27 אוגוסט 2006 | 20:50 ~ 27 תגובות | תגובות פייסבוק

סינמה סטייט

התעשייה מדברת על זה כבר חודשים, אבל לראשונה – ככל שאני יודע – זה גם מופיע כנתון מוסמך בדפוס: סינמה סיטי אחראי כיום למכירת 40 אחוז מכרטיסי הקולנוע בישראל. כך מוסר גל אוחובסקי בראיון ל"מרקר-וויק".
עדכון/תיקון: 40 אחוז ממכירת הכרטיסים ל"הבועה" היתה בסינמה סיטי. סינמה סיטי אחראית למכירת 20-25 אחוז מכלל כרטיסי הקולנוע במדינה.
זה נתון מדהים. קחו בחשבון דבר נוסף: חודש אחרי פתיחת סינמה סיטי יצאה מטעם יחצני המקום הודעה לעיתונות המספרת על התנפלות חסרת תקדים של הקהל על המתחם. כיום, 50 יום אחרי שנפתח יס פלאנט, לא נמסר עדיין שום נתון לגבי מידת הצלחתו. דממה תקשורתית מכוונת או סיבה לבהלה?
הראיון של אוחובסקי ב"מרקר-וויק" הוא יוזמה יפה: בהחלט יש מקום לדבר על קולנוע ישראלי במושגים של שיווק ומיתוג. ואוחובסקי הוא כנראה אדם נכון לדבר איתו על הנושא. אבל הראיון עצמו נקרא כאילו ב"מרקר" לא שמעו מעולם על קולנוע. ג'י וויז, הקימו ל"הבועה" אתר ב-MSN? במה זה שונה מכל סרטי ישראלי אחר שיוצא ומוקם לזכרו אתר באחד הפורטלים? מצד שני: העובדה שהסרט עלה 1.5 מיליון דולר והכניס בארץ 0.5 מיליון דולר אומרת מה? למי הולך הכסף? "60 אחוז בערך נשארים בבתי הקולנוע", מסגיר אוחובסקי. וכל השאר? מתי מגיע כסף ליוצרים? ומתי מתחילים להחזיר השקעות לקרנות? ומאיפה הנתון המופרך של 140 אלף כרטיסים שנמכרו ל"יוסי וג'אגר" בארץ? המספר הנכון: 30 אלף. עדיין מספר מרשים לסרט שהוצג רק בסינמטק תל אביב, אבל בכל זאת 110 כרטיסים פחות ממה שפורסם בעיתון.
ועם כל הכבוד ל-200 אלף הדולר שהושקעו ביחסי הציבור, כמה הושקע בפרסום? חברת יונייטד קינג, מפיצת הסרט (בבעלות משה אדרי, שהוא גם מבעלי סינמה סיטי), הציפה את המדינה בימי המלחמה בכרזות לסרטיה: "הבועה", "אביבה אהובתי", "מישהו לרוץ איתו" ו"גיבורים קטנים". לא ראיתי מימי קמפיין פרסומי כל כך מסיבי, על שלטי חוצות ענקיים, לסרטים ישראליים. כמה זה עלה? האם ההשקעה הצדיקה את עצמה? האם אדרי משקיע בשלטים האלה בתור מפיץ הסרטים (ככזה הוא שותף לנתח מתוך 40 אחוז מהכנסות הסרט) או בתור הבעלים של סינמה סיטי (וככזה הוא מכניס לכיסו, על פי הנתונים בכתבה, 60 אחוזים מתוך 40 אחוזים מכלל הכרטיסים שנמכרו לסרטים האלה)? והאם יש קשר בין העובדה ששוק הפרסום נפגע בימי המלחמה ובין מחירי מבצע שיונייטד קינג אולי השיגה לבליץ הפרסומי הזה, שכנראה היה אפקטיבי למדי?

