מ'ביקור' וגם הצליח יותר קופתית, וזאת עובדה.

  34. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 13:50 קישור ישיר

    ככה שאתה אלטמן, הוא זה שיצא פה אידיוט.

  35. אלטמן 12 אוקטובר 2007 ב - 13:57 קישור ישיר

    תקרא שוב. אמרתי תחכים, המטרה שלי היא לעזור לך.

  36. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 13:57 קישור ישיר

    תגובה מעולה שכתב מישהו באתר עין הדג על כל הנושא של הפסילה תוך התייחסות לדברים מטומטמים שאמר קולירין בראיון לynet…

    "בהמשך ליומית הקודמת: עוד שתי תגובות בעייתיות (שלא לומר מקוממות):

    "…לא מקובל עלי עקרונית שוועדה אמריקאית תקבע לישראל מה סרט ישראלי ומה לא. נפעל בכל דרך שאפשר בשביל להפוך את ההחלטה."

    "…"נכון שלפרס האוסקר לא תמיד מועמדים הסרטים שאני הכי מחבב, ותמיד יש גאווה בלהיות הקטן והמדוכא ויש בזה כוח,.."

    לא נעים להתחיל להתלונן כאן על קולירין, שאני מתאר לעצמי שעברה עליו חוויה לא נעימה ועד כמה שהבנתי לא הוא אשם בכל הברוך הזה, אבל בכל זאת ההתבטאויות האלה מחייבות התייחסות חריפה.

    נתחיל מהרמה העקרונית – האם האוסקר הוא פרס הקולנוע החשוב ביותר? הנחשב ביותר? היוקרתי ביותר? כל הקריטריונים האלה הם יחסיים מאוד, כמובן, אבל נדמה לי שגם באופן יחסי אפשר לענות לשאלות האלה בשלילה. לא חסרות בדיחות על האנשים שיכולים לתת ל-"לב אמיץ" את פרס הסרט הטוב ביותר של השנה ולשבח את צ'ארלטון הסטון על הישגיו כשחקן. יש פרסים קולנועיים (רובם במסגרת פסטיבלית) גם בתחומי ארה"ב וגם מחוץ לה, שזוכים להערכה רבה יותר בקרב מביני עניין.
    מאידך – האם האוסקר הוא פרס הקולנוע היוחצ"ן ביותר, בעל הפוטנציאל המסחרי הגדול ביותר לסרט? נדמה לי שעל השאלה הזאת אפשר לענות ב-"כן" מוחלט. זכייה באוסקר יכולה להביא צופים, אמריקאיים בעיקר, לסרטים שהם לא היו הולכים אליהם בנסיבות אחרות – במקרה הנדון סרטים שאינם דוברי אנגלית.

    וכאן אנחנו מגיעים לחלק המבחיל בהצהרות המצוטטות למעלה. מצד אחד, בהתאם לבון-טון השגור בפיהם של אנשי קולנוע ברחבי-העולם שאינו אמריקאי, קולירין מאוד אוהב להתנשא על האמריקאים ולומר שהם לא מבינים מהחיים שלהם. מצד שני, אין שום דבר שהוא רוצה יותר משאותם אנשים שלא מבינים מהחיים שלהם יתנו מועמדות של הסרט שלו לאוסקר, למרות שהסרט לא עומד בתקנות. נו, כמובן שהסרט לא עומד בתקנות – כי האנשים שניסחו אותן לא מבינים מהחיים שלהם. וכן הלאה.

    כדי להבין עד כמה זה רע, צריך להבין שההתבטאויות של קולירין לא מקרינות רק עליו ועל הסרט שלו, אלא על התרבות הישראלית כולה, ספציפית בנוגע לקולנוע – תרבות של "מגיע לי". קולירין טוען שלסרט שלכבוד הסרט שלו מגיעה הנחה מהקריטריונים של אלה שלא מבינים מהחיים שלהם, כי הוא "הקטן והמדוכא" שעושה סרטים על דו-קיום ישראלי-ערבי, ובכלל מי הם אלה שלא מבינים מהחיים שלהם שיקבעו מה זה סרט ישראלי ומה לא. לפני שאני אטפל בכל אחת מהטענות האלה לגופה, אני אציין איזו פאדיחה קולנועית מקומית אחרת היא מזכירה לי – את כל אנשי מערכת הבטחון שלנו, שעשו מספילברג אנטישמי רק כי הוא לא ביקש מהם רשות לפני שהוא עשה את "מינכן". אז כשזה מגיע מהם אין יותר מדי מה לעשות חוץ מלמשוך בכתפיים. כשזה מגיע מאיש קולנוע, זה כבר חמור.

    ולמרות זאת: האקדמיה האמריקאית לא פסלה את "ביקור התזמורת" כדי לדכא את קולירין, היא לא פסלה אותו כי הוא עוסק בסכסוך הישראלי-ערבי, ובניגוד לקשקוש הדמגוגי האחרון – היא גם לא הכריזה שהוא לא ישראלי. היא הכריזה שעבורה, הסרט אינו "דובר שפה זרה" (כשמה של הקטגוריה). אפשר לא לאהוב את זה, אפשר להתווכח, אפשר אפילו (מאחר וקולירין חש בוז כה עמוק כלפי אותה אקדמיה) לא להגיש את הסרט למועמדות או להגיד "זה לא משנה לי" אחרי שהתקבלה ההחלטה. אבל הפליק-פלאק שהוא מבצע בראיונות אתו נשמע רע מאוד, ואני מקווה שאנשי קולנוע אחרים לא יקחו ממנו דוגמה."

  37. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 13:59 קישור ישיר

    אלטמן,

    נראה שהיחיד שאתה צריך לעזור לו פה להחכים הוא אתה עצמך.

  38. דבו 12 אוקטובר 2007 ב - 14:04 קישור ישיר

    מה שחשף כאן המגיב יס ממש מקומם. בכל זאת הייתה תחרות ונבחר סרט מסויים ורק בגלל שאנשי הבופור לא ידעו להפסיד בכבוד לפגע ככה בסרט אחר ובמקרה הזה בקולנוע הישראלי זה פשוט נורא. אני מקווה שמישהו באקדמיה יקום ויעשה משהו עם האנשים האלו, אולי למנוע מהם להתחרות בעתיד. אולי בקרנות צריכים להכניס סעיף שימנע מהם כסף. משהו צריך להעשות, אני מזועזעת.

  39. הפינגווין 12 אוקטובר 2007 ב - 14:11 קישור ישיר

    יאיר,
    לאור הויכוח שגולש כאן לפסים אישיים, אני ממליץ לנצל את המומנטום ולהעלות מחר פוסט בנושא "תיסלם או בנזין?". 😛

  40. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 14:12 קישור ישיר

    ולמה בדיוק את מאמינה ש"יס" אומר את האמת?

    אני יכול להבטיח לך שסידר וצוות ההפקה של 'בופור' לא היו אלו שבגללם הסרט נפסל.

  41. זאביק 12 אוקטובר 2007 ב - 14:27 קישור ישיר

    אני גם מצטרף לדבו. אני כבר שומע הרבה זמן על הדברים שעושים סידר וצוות ההפקה שלו בארהב על מנת להפריע לביקור, בין השאר גם הפניה ליאיר שיעזור אבל לא חשבתי שזה יגיע למצב שהם ממש אלו שיגרמו לכזה נזק. זה נותן תחושה ככ נוראית שהרי נעשתה בחירה והיא לא בופור.
    אולי זה רק אני אבל שאני רואה שצדק לא נעשה והרע מצליח במשימות שלו אני בדרך כלל לא נהנה מהסרט…
    ואני מצטרף גם לקריאה לבדוק מה אפשר לעשות כדי למנוע מהאשנים האלו לקחת חלק מהתעשיה המקומית יותר. בכל זאת זו יריקה לבאר שהם שותים ממנה.

  42. יובל 12 אוקטובר 2007 ב - 14:29 קישור ישיר

    הייתי רוצה להזכיר, אם שכחתם, שרוב ההפקה של הבופור גם לא עשתה צבא, אז אם אפשר לגרש אותם לאירן או משהו יחד עם נטורי קרתא זה מאוד ישמח אותי. אולי גם נתקע לסידר מסמרים בעיניים כדי שלא יוכל לביים יותר סרטים. אחרי הכל, יש גבול, אני לא מוכן לסבול פגיעה בקולנוע הישראלי.
    אני הכי אוהב לשמוע סיפורים "אמיתיים" מ"חברי אקדמיה" שרוצים לזרוק זבל על אחרים. בוא נעשה לעצמנו כלל, אם אתם תוקפים אנשים אמיתיים עם סיפורים "אמיתיים", תשתמשו גם בשמות האמיתיים שלכם, כדי שיוכלו אחר כך לתבוע אתכם תביעת דיבה בבית משפט אמיתי.

  43. רונה 12 אוקטובר 2007 ב - 14:34 קישור ישיר

    צוות הבופור הפך את הסרט שלהם לממש אומלל אם זו הדרך שלהם לחטוף דברים..

  44. רותם 12 אוקטובר 2007 ב - 14:35 קישור ישיר

    אולי בסך הכל קולירין והמפיקים שלו שלחו את הפרס לאקדמיה הלא נכונה?
    אולי האקדמיה השוודית תתן לו פרס נובל לשלום על קידום היחסים בין הערבים ליהודים? אז השימוש בשפה אכן יהיה חיוני והכרחי למטרה הספציפית הזו.
    עבד לאל גור עם איכות הסביבה, יכול לעבוד לו גם
    http://news.walla.co.il/?w=//1180357

  45. רונה 12 אוקטובר 2007 ב - 14:39 קישור ישיר

    יובל,
    למה אתה לא פונה לצוות הבופור שיעשה את הדברים מעל פני השטח ולא מתחתיו?
    כמה שזה כואב או לא אי אפשר לא להרגיש אי נעימות כאשר המנצח לגיטמי לא מתמודד היות והמפסיד דאג לפגע בו.

  46. סידר 12 אוקטובר 2007 ב - 14:42 קישור ישיר

    לכל שופכי הדם (הלא מזוהים): אני לא יודע מי אתם ועל מה אתם מתבססים כשאתם מכפישים אותי כך, אבל ליתר קוראי ומגיבי הבלוג רק רציתי להבהיר שלאנשי בופור אין שום קשר לפסילה של הביקור. הטענות כאילו "פעלנו" או "הלשנו" הן חסרות שחר ומנותקות מהמציאות. כל מי שמכיר ומבין יודע שהאקדמיה האמריקאית מתייחסת לתקנון שלה בנוקשות קיצונית. כל שנה הם פוסלים סרטים מסיבות תקנוניות. לאנשי בופור אין שום השפעה על התקנון האמריקאי, על האופן שבו הם בודקים סרטים, ובטח לא על כמות האנגלית בסרט.
    נכון, מהמידע שהגיע אלינו, הערכנו שכמות האנגלית בביקור לא תעמוד בכללי התקנון, אבל לא עשינו עם זה כלום והקפדנו לא להפוך את זה לאישיו במהלך ההצבעה. הדבר היחיד שעשינו זה לפנות לאקדמיה הישראלית, וזאת רק אחרי שגילינו שבתקנון האמריקאי יש סעיף לפיו סרט שהוגש רשמית ונפסל, לא יוחלף ע"י סרט אחר. ביקשנו מהאקדמיה לברר את הכללים היטב כדי שלא יווצר מצב שהביקור נפסל ואף סרט לא יוכל לצאת במקומו. ויותר לא עשינו כלום.

