02 ספטמבר 2008 | 09:25 ~ 18 תגובות | תגובות פייסבוק

ספטמבר הלבן

יש לי תחושה – ואולי כי אני סתם עסוק בקונספירציות – שיש משהו נוסף מאחורי ההזזה של טקס האקדמיה מחמישי (מקרטני-דיי) לשלישי. הרי ממתי האקדמיה עסוקה בתגובה מהירה לשינויים בשטח? זה נשמע יותר כמו בקשה/הנחתה של הערוץ. אני סתם זורק ספקולציות. אבל אם, בשבוע שלפני ההופעה, נקרא שערוץ 2 או ערוץ 10 מנהלים מגעים להעביר בשידור חי חלקים מהמופע (אני מניח שלא יועבר המופע כולו, אלא רק כשישה שירים מתוכו) דעו שזו היתה הסיבה האמיתית להזזת פרסי אופיר. או כדי לפנות לערוץ את היום, או כדי לא להתחרות בשידור הזה ולבזבז מולו הפקה יקרה כל כך. ואולי לא. אולי באמת זו תגובה מהירה של האקדמיה לרחשים מהשטח. תכף נדע.

=========

מי מרוויח מזה שסרטים ישראליים מצליחים בקופות? משה אדרי, אני מניח. והמפיקים. והקרנות. אנשים חשובים, משפיעים, חזקים. אבל צריך להבין: כשסרטים ישראלים משגשגים, זה עוזר לכולם, ההצלחה מטפטפת מלמעלה כלפי מטה. וכך, כשסרט ישראלי מצליח זה משפיע אפילו על… בלוג קולנוע. מאז ש”איים אבודים” יצא זהו הפוסט הנקרא ביותר ב”סינמסקופ”, למרות שהוא פורסם כמעט לפני שנה. כל מי שמחפש בגוגל, אחרי הצפייה בסרט, את המילים “פסקול איים אבודים” מגיע קודם כל אליו. חודש אוגוסט היה החודש החזק ביותר בתולדות “סינמסקופ”, כשבפעם הראשונה במהלכו נשבר רף 6,000 הקוראים ביום אחד (כששיא 5,000 הקוראים נשבר בסך הכל חודש לפני כן) ועם שיא של 170,022 קוראים (יוניקים) בחודש אחד. נשבר גם, מהצד שלי, שיא הכתיבה והעדכון: 70 פוסטים בחודש אחד.

בחצי השני של ספטמבר צפו לשתי בשורות מרגשות הקשורות ל”סינמסקופ”. האחת היא שמ-26 בספטמבר ננסה לייצר מועדון אוף-ליין חודשי של הבלוג. זו יוזמה של סינמטק הרצליה ואני אהיה סקרן לראות איך זה יתפתח. הרעיון הוא שבכל יום שישי אחרון של החודש, ב-16:00, אני אבחר סרט שאני אוהב, אגיד עליו כמה מילים, וקוראי הבלוג יוזמנו להתכנס באולם סינמטק הרצליה ולצפות בו. הסרט הראשון שבחרתי הוא “Groundhog Day” (“לקום אתמול בבוקר”) של הארולד ראמיס. באוקטובר אקרין את “לעוף כל הדרך הביתה” של קארול בלארד. ובעתיד הרחוק יותר יהיה גם את “AI” של ספילברג ועוד כל מיני סרטים שאני מקווה שאנשי הסינמטק יצליחו להשיג. ואולי בעתיד הרחוק עוד יותר, אולי אפילו גם טרום בכורות. מי יודע. נראה. אני בעצמי עוד מחפש כיוון. בכל אופן פעם בחודש, בכל יום שישי אחרון של כל חודש, ב-16:00, ברחוב סוקולוב 29 בהרצליה, נעשה קבלת שבת קולנועית, עם סרט, עם כמה מילים עליו לפני ובעיקר כדי להכיר את הפנים מאחורי הניקים. שרינו לכם.
השנייה? עוד שבועיים בערך.

==========

וגם בסינמטק תל אביב דברים מתחדשים. בשעה טובה יש שם עכשיו נגן HD שמצטרף למקרן ה-HD שהותקן מזמן. “ומסוף ספטמבר”, מעדכן אלון גרבוז, “כל סרט ישראלי שצולם ב-HD יוכל להיות מוצג ב-HD”. ומעתה, כל הפסטיבלים יודיעו על אפשרות הגשת סרטים ב-HD. אני, מצידי, רק מקווה שבתוכניית הסינמטק ובאתר יקפידו לציין מתי מדובר בהקרנת HD ולא סתם “הקרנה דיגיטלית”.