ומה עוד? אוחובסקי מספר ש-80 אלף איש כבר ראו את "הבועה". אני שומע ש-120 אלף איש כבר ראו את "אביבה אהובתי" (מה שהופך אותו כרגע לסרט הישראלי הקופתי של השנה), ושהוא היה בשבועות האחרונים גם הסרט הכי קופתי בארץ. במודעה של "מישהו לרוץ איתו" כתוב ש-50 אלף צופים כבר ראו (עם או בלי ה-7,000 בבריכת השולטן?). ואני שומע, ממקורות שיש מקום להטיל ספק בהם, ש"ימים קפואים" "פתח חזק".

=========

בסוף אפריל, כשיצא "סיילנט היל" בארצות הברית, התקשרתי ליחצנית יונייטד קינג דאז ושאלתי אותה מתי ייצא הסרט בארץ. הנחתי שכמו בכל הפקה בה שותף המפיק הצרפתי סמואל חדידה גם זכויות ההפצה של הסרט הזה נמצאות בידי יונייטד קינג (חדידה, שהיה מפיק גם ב"האויב שבפנים", "אחוות הזאבים" ו"סוף העולם שמאלה", הוא משקיע שותף בסינמה סיטי). אך היחצנית לא ידעה על מה אני מדבר. הסרט הזה לא היה ברשימותיה. היא לא ידעה אם הוא בכלל שייך ליונייטד קינג, וממילא האם יוקרן בארץ ואם כן מתי.
בשבוע שעבר ראיתי את הסרט, שיצא עכשיו בדי.וי.די איזור 1, וחשבתי שהוא אדיר. תכננתי לכתוב עליו ועל "The Descent" למדורי הקודם ב"פנאי פלוס" אלא שמצוקות מקום השאירו את האייטם בחוץ.
והיום מגיע מייל מיונייטד קינג: "סיילנט היל" ייצא בארץ בעוד חודש, 28.9. יצאו קצת טמבלים שם בסופו של דבר, אבל מזל שיש את חדידה לסמוך עליו. אם הוא משקיע בזה, זה יגיע לסינמה סיטי. חדידה מכריח. (וחבל שאין אף אחד שמכריח את קולנוע לב להוציא את "The Descent", אחד מסרטי השנה).

ועוד מסרטי יונייטד קינג לעונה הקרובה:

7/9 – "איש הקש" – Wicker Man של ניל לביוט
7/9 14/9 – "NO אקזיט" של דרור סבו
21/9 – "מחילות" של אודי אלוני
21/9 – "הצד האחר של החיים" – Look Both Ways
28/9 – "סיילנט היל"
28/9 – "הדליה השחורה" של בריאן דה פלמה
12/10 – "לבבות בודדים" – Lonely Hearts
12/10 – "הצגת הרדיו האחרונה" – A PRAIRIE HOME COMPANION של רוברט אלטמן.

אני כמעט בטוח שהסרט של אלטמן עוד יוצג לפני כן בפסטיבל חיפה, 7 עד 14 באוקטובר. ומה דעתי על השם בעברית? בינוני. לא איום. סתם בינוני. בעיקר נשמע כמו כותרת לכתבה על הסרט במקומון, ולא בתור השם הרשמי של אחד הסרטים היותר שנונים וחכמים שתראו השנה בקולנוע.

===========

אפרופו כותרות:

הכותרת שלי לביקורת על "ימים קפואים" היתה "אליס בארץ הפרעות". הכותרת של אבנר שביט לביקורת על "טיידלנד" של טרי גיליאם שיצא בדי.וי.די: "אליס בארץ הבלהות". מוחות גדולים או קלישאות קטנות?