    כל מי שהגון יצטרך להודות שאם הנעל הייתה על הרגל השנייה, זה מה שכולכם הייתם עושים.
    בשורה התחתונה, אני מצטער בשביל יוצרי ביקור התזמורת על הפסילה הטכנית. וזה לא אומר שום דבר על הסרט עצמו מעבר לכך שהוא לא עומד בקריטריונים של הקטגוריה הספציפית הזאת באוסקר.
    וככל שזה נוגע לנו, לבופור, לא כך רציתי להישלח לאוסקר עם הסרט הזה. אני מעריך שהסיכויים שלנו להתברג שם לחמישיה קלושים, ובכל זאת, אנחנו והמפיצים האמריקאיים של הסרט, נעשה כל מה שאפשר.
    רק, בבקשה, תרדו מכל תיאוריות הקונספירציה וההכפשות האישיות. הן מופרכות ומעידות בעיקר על בורות.
    ואדון יס ואלטמן – תזדהו. אתם לא יכולים לטעון כלפי משהו כל כך חמור מבלי להזדהות.

  47. רז 12 אוקטובר 2007 ב - 15:02 קישור ישיר

    הבהרה: התגובה מ-"עין הדג" שצוטטה על ידי "האחד" נכתבה שם על ידי (למעשה, בהמשך לדברים אותם פרסם "האחד" פה וב-"עין הדג" אתמול). עם זאת, השימוש במילת התואר "מטומטמות" בהתייחס לדבריו של קולירין אינו שלי.

  48. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 15:10 קישור ישיר

    רז,

    קודם כל, לא אמרתי שאמרת שהדברים שאמר קולירין מטומטמים, זאת תגובה שלי לדבריו.

    ובקשר לתגובה שלך ב"עין הדג" – מצוינת!
    כל הכבוד!

  49. אורון 12 אוקטובר 2007 ב - 15:11 קישור ישיר

    וואו, אני בהלם. קודם כל מכך שהחל מאתמול בערב הייתי מנותק מהעולם, ורק עכשיו אני קורא את הפוסטים והתגובות הרלוונטיים לנושא.
    אבל החלמאות הישראלית לא מספיקה לבדה כדי להמם אותי, אני אדיש לה ממזמן. אלה התגובות כאן.
    יאיר, אין מצב שאתה לא מגיב למה שהולך פה. אני לא מבין אותך. אם אני הייתי אתה, פוסט "אמרתי לכם" היה עולה בזמן הקרוב.

    ולכל אלה שחיים בסרטים של תיאוריות קונספירציה – אתם באמת מאמינים שעניין אי הכשירות של "ביקור" לא היה מתגלה? אם או בלי המזימה מאחורי הקלעים שאתם טוענים לקיומה.
    בלי שום קשר לדעה האישית שלי (ואם אני חייב, אז עדיין לא ראיתי את "ביקור" לצערי הרב, אבל אני לא במחנה של "בופור"), רמת החריפות של כמה מהדברים שנכתבו פה חצתה מזמן את גבולות האבסורד.

  50. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 15:25 קישור ישיר

    לאורון – מסכים איתך לגמרי!

  51. יובל 12 אוקטובר 2007 ב - 15:29 קישור ישיר

    רונה, אני לא חבר אקדמיה, לא שכן של חבר אקדמיה ולא קרוב משפחה של חבר אקדמיה. אין לי מושג מה אנשי הבופור עשו או לא עשו. אני כן קורא את הבלוג הזה ואתרי חדשות. ומה שאני רואה זה שאנשים שלא רוצים להזדהות עושים מעל ומעבר כדי להכפיש את סידר והפקת הבופור וממציאים כל מיני שיטות ענישה מופרכות. אם מישהו מאשים מישהו אחר, חובתו להוכיח את ההאשמה. זוהי לא חובת הנאשם להוכיח את חפותו מול קטגורים וירטואלים.
    אני לא מאמין למי שטוען שהוא יודע משהו אבל לא מוכן להזדהות ולומר איך הוא יודע את מה שהוא יודע.
    בכל מקרה, שמעתי ש"ביקור התזמורת" היה כנראה זוכה אבל בגלל שהסרט מציג מצרים נחמדים המוסד טרפד את המועמדות. אחרי "גן עדן עכשיו" הם כבר לא לוקחים סיכונים.

  52. דבורית 12 אוקטובר 2007 ב - 15:33 קישור ישיר

    יאיר, סידר, וכל השאר:
    זו המכונה "דבורית" בתגובה 38 אינה אני.
    יאיר, אני מקווה שתטפל בזה
    דבורית שרגל.

  53. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 15:35 קישור ישיר

    לדבורית – תיארתי לעצמי, זה בטח אלטמן שהתחזה לך בשביל להמשיך ולהכפיש את יוסף סידר וצוות ההפקה של 'בופור'.

  54. אורי 1 12 אוקטובר 2007 ב - 15:37 קישור ישיר

    לפינגויין : "בנזין" בפוטו פיניש.

    חברים, בואו נירגע, נהיה כבד לקרוא את כל התגובות, במיוחד את ההכפשות האישיות שאין בהם צורך . בסך הכל פרס של אמריקאים מדושנים שמרוצים מעצמם ועל הדרך עושים טובה ומזכירים חמישה סרטים משאר העולם.
    אוסקר, לא אוסקר – מה שחשוב זה לעשות סרטים טובים ושאנשים יילכו לראות אותם. כל השאר חפיף

  55. דבורית 12 אוקטובר 2007 ב - 15:39 קישור ישיר

    ואני חוזרת שוב על דעתי (אף שפרשתי): "בופור" הוא סרט השנה שלי, היה ויהיה.

  56. דרורית 12 אוקטובר 2007 ב - 15:47 קישור ישיר

    למגיב יס, נראה לך? האמריקאים שידועים בדבקות שלהם בחוקים ובפרטים היו נותנים לדבר כזה לעבור מבלי לבדוק? בפעם השניה, נו באמת!
    ולאלטמן, יש דבר כזה שנקרא לשון הרע, גם באינטרנט, אם לא ידעת.
    אני לא שייכת לאקדמיה, לא ראיתי עד היום (לצערי הרב, ובוודאי אראה) לא את בופור ולא את ביקור (ראיתי גם את נודל וגם את מדוזות, והעדפתי את הראשון), אבל מה שקורה פה בתגובות הוא מתחת לכל ביקורת.

  57. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 16:01 קישור ישיר

    יתד נאמן, או יותר נכון אלטמן – די,
    מספיק! 'ביקור' נפסל כי הוא לא עמד בתקנון ו'בופור' יתמודד במקומו, ואין שום דבר שתוכל לעשות נגד זה.

  58. עדן 12 אוקטובר 2007 ב - 16:16 קישור ישיר

    רבותיי: אני מזכיר לכם שברק נבחר בעבודה בזכות זיופים מאסיביים, שאולמרט המושחת עדיין ראש ממשלה, שעסקת הטיעון עם קצב עוד לא בוטלה ושראש הממשלה הבא יהיה כנראה ביבי. יש דברים הרבה יותר גרועים במדינה הזו מפסילה של סרט.

  59. יתד נאמן 12 אוקטובר 2007 ב - 16:18 קישור ישיר

    לאחד.
    מצטער, אני לא אלטמן!
    אני לא פועל כנגד ה"בופור".
    אני כן טוען כנגד גילגול העיניים שמגין כאן סידר ואם הוא היה שותק לא מתערב לעניין.

  60. ==== 12 אוקטובר 2007 ב - 16:21 קישור ישיר

    לרונה, אלטמן ושות': מספיק עם הקונספירציות!
    למרות ההכרזות בתקשורת, לא אני ולא אף אחד מאנשי ההפקה של "ביקור התזמורת" האשים את אנשי ה"בופור" בפסילה. היחידים שאני מאשים הם חברי האקדמיה האמריקאית על התקנון המטופש שלהם, ואני וצוות ההפקה נפעל בכל דרך על מנת שחברי האקדמיה ישנו את דעתם.

  61. פופ- קרן 12 אוקטובר 2007 ב - 16:24 קישור ישיר

    why cant we all just get along?

  62. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 16:30 קישור ישיר

    אוף טופיק…

    מסתמן של'רנדישן' יקראו בעברית 'חקירה מעבר לקווים', ול'שיהיה במזל צ'אק' יקראו 'מזל טוב צ'אק'.

  63. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 16:44 קישור ישיר

    תיקון טעות…

    רד פיש מעדכן אותי שאין ל'גוד לאק צ'אק' עוד שם בעברית.

  64. רותם 12 אוקטובר 2007 ב - 16:50 קישור ישיר

    אני הבנתי שRendition בכלל לא יכול להיות מוקרן בארץ בגלל שביים אותו במאי דרום אפריקאי בארה"ב.

  65. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 16:53 קישור ישיר

    לרותם – אני מניח שזאת היתה בדיחה, אבל האמת שלא ממש הבנתי אותה.

  66. רותם 12 אוקטובר 2007 ב - 17:08 קישור ישיר

    היא אמורה הייתה להוות הפוגה (קומית או שלא) ולחשוב קצת על כל הדיון כאן.

  67. הפינגווין 12 אוקטובר 2007 ב - 17:20 קישור ישיר

    כדי לחסוך לעצמי זמן ומחשבה, אני מקפייסט את מה שכתבתי בתגובה להודעה של רז בעין הדג (אותה מצטט האחד). אני רוצה לציין שאין פה כוונה לפגוע לא בקולירין ולא בסידר, למרות הביקורת על התגובה ב-Ynet:
    מאז אתמול בערב, הרשת מוצפת בהאשמות והטחות בוץ מכל עבר. לי חבל שהסיכוי הטוב ביותר של ישראל לאוסקר התפספס בגלל סעיף טכני, אבל מצד שני, זה עדיף על סרט שלא מקבל מועמדות סתם כי הוא לא מספיק טוב, או לא זוכה למספיק חשיפה. אוסקר הוא פרס של (בין השאר) יחצנות וזה בהחלט סימן חיובי שסרט ישראלי הצליח להפוך למועמד מוביל וירד ממעמדו רק בשל בירוקרטיה.
    מאוד נהנתי מביקור התזמורת ואני חושב שהוא יותר טוב מבופור וגם בעל סיכויים טובים יותר לאוסקר. למרות זאת, התגובה של ערן קולירין לפסילה מעצבנת כי היא תגובה רק לשם התגובה. הוא יכול פשוט לומר שזה קורה ולא נורא וכבר פסלו גדולים ממנו (למשל "מחבואים" שלא נחשב מספיק אוסטרי וגם הסרט החדש של אנג לי בסכנת פסילה). במקום, הוא מצטרף למקהלת המגדפים ובוחר לתקוף תקנון שגם הוא, גם האקדמיה הישראלית וגם חברת ההפצה של סוני מודעים אליו ולאפשרות שהסרט יפסל. את ה"אשמה" בכך שנפסל, אפשר לתלות לדעתי רק בחוסר תקשורת בין האקדמיות שלא הצליחו להגיע להסכמה על השיטה לפיה סופרים את אחוז האנגלית בסרט. בקצר התקשורתי הזה כולם אשמים במידה כזו או אחרת. זה כולל את האקדמיה הישראלית שלא מייחסת מספיק חשיבות לתקנון. זה כולל את האקדמיה ההוליוודית שמחכה ממש עד הרגע האחרון בכדי לקבוע האם סרט כשיר או לא ונמנעת משיתוף גופים ממדינות אחרות בהליך הבדיקה. זה כולל גם את סוני שמשדרים שהכל בסדר ומפרסמים ש-‏99 אחוז בטוח שביקור התזמורת כשיר, כאשר למעשה, לא הייתה להם שום ודאות.
    ערן קולירין יכול לקוות שסוני ינסו את מזלם וידחפו אותו ואת סרטו בקטגוריות אחרות. קשה לומר מה הסיכויים, אבל די בטוח שיותר טובים מכל סרט ישראלי שיצא בעשרים השנים האחרונות וזה משהו שצריך להתגאות בו.
    זה לא סוף העולם, זה כולו פרס.