אבל רגע, יש עוד. בוודאי שמתם לב שבונים לסינמטק תל אביב אגף חדש בצמוד אליו. מה קורה עם זה? גרבוז ממשיך ומעדכן: במאי-יוני 2009 מתוכנן הסינמטק לעבור לאגף החדש. בשלב הזה ייסגר הבניין הנוכחי וייכנס לתקופה של כשמונה חודשי שיפוצים. וכך בתחילת 2010 שני הבניינים יחוברו זה לזה וייחנך המקום שייקרא “מרכז הסרט הישראלי”.

==========

והישר מהסינמטק: ביציאה מ”שיטת השקשוקה” ביום ראשון, מי זה הברנש המשונה הזה שעומד בצילה של מרב מיכאלי (בתמונה השלישית) ובידו שקית של שלושה די.וי.דיאים ב-100 שקל שקנה לפני הסרט?

נושאים: סינמטק

18 תגובות ל - “ספטמבר הלבן”

  1. דרורית 2 ספטמבר 2008 ב - 10:38 קישור ישיר

    וואו! שבעים פוסטים? שאפו.
    להביא תירוש וחלה לקלבת שבת?
    🙂
    ויפה לך בסלבריטאיות…

  2. איתן 2 ספטמבר 2008 ב - 11:01 קישור ישיר

    באולם הכניסה של סינמטק תל אביב ניתן לצפות בדגם של הבניין כפי שהוא אמור להיראות לאחר השיפוץ. אני לא מבין בארכיטקטורה, אבל זה נראה לי מפלצתי מדי.

    ועוד סינמטק תל אביב : אני יודע שהוא מעורר הרבה אנטגוניזם, אבל אני פשוט מת על חוליו מדם. אתמול ראיתי בסינמטק את “סערת החושים של אנה” בשנית. אתה יודע שאתה באמת אוהב סרט כשאתה רואה סרט בשנית, והוא עדיין עובד עליך. זה מה שאני חושב על סרטו האחרון של מדם. הופתעתי במיוחד עד כמה הסרט עבד עלי רגשית גם הפעם. בעיניי, סרט מצוין.

    והפתעה שניה בחצי השני של ספטמבר ? הממ… יכול להיות שאתה משיג לנו כרטיסים לטקס האופיר ?

  3. דרורית 2 ספטמבר 2008 ב - 11:24 קישור ישיר

    איתן, אופיר שמופיר, פול מקרטני בהופעה אינטימית לכותבי וקוראי הבלוג! זו הפתעה.

  4. איתי 2 ספטמבר 2008 ב - 11:57 קישור ישיר

    באסה לקוראים הדתיים…

    רוה לאיתי: אני מקווה שלא. התוכנית היא לגמור לפני כניסת שבת. אני מקווה שזה יהיה אכן כך גם במעבר לשעון חורף.

  5. איתי 2 ספטמבר 2008 ב - 12:34 קישור ישיר

    יהיה לחוץ, אבל אחלה!

  6. נ"א 2 ספטמבר 2008 ב - 13:17 קישור ישיר

    כל הכבוד, מה שמגיע מגיע
    סתם לשם הבהרה: “קוראים ביום”- האם מישהו שנכנס יותר מפעם אחת ביום נחשב לקורא אחד או לכמה קוראים? אני מניחה שהמילה “יוניקים” היתה אמורה לחדד את זה, ובכל זאת לא הייתי בטוחה.
    הישג מרשים בכל מקרה.

  7. אורי 1 2 ספטמבר 2008 ב - 15:58 קישור ישיר

    אפשר לקנות את הסרט של מיקי רוזנטל באתר הסרט, ב50 ש”ח לחתיכה

    רוה לאורי: טעות עסקית גדולה. לו אני סמי עופר הייתי קונה דיסק אחד ומציף את הרשת בעותקים פיראטיים. שיראו את הסרט כמה אנשים שרוצים רק לפגוע ברוזנטל בכיס שלו. זה מה שמייקל מור טען שחברות התרופות וחברות הביטוח באמריקה עשו לו עם “סיקו”.

  8. נאור 2 ספטמבר 2008 ב - 17:10 קישור ישיר

    יאיר, ההקרנות בסינמטק נשמעות כמו יוזמה מעולה. אבל כקורא קבוע הייתי שמח ואף מצפה לדיון שתנהל על הסרט אחרי ההקרנה. זה ממש מתבקש וכולנו נהנה אפילו יותר. מה דעתך?

  9. סטארי-נייט 2 ספטמבר 2008 ב - 18:38 קישור ישיר

    למען האמת, סיום ההקרנה לפני כניסת השבת לא באמת מקל על שומרי השבת שבינינו. לא אם הם גרים מחוץ לרחוב סוקולוב בהרצליה. לא יודעת אם זה אפשרי להחליף יום, אבל אם כן, שגרירות הבלוג ביו”ש מבטיחה לשלוח נציגות.

  10. הילה 3 ספטמבר 2008 ב - 0:41 קישור ישיר

    אולי יהיה אפשרי להקדים את ההקרנה לשעת צהריים יותר מוקדמת? ממש יהיה חבל לפספס את זה.

