21 מרץ 2008 | 12:15 ~ 28 תגובות | תגובות פייסבוק

פורים המשולש ושאר ממתקים

פורים שמח. ארבע מצוות יש לכם לקיים במהלך פורים, הן די קלות: משלוח מנות, מתנות לאביונים (זה היום לשים מטבעות או שטרות בכיס ולתת לקבצנים ברחוב), קריאת מגילה (אם אתם מתעצלים לקום מהמחשב, קראו את המגילה כאן) ומשתה. המשתה מגיע בסוף וזו המצווה החביבה על חבריי הדתיים: שתיה לשכרה. בירושלים, שם נחוג פורים יום אחרי שאר הארץ, קורה השנה שפורים יוצא בשבת, לכן הוא נדחה ליום ראשון. זה נקרא "פורים המשולש", יום חגיגי ועולץ במיוחד. את משלוחי המנות, המתנות לאביונים וקריאת המגילה מסיימים היום ומחר, לפני כניסת השבת ואחריה, ואז מקדישים את כל יום ראשון למצוות המשתה. צפו לראות המון דתיים חייכנים וסמוקי לחיים ברחובות ירושלים ביום ראשון. שזה אומר שמחה גדולה, אבל גם סכנה: נקווה שהם לא ינהגו, לא ירוצו לכביש ולא יתקרבו לג'בל מוכבר.

==========

האם מישהו מקוראי הבלוג התחפש הפורים הזה לאנטון שיגור? לדניאל פליינוויו? לג'ונו? אם התחפשתם לדמות קולנועית, ואם צילמתם את עצמכם, ואם העלתם את התמונה לאיזה לקיר או דומיו, שימו לינק בתגובות.

==========

שמוליק דובדבני כותב באהדה על "נוזהת אל-פואד" של ג'אד נאמן. תכל'ס כל מה שהוא כתוב נכון ומדויק: זהו אכן סרט על פירוק, שבוחן רבדים של בדיון בהקשר של תרבות לאומית – הטלנובלה בת ימינו מול אגדות אלף לילה ולילה. אז הניתוח מצוין, וגם רעיונות התיאורטיים, התימאטיים, בבסיס הסרט לא נטולי עניין. וגם הרצון לייצר טקסט קולנועי אלטרנטיבי, שובר מוסכמות, שמנסה ליצור נראטיב אלטרנטיבי, או למעשה להציג את הדיקטטורה של הנרטיב. הכל טוב ויפה. אבל יש רק בעיה אחת: הסרט הזה בלתי נסבל. אין טעם ברעיונות תיאורטיים אם הם מנוסחים בעילגות. שקול הדבר בעיניי לפילוסוף שמגיש הרהור, לא נטול עניין, על העולם סביבו, ומחליט לעשות זאת באופן מאתגר, בו הטיעונים נבנים שלא על פי המוסכמות. אבל אללי, אותו פילוסוף, מתברר, גם מתקשה באיות והפונט היחיד שיש ברשותו להדפסת המאמר כמעט בלתי קריא. כך שהרעיונות אולי תקפים, אבל העלתם על הכתב אינה ראויה. ואחרי שצפיתי בכל סרטיו חוששני שנאמן הוא פילוסוף המתקשה באיות.
כמו כן: אם הבנתי נכון, הרי שהטלנובלה מסמלת עבור נאמן את האמריקניזציה של התרבות הישראלית, הנהייה אחרי המערבי, תוך התכחשות למקורות התרבותיים של האיזור בו אנו חיים, מקורות ערביים ומזרחיים. הרשו לי לגלגל עיניים. בעיקר כי אין שום "אמריקניזציה" בטלנובלה. זו תרבות מזרחית, וזו תרבות ספרדית. ושניהם מייצגים צורך דומה, תוך השלכת האמינות לכל הרוחות. ונדמה לי שגם הסרטן המתגלה בגופה של השחקנית הוא איזושהי מטאפורה ליסודות סרטניים בחברה ובתרבות, אבל לא ממש הבנתי מה.
מה שכן, אפרת גוש ויעל הדר די ממגנטות בסרט הזה.

===========

הרשו לי לעשות כמנהג קולנוע לב ולפנות אל קוראיי בשאלה תפעולית: האם תרצו שאעלה לאתר תמונה של אפרת גוש בעירום מתוך "נוזהת אל-פואד"? אני יודע כבר שאיתן, עמיצי, דבורית וחלי מתנגדים נחרצות. ומה עם השאר? בעד או נגד? אנא שתפו.