  68. deal 12 אוקטובר 2007 ב - 18:21 קישור ישיר

    לכל הטוענים כי האקדמיה הישראלית "פישלה איומות", לכאלה שצועקים לערוף ראשים ולכאלה שראו כתובות על קיר. מה קרה לכם? ס"ה האקדמיה שלחה את הסרט שהוא הטוב מבחינתה, הסרט נפסל (עוד לא לגמריי ברור) והאקדמיה האמריקנית מבקשת לשלוח סרט אחר במקומו. אז ישלחו להם סרט אחר. וואט דה ביג פאקינג דיל? איפה ה"פאשלה האיומה"? איפה הטרגדיה הנוראה שאת התרחשותה הצפויה היינו צריכים לקרוא על קירות? מרוב אהבה עצמית שמשתוללת בבלוג הזה אתם פשוט איבדתם את הראש.

  69. רותם 12 אוקטובר 2007 ב - 19:51 קישור ישיר

    יש דבר אחד שהבנתי לאורך כל הדיונים הללו, מהיום שבו הנושא עלה: איך אפשר לטעות בספירת מילים?
    איך אפשר לטעות אחוזים? איך בכלל יש מחלוקת בנושא ושיטות ספירה שונות?

  70. גיא אורבניאק 12 אוקטובר 2007 ב - 21:05 קישור ישיר

    אני מתפלא שאף אחד לא ברך כאן עדיין את אל גור ,האושיה היחידה שזכתה גם באוסקר (טוב, לא בדיוק הוא אבל זאת טעות נפוצה אז נגיד שכן) וגם בנובל!!!!

  71. נינזי 12 אוקטובר 2007 ב - 21:07 קישור ישיר

    בכלל מדוזות הכי יפה

  72. אורי 1 12 אוקטובר 2007 ב - 21:27 קישור ישיר

    ברכות רבות לאל גור. מי שראה השבוע את הנאום של שמעון פרס בכנסת יכול להבחין בבירור שהבנאדם ראה יום לפני את "אמת מטרידה" וקיבל ממנו חופה מוגזמת. אחר כך שמעתי שהוא גם החליף את האוטו שלו לאוטו "ירוק". בפעם הבאה תראו לפרס את "חרמן על הזמן" ואז יהיה לו נאום יותר מעניין. בעצם זה רעיון לא טוב, כי אז הוא עלול לגמור כמו קצב.

  73. פולי (גרף) 12 אוקטובר 2007 ב - 21:38 קישור ישיר

    אני לא ממש מבין את כל העניין. התזמורת לא עמד בתנאי הסרט הזר של האוסקר כבר מזמן. כששאלו אותם מהאקדמיה הם שיקרו ואמרו שהם פחות מחמישים אחוז אנגלית, מה שהוכח כלא נכון. כשהייתה ידיעה במעריב על בעייתיות אפשרית הם טענו שזאת שטות ומזימה של קנאים, וכשכל העניין התפוצץ, כצפוי, פתאום הם המומים , נדהמים ולא מבינים מאיפה זה נחת עליהם. ההתנהלות של התזמורת הייתה גבולית עוד מקאן כאשר קולירין התמודד על מצלמת הזהב למרות שזה סרטו השני (על סרטו הראשון זכה בפרס בפסטיבל אילת לקולנוע, כך שבואו לא נבלבל את המוח ונאמר שלא מדובר בסרט קולנוע). שם הצדק ניצח ולמרות שהקנוניה לא נחשפה הסרט לא זכה, גם כאן התעלול לא עבד. במקום שהאמת תאמר – הפקת התזמורת הריצה קמפיין שקרי לאקדמיה הישראלית כאילו יש להם אוסקר אמריקאי בכיס בזמן שידעו כל הזמן שהפסילה תגיע (בלייברג לא פרייר). פתאום הם המסכנים, והבופור הבוגדנים דפקו אותם. בלי קשר לאיכות הסרט (הוא טוב יותר מהבופור) קצת קשה לסבול את חוסר היושר של הצנועים הידועים הללו. שמצד אחד לא אוהבים תחרויות וכל הזכיות האלו בכלל לא מתאימות להם כי הם אמנים ענווים ומצד שני "לא מקובלת עליהם" פסילה שלהם כשהם לא עומדים בתקנון, והם רצים להתלכלך לחיים אתגר בערוץ 10 על הבופור (במו אוזני שמעתי איש צוות בכיר מאוד בתזמורת טוען שהבופור גרמו לפסילתם באקדמיה האמריקאית) ודקה אחרי זה מכחישים אצל יאיר.

  74. אורי 1 12 אוקטובר 2007 ב - 21:40 קישור ישיר

    הנה הסיפור של פסילת "ביקור" באתר החשוב awards daily:
    http://www.awardsdaily.com

    חוץ מזה, נראה לי שזה הפוסט עם הכי הרבה תגובות אי פעם בבלוג. אני צודק?

  75. יותם 12 אוקטובר 2007 ב - 21:53 קישור ישיר

    אם מכל הסיפור העצוב הזה לפחות יתעשתו קצת באקדמיה הישראלית אז אולי אפילו זה יהיה לטובה אבל הדבר חייב להיות מלווה בתחלופה של העומדים בראשה.
    אסון לא קרה כי ישלח סרט אחר אבל באותה מידה (ולפי התקנון) אפשרי היה שישראל הייתה נפסלת מהתחרות, זאת הפאשלה הגדולה וזה שהדבר למזלנו לא התרחש לא אומר שאין כאן חלמאות איומה.

    ולאחד (או דני) זה שאבא חבר באקדמיה לא הופך אותך לכזה

  76. אבנר 12 אוקטובר 2007 ב - 22:03 קישור ישיר

    סתם שאלה: מה עושים סרטים בריטים/אוסטרלים/ניו זילנדים? לא מגישים אותם לאוסקר הזר כי הם דוברי אנגלית? קצת מקפח, הלא כן?

  77. רותם 12 אוקטובר 2007 ב - 22:31 קישור ישיר

    גיא תראה את תגובה 44 לעיל – כבר הזכרתי את גור.
    ולשאלתו של אבנר – למרות שיש שיטענו שהאנגלית באירלנד או סקוטלנד היא סוג של שפה זרה, אז אלא אם הסרט הוא דובר גאלית, אז הוא לא יכול להתמודד.

  78. סטיבי 12 אוקטובר 2007 ב - 22:41 קישור ישיר

    הסרט הוולשי "סולומון וגיינור" היה מועמד (לצערו מול אלמודובר, אבל לפחות הקרינו אותו בפסטיבל חיפה דאז).

  79. אבנר 12 אוקטובר 2007 ב - 23:06 קישור ישיר

    לאחר בדיקה בלינקים שפורסמו כאן לפני איזה חודש ומשהו (https://cinemascope.co.il/?p=678) מתברר שאכן בריטניה/ניוזילנד/אירלנד וכו' אינן מגישות סרטים אם אלו מדברים אנגלית.
    וכך מתברר שאליבא דאקדמיה האמריקאית גבולותיה של האומה מתוחים על פני כל הארצות דוברות האנגלית. קצת אימפריאליסטי, הלא כן? אכן צדק החבר לנין כששנה כי האימפריאליזם הוא השלב העליון של הקפיטליזם. מן הצדק היה שיניחו לחברי האקדמיות של הארצות דוברות האנגלית גם לקחת חלק בהצבעה, אם כך.

  80. הפינגווין 12 אוקטובר 2007 ב - 23:28 קישור ישיר

    אבנר,
    בעקרון, ארה"ב היא אחת המדינות היחידות שאינן רשאיות להתמודד על האוסקר לסרט בשפה זרה*. בריטניה הייתה מועמדת פעם אחת על "סולומון וגיינור" הדובר וולשית ויידיש (ואגב, מכיל המון אנגלית). אוסטרליה שלחה בשנה שעברה את "10 סירות קנו" בשפה אבוריג'ינית והוזמנה לשלוח סרט גם השנה. אירלנד שולחת השנה לראשונה נציג – הסרט "מלכים" דובר הגאלית. גורמים בסקוטלנד מאיימים לפרוש מה-BAFTA לאחר שהוחלט לא לשלוח אף סרט לאוסקר, למרות שיכלו לבחור בין שני סרטים דוברי גאלית-סקוטית.

    *זהו, מעכשיו אני נמנע מהביטוי "סרט זר" בהקשר אוסקרי. קראתי כבר מספיק טעויות שנובעות מפרשנות לא נכונה של שם הקטגוריה.

  81. lyuko 12 אוקטובר 2007 ב - 23:37 קישור ישיר

    התגובה הכי מעניינת היא 74 (פןלי-גרף). נדמה לי שעוד סרט הצטרף כאן לסיפור.

  82. ליאור 13 אוקטובר 2007 ב - 3:04 קישור ישיר

    פינגווין,
    אכן, הקטגוריה נקראת למעשה Foreign language film.

    האם זה אומר שאם עושים בארץ יצירת מופת שכולה דוברת אנגלית (בהפקה ישראלית), היא רשאית להתמודד על פרס הסרט הטוב ביותר? נגיד, סרט שמתרחש בזמן המנדט הבריטי? תמהני.

  83. אורון 13 אוקטובר 2007 ב - 3:16 קישור ישיר

    ליאור, מצחיק שאתה שואל את זה.
    אחד הסרטים שיצאו לאקרנים בשנה הקרובה, "הבוגד הקטן" שמו, אכן מתרחש בימי המנדט הבריטי. בצוות תמצא את לין רות' ועמית ליאור, ובקאסט את עידו פורט, רמי הויברגר ו…אלפרד מולינה.