  11. ניר נ. 3 ספטמבר 2008 ב - 0:56 קישור ישיר

    חצי אוף טופיק.
    יאיר יציג את ‘לקום אתמול בבוקר’ במסגרת מועדון סינמסקופ בסוף החודש, אבל ביום חמישי הקרוב בסינמטק הרצליה בשעה תשע בערב נקרין עותק פילם של ‘תעתועי גוף’ – סרטו של בראיין דה פאלמה, שרבץ במחסני המפיצים מזה שנים רבות, עד שהם שכחו מקיומו…. כמעט….אגב העותק במצב טוב !

  12. פינקי 3 ספטמבר 2008 ב - 1:07 קישור ישיר

    מיטב הבנאליות…..

    “לקום אתמול בבוקר”…….

  13. ניר4819 3 ספטמבר 2008 ב - 11:14 קישור ישיר

    הרעיון של הקרנות הסרטים נהדר פשוט! לא ראיתי את “לקום מחר בבוקר”, אבל אני יודע שהוא סרט מאד אהוב ונערץ. אשמח להזדמנות לראות אותו. באמת תודה על כך, יאיר.

    ואוף טופיק קטן:
    מישהו קרא היום ב”רייטינג” את הכתבה שפורסמה במלאות 10 שנים ליציאת “ביג לבובסקי”? כתבה מרתקת, עמוסה בראיונות עם הכוכבים (אבל לא עם האחים, שהכתב טוען שמסרבים להתראיין על ענייני לבובסקי), בפרטים על עשיית הסרט, ושמנסה להסביר איך הוא הפך לכזה סרט קאלט אהוב ונערץ – ומעלה תזה מרתקת, שאני אשאיר לכם לקרוא.

    על כל פנים, אין ספק שלבובסקי הוא אחד מהסרטים של האחים כהן שאני הכי אוהב (רק צומת מילר חביב עלי יותר), וסרט שפשוט כיף כיף כיף לראות מחדש בכל פעם.

  14. שלום 3 ספטמבר 2008 ב - 14:32 קישור ישיר

    מצטרף לבקשה להקדמה. נקים לובי עטור כיפה של הבלוג (:

    רוה לשלום: מאוקטובר המועדון יתקיים ב-14:00. יישאר זמן לדיונים אחרי ההקרנה ועוד זמן לחזור הביתה לפני כניסת שבת גם בשעון חורף. וההקדמות עצמן יהיו באווירת קבלת שבת/פרשת השבוע.

  15. ערן אלתר 3 ספטמבר 2008 ב - 19:46 קישור ישיר

    אני מקווה שאני אוכל לבוא להקרנה של “לקום אתמול בבוקר”- אני מחבב מאוד את הסרט וחוץ מזה, אני אשמח לפגוש את הפנים מאחורי הניקים.

  16. אורון 4 ספטמבר 2008 ב - 13:57 קישור ישיר

    כרגיל אני לא מנסה לעצבן אף אחד, במיוחד לא את הקוראים הדתיים, אבל מה התחשבות בקוראים המאמינים כי יש לישון עד מאוחר בשישי? 🙂
    אשתדל להגיע, ובמדינת דת כמו שלנו – בה האוטובוסים מדוממים מנועים כבר אחר-הצהריים – באמת עדיף לירושלמים, נניח, שההקרנה לא תסתיים מאוחר מדי. בכלל, אפשר לשנות את השם לסינ(מס)גוג ולסגור עניין.

    אה, ולמי שתהה – אני לא מת, סתם עובר דירה. במשך שבוע שלם.

  17. סטיבי 5 ספטמבר 2008 ב - 4:17 קישור ישיר

    ניר, יש לבובסקי-פסט בשישי ובשבת בסן פרנסיסקו אם אתה בסביבה 🙂

  18. צופיה 11 ספטמבר 2008 ב - 13:16 קישור ישיר

    גם אני קטונתי מלהבין למה מיקי רוזנטל לא הוריד את החביתה שלו לרשת???
    מה לאחים עופר יש גם קשרים ביוטיוב???
    אני חוששת שיש להביט בסרט הזה בעין קצת יותר ביקורתית.
    וחוץ מזה:
    בסינמטק תל-אביב מחבבים מאוד שערוריות שיכולת להסתיר את ההתנהלות השערוריתית של המקום.

    מוזר איך רותי סיני ניקתה פתאום את אלון גרבוז מכל אשמה אומנם לא בעמוד הראשון של הארץ. מוזר איך יחמוביץ’ מתיצבת לצידו במאבק על חופש הדיבור.

    ובכלל אולי כדאי לספור את האנשים שלא אוהבים את האחים עופר בעירייה. הרוב פה מאוד קובע.

    אולי גם כדאי להיזכר ב”ג’נין ג’נין”.


השאירו תגובה ל - צופיה