============

ראיתי את זה אתמול ב"דיילי שואו: המהדורה הגלובלית" ביס פלוס, והתלהבתי: הראיון האולטימטיבי של סמיואל ל' גקסון על "נחשים על המטוס". הסיפור שלו, על הבמאי המקורי רוני יו*, החזון שלו וההתפטרות שלו, הוא מהלך די יוצא דופן ולא צפוי לראיון יחצני. גם הרגע שבו ג'קסון מתאר את האופן בו הוא ויוצרי הסרט ליבו את התגובות בבלוגוספירה הוא טוויסט מעניין (שנשמע קצת מופרך) על הסיפור המוכר. ההכרזה של ג'קסון "לא חתמתי איתם על חוזה לסרט המשך, אני אקרע אותם במשא ומתן" היתה מצחיקה מאוד ערב בכורת הסרט, וקצת יותר טראגית כיום, כשדי ברור שאם יהיה "נחשים על המטוס 2" זה יהיה סרט שייצא ישר לדי.וי.די.

*) סרטו החדש של רוני יו, "בלי פחד", עם ג'ט לי, יגיע לקולנוע לב ב-5 באוקטובר.

27 תגובות ל - “סינמה סטייט”

  1. סיני מת 27 אוגוסט 2006 ב - 21:18 קישור ישיר

    אני אשאל שוב, מה כל כך מוצלח ב"סיילנט היל"? במטא-קריטיק הביקורת הכי גבוהה נותנת לו 63 מתוך מאה. צפיתי בו וראיתי בעיקר דמיון ויזואלי לצד גניבות בוטות מקולנוע האימה היפני. אם אתה יודע משהו שאף אחד אחר לא מודע לו, בבקשה תגלה.

    רוה לסיני: ראינו את אותו סרט ואני בוודאי לא יודע כלום שאיש לא מודע לו. אלא שהסרט הזה, במבחינה סגנונית, היה כל כך מרשים שנותרתי די פעור פה מולו. וגם חזיונות הגיהנום שלו והעולם העשיר והמפורט של העיירה הזאת, שמקריבה את תושביה, שנראית כאילו נתלשה מציור של הירונימוס בוש, עיירה פונדמנטליסטית הנשלטת על ידי נשים. וכריסטוף גאנס, שמאוד אהבתי את "אחוות הזאבים" ואת "פרימן" שלו, הוא באמת במאי ויזואלי מוכשר. סרט אימה אווירתי, מסוגנן, דתי, ובעיקר מרשים. ו"The Descent", שהוא גם סרט יפהפה ויזואלית, הוא כמעט ההפך המוחלט.

  2. Nimrod's Son 27 אוגוסט 2006 ב - 22:03 קישור ישיר

    אני היחיד שכל כך שונא את סינמה סיטי? האם מבקרי הקולנוע גם הם שונאים את הסיטי? אולי חובבי קולנוע אחרים? מישהו?

  3. איתי 27 אוגוסט 2006 ב - 23:44 קישור ישיר

    אפרופו ימים קפואים – נתקלתי בשיטוטי במדריך השידורים במחווה שהוט פריים עורך ביום שישי לדני לרנר ומשדר את כל סרטיו הקצרים. חשבתי לעצמי בהתחלה שזה די נחמד שעורכים מחווה כזאת לבמאי מתחיל, אבל נזכרתי בכתבה מלפני שבוע בפרומו של מעריב עליו בה היה כתוב שהוא משמש כיום כמנהל התוכניות (או משהו דומה, לא זוכר במדויק) של הערוץ.
    אני היחיד שרואה כאן טעם לפגם?

  4. האור 28 אוגוסט 2006 ב - 0:58 קישור ישיר

    גם אני מאוד אהבתי את הויזואליה של "סיילנט היל" אבל הסיפור רחוק מלהיות אפילו סביר (כמה כפילות/זהויות/פיצולי אישיות יש לילדה בעצם?). והאמת שקשה לי לפחד מיצירי CGI, אי אפשר להשוות את זה ליצורי אימה מלפני 20-30 שנה (ALIEN, THE THING), אפילו שהם היו בובות מלייטקס לפחות היה בהם מימד גשמי אמיתי שחסר מאוד בסרטים המודרנים.

  5. אור 28 אוגוסט 2006 ב - 8:14 קישור ישיר

    האור – הבאת כאן בספויילר אכזרי כרגע?