    ובאופן עקרוני, כל סרט יכול להתמודד על פרס הסרט הטוב ביותר, כמו גם על כל קטגוריה אוסקרית אחרת שאינה מכילה מגבלות של שפה וכד' (הועלו כאן השערות שסוני תנסה להריץ את "ביקור" בקטגורית התסריט המקורי, למשל).

  84. ליאור 13 אוקטובר 2007 ב - 5:07 קישור ישיר

    הו, אני בכלל בעד לעשות סרטים תקופתיים בארץ וכמה שיותר. אני עדיין מחכה לסרט התנ"כי הישראלי הראשון. ולא, "חצי המנשה" לא נחשב.

  85. סטיבי 13 אוקטובר 2007 ב - 10:45 קישור ישיר

    רק בגלל ש"חצי המנשה" לא סרט! 🙂

  86. הפינגווין 13 אוקטובר 2007 ב - 10:51 קישור ישיר

    ליאור,
    כמו שאורון כתב, כל סרט יכול להתמודד על פרס הסרט הטוב ביותר. המגבלות היחידות הן שיחשב סרט באורך מלא (נדמה לי שזה אומר לפחות 60 דקות כיום) ושיצא להקרנות מסחריות במחוז לוס אנג'לס למשך לפחות שבוע עד 31 בדצמבר.
    אכן נעשים בארץ סרטים תקופתיים, אבל רובם מתרחשים במאה השנים האחרונות. אני מניח שהסיבה העיקרית היא שהרבה יותר זול למצוא לוקיישנים שעוד קיימים מאשר לבנות העתק של ערים עתיקות ומבצרים. בנוסף, רוב ההיסטוריה של העם היהודי באלפיים השנים האחרונות התרחשה בגולה. כדי לעשות סרט אפי תקופתי שיתרחש בארץ לפני המאה העשרים, רוב הדמויות יצטרכו להיות בנות תרבות אחרת.
    נראה לי גם שיש פחד מסוים מהפקות היסטוריות גדולות, מאחר ושני הנסיונות האחרונים (מרקו פולו ומלך של קבצנים), שניהם נחלו כשלונות והפסדים כספיים לרוב.

  87. אור 13 אוקטובר 2007 ב - 15:37 קישור ישיר

    מה שלי נתפס כהכי מרתק בכל הסיפור הזה זה המהפך שבעלי עניין מעבירים את כל הנוגעים בסיפור.
    לפני חצי שנה כל מדינת ישראל חיככה ידיה בהתרגשות כשראתה את יוסי סידר לוקח את ברלין והפכה אותו לגיבור הלאומי (ובצדק רב). אבל אז הופיע הסרט-הקטן-שיכל הישר מפסטיבל קאן, לקח את האופיר ובצעדים בטוחים פילס את דרכו לאוסקר (ורק ריאלטי-צ'ק קצר: אף אחד לא הבטיח לנו מועמדות).
    קרה מה שקרה וכל העניין הזה הוא בהחלט מבאס בעיקר ליוצרי "ביקור" ואני רק יכול לתאר לעצמי את עוגמת הנפש של להיות כל כך קרוב וליפול על תקנון. אז הגיוני שעל פני השטח יעלו המון התבטאויות של כעס, אבל עדיין – פתאום נוצרה מין תמונה של סידר, הבופור וכל הטנקים הרשעים מול הרוגטקה והחצוצרה של "ביקור" וה"בופור" והפקתו הפכו למוקד הכעס על פאשלה שהרבה אנשים אחרים צריכים לתת עליה תשובות. כולם שוכחים כמה "בופור" הרשים את הקהל והביקורות.
    "ביקור" נפל על תקנון וזה מעצבן ומתסכל, אבל אם נשלח סרט אחר להחליפו בעקבות בחירה של אנשי האקדמיה כ'סרט השנה בפועל' אז כדאי להפנות את העצבים לשידרוג חוקי האקדמיה הישראלית ובכל זאת לקוות מאוד שמי שהצליח לקחת את פרס הבמאי בברלין (!!) יצליח לקבל מועמדות לאוסקר. וגם אם לא – לפחות הקולנוע הישראלי הוא מוקד הדיון. נחמה קטנה ומעורערת, אבל לפחות נחמה.

  88. ליאור 13 אוקטובר 2007 ב - 16:36 קישור ישיר

    פינגווין,
    לצערי יקשה עליי לנהל שיחה מעמיקה בנושאי קולנוע ישראלי כי יש לי הרבה השלמות לעשות, בעיקר מהשנים האחרונות. לא ראיתי את "מרקו פולו", אבל "מלך של קבצנים" נכשל לא בגלל שהוא סרט תקופתי יקר אלא בגלל שהוא לא סרט טוב. הוא תאטרלי ומליצי הרבה יותר מדי. אבל מה, הוא נראה טוב. הזכיר לי את "שני קוני למל", שגם הוא סרט תקופתי (ונראה מצוין מבחינת עיצוב הפקה), אבל כיום נחשב יותר כאנקדוטה קולנועית במקום יצירה חשובה שעומדת בפני עצמה. יש משום מה דעה שסרט שמתרחש בגולה צריך לדבר בעברית מליצית אחרת זה לא ייראה אמין.
    אני מסכים ששימוש בעברית מודרנית לא יעבוד, אבל לבטח חייבת להיות איזן פשרה בין משלבי השפה!
    לגבי סרטי מנדט, נזכרתי ב"קדמה" של עמוס גיתאי שגם אותו לא ראיתי אבל אני זוכר שהוא קיבל ביקורות לא משהו. היי, אבל לפחות הוא ניסה.
    וכמובן, "זעם ותהילה" השאפתני. אני מניח שאם מישהו ירים בארץ הפקה כזו שוב זה יהיה רק אבי נשר.

    ברור שהבעיה העיקרית בעשיית סרטים תקופתיים היא תקציבית, אבל זו בעיה של חומרה, לא של תוכנה. יש קו-פרודוקציות, יש שיטות לעשות את זה. ולא חייבים לבנות מבצרים. אפשר לבנות קיר אחד ולזייף. זה קולנוע. ואני לא מדבר על סרטים בסגנון "בן חור" או "עשרת הדיברות". זה קצת גדול עלינו כרגע. אבל דברים מעט יותר אינטימיים. כל ההיסטוריה הזאת של העם היהודי, מלאה בדרמה. סתם עצוב שדווקא הקולנוע הישראלי מתקשה לעשות עם זה משהו.

  89. הפינגווין 13 אוקטובר 2007 ב - 17:15 קישור ישיר

    לא התכוונתי שמלך של קבצנים נכשל כי הוא סרט תקופתי יקר, אלא שיתכן ויש חשש מהפקת סרטים תקופתיים יקרים מכיוון שהאחרונים נכשלו חרוצות.

    נעשו בארץ סרטים היסטוריים מצליחים בשנים האחרונות, למשל: סוף העולם שמאלה, שלוש אמהות, אדמה משוגעת. בנוסף, משה מזרחי ובועז דוידזון אחראים לסרטים תקופתיים מצליחים מהעבר. עם זאת, להוציא את "אני אוהב אותך רוזה", לא עולה לי בראש שום סרט ישראלי מצליח שמתרחש לפני יותר ממאה שנה.
    עם זאת, ההיסטוריה היהודית מספיק ארוכה ומתועדת בכדי לאפשר יצירת סרטים המתרחשים בארץ ובגולה לאורך ההיסטוריה. מה לגבי גרסה חדשה לסיפור הגולם מפראג, או סרט על חייו של שבתי צבי? מדהים במיוחד שלא נעשה שום נסיון ישראלי רציני לעבד סיפורים מהתנ"ך. אני חושד שהבעיה היא לא רק בתקציב, אלא גם ברצון של קולנוענים מקומיים ליצור סרט שיותר קרוב אליהם ואל חייהם האישיים.

  90. ליאור 13 אוקטובר 2007 ב - 17:47 קישור ישיר

    ואולי בגלל שבארץ יש חשש מסוים לעבד סיפורים מהתנ"ך לקולנוע מחשש שעיבוד חילוני יעורר כאן בלגן. אירוני שדווקא כאן התנ"ך נחשב לרכוש של הממסד הדתי. הוא אמור להיות שייך לכולם, כך שניתן יהיה לספר את הסיפורים הנפלאים שבו בלי להיחשב ככופרים.

  91. אבי עמי 13 אוקטובר 2007 ב - 18:56 קישור ישיר

    ראשית, יש להתיחס בקפידה לתקנות של תחרות. זו תחרות שנולדה בארה"ב ( האוסקר האמריקאי על כל שלוחותיו- סרט זר, אנימציה, הסרט האמריקאי הנבחר וכו'.)
    אבותיה הם הקובעים את חוקיה.

    החוקים הללו והתקנות וכן התקדימים לסוגיהם זמינים לכל דורש. אבל צריך לדרוש ולהשיגם מבעוד מועד.

    האקדמיה הישראלית לקולנוע מתקיימת מזה שנים למימוש עניין מרכזי אחד – לבחור את הסרט הטוב ביותר על ידי חבריה על מנת שייצג אותנו – את ישראל בתחרות האוסקר לסרט הזר.

    השנה, באופן גורף, ברור וחותך בחרו מאות חברי אקדמיה בקטיגוריות השונות את ביקור התזמורת. לא עלה נידף ברוח ולא מקריות ולא אן דו דינו.

    זה היה רצון הבוחר.

    עד כאן ברור מעל לכל ספק שזה שליחנו ונציגנו.

    הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע לא עשתה שיעורי בית מלאים. לא הייתם רוצים ניתוח לב פתוח ללא דיאגנוזה מקיפה של בדיקות, השוואות, צילומים ודרישה שהמנותח יחתום שכל הנתונים והסכנות ידועים לו.

    הנהלת האקדמיה רחוקה מרחק אלפי מילין, למרות אמצעי התקשורת ולמרות תעריפי הטיסה המאפשרים בירור פנים אל פנים עם האחראים, מדיאגנוזה מדויקת של תנאי הפרס האמריקאי.

    חבל שכולם מתווכחים מי טוב יותר וראוי יותר להישלח. הבחירה נעשתה בפומבי – ברוב עם ונמסרה לאומה כמעט בשידור חי.

    אבל אבוי ואבוי לאותה הכנה לקויה שהביאה את הזוכה האמיתי לחזור בוש ונכלם בגלל עניינים טכניים.

    לוא היינו יודעים מראש את הבעיה ולוא נתבקשנו לבחור במועמד חליפי, מי יתקע לידינו מי היה יוצא כמספר שניים.

    הנזק הכלכלי והתדמיתי של מי שנשללת ממנו ההשתתפות כמועמד לסרט הזר, מוטלת לדעתי על הנהלת האקדמיה מחד וגם על מפיקי הסרט אשר יכלו מבעוד מועד לבדוק במקביל עד קוצו של יוד את כשרותו של ביקור התזמורת לתחרות הסרט הזר.

    חבל על דאבדין.

    שנה טובה כזו כפי שהיתה השנה לא תשוב במהרה והלוואי ובזאת אני שוגה.