===========

אתר ה"וול סטריט ג'ורנל" פתוח רק למנויי העיתון, למעט כשתי כתבות ביום הפתוחות חינם לכלל הגולשים ברשת. רופרט מרדוק, שקנה את העיתון באחרונה, מתכוון להשאיר את האתר סגור למנויים. אבל כתב האינטרנט של "סלון" מצא דרך עקיפה בה מאפשר הג'ורנל לכל הקוראים להגיע בחינם לכל הכתבות באתרות. הנה ככה.

=========

הישג לבמאי הקולנוע בשבדיה. שני במאים תבעו זכיין של ערוץ טלוויזיה מסחרי בטענה שהפסקת הסרטים שלהם לפרסומות בעת שידורם בטלוויזיה מהווה הפרה של זכויות היוצרים שלהם. הם תבעו כבר בשתי ערכאות והפסידו, אך השבוע בערעור לבית הדין הגבוה בשטוקהולם הם זכו לנצחון תקדימי שבוודאי יילמד על ידי יוצרים וזכיינים ברחבי העולם: קטיעת הסרט לפרסומות אכן נחשבת לפגיעה בזכויות היוצרים.

the court said commercial breaks destroy the viewer's overall experience of a film. Even if the commercial is placed between two different scenes, it still breaks the interplay between the scenes that the helmer had envisioned.

המשמעות המיידית של פסק הדין הזה הוא שמעתה יחייבו זכייניות, משקיעים ומפיקים את היוצרים לחתום בחוזה על סעיף בו הם מרשים לזכיין לקטוע את הסרט לפרסומות מבלי שייראו בכך הפרה של זכויותיהם, ובכך יעקפו את החלטת בית המשפט. אבל ההחלטה תהיה בידי היוצרים.

אבל קחו את הפסיקה הזאת הלאה, גם לנושא ההפסקות בבתי הקולנוע בארץ. אומר בית המשפט השוודי שהקטיעה "הורסת את חוויית הצפייה בסרט" ושגם אם ההפסקה ממוקמת בין סצינות היא עדיין "מפירה את מערכות היחסים בין הסצינות כפי שהתקיימו בחזונו של היוצר". ובכך היא מפרה את זכויותיו של היוצר.

==========

לזכרו של אנתוני מינגלה: קטעים מתוך הספר "מינגלה על מינגלה" בהוצאת "פייבר אנד פייבר".

==========

Vulture מציג: עשרת האלבומים הטובים ביותר של שחקנים.

============

"ימים של אפלה", סרטו האחרון של דניס ארקאן ("שיחות מלוכלכלות", "שיחות נפש", "ישו ממונטריאול") היה אחד מתשעת הסרטים בשורט-ליסט לפרס האוסקר הזר (אחרי שכבר זכה על "שיחות נפש"), אבל לא הגיע לחמישיה. היום הסרט יוצא סוף סוף בקנדה, מולדתו של הבמאי. אבל בארץ הסרט כבר מוקרן שלושה שבועות בערוץ ה-VOD של האוזן השלישית בהוט. טרם ראיתיו, אולי בסוף השבוע. לעיתון של טורונטו אומר ארקן, בראיון לקראת צאת הסרט, שהוא מודה שהחלק האמצעי בסרט – המכיל קטע פנטזיה המתרחש בימי הביניים – היה טעות. "אבל הייתי חייב לעשות את זה", הוא אומר.

28 תגובות ל - “פורים המשולש ושאר ממתקים”

  1. סטיבי 21 מרץ 2008 ב - 12:28 קישור ישיר

    במסיבה שהייתי בה אמש היה אנטון שיגור 🙂

  2. יוני 21 מרץ 2008 ב - 12:29 קישור ישיר

    אין שום משמעות לפסק הדין ביחס לפרסומות בטלוויזיה. יוצרי הסרטים פשוט יחויבו לחתום על אישור שהם מוכנים שישודרו פרסומות בזמן הסרטים שלהם.
    האם אתה רואה ערוץ מסחרי שיסכים לשדר סרט באורך שעתיים ללא אף פרסומת?
    איזו סיבה בעולם יש לו? הוא ישדר אפילו את התוכנית "שום, בצל ופלפל חריף" ולא אף סרט – או לחילופין יצמצם את הסרטים למינימום האפשרי כמתחייב בזיכיון שלו – וכל הסרטים יעברו לערוצי הכבלים או ערוצי נישה שמשלמים עליהם הרבה כסף ולא מיועדים לציבור שידו לא משגת מלשלם עבור זה או עבור הליכה לקולנוע.
    אין לי ספק שבסופו של דבר 98% מהיוצרים שיסכימו לחתום על חוזה כזה.