  6. רתם 28 אוגוסט 2006 ב - 8:24 קישור ישיר

    לגבי סינמה סיטי –

    מסכים לחלוטין. הייתי שם פעמיים כשהמקום נפתח. בפעם הראשונה הלכתי לראות את "הארי פוטר וחדר הסודות", מפני שהתפתיתי לחוות את מערכות הסאונד החדישות וחדות התמונה המטורפת שהבטיחו, ונתקלתי בתנאי הקרנה מעפנים, מסך קטן וסאונד סטראופוני במקרה הטוב. בפעם השנייה, למרות המכה מהפעם הקודמת, התפתית לבקר בסינמקס, כדי לראות את "מלך האריות". גם במקרה הזה הנפילה העיקרית הייתה בסאונד, שהיה נחות בהרבה מהסאונד שאיתו ראיתי את הסרט ברב חן 11 שנה לפני כן. המחיר המטורף שגבו על החוויה היה המסמר האחרון בארון של סינמה סיטי בתודעה שלי.
    מאז הייתי שם אך ורק בהקרנות חינם מזדמנות, למרות הפיתוי. בשורה התחתונה – אין מה להשוות עם האולמות החדשים האחרים. שבעת הכוכבים בהרצליה ויס פלאנט ברמת גן אוכלים את סינמה סיטי בלי מלח. חובבי קולנוע אמיתיים לא יכולים להתפשר על סינמה סיטי.

  7. עידן 28 אוגוסט 2006 ב - 10:44 קישור ישיר

    מודה ומתוודה,לא הייתי עדיין בסרט בסינמה סיטי.מי שגר בת"א לא ממש צריך לנסוע עד לשם כדי לראות סרט,בטח שלא בימינו.

  8. אין לי סבלנות להיכנס לדיון מתמשך (רתם, מזכיר לך משהו?) באם לדני לרנר "מותר" לשדר סרטים קצרים שלו בערוץ שהוא עורך התוכן שלו או משהו כזה (לא כולם, כמובן, איתן – הוא עשה בערך פי 5, וגם נדמה לי שזה בשבת), אבל מבחינתי שני הצדדים הם
    1. אם כבר אפשר, אז יאללה, כי מגיע לסרט הזה כמה שיותר חשיפה ולו בשל אופיו ואופי עשייתו. אם הוא לא היה בתפקיד הזה לא היו עושים כזה דבר ("מחווה לבמאי מתחיל") בערוץ, לא לו ולא לאחרים
    2. זו באמת חוצפה ישראלית שעוברת גבול של טעם טוב ביחצנות.

    ובכלל, מה שרלוונטי אולי דווקא לצד 1, אני מכירה כמה אנשים שרק תגידו להם "סרטי סטודנטים" הם יברחו, ועם כל הכבוד, ראיתי חלק מהסרטים האלה והם "סטודנטיאליים" – רק להבהיר, זה לא כינוי גנאי אצלי (לפחות לא ממש ;-)). האם השידור הזה יעשה שירות טוב לסרט הקולנוע? והאם אנשים בכלל יצפו בזה, מעבר אולי לאלה שכבר מתעניינים בסרט גם כך, ולא מהיום? (וראה גם צד 2)

    ואפרופו הוט פריים, הספיישל ונדרס שלהם עוד כשבועיים יכלול גם את wrong move ואת "הסרט של ניק".

    (למה מכל הבתים בסביבה, זמרת האופרה הצווחנית חייבת לגור לידי? ~חור בראש~)

  9. חן חן 28 אוגוסט 2006 ב - 12:44 קישור ישיר

    אתה מה זה לא מעודכן. נו אקזיט יוצא ב14

  10. אביבה 28 אוגוסט 2006 ב - 13:29 קישור ישיר

    יעקב כהן מהסינמה סיטי התראיין לכתבה על הצד המסחרי של הקולנוע שפורסמה לפני כשלושה חודשים במגזין "עושים חשבון". האומדן המדויק ביותר שנתן כהן היה זה:

    "כ-25-30 אלף מבקרים פוקדים את מתחם סינמה סיטי בכל סופשבוע. חלקם הגדול קונה כרטיס לאחת ההקרנות".