  92. איגור 13 אוקטובר 2007 ב - 19:25 קישור ישיר

    קבלו מידע אמין !!!
    מיד לאחר זכיית "ביקור" באוסקר,פנו אנשי ה"בופור" ליו"ר האקדמיה בארץ כדי שיוציארו מהר, מכתב ששואל,בתמימות של פוליטיקאי משופשף ממרכז הליכוז, מה עושים במקרה ש"ביקור" לא עומד בקריטריונים של ה"אוסקר האמריקאי". בכך הם הגישו את הסרט לאמריקאים כסרט עם בעיה.
    הם דאגו לאבטח גם בפניה נוספת מצד חברת ההפצה שלהם לאקדמיה האמריקאית, ונעזרו בהפצת העניין דרך חבורת בלוגרים בארה"ב ובכך הם קברו את "ביקור" לפני שהיה לו צ,אנס. נשיא האקדמיה האמריקאית אמר שאלמלא הפניה הנושא היה מוחלק.
    חבל ועצוב שככה ה"בופור" נכנס

  93. רני 13 אוקטובר 2007 ב - 21:14 קישור ישיר

    לאיגור: אוי, נו באמת! בפעם המיליון: זו האקדמיה האמריקאית, ואם יש דבר שהאמריקאים ידועים בו זה שהתקנות והחוקים הם מעל הכל. (ואתה יודע מה? הלוואי ואצלנו היו מתנהגים כך בכל תחומי החיים). אתה באמת חושב שלולא היתה אותה פניית בירור הם לא היו בודקים את הכשירות של ביקור? מהיכרות אינטימית עם אורח המחשבה האמריקאי אני יכול לומר לך שעם הפניי או בלי הפנייה ביקור לא היה עובר משום שהוא לא עומד בתקנות ההתמודדות לאוסקר כפי שהן מתפרשות על ידי האקדמיה האמריקאית, שמה לעשות, היא זו שתיקנה אותן ולכן זו הפרשנות הקובעת, לטוב ולרע.

    אגב, אני לא שייך לאף מחנה (אם יש כאלה). שני הסרטים מצוינים, אהבתי את שניהם, וחשבתי ששניהם היו מועמדים ראויים לאוסקר. לא היה שמח ממני לו ביקור היה מתברג לחמישיה ואולי אף זוכה, ממש כשם שלא יהיה שמח ממני לו בופור יתברג לחמישיה ואולי אף יזכה. מספיק עם תאוריות הקונספירציה המטומטמות האלה. הפסילה של ביקור היתה ידועה מראש לו מישהו היה קורא את התקנון של פרס האוסקר (לא משימה קשה במיוחד, לא מדובר בסוד מדינה שמור או משהו). נדמה לי שאחד היחידים שדווקא עשו זאת היה יאיר.

    ואני אומר פה מה שאמרתי בעין הדג: אולי המקרה הזה ילמד דווקא את האקדמיה לקח בנוגע לשיטת בחירת הסרט המועמד לאוסקר. קטגורית הסרט הטוב ביותר בפרס אופיר צריכה להיות מופרדת מהשיטה (או הקטגוריה ) לבחירת הסרט שישלח לאוסקר. לקטגוריה של בחירת הסרט שישלח לאוסקר יוכלו להיות מועמדים אך ורק סרטים שעומדים בתקנון האקדמיה האמריקאית, ועל האקדמיה הישראלית לדאוג לכך מראש ולספור את המילים באותה השיטה שבה האקדמיה האמריקאית סופרת אותן. הפאשלה הגדולה ביותר בכל הסיפור הזה היא של הנהלת האקדמיה הישראלית, ואני מקווה שידעו לפחות להפיק את הלקחים מכל הסיפור הזה. (וכיון שבתוך עמי אני חי, אני כלל לא בטוח שזה יקרה).

  94. אורי 1 13 אוקטובר 2007 ב - 22:05 קישור ישיר

    לפינגוין: חיים בוזגלו ניסה לעשות פעם סרט על שבתאי צבי, אני לא יודע למה זה נפל.

  95. תם 14 אוקטובר 2007 ב - 0:43 קישור ישיר

    שאלת תם לאיגור מ92. המידע הבדוק שלך יכול היה להגיע או מאנשי הבופור (שבטח לא היו מוסרים אותו כי הוא מפליל אותם) או מאנשי התזמורת (שלהם אמר נשיא האקדמיה האמריקנית שהיה מחליק את העניין). בתור אחד שגם שמע את הסיפור הזה על הלשנת הבופור ממישהו שעבד בהפקת התזמורת, למה קולירין מתעקש לומר כאן בתגובות שהם לא מאשימים את הבופור בכלום? הילד כל-כך צעיר וכבר פוליטיקאי? מי אם לא הוא והמפיקים רצו לחדשות 10 להתלונן? אז מה פתאום עכשיו הוא מיתמם כאן? שיהיה גבר ושיאמר שהוא חושב שהבופור ניקנקו אותו. מה הוא מפחד? שדויד מנדיל וסידר לא יצביעו עבורו באקדמיה בסרט הבא?

  96. אבי עמי 14 אוקטובר 2007 ב - 1:05 קישור ישיר

    מי שקורא את סך כל התגובות על גלגולי המועמד הישראלי לאוסקר הזר, עשוי למצוא עצמו מרטיב ממחטה אחרי ממחטה בקינוח דמעותיו.

    עד אנא אנחנו מגיעים?!

    על מה אנו מתווכחים אוהבי הקולנוע ויוצרי הסרטים? על מספר הצופים שהגיעו לצפיה בסרט ישראלי זה או אחר?
    עדין אנחנו עסוקים בקופה: במצלצלים, ברשרוש שטרות הכסף או ברישום מספרי כרטיס האשראי.

    האם זוהי אמת המידה לטיבו של סרט?!
    זו אחת מן הסוגיות בהן עסקו פעם כשהחזירו למפיקים את המיסים שנגבו על כרטיסי הקולנוע.
    לא. זו לא אמת המידה לטיב ואיכות.

    המוניטין של האוסקר האמריקאי נועד, בין השאר, לקידום מכירותיו של הסרט שיבחר על ידי חברי האקדמיה האמריקאית. כדאי שיגיע לשם הסרט הטוב ביותר מטעם שולחיו.

    אני ממליץ לכל המתוכחים לעשות ניסוי אישי: לצפות בסרט "ביקור התזמורת" יותר מפעם אחת. אחר כך, אפילו ליטול ממנו פיסות קצרות ולצפות בהן הלוך וחזור כפי שעושים בMICRO TEACHING. או אז יתגלו לצופה מימדים עדינים של אריגת התחרה המופלאה. כן, יש דקויות בסרט הזה.

    חברי האקדמיה הישראלית לקולנוע הם אנשי מקצוע מכל התחומים הנושקים לקולנוע. הם ראויים ויודעים לבחור בין הטוב לטוב ביותר. במיוחד השנה כאשר היו שני מהלכים: ניפוי ראשוני ובחירה סופית.

    מלחמת גוג ומגוג בין תומכי ה"בופור" לבין הבעד של "ביקור התזמורת" וקטעי האינפורמציה האמיתית או הבדיונית על הלשנות ופוליטיקה במסדרונות האקדמיה האמריקאית, מהווים סטירת לחי וביזוי לקהל המקצועי הזה של בוחרי האקדמיה הישראלית.

    אם כך מתרחש השנה, מי בכלל יצביע בבחירות לפרס אופיר למיועד לאוסקר בשנה הבאה?!

  97. חבר האקדמיה הזועם 14 אוקטובר 2007 ב - 1:07 קישור ישיר

    יש לדרוש הצבעה חוזרת!!!
    בשנה שעברה הרימה האקדמיה הצבעה כזו כשהיה תיקו בין אביבה ואדמה.
    לא מספיק שהאקדמיה פישלה בצורה כל כך מחפירה,
    עכשיו היא מחליטה בשבילנו שבופור נוסע
    פשוט חוצפה. אני משוכנע שאם היה ידוע לחברי האקדמיה כי ביקור התזמורת פסול, בופור בחיים לא היה מקבל את הטיקט.
    ובטח עכשיו, כשסינדרום רצחת וגם ירשת מרחף באוויר.
    צריך לאפשר לנו לבחור בין מדוזות, חופשת קיץ, נודל ובופור.
    בשום פנים ואופן לא להסכים להחלטה השרירותית הזאת.
    בשנה הבאה אפשר להוסיף סעיף בהצבעה:
    "באיזה סרט תבחר במידה והאקדמיה פישלה שוב והסרט שסימנת לא עומד בתקנון."
    אבל השנה – חייבים לבחור מחדש!!
    אין לאקדמיה תפקיד מלבד קביעת הנציג לאוסקר.
    כל השאר זה שטויות
    כל התחרות מתבססת על המתח של מי יסע להוליווד
    אסור להשאיר את הבחירה בידי הפאשלונרים!!

  98. הגמד 14 אוקטובר 2007 ב - 1:22 קישור ישיר

    חברה בחייאת יש את זעזוע אווירי 3 בהוט סרטים, סרט המופת של ראטגר האוור ואתם מתעסקים בסרטים ישראליים?!

  99. חבר האקדמיה הזועם 14 אוקטובר 2007 ב - 1:27 קישור ישיר

    TAM
    מי הודיע ולמי, מה זה הקשקוש הזה. אף אחד לא הודיע לי כלום, חוץ משברובריקת הסרט הטוב אני בוחר את נציג ישראל לאוסקר. זו פאשלה ועכשיו גם הונאה וגניבת קולות. לא מדובר בהחלטה טקסית אלא בצעד עם משמעות כלכלית עצומה. בכל תחום אחר היו מתקבלות החלטות כאלה, שמשפיעות ברמת המאות אלפי דולארים לכאן או לכאן, לפעמים יותר, תחת ביקורת ציבורית קפדנית ונוקבת. בבחירות קוראים לזה הסכם עודפים, ןמיידעים את הבוחרים מראש מה קורה אם לא עוברים את אחוז החסימה.
    וכל זה ממש לא קשור לאיכות של בופור.
    אם לסידר יש ביצים – שידרוש בעצמו בחירה חוזרת. ככה לפחות יחזיר לעצמו קצת מהכבוד שאיבד באקדמיה, אם לא לבופור – לסרט הבא שלו.
    האוסקר האמריקאי זה לא משחק, ולא סתם עוד תחרות, אלא מקפצה כלכלית משמעותית ביותר. עכשיו מחליטים כמה פקידים כושלים באקדמיה לתת לבופור מתנה של מאות אלפי דולארים, כשמדוזות, חופשת קיץ ונודל נשארים בלי.

  100. אבי עמי 14 אוקטובר 2007 ב - 1:44 קישור ישיר

    ל 105,
    אכן אתה נשמע כחבר אקדמיה לא רק זועם אלא צועק כדי שצעקתו תשמע. אם לא ישמעו אותה, הרי זו זעקה בניוטרל.

    דאג לכך שחבריך והקולגים שלך מן האקדמיה יפיצו ברבים את תביעותיך ואת אמירותיך, אשר נשמעות כאמת לאמיתה.