  3. אינגל 21 מרץ 2008 ב - 13:20 קישור ישיר

    יאיר מה זה השאלה הזאת?בטח להעלות את אפרת גוש בעירום.כל עוד זה בטוב טעם אז למה לא?????.
    לך על זה

  4. שיגור 21 מרץ 2008 ב - 14:24 קישור ישיר

    די להתחסדות.
    אפרת גוש בעירום יפה ומרטיט לעכברי הקולנוע שמציפים את האתר שלך. מה עוד נשאר להם, הא?

  5. itai 21 מרץ 2008 ב - 14:45 קישור ישיר

    התחפשתי לג'וקר, אלא מה?

  6. דרורית 21 מרץ 2008 ב - 14:45 קישור ישיר

    אני בשוק שמצוות פורים לא כוללות אכילה גסה (בהיחבא, כמובן) של כל מה שהילדים לא רוצים לאכול מתוך המוני משלוחי המנות שלהם!
    חג שמייח וחם (?) אין ספק שנבואת the day after tomorrow
    מתחילה בקטנה. פורים ללא גשם הוא לא באמת פורים.

  7. ליהיא 21 מרץ 2008 ב - 14:55 קישור ישיר

    אם אתה צריך לשאול….אז ברור שלא. בשביל מה? זה ניצול של השחקנית, ולמרות שזה קורה בהמון מקומות, בלוג כמו שלך (בעיניי) הוא מעל לזה. היא לא הצטלמה בעירום למגזין אלא עשתה את זה כחלק מדמות, וכשזה מוצא מהקונטקסט הזה זה נראה זול ומשפיל.
    מי שממש רוצה לראות או שיחכה לסרט או שימצא את זה במקום אחר.

  8. james newton howarsd 21 מרץ 2008 ב - 16:13 קישור ישיר

    תועלה לאלתר תמונה של גוש. אפילו וידאו, אם אתה רוצה להגדיל ראש. יצא חרוז קצת דבילי.

  9. בינימין 21 מרץ 2008 ב - 16:21 קישור ישיר

    אני בעד תמונה של אפרת גוש גם בוידיאו אם אפשר

  10. יוני אחר 21 מרץ 2008 ב - 17:08 קישור ישיר

    החומה בין אמנות לזילות נפלה. צריך לכבד את הקונטקסט.

  11. דרורית 21 מרץ 2008 ב - 17:55 קישור ישיר

    ובמיוחד בשביל פורים, דניאל פלינווי התחפש לדרת ויידר
    http://www.youtube.com/watch?v=HflLVEWbigI

  12. אבינתן 21 מרץ 2008 ב - 18:46 קישור ישיר

    לשאלתך, בבקשה לא.

  13. daniel 21 מרץ 2008 ב - 20:45 קישור ישיר

    לא
    והאדם היחיד שצריך לשאול הוא אפרת גוש עצמה

    בתור מבקר אתה כועס (בצדק) שמצטטים מביקורות שלך על מודעות פירסום ללא אישור

    אם כך צריך לנהוג לגבי ביקורות אז בודאי ובודאי על תמונות עירום

  14. נוי 21 מרץ 2008 ב - 21:50 קישור ישיר

    בעד.
    אפרת גוש . עירום . כן . בהחלט

  15. ג'וסי טרטל 21 מרץ 2008 ב - 22:01 קישור ישיר

    דבורית מתנגדת? ברור שצריך אם כך להעלות את זה מיד. כל מה שירגיז אותה. חוץ מזה – אפרת גוש בעירום? נשמע מעניין. אולי לא אקטואלי, אבל בהחלט רלוונטי, ובוודאי שלא טריוויאלי. בקיצור, עומד במבחן העיתונאי הבסיסי. קדימה.

