30 אוגוסט 2006 | 00:42 ~ 22 תגובות | תגובות פייסבוק

דף ריק

יש למישהו רעיון לפוסט?

נושאים: כללי

22 תגובות ל - “דף ריק”

  1. יובל 30 אוגוסט 2006 ב - 2:19 קישור ישיר

    אולי תפרסם משהו מהארכיון שלך?

    באחד מהפוסטים הראשונים כתבת שאתה מתכוון לפרסם באופן קבוע דברים שכתבת בעבר ולהתייחס אליהם מחדש. אבל נראה כאילו זה קורה רק אם מישהו מת או מוציא סרט חדש.
    אולי בכל פעם שהבלוג נשאר בלי פוסט כמה ימים תעביר לכאן משהו מההארד דרייב שלך ותראה איך מתייחסים אליו היום.

    אני זוכר שניסיתי לפני כמה שנים למצוא אם כתבת ביקורת על “להציל את טוראי ראיין” באתר שפרסם ביקורות שלך. בעיניי זה היה סרט מתועב, מעניין אותי איך אתה התייחסת אליו (בתור מעריץ ספילברג שמגן על כל הסרטים שלו).

  2. דוד שליט 30 אוגוסט 2006 ב - 9:36 קישור ישיר

    ברוח ההצעה לעיון מחדש, הייתי מחדד ושואל: מתי סרט קלאסי הופך לסרט מיושן? לפני כמה ימים אמרתי לילדיי בני העשר פלוס שדבוקים לכל הסדרות ולאוסף המצוירים שלהם, אני רוצה להראות לכם סרט. שלפתי את ‘איזה חיים נפלאים’ של פרנק קאפרה, סרט שאני וכמעט כל אוהב קולנוע, נכנס להתרגשות עצומה בגינו. שמתי אותו והתיישבנו יחד בסלון. ילדיי כבר התרגשו אתי בעבר מסרטי מיין סטרים כאלה ואחרים, והיה לי יסוד סביר להניח שהם יהנו גם מהסרט הזה. בקטע של המלאך שמתייצב בשמיים כדי לקהל הוראות, זה אפילו הדהד סרטי פנטזיה של ימינו, ורעיון האקספוזיציה של חיי הגיבור באמצעות הקול האלוהי החזיק אותם ואותי יפה, ואז התחיל סיפור סמול טאון אמריקה להיבנות, ואני עצמי הרגשתי מוטרח קלות, וילדיי, מפני כבודו של אבא, נשארו לצידי, עד לרגע ששאלתי, נו, מה אתם אומרים, ושניהם (טוב, לא חוכמה, הם תאומים) פנו אליי סימולטנית, ושאלו, כמה זמן הסרט. כמו בעל סטודיו עם זכות לפיינל קאט שחררתי אותם לחדרם ועצרתי את הסרט. מה שמשאיר אותי עם התהייה מתי סרט אהוב כמו זה, שלנוכח שנת ייצורו, בוודאי יזכה בכריסמס הקרוב לאיזה די.וי.די חגיגי ותוספות כאלה ואחרות, מפסיק לעשות לנו את זה. והאם ומתי בוחנים מדרגים כמו מאלטין את ארבעת הכוכבים שהם דופקים לסרטים הקלאסיים, והאם ישללו אי פעם כוכבים או שאלה יישארו כמו כתובת על מצבה של סרט שאיש כבר לא מסוגל לראות?
    יובל, אם בדיעה (אחרת לגמרי) על ‘להציל את טוראי ראיין’ חשקה נפשך, קבל אותה: http://www.notes.co.il/shalit/8177.asp

  3. יניב אידלשטיין 30 אוגוסט 2006 ב - 9:45 קישור ישיר

    אני כרגע בנמל התעופה אטאטורק באיסטנבול, ממתין לטיסה שלי לוונציה.
    אשמח לפרסם רשמים מהבכורות בפסטיבל (ובייחוד אם האתר סובל מיובש יצירתי מסוים…)
    לצערי קשה לי להאמין שאצליח להיכנס ל”דליה השחורה”; כל ההקרנות מלבד אחת הן למוזמנים ולעיתונאים בלבד, וקשה לי להאמין שנשארו כרטיסים. אבל הבטחתי לעצמי מקום ב”הוליוודלנד”, The Fountain והדייויד לינץ’ החדש, בין היתר. עדכונים בהמשך… אם תרצו.

  4. ניר 30 אוגוסט 2006 ב - 10:32 קישור ישיר

    הייתי שמח לראות את הביקורת שלך ל”Lucky Number Slevin”, ומהישנים את “אפוקליפסה עכשיו”, “אמלי”, ו”אולד בוי”.

  5. סיגל 30 אוגוסט 2006 ב - 10:50 קישור ישיר

    לדוד שליט, קרה לי כמעט אותו הדבר עם ‘זה קרה לילה אחד’ של קאפרה.
    לקחתי אותו מהאוזן לפני זמן מה, והתיישבתי בציפיה לראות את הסרט המהנה עם התסריט השנון והחד שזכרתי, ואופס… איזה פיהוק הסתנן לי בין רפליקה לרפליקה.