    כי המשבר הוא אמיתי וכך כאב היוצרים שקופחו וכן כל המימדים הכלכליים שהזכרת.

  101. x 14 אוקטובר 2007 ב - 1:56 קישור ישיר

    לאבי עמי.
    תזכור רק שכל הווליום של הבלגן הזה וגם התוצאה המשונה שלו, לא היה בא לעולם לולא הבלוגר שכאן שהפיץ מיילים לכל העולם בשרות אנשי הבופור וזו לא בעיה של חברי האקדמיה.

  102. אבי עמי 14 אוקטובר 2007 ב - 2:46 קישור ישיר

    ל 109

    כל הכניסות עד כה הן ביטוי לכך שאכן כל המתרחש הוא בעיה רצינית של חברי האקדמיה ( אלה המשלמים דמי חבר שנתיים ונדרשים לעמוד בתנאי קבלה. )

    הרי לשם הבחירה הזו כולם מתגייסים ומשלמים לפני תחילת הקרנות הקיץ של המועמדים.
    גם משלמים, גם מקדישים זמן צפייה ולא תמיד לעבודות ראויות שהרי בשלב הראשון אין סלקציה.

    כידע לא כל מחזיק בעט הוא משורר ולא כל כתבן באינטרנט יש לו מה לומר שמעניין אחרים. הוא הדין במי שידו משגת לצלם בפילם או בוידאו, לחבר אחד לשני, לערוך, להכניס מלל או קול או מוסיקה ואחר כך לזמן צופים לראות את המרקחת.

    אבל חברי האקדמיה ההגונים שעושים מלאכת הבחירה כראוי, מבזבזים שעות של צפייה בכל המרקחת. הם משקיעים ללא תמורה ממשית.

    ועוד פעם הם צריכים להכריע בין אלה שזכו להשאר לאחר הניפוי הגדול. וכאשר המבחר הסופי איננו מסמורטט הם חייבים להתאמץ ולהחליט. לפעמים, בניגוד לחברויות וקשרים מקצועיים.

    לכך דרוש לא רק מאמץ אינטלקטואלי, אלא גם אומץ של להגיד לחבר " עם כל הכבוד, הסרט ההוא טוב יותר…" ולא להסתפק באמירות סתמיות שמחניפות לאותו חבר.

    נכון, הבחירה ומילוי הטפסים בעילום שם, אבל אין חבר האקדמיה יכול להגיד לכל חבריו "אני בעדך" כאשר מצביעים לאחד בלבד.

    לכן, כל מה שמתרחש כאן, עד הנה, הוא כן בנפשו של חבר האקדמיה.

    ובמי שפוגע במזיד או שלא בכוונה ואינו מכבד את החלטותיו של חבר האקדמיה, יש לבוא חשבון.

    מה שמתרחש עד הנה דורש דין וחשבון מהאחראים ואולי גם תשלום החשבון על ידם.

  103. x 14 אוקטובר 2007 ב - 2:59 קישור ישיר

    לאבי עמי.
    אז מצידי להבא תבוא חשבון עם הסידר ושותפיו. אבל סידר הוא כאן רק צופה מן הצד. הבעיה שלטעמי צריך לפתור כאן, היא שהבלוגר הרווי מחשיבות עצמו, פעל כחלק מהמערכת של סידר. על זה מגיעה לו בעיטה לו בעיטה בתחת, כל השאר במקום אחר.

  104. תותי 14 אוקטובר 2007 ב - 10:51 קישור ישיר

    מי ששמע הבוקר את אלון, המפיק של ביקור התזמורת ברפי רשף, יכול להשבע שמדובר בנציג האקדמיה האמריקאית בישראל, לא פחות. כה בקיא בתקנון, מקבל אותו באהבה ובסימפטיה, תנו לו עוד דקת שידור – כמו שהוא אוהב – והוא גם היה מודה להם מקרב לב על הפסילה. כנראה שבשידור רדיופוני חי אומרים את האמת פשוט מחוסר ברירה. הסרט נפסל מכיוון שלא עמד בתקנון נקודה. תודו שזה הסבר מאוד מבאס ולא סקסי במיוחד. איזה מזל שמאחורי הקלעים אפשר לשכפל "מקורבים מתוסכלים" ולהאשים את סידר בקונספירציות ומסעות נקמה בין יבשתיים. ביקור התזמורת השקיעו את כל מרצם בהטחת האשמות הזויות ומופרכות בכלי התקשורת מהרגע בו זכו ב"אופיר", הרבה לפני שהם קיבלו את בשורת הפסילה, והיו מספיק זחוחים ויהירים כדי לפזר האשמות מעליבות הגיון. קבלו תזכורת: סידר כבר ניצח בקופות. אופטימי לחשוב שביקור יגיעו בארץ ליותר מ-300,000 צופים. הקמפיין התקשורתי הנחות שלהם נגד בופור יעודד רוכשי כרטיסים מזן חמומי המוח וחובבי הקונספירציות, וכאלה יש בעיקר בימין הקיצוני. סידר הוא אכן ולגמרי נסיך ויש לו גם אנגלית מושלמת, אבל עם כל היכולות אין לו שום "דיבור" עם ראשי האקדמיה האמריקאית, כמו שה"מקורבים" זועקים. כשחייבים להכפיש מישהו רצוי שהוא יהיה מקומי, זה הרבה יותר פשוט ונגיש, ועם האמריקאים הרי לא כדאי להסתכסך. הכי מבאס שאי אפשר להאשים אף אחד באנטישמיות.

  105. חסידה שוטה 14 אוקטובר 2007 ב - 12:37 קישור ישיר

    קטסטרופה מה שהולך פה.
    אני עוקבת אחרי הדיון בדבר פסילתו של "ביקור" כבר כמה ימים, ומה שהולך פה בבלוג, ובין השאר גם בעין הדג הוא פשוט אישור לכך שהאקדמיה פשטה את הרגל.

    אין לי תמיכה במי מהמועמדים. רק רצון לראות את הקולנוע הישראלי עולה ומצליח. וחבל, כל כך חבל שדווקא בשנה כזו מוצלחת שהייתה לקלונוע בישראל באה האקדמיה הישראלית ותוקעת מקלות בגלגלים.

    האשמות מקרב "יודעי דבר" ו"מקורבים" למיניהם הם פשוט שערוריה שגובלת בלשון הרע. גם אם סידר ומפיקיו אכן "רצו להלשין" על כך שביקור התזמורת אינו עומד בתקנות [אני לא מאמינה שהם עשו זאת, אבל ניחא], הפאשלה היא בכל זאת של האקדמיה, שבחרה סרט לתחרות מבלי לדעת האם הוא עומד בתקנון. ככה זה כששיקולי האוסקר מנחים את האקדמיה בבחירה של הסרט הטוב.

    עם כל הצער שיש לי על ערן קולרין והעוסקים במלאכת התזמורת, מסע הלכלוכים הזה שמתנהל על גבם של סידר ואנשי בופור הוא תרגיל מלוכלך וניסיון פתטי לזרות חול בעיני הציבור כדי למנוע ממנו לראות שכל מה שביקור התזמורת עשה זה להתפלל שאף אחד לא יעלה על טעות שלהם בספירת המילים [או פאשלה של אי ספירת מילים]במקרה הטוב, או על הניסיון שלהם להערים על האקדמיה האמריקנית ולנסות לגלגל את האשמה על סידר והבופור במקרה הרע.

    עוד סוגיה שהופתעי שלא עלתה – חברי אקדמיה זועמים דורשים הצבעה חוזרת, עכשיו שביקור התזמורת נפסל, ובכך מגלים את השיקולים הזרים שלהם בבחירת הסרט הישראלי הטוב [אם כבר בהגדרות עסקינן, נזכיר שהקטגוריה בפרסי האופיר עדיין נקראת "הסרט הטוב" ולא "נציגנו באוסקר" – לתשומת לבכם, אנשי אקדמיה יקרים]. נכון, סביר להניח שלו היו חברי האקדמיה יודעים שביקור התזמורת מנוע מלהישללח לאוסקר, חלקם היו מצביעים לסרט אחר. אבל סביר מאוד להניח שמי שנפגע מאי הפסילה המוקדמת של ביקור הוא דווקא בופור- שהרי לא אחת נשמעו לחשושים מפיהם של "יודעי דבר" שקבעו כי בופור הוא אולי סרט טוב יותר, אבל לביקור התזמורת יש סיכוי טוב יותר לאוסקר ולכן נצביע לו.

    בסופו של דבר האשם העיקרי בסיפור הזה הוא האקדמיה של חלם, שאינה טורחת לעשות בדק בית קצר לפני התחרות הנוצצת שהיא מעלה בערוץ 2, ובפרס הגדול שלה זוכים מתוך שיקולים אינטרסנטיים וזרים. האקדמיה מפשלת כאן פעם אחר פעם, הגיע הזמן להפריד את הבחירה בין הסרט הטוב לבין הנציג הישראלי לאוסקר.

  106. רונה 14 אוקטובר 2007 ב - 13:21 קישור ישיר

    ראשית רציתי להביע את צערי על כך שסרט כל כך יפה ושלם כמו ביקור התזמורת לא ייצג אותי ואת עמי באוסקר.
    אבל היי- אם בופור יצליח- זה גם סבבה!!!! סה"כ סרט עשוי טוב, אולי הכי טוב, בפרמטרים אמריקאיים.

    ולגבי החלמאות: האקדמיה הישראלית היתה צריכה לברר. משכשלה לברר ונבחר סרט לא קביל- כולם היו צריכים לסתום ת'פה כי הלשנה זה הדבר הכי גרוע. אני מצטערת שאני מדברת כמו אחרון החיילים במשפחת אברג'יל אבל ככה אני מאמינה. היום זה אתם ומחר זה הם, עדיפה אהבת חינם על שנאת חינם ומצווה להתאחד מול הגויים. וכן, יש מצב שלא היו שמים לב לזה באקדמיה האמריקאית עד לשלב מאוד מאוד מאוחר- אולי אפילו אחרי הזכייה- ואם ביקור היה זוכה ואחר כך היו לוקחים ממנו את הפרס בגלל פסילה טכנית זה לא נורא, כי את הרווח שלו הוא היה עושה. מכאן עולה שאני מאמינה ש… מישהו הלשין. לא סידר ובטח לא יאיר, מצחיק אפילו להריץ את התאוריה הזאת, אבל כשכל כך הרבה גורמים בוחשים בקלחת הדברים האלה פשוט קורים. אין שום בעיה שאיזה "חבר מודאג" יעשה את זה על דעת עצמו. כולם יודעים שככה זה עובד ובוודאי שאין פה שום קונספירציה, לא היו החלטות גורליות סביב שולחנות אפלים עם נורה מהבהבת.
    מה גם שהתקנון האמריקאי באמת מטופש- את הזהות המקומית של הסרט צריך לקבוע יחד עם עוד פרמטרים (למשל היכן צולם, מה מבקש לומר על המקום, והאם הדמויות מדברות בשפה שהיא זרה גם להם, בתור אמירה קולנועית בפני עצמה) . תראו ת'אימפריאליסטים האלה.