  16. גיאחה 21 מרץ 2008 ב - 22:06 קישור ישיר

    ערן כ"ץ הנהדר מלטאת האמבט התחפש לאנטון שיגור!
    יצא מפחיד ומצחיק באותה המידה:
    http://www.flickr.com/photos/erankatz/2349396897/

  17. עמיצי 21 מרץ 2008 ב - 22:56 קישור ישיר

    זה תלוי בתמונה ובעירום. יש סוגים מסוימיים של תמונות שמושפעות מהז'אנר הפורנוגרפי (ראה מגזין מעיין/מערבון הנוכחי) כמו אלה ששמת מ"פובידיליה".
    האם תשים גם תמונות של גברים עירומים לשם האיזון?
    שוב אני לא ממש נגד כל זה אבל חשוב לי להביא למודעות של מאיפה דברים באים ומה הם מסמנים.

  18. יובל 21 מרץ 2008 ב - 22:58 קישור ישיר

    the court said the cinema blog destroys the viewer’s overall experience of a nude picture. Even if the blog is placed between two different nude photos, it still breaks the interplay between the scenes that the helmer had envisioned.

  19. james newton howard 22 מרץ 2008 ב - 1:17 קישור ישיר

    טוב, אז בשביל עמיצי תעלה (בחלון נפרד כמובן) גם תמונה של דובר קוסאשווילי מ"מתנה משמים". זה כבר ילמד אותו לקח.

  20. דבורית 22 מרץ 2008 ב - 6:45 קישור ישיר

    ג'וסי טרטל הזול,
    מאחר שאני יודעת מהם כל הדברים שמרגיזים אותך, כדאי לך להיזהר שמא יוטחו בפרצופך היפה.

    בתיעוב עמוק ובבוז תהומי
    דבורית

  21. guruba 22 מרץ 2008 ב - 9:00 קישור ישיר

    אפרת גוש היא דמות ציבורית המופיעה בסרט בערום מלא מרצונה החופשי. היא חייבת להיות מודעת לכך שזהו סרט מסחרי, הרוצה מאוד להרוויח כסף, והופעתה בעירום היא עוד דרך להשיג כסף זה. ברגע שהיא הופיעה כך על המסך וחשפה את עצמה אלינו, היא ויתרה על הפרטיות שלה, הסכימה שנראה אותה בעירום והיתה יכולה להיות בטוחה שהתמונה תופץ מחוץ לקונטקסט של הסרט. דמות מפורסמת כמוה מבינה שההופעה העירומה שלה עשויה (כך היא מקווה, מן הסתם) לעורר הד תיקשורתי גדול, שיגרור את השמת התמונה בכל פנאי פלוס ודומיו, ללא קשר לדמותה בסרט ולמעלליה.
    אז אם הכוונה היא להתחשב ברגשותיה של השחקנית הפרובוקטיבית, נראה לי שאין צורך.
    אם הכוונה היא לשמור על "רמת" הבלוג, אני לא מבין על מה המהומה. זוהי תמונה מעוררת מחלוקת מתוך סרט קולנוע. זהו בלוג המדבר על נושאים שנויים במחלוקת על קולנוע. איך אפשר להתעלם מכך. אם זו היתה סתם עוד תמונה של בו דרק, אנחנו בהסכמה. אבל זה לא.

    זו דעתי.

  22. juno 22 מרץ 2008 ב - 12:01 קישור ישיר

    חלק ממצוות חג הפורים הוא מתנות לאביונים.
    מה אנחנו אם לא אביונים ומה היא מתנה אם לא תמונת עירום של מישהי שאנחנו מכירים עם בגדים.
    בקיצור- תן לראות קצת ציצים.

  23. יותם 22 מרץ 2008 ב - 14:42 קישור ישיר

    באופן אישי אין לי שום בעיה עם פרסום תמונת העירום אבל, אני חושב שהדעה היחידה שחשובה בעניין היא שלך יאיר.
    בלוג מטיבו הוא דבר פרטי ואישי של היוצר שלו.בשביל שיגידו לך איזה טקסט ותמונות מותר לך לפרסם יש לך את העבודה בעיתון ואני מנחש שאחת הסיבות שפתחת בלוג הוא כדי שיהיה לך החופש להגיד מה שאת רוצה.
    לפי פירסומי העבר עושה לי רושם שלך אין בעיה עם התמונה, ולדעתך זה יפה
    אז אם זה המצב, פרסם את התמונה ואל תשאל את דעתו של איש

