"The Rip", ביקורת נטפליקס
מט דיימון ובן אפלק ב״The Rip״. עוזבים את בוסטון לטובת מיאמי
דיברתי על "The Rip" של נטפליקס בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו בספוטיפיי או לחצו להאזנה כאן
כששלושה יוצרים אמינים, שאפשר לסמוך עליהם, עושים יחד סרט, זה בהחלט עושה חשק לתת לו הזדמנות. זה המקרה עם ״The Rip״, סרט האקשן הראשון לשנת 2026 שעלה ביום שישי בנטפליקס. זהו שיתוף פעולה בין מט דיימון ובן אפלק, שגם משחקים וגם מפיקים באמצעות חברת ההפקה הדי חדשה שלהם, ״Artists Equity״, ובין ג׳ו קרנהן, במאי אקשן די מוצלח. בתחילת דרכו, קרנהן יצר סרטי שוטרים וגנבים קשוחים ומסוגננים כמו ״לחסל את האייס״ (עם בן אפלק), ״מחלק סמים״ ו״גאווה ותהילה״. בהמשך, כמקובל, הוא ניסה להשתלב בתוך המכונה ההוליוודית המסחרית וביים עבור ליאם ניסן את ״שטח פראי״ הסביר. ב-2020 הוא היה אמור לביים את ״בחורים רעים לתמיד״ אבל פרש או פוטר מתפקיד הבימוי. בזמן העבודה על התסריט, שעלילתו התרחשה כרגיל במיאמי, קרנהן נפגש לתחקיר עם שוטר לשעבר בעיר שסיפר לו סיפור אמיתי שקרה לו ב-2016, כשפיקד על יחידת חוקרי מחלקת סמים שיצאו לפשיטה על בית של איל סמים, שבמהלכה הוא וצוותו איתרו למעלה מ-20 מיליון דולר שהוסתרו בעליית גג בבית פרטי.
הסיפור האמיתי הזה, וסיפורו האישי של השוטר שבנו הצעיר מת מסרטן, היוו את ההשראה ל"The Rip״, שלפני עשרים שנה היה בטח הופך לסרט שיוצא ישר לדי.וי.די, ולפני חמישים שנה היה מקוטלג כ״בי מובי״: סרטים קטנים, קומפקטיים, דחוסים, ואינטנסיביים, עשירים בסגנון, גדושים בקליעים ודלים בעלילה. יש לי סימפתיה גדולה לסרטים כאלה, ו״The Rip״ עושה את הדבר הזה לא רע בכלל, בלי יומרות, אבל עם כישרון. דיימון ואפלק היו שותפים לסרט דומה באופיו בשנה שעברה באפל טי.וי, The״ ״Instigators (שם זה היה אפלק האח, קייסי אפלק) שאמנם פנה לכיוון קומי יותר אבל גם הוא היה מעולמות הבי-מוביז, וסרטי הפשע ההארד-בוילד.
מישהו בסוכנויות האכיפה הפדרליות חושד ששוטרי יחידת הסמים של משטרת מחוז מיאמי מושחתים – שהם בעצמם חלק מקרטלי הסמים וגונבים את כספי הסמים לעצמם. כשאחת הקצינות בצוות נרצחת, שוטרי היחידה נחשדים במותה. אבל כשמפקד הצוות (דיימון) מקבל הודעה אנונימית על מסתור גדול של כספי סמים, הוא חושד שמישהו מהצוות שלו עשוי לרצות לגנוב אותו, ואילו חבריו לצוות משוכנעים שהוא הגנב מביניהם. וכך, חבורה של חמישה שוטרים שכולם חושדים זה בזה שהם מסוגלים לרצוח בעבור חופן דולרים, מגיעה לבית ומגלה בו סכום עתק. עכשיו ברור שיהיה מי שירצה לחסל את כולם ולהסתלק עם הכסף, נשאלת השאלה מי: קרטל הסמים הקולומביאני שזה הממון שלו, או אולי האף.בי.איי או השוטרים המקומיים?
בסרט שמתרחש בלילה אחד, ומצולם כולו בצללים ואפלה, קרנהן, דיימון ואפלק עושים עבודה לא רעה בסרט שכולו משחק של חתול ועכבר. בתחילה השוטרים מבוצרים בבית, כשעליהם לספור את הכסף, וממתינים לחבורת השודדים שאכן מגיעה וממטירה את הבית בקליעים. מה שמתחיל כמו מערבון מלחמתי ממשיך כסרט מרדפים ויריות מרובה תפניות, שאמנם מספר את הסיפור שלו באופן מעט מגושם אבל צריך להודות שיש לו טוויסט לא רע וסיום מספק מאוד. לצד דיימון ואפלק – שזה הסרט העשירי שהם משחקים בו יחד – משחקים בסרט גם טיאנה טיילור, שזכתה לפני שבוע בגלובוס הזהב לשחקנית משנה על תפקידה ב״קרב רודף קרב״ (שחזר בסוף השבוע להקרנות חוזרות באיימקס), וסטיבן יון, שזכה באמי על תפקידו ב״Beef״. אגב: היקארי, הבמאית של ״Beef״, חתומה על הסרט ״רגשות להשכרה״ שעלה בבתי הקולנוע בסוף השבוע האחרון.
(גרסה מורחבת לביקורת שפורסמה ב״כלכליסט״, 20.1.2026)