  107. רני 14 אוקטובר 2007 ב - 14:32 קישור ישיר

    לרונה: התקנון האמריקאי לא מטופש כלל. כתוב שם במפורש (כבר שנים, אגב, וממש לא היתה בעיה לקרוא את זה קודם) שהפרס ניתן לסרט הטוב ביותר בשפה זרה (שאינה אנגלית) ולא לסרט הזר הטוב ביותר. זה שפה היו כמה חלמאים שהחליטו לפרש את זה אחרת הרי שזו הבעיה שלהם. שילמדו לקרוא לפני שהם מחליטים לנהל אקדמיות.

  108. חסידה שוטה 14 אוקטובר 2007 ב - 17:57 קישור ישיר

    הלשנה?
    אל אלוהים, הפיאסקו התגובתי הזה נעשה גרוע מרגע לרגע. כמה נמוך אפשר לרדת? להתחיל להאשים גורמים אינטרסנטיים שהם "הלשינו" על הסרט שהוא לא עומד בתקנון? מה אנחנו, כיתה ג'?

    תומכי ביקור התזמורת – צר לי שהסרט לא יגיע להתחרות על האוסקר. צר לי, באמת. אבל אם להיות כנים באמת, מה שמתרחש פה זה פשוט ביזיון – הסרט לא עמד בתקנות, ובמקום לעשות חושבים איך הגענו למצב הזה – שהאקדמיה שלנו עושה כזו פאדיחה ושולחת סרט שלא עומד בתקנות ואף אחד לא שם לב- אתם מעדיפים לשבת וללהג ולהאשים את מי שסביר להניח שהיה זוכה בכרטיס לאוסקר אם המפיקים והאקדמיה היו עושים את העבודה שלהם כמו שצריך מלכתחילה?

    האקדמיה האמריקנית הייתה מגלה את אי העמידה בתקנון של ביקור התזמורת לפני טקס האוסקר. מלכתחילה, כבר לפני כמה חודשים [כפי שיאיר כבר כתב] הייתה תהיה האם הוא עומד בתקנון. הסרט היה נפסל לפני הטקס, ואז לא היינו יכולים לשלוח נציג אחר במקומו. זה שהעניין התפוצץ עכשיו, עם כל העצב שבדבר, לפחות חסך מאיתנו הרבה מבוכה עתידית והשאיר סיכוי כלשהו שישרל תוכל להיות מועמדת לאוסקר. מי יודע, אולי זה גם יגרום להסקת מסקנות אקדמיה הישראלית.

  109. רונה 15 אוקטובר 2007 ב - 10:36 קישור ישיר

    הי חסידה- קודם כל כתבתי מפורשות שהאקדמיה הישראלית היתה צריכה לברר והמצב היה אמור להימנע. כל מה שבא אחכ הוא ביחס לעובדה שהפדיחה כבר קרתה וכן, אני חושבת שמי שעשה את הטלפון/אימייל מה שזה לא יהיה לאקדמיה האמריקאית ו"מילא את חובתו הבירוקרטית" הזמין לעצמו חתיכת באד קארמה. אני לא יודעת אם העניין היה מתגלה או לא, גם את לא, שתינו מפריחות ספקולציות. ועוד עניין- סגנונו של הפוסט הקודם, על אף שהדברים נאמרו מכל הלב, לא לוקח את עצמו עד כדי כך ברצינות, אז אין צורך לבכות את תרבות הדיון…
    הי רני- זה בדיוק מה שכל כך מטופש בתקנון האמריקאי. שהוא טכנוקרטי וחסר נשמה. כי הרי זאת תעשיית הסרטים הגדולה בעולם והלגיטימציה שלה משמעותית מאוד עבור יוצרי סרטים ומפיציהם בעולם כולו. וזה כך מכיוון שאמריקה היא מעצמה כלכלית-תרבותית. אנחנו סוג של נתינים מכורח של האימפריה הזאת ולגיטימי שיהיו לי ציפיות מהמעצמה שמשפיעה כך על חיי, לא? עובדה שחברי התזמורת המצרית מתקשרים עם הישראלים באנגלית ולא בערבית או עברית- בדיוק בגלל הכוחות האימפריאליסטים הללו. למה להיתמם? "סרט בשפה זרה" הוא סרט שנוצר במדינה אחרת ובתרבות אחרת וזו כבשת הרש של הקולנוע הלא הוליוודי. כולנו יודעים שהאוסקרים מתייחסים לעצמם בתור התחרות החשובה בעולם. לכן התקנון- שאמור לשקף מהות ולא להיות פורמלי נטו- צריך לבחון את הסרטים המועמדים בצורה מהותית ולא "תקנונית". בעיניי.

    רוה לרונה: היי רונה. את קצת סותרת עצמך בסערת הרגשות. קטגוריית הסרט בשפה זרה – ממש כמו קטגוריות הסרט התיעודי והסרטים הקצרים – הן קטגוריות נישה, לסרטים שמהווים עולם ומלואו ליוצריהם ולמילייה המיידי שלהם, אבל לא נספרים על ידי הוליווד-רבתי, מהסיבה שהם לרוב לא עושים כסף. אלה הקטגוריות הפילנטרופיות של האוסקר, ואני דווקא מעריך אותם שלמרות שלוחצים עליהם מצד הרשתות להעיף אותן (לפחות במשדר החי), הם דבקים בהם. זה המקום בו הוליווד מנסה להראות שהיא גם, בכל זאת, מנסה לקדם אמנות, ולא רק הצלחה קופתית ויכולת שיווק. הרעיון מאחורי הקטגוריות האלה הוא שלסרטים האלה אין סיכוי ממשי לזכות להצלחה ולהפצה ואז להשתחל לקטגוריות המרכזיות, אז בנו להם גטו משלהם. ובתוכו החוקים צריכים להיות אחידים. הרי אם הסרט דובר אנגלית ויש לו חוזה הפצה הוליוודי, גם אם הוא תוצרת ישראל, הוא כשיר להתמודד בליגה של הגדולים. לכן סרט עם ריבוי אנגלית לא מורשה להיכנס לשם, כי אז מה ההבדל בין הקטגוריה הזאת וכל קטגוריה אחרת? זה לא עניין של לאום, של אימפריאליזם, של הכתבה הוליוודית, זה רק חוקי הטורניר, שבקטגוריה הזאת כל הסרטים צריכים להיות בעלי נקודות מוצא שוות כדי שהתחרות ביניהם תהיה הוגנת. וסרט ישראלי שיותר מחציו באנגלית מגיע לתחרות ביתרון על סרט בסואהילית. וזה המקרה עם "ביקור התזמורת". אומרת לו האקדמיה: אתה לא יכול להתמודד על פרס הסרט בשפה זרה, אבל אתה מוזמן להתמודד על כל פרס אחר באוסקרים (בהנחה שיעמוד בתקנון לגביהם, שזה הפצה מסחרית בלוס אנג'לס לפני סוף דצמבר).

  110. חסידה שוטה 15 אוקטובר 2007 ב - 11:44 קישור ישיר

    שוב – מאיפה לך לדעת האם אכן נעשתה שיחת טלפון שכזו לאקדמיה? לא הגיוני יותר לחושוב, במקום להעלות ספקולציות מאשימות וללא מבוססות, שהמישהו באקדמיה האמריקנית התיישב לראות את הסרט, הבחין בכמות האנגלית העצומה שיש בו ובדק את הנושא לעומק? אני מניחה שהאקדמיה אכן בודקת את כל הסרטים שמגיעים אליה, על מנת לראות שהם עומדים בתקנון.

    שם הקטגוריה – הסרט הטוב ביותר בשפה הזרה. לא הסרט הזר הטוב ביותר. אין לי שמץ של רעיון למה האקדמיה האמריקנית תרצה לחלק פרסים לתעשיות זרות; אני כן חושבת שהאקדמיה האריקנית רואה סוג של שליחות [אמריקאים, נו] בעידוד סרטים שאינם באנגלית. הקטגוריה הזו איננה תחרות בין תעשיות קולנוע ברחבי העולם, אלא בין סרטים בשפות שונות, שימי לב להבדל.

  111. רני 15 אוקטובר 2007 ב - 13:19 קישור ישיר

    דווקא הירידה לפרטים "טכנוקרטיים" לכאורה, שמדגישים כי על הסרט להיות בשפה זרה הם שחודרים למהותו של הסרט. לו לא היה הסעיף הזה קיים יתכן מאד שמפיקים רבים בארצות שונות היו מפיקים את סרטיהם באנגלית דווקא כדי להיות נגישים יותר לקהל בוחרי האקדמיה וכך הופכים את סרטיהם ליותר בינלאומיים, אך פחות מקומיים. אני משער שאת המצב הזה רצתה האקדמיה למנוע ולכן הפרס ניתן לסרט בשפה זרה ולא לסרט הזר (כפי שנהוג להתייחס לקטגוריה הזו בטעות בישראל).

    אבל מעבר לכך: האקדמיה האמריקאית היא גוף עצמאי וזכותה לקבוע את הקריטריונים שלה לקבלת סרטים כראות עיניה וממש לא נראה לי פסטיבל העליהום על התקנון רק משום שלפתע פתאום הוא לא מתאים למישהו. הסעיף הזה קיים כבר שנים ארוכות ולו רק היו טורחים לבדוק אותו כל הפיאסקו הזה היה נמנע. יותר מכך: אין מצב שבו האקדמיה לא היתה בודקת את התאמת הסרט לתקנון לפני הגשתו. כך עובדת המנטליות האמריקאית בכל תחום, וכשאני מביט בתרבות ה"יהיה בסדר" הישראלית – שהשבוע הגיעה לשיא חדש בכל ענין ביקור נגד בופור – אין לי אלא להעריך אותה על כך. במקום להתלונן ולבכות אולי עדיף שגם ישראל תאמץ כמה מהנורמות הללו של עמידה בכללים, תקנות וחוקים עד לרמת הפינצטה, זה רק יעשה לנו טוב. בכל תחום, אגב, לא רק עניני אוסקר וכאלה.

  112. אהרן פוירשטיין 15 אוקטובר 2007 ב - 19:07 קישור ישיר

    אני מבין שהגעתי מאוחר לדיון הזה אבל חשוב לי לומר את אשר על לבי. כל מי שמשמיץ את סידר, שיתבייש. הטענות הללו, נאמרות בעילום שם מן הסיבה הפשוטה שרק כך יוכל הטוען אותם להנצל מתביעת דיבה אולטימטיבית. הטוענים האומללים הללו מנסים ללכלך את שמו הטוב כאדם ושמו הטוב כיוצר. אבל לא יעזור להם. סידר הוא אחד הבמאים המוכשרים החרוצים והיסודיים שפועלים כאן. הקטנוניים היחידים כאן כרגע הם אלו שטוענים נגדו. קשה לשאת את ההצלחה שלו. קשה לשאת את המקצועיות שלו, אז פוגעים בשמו הטוב ובאנונימיות. הסיפור הזה מאוד עצוב. כי שני היוצרים סידר וקולירין הם אנשים מצויינים. כל הלכלוך הזה לא קשור אליהם, ואסור שיידבק אליהם. וזה שידיעות אחרונות יצא ככה ? שיתביישו העיתונאים. זה לא עבודה עיתונאית, זה אפילו לא צהוב. זה חרא.