    נתונים נוספים מאותה כתבה:

    בשנות השישים, לפני עידן הטלביזיה, עמד מספר הביקורים השנתי של אדם בישראל על 5.
    * לאחר שנת 2000 ירד מספר זה בצורה משמעותית, והיום הוא עומד על 1.7 בלבד.
    * בארה"ב, מספר הביקורים הממוצע של צופה באולם קולנוע עומד על 5 ביקורים בשנה.
    * 1.28 מיליון ישראלים ביקרו בקולנוע בשנת 2004.
    * הממוצע היומי של החלפת סרטים בספריית האוזן השלישית בתל-אביב: 2,500-3,000 סרטים. מספר זה מוכפל בימי שישי.

    רוה לאביבה: מה זה המגזין "עושים חשבון"? והחשבון לא מסתדר לי. מזה אומר של 1.28 מיליון ישראלים ביקרו בקולנוע ב-2004? אולי רק בסינמה סיטי? אני יודע שב-2004 נמכרו בישראל למעלה מ-11 מיליון כרטיסים. לפי אמדן של 1.7 כרטיסים לאדם, זה אומר שב-2004 היו צריכים לבקר בקולנועי ישראל 6.4 מיליון איש. כלומר, יש כאן לפחות נתון אחד שגוי. ומי זה יעקב כהן? חשבתי שלכל אנשי סינמה סיטי קוראים אדרי בסוף.

  11. האור 28 אוגוסט 2006 ב - 14:36 קישור ישיר

    לאור – בקשר לסיילנט היל – אל תדאג, מספיק כמה דקות בתוך הסרט כדי שתבין שאתה לא מבין כלום ממה שהם מצפים שתבין.

  12. שושנה 28 אוגוסט 2006 ב - 16:58 קישור ישיר

    אם כבר תפסת את אוחובסקי מסלף במצח נחושה את מספר הצופים ל"יוסי וג'אגר" הייתי מטילה ספק גדול ב- 40% שזרק לאויר על סינמה סיטי. הוא הרי חבר טוב עכשיו של הבעלים. סינמה סיטי הוא אכן הצלחה ולוקח נתח של 20-25% מצופי הסרטים בארץ. זה מספיק יפה אז למה לשקר עוד?

    ומצד שני- במדינת השקרנים – למה לא?

    רוה לשושנה: אוחובסקי שלח מייל. הוא מוסר שהנתון שהוא מסר ל"דה מרקר" היה הנכון, 30 אלף צופים בישראל, 50 אלף באיטליה, 50 אלף בגרמניה, 70 אלף באמריקה ו-10,000 בטייוואן, ושהטעות היתה אצלהם. כמו כן, הכוונה היתה ש-45 אחוזים ממכירות הכרטיסים ל"הבועה" היתה בסינמה סיטי.

  13. Geeker 28 אוגוסט 2006 ב - 17:02 קישור ישיר

    אגב נתונים-
    הובא לידיעתי ש"אביבה אהובתי" הוא הסרט הנצפה ביותר ביס פלאנט ר"ג, ומכירת הכרטיסים לשורות הראשונות עומדת בעינה.

    סתם אינפורמטיבי.

  14. שושנה 28 אוגוסט 2006 ב - 19:09 קישור ישיר

    ובהמשך ל"המדינה זה אני" של אוחובסקי אז מכיוון ש-45% ממכירות "הבועה" היו בסינמה סיטי, ו"הבועה" הרי מייצג את המדינה אז ההיקש ברור – 45% ממכירות הכרטיסים במדינה הם בסינמה סיטי. הבנתי.