  24. indie 22 מרץ 2008 ב - 18:23 קישור ישיר

    תחפושות קולנועיות/טלוויזיוניות ממסיבת אמש (אין לי תמונות, אבל לאור זהות המארגן נראה לי שיש סיכוי לתמונות ב"טיים אאוט" הקרוב): איש הפח מושקע ומוצלח מאוד, ד"ר האוס, מיה וואלאס, דיאבלו קודי (כולל הפסלון). וזוג חברים שלי חשבו להתחפש לגלן האנסרד ומרקטה אירגלובה (כלומר, ל"בחור" ו"בחורה") מ"Once" פלוס שואב אבק נגרר, אבל בסוף זה לא קרה. נשמע לי תחפושת מעולה לאנשים שמעדיפים את האקסצנטריות של פורים בגאדג'טס הנלווים ולא בלבוש. עדיין אפשר לאמץ.

  25. sam 22 מרץ 2008 ב - 19:48 קישור ישיר

    חג שמח!

  26. עודד 23 מרץ 2008 ב - 7:22 קישור ישיר

    השאלה הזאת משפילה אותך וגם אותי בתור מבקר בבלוגך (שלא לומר את אפרת גוש). משום מה זה כל פעם מפתיע אותי מחדש, למרות שאתה כבר הוכחת סידרתיות בעניין הזה.
    עצת החינם שלי היא שלא תשאל וגם שלא תשים, ובכך, לפחות למראית עין, תשמור על רמה קצת יותר גבוהה מהמקובל (או לפחות מזו של חלק מהמגיבים)
    בכלל, העניין של לשאול את הקוראים הוא מוזר, וכי מדוע שלא יירצו לראות, אפשר גם שתגזור תמונות עירום מאתרים באינטרנט ותשים, אני בטוח שלא לכולם יש זמן לעבור על כל האתרים, ובטח יש שם כמה תמונות שלא היינו רוצים לפספס… אה, סליחה, נכון, זה בלוג שעוסק בקולנוע, זה לא רלוונטי מה שאני מציע…

  27. דומי 23 מרץ 2008 ב - 11:08 קישור ישיר

    למגיב 21 guruba: האם יצא לך לחשוב שהשחקנית ה"פרובוקטיבית" קיבלה תפקיד שהציע לה במאי, ובמקרה הזה כמו ברבים אחרים במאי גבר, שפינטזו על הערום שלה עוד בשלב כתיבת התסריט, והיא רק הסכימה על כך – ולא זאת שביקשה זאת.
    מדוע שלא תשים תמונה של ז'אד נאמן?
    אין לי בעיה עם הצבת תמונות עירום, אבל אם הם לקוחות כפריימים מתוך הסרט, זה לא נראה לי כמו דבר שהשחקנית בהכרח רצתה בו. היא לא הצטלמה לתמונת סטילס בעירום, היא הצטלמה לסרט – זה שונה.
    בעיני הדיון הזה הוא דיון וולגרי המחפיץ את גוף האישה. הוא יכול להתקיים ביציאה של חברים בפאב, אבל לא ראוי לפורום פומבי. ושוב, לא מפאת פוריטניות, אלא בגלל כבוד האדם ובעיקר האישה.
    קודם רוצים לראות תמונת עירום של יאיר רווה!

  28. guruba 23 מרץ 2008 ב - 14:13 קישור ישיר

    שלום דומי

    אני לא מתכוון להחפיץ אף אחד או אחת. אבל באופן אישי אני חושב שאם אני מצטלם בעירום לסרט, כנראה שאין לי בעיה עם זה ושאני מוכן שיראו אותי בעירום. החרמנות של היוצר היא לא רלוונטית לעניין בגלל שהשחקנית קראה, הבינה, הסכימה, משתתפת בקידום מכירות בכיף, לא הגישה תביעה משפטית נגד אף אחד וכו. להגיד שהיוצר תיכנן וזמם על השחקנית בשלב הכתיבה, בעוד שהשחקנית רק "הסכימה" מראה על כבוד מאוד מועט כלפי השחקנית. תני לה קצת קרדיט, היא רוצה פירסום, ידעה למה היא נכנסה, לקחה בחשבון חרמנות של יוצרים וצופים ואפילו תתאכזב (מאוד) אם יראו אותה אנשים ולא יתגרו.

    חוץ מזה, אין לי שום רצון (בהיותי עוד גבר חרמן השואף להחפיץ נשים בכל הזדמנות) לראות את ג'אד או (עם כל הכבוד, כמובן) את יאיר בעירום.


השאירו תגובה ל - דומי