  113. רונה 15 אוקטובר 2007 ב - 19:13 קישור ישיר

    ביקור הוא לא בדיוק סרט דובר אנגלית. אין לו באמת סיכוי בקטגוריות הגדולות ואפילו לא צריך שיהיה לו. מנקודת מבטי הצרה אני רוצה לחשוב שכל שנה בקטגוריה הזרה מתמודדים חמישה סרטים שווים ממש, שנעשו השנה בעולם הלא הוליוודי. וזהו. האנגלית השבורה שהביאה את סאלח בכרי לבית התקווה היא לא בדיוק "סרט דובר אנגלית". ודווקא מתוך פרגון לאוסקרים אני חושבת שראוי שהקטגוריה הזאת- אחת החשובות בעיני אם לא החשובה מכולם- תורכב מהמועמדים הנכונים. את זה עושים על ידי תקנון יותר גמיש, אבל אמריקאים שונאים להתגמש, כמו שכולם מציינים פה (לחיוב, משום מה). וחסידה- די כבר להתעצבן עליי. זה כולה אוסקרים

  114. רני 15 אוקטובר 2007 ב - 22:38 קישור ישיר

    לרונה: במבט לאחור ניתן לומר די בבטחה שבקטגוריה הזו התמודדו חמישיות של סרטים ראויים למדי מרחבי העולם הלא הוליוודי, ואת זה הם עשו עם התקנון הכה לא הוגן בעינייך. בעיני הוא דווקא הוגן מאד ומאפשר דווקא לסרטים מאד מקומיים שלאו דווקא קורצים לשוק המסחרי בארצות דוברות אנגלית, להתמודד ואף לזכות. די אם נזכיר את "חיים של אחרים" הגרמני מהשנה האחרונה, אחד הסרטים הטובים ביותר שיצאו בשנים האחרונות, ואשר לצידו התמודד "המבוך של פאן" המעולה לא פחות. אז נכון, לפעמים נופלים בין הכסאות סרטים משובחים (כמו "ביקור התזמורת"), אבל הם נופלים רק בקטגוריה הזו. עדיין נתונה להם הזכות להתמודד בקטגוריות אחרות, ושלא כמוך, אני דווקא כן מאמין בסיכוייו של סרט טוב להתמודד באחת הקטגוריות הללו. וכן, "ביקור התזמורת" הוא סרט כזה. וגם "בופור". ואגב, האוסקר, כבודו במקומו מונח, אינו ההתמודדות היחידה. ישנו גם גלובוס הזהב, ופסטיבלים ועוד ועוד. זה לא שלקחו פה סרט ראוי אחד והחליפו אותו בסרט בלתי ראוי. "בופור", ממש כמו "ביקור התזמורת" הוא סרט מעולה שמייצג ישראליות לא פחותה מזו של "ביקור התזמורת" (ואולי אף יותר). שני הסרטים מצוינים וראויים וההחלפה של הביקור בבופור היא החלפה ראויה ביותר. כל אחד מצוין בדרכו שלו וכל אחד מהם ראוי למועמדות כזו או אחרת.

  115. חסידה שוטה 15 אוקטובר 2007 ב - 22:58 קישור ישיר

    אני לא מציינת לחיוב את הדבקות הקנאית שלה אמריקאים בתקנונים. לפעמים זה טוב, לפעמים לא, אבל מה לעשות שככה זה.
    אני גם לא מתעצבת עליך, וסליחה אם זה הרושם שקיבלת. אני כן מתעצבנת על הליכלוכים וההשמצות שהולכות ומתרבות פה, אבל לא מידייך.

    ביקור הוא סרט דובר אנגלית – 61%, לפי מה שפורסם פה בבלוג? אאל"ט. זה בהחלט מכשיר אותו להתמודד במגרש של הגדולים, והוא לא בדיוק הסרט הראשון שיעשה את זה [מכתבים מאיווה ג'ימה היה כולו יפני, ובכל זאת הגיע לחמשת המתמודדים על הסרט הטוב ביותר. נכון, עומד מאחוריו במאי אמריקאי ורב פעלים, אבל זה עדיין מוכיח שגם על מכשול השפה אפשר להתגבר, ופה מדובר בסרט שרובו באנגלית].

    המועמדים הנכונים? מי אלה המעומדים הנכונים? חשבתי לתומי שהאקדמיה האמריקאית היא שבוחרת את המעומדים הנוכנים בעיני, על ידי תקנון. פעם הבאה – לא להתבכיין על זה שלא מגמישים את התקנון. לברר מראש. עם קצת עריכה אולי היה אפשר לתקן בכמה אחוזים את היחס, אבל באמת שעדיף לטאטא את הכל מתחת לשטיח ולהתפלל חזק לאלוהים שאף אחד לא ישים לב.

    רוה לחסידה: רגע, רגע. לתקן עם עריכה? כדי להתאים לתקנון? אין עוד אינטגריטי אמנותי? ובעיקר, האמריקאים חשבו גם על זה וכתבו במפורש בתקנון: הסרט שמוגש לאקדמיה חייב להיות זהה בגרסתו לזה שהוקרן מסחרית בארץ המוצא. בקיצור, אסור לעשות גרסה ערוכה במיוחד לאוסקר האמריקאי.

  116. רונה 16 אוקטובר 2007 ב - 12:06 קישור ישיר

    טוב, מסתמן שהוויכוח בין כולנו מצטמצם לשאלה האם התקנון האמריקאי הוגן/מוצלח. רני, זה שסרטים טובים חדרו ויחדרו את התקנון בדרך אל הזכייה אינה ערובה לאיכותו. חסידה, סבבה שאנחנו קול. ויאיר וכולם- אוקיי, אני מודה: שונאת תקנונים. שונאת מנגנונים, פקידים, סעיפים ובעיקר דדליינים (לפחות אחד משלושתכם יודע). אז ממילא העמדה שלי מוטה רגשית, אבל של מי לא, וגו'. ומתוך העמדה הזאת נראה לי שסרט כמו ביקור התזמורת הוא דוגמה קלאסית לסרט בשפה זרה, על אף שרובו באנגלית. זה סרט על שפה, על קשיי שפה, על שפה דלה ולא שפת אם, שכוחה טמון בנכותה. אז מצחיק שדווקא סרט כמו ביקור לא כשיר להתמודד בקטגוריית הסרט בשפה הזרה. ואם התקנון עיוור לדקויות האלה אז אולי הוא לא מספיק טוב? מהיכרותי עם אמריקאים (הכללה גסה איז אבאוט טו קאם) הם מתייחסים לאנגלית במבטא כבד וזר כמעט כמו לסינית.
    ואגב, אם אנחנו כבר באווירת תקנון הוא תקנון, וכולנו יודעים שעם קצת מעוף רטורי אפשר לכופף כל תקנון, אז בואו נטען את הטיעון הבא: בחוגי הבלשנות מקובל לדבר היום על "אנגלית בינלאומית" כשפה משל עצמה, עם חוקים משל עצמה, דהיינו, בלי חוקים. זו אנגלית פוסט קולוניאלית, הפרגמטיקה של השפה הזאת שונה, ואנגלית תקנית ומפונפנת נחשבת בה לעיתים כמו גסות רוח. אז בוא נטען, בצורה הכי מכובדת ומשפטית, ש"ביקור" מדבר באנגלית בינלאומית, שהיא נגיד כמו אפריקנס או איבוניקס. נצרף גם חוו"ד של איזה פרופסור חשוב. ואז ניכנס פנימה! סתם, סתם. שיהיה בהצלחה לבופור.

    נ.ב- יאיר, בוא נריץ עצומה "יגיב גם קולירין לאלתר" 🙂

    רוה לרונה: זה תקוע במו"מ עם קנלר.

  117. רני 16 אוקטובר 2007 ב - 14:40 קישור ישיר

    לרונה: קודם כל גם אנחנו קול וסבבה. באמת.

    דבר שני: גם תקנון אחר, כזה שיאפשר – נגיד – לסרטים כמו ביקור להתמודד עדיין לא מבטיח שיתמודדו סרטים טובים יותר, או פחות. ככה זה עם תקנונים באשר הם. וממש כשם שאת מצביעה על חסרונות מסוימים בתקנון הנוכחי, אני יכול להצביע על כמה וכמה חסרונות בתקנון מתוקן על פי זוית הראייה שלך. ואני חושב שתסכימי אתי שבלי תקנון אי אפשר כי אז באמת יהיה בלגן היסטרי.

    חוץ מזה שמוצאת חן בעיני ההצעה שלך בנוגע לאנגלית בינלאומית. רק בשביל הקטע, הייתי רוצה לראות את זה קורה. (והאם זה בכלל אומר – שאלה לא קולנועית בעליל- שהשפה האנגלית מתפצלת לנגד עינינו הנדהמות לכמה וכמה שפות נפרדות?)

  118. חסידה שוטה 16 אוקטובר 2007 ב - 15:11 קישור ישיר

    יאיר- לא לתקן את הסרט אחרי שכבר התגלתה הפאדיחה ]הנחתי שאי אפשר לעשות את זה], אלא לחשוב על זה מראש. לא מהיום מדברים על ביקור התזמורת כסרט פוטנציאלי לייצגנו בנכר. זה סיכוי קלוש, אני יודעת, ואני חכמה גדולה בדיעבד, אבל אפשר היה אולי, בטרם יצא הסרט בארץ… נה, אתה כנראה צודק. זה מצריך המון מחשבה מראש, וסביר להניח שהסרט יצא בארץ עוד לפני הבאז של פסטיבל קאן, אז זה כנראה לא היה אפשרי בכל מקרה.
    חבל לי, באמת חבל.

  119. רני 17 אוקטובר 2007 ב - 11:58 קישור ישיר

    והנה ידיעה שהתפרסמה הבוקר ב YNET. לא יודע עד כמה היא אמינה, או משקפת משהו, ובכל זאת, היתכן שהשנה נראה שני סרטים ישראלים במועמדויות המרכזיות לפרס האוסקר?

  120. גל-Z 17 אוקטובר 2007 ב - 17:48 קישור ישיר

    רני

    הכתבה נשמעת יותר כאילו החברה של האוסקר הם מעסיק שמנפנף עובד פוטנציאלי כשהוא אומר לו שהוא ישמח לעבוד איתו בעתיד

  121. PA 19 אוקטובר 2007 ב - 14:05 קישור ישיר

    ההאשמות כלפי סידר ואנשי "בופור" הן מגוכחות, לטעמי. עיסוקים בקונספירציות וכדומה מתאימים לתסריטים הוליוודיים הרבה יותר.

    בכל אופן, "בופור" הוא סרט השנה שלי.


השאירו תגובה ל - הגמד