    ושושנה מקשה: אולי המכירות של "הבועה" היו כה גבוהות בסינמה סיטי מכיוון שהבעלים שותף לסרט ודחף אותו בכל הקרנה אפשרית. ומדוע רץ אוחובסקי לספר לעולם על דפי דה מרקר כי זה הנתון של כל מכירות הכרטיסים במדינה?
    אבל בעצם אשמים המגיהים של דה מרקר…

  15. חן חן 28 אוגוסט 2006 ב - 19:18 קישור ישיר

    השילוב בין אביבה, שושנה, המגזין עושים חשבון, יעקב כהן וכל היתר גורם לפוסטים בימים האחרונים לשאת גוון…איך אומר זאת, משונה למדי
    אבל זה פחות משונה מהעובדה שיאיר טרם עידכן את מועד היציאה של נו אקזיט

  16. אלון 28 אוגוסט 2006 ב - 22:51 קישור ישיר

    אני גם נורא נהנתי מSILENT HILL – הסרט מזכיר סרטי אימה יפנים כי הוא מבוסס על משחק יפני. המוסיקה ב99% מהמקרים לקוחה מהמשחקים, העלילה משלבת סיפורים מכל המשחקים בצורה די רעה וזה חבל, היה עדיף לבסס את העלילה על אחד מהמשחקים בלבד, במיוחד השני שהוא חווית האימה הטובה ביותר שחוויתי, יותר מכל סרט בחיים שלי). יש שמועות שתצא גרסת הבמאי שתהיה ארוכה יותר, למי שסבל זה בטח לא יעזור אבל למי שאהב, אני אשמח לבקר בעיר הזאת קצת יותר. לא ראיתי סרט אימה כל כך מיוחד כבר הרבה זמן

  17. יוני 29 אוגוסט 2006 ב - 10:56 קישור ישיר

    אלון: אני מבין את כמיהתך לאימה טובה אבל לא מבין איך נהנית בסיילנט היל.אז אוקיי, הוא יפה לעין, אבל מפחיד?!והילדה הקטנה והנוראית הזו.
    אם עוד לא ראית the descent אז יאללה, הוא מצויין, וגם the eye של האחים פאנג התאילנדים, שיצא לפני כמה שנים-החצי הראשון קרע אותי. וגם, הזדמנות לראות את the wicker man המקורי(מארזים מיוחדים באוזן השלישית) לפני שהחדש(שעושה רושם שהולך להיות חרא-למה אנשים ממשיכים ללהק את ניקולס קייג'?)נוחת כאן השבוע. זה פחות מפחיד ממוזר, אבל כמה מוזר…

  18. אביבה 29 אוגוסט 2006 ב - 12:23 קישור ישיר

    יאיר, לשאלותיך: אלה הנתונים שקיבלנו ממנו (יותר נכון, הכתבת קיבלה). יעקב כהן הוא מנכ"ל הסינמה סיטי. ייתכן שהמספר 1.28 מיליון אכן שגוי או לא הובן נכון, אבדוק את זה.

    "עושים חשבון" הוא מגזין בנושאי חברה וכלכלה שיוצא בהוצאת לשכת רו"ח. אנוכי עורכת אותו (לא מופץ בחנויות אלא לבכירים במשק, ח"כים, ראשי חברות ציבוריות, שופטים, עו"דים וכולי).

  19. אביבה 29 אוגוסט 2006 ב - 12:25 קישור ישיר

    חן חן, צר לי שאני וחבריי לדרך שושנה ויעקב כהן לא עומדים בקריטריונים האסתטיים (והמוסריים?) שלך. בפעם הבאה מבטיחה להשתדל יותר. בינתיים, אולי תלך לחמש הצגות רצופות של נו אקזיט?

  20. דניאל פאיקוב 29 אוגוסט 2006 ב - 15:12 קישור ישיר

    אם כולם מסכימים ש"סיילנט היל" מרשים ויזואלית אבל הסיפור שלו הוא קשקוש והסרט לא מפחיד, אני אשאל את השאלה המתבקשת: מה זה? איך אפשר לקרוא לזה? זה בוודאי לא סרט אימה. אולי אמנות אבסטרקטית? וידאו ארט? שומר מסך?

  21. Nimrod's Son 29 אוגוסט 2006 ב - 16:35 קישור ישיר

    אביבה,
    2500-3000 השכרות סרטים ביום באוזן השלישית? נשמע מופרך לחלוטין.

  22. הארטלי 29 אוגוסט 2006 ב - 17:44 קישור ישיר

    ראיתי את 'סיילנט היל'. יאיר, אני ממש לא מבין למה אתה חושב שהוא אדיר. זה נכון שהאפקטים מדהימים גם אם הם לא תמיד אחידים ברמתם. נכון שהבימוי טוב, נכון שהצילום והעיצוב האומנותי מהפנטים כמו תמיד אצל גאנס. אבל התסריט איום. זכור לי שגם אהבתה את פרימן, סרט אקשן שטוח למדי וכן גם שם הבימוי מדהים וכן הלאה.
    יכול להיות שבסוגת סרטי המחשב, הסרט הזה עובד. כסרט אימים הוא ממש לא מרשים ואף ילדותי ולא אינטליגנטי. אני חושב שגאנס הוא בימאי ענק שעוד לא ביים סרט חשוב או כזה שמביא את היכולת שלו למיצוי. הוא פשוט נופל בתסריט ובהתלהבות יתרה מאפקטים ממוחשבים.
    לסיום רק אומר שאני ממש לא מבין איך אתה מזכיר את הסרט הזה באותה נשימה עם – The Descent – האדיר אגב.

  23. ליאור 29 אוגוסט 2006 ב - 19:50 קישור ישיר

    ורק לציין למי שלא יודע, שאת התסריט ל"סיילנט היל" כתב רוג'ר אייוורי שזכה יחד עם טרנטינו באוסקר על התסריט ל"ספרות זולה".

  24. הארטלי 29 אוגוסט 2006 ב - 20:41 קישור ישיר

    רוג’ר אייוורי הוא אלוף הגימיקים, בימאי הוא לא.

  25. יוני 30 אוגוסט 2006 ב - 23:15 קישור ישיר

    איך במאי כמו ניל לביוט מתגלגל לפרוייקט כמו wicker man?(אני מסרב לומר "איש הקש"). מה קרה לבנאדם המוכשר הזה? הסרט הכי טוב שביים היה in the company of men אבל מה עכשיו? רימייקים? כמה כסף הוא מקבל על החרא הזה? ואגב, מישהו ראה את orphans של פיטר מאלן? ראיתי אתמול ואני חייב דעה של מישהו על זה כי אני עוד לא יודע אם אהבתי או לא. זה לא שאני חסר שידרה, אבל אני פשוט חייב טריגר להתעצבנות/הזדהות והייתי כ"כ עייף כשראיתי שאני כבר לא יודע מה לחשוב. או שאני כן חסר שידרה.

  26. אביבה 31 אוגוסט 2006 ב - 10:36 קישור ישיר

    הבן של נמרוד – הנתון לגבי "האוזן" התקבל מהספרייה עצמה, וייתכן שהוא מוטה כלפי מעלה. אבל אני לא מאמינה שהם הוסיפו אפס (וגם לא הוסיפו אלף). מן הסתם הוא יחסית קרוב למציאות.

  27. אורי 1 1 ספטמבר 2006 ב - 19:03 קישור ישיר

    הטריילר שגרם לי הכי לרצות לראות את הסרט מהסרטים שעתידים לצאת בקרוב הוא "מדעי השינה", החדש של מישל גונדרי עם גאל גרסיה בנואל הגדול. אם הייתי מאתר שוב את הטרייליר הייתי שם לינק, אבל זה באמת נראה טוב. הוא אמור לצאת עוד חודשיים בבתי הקולנוע של לב.


השאירו תגובה ל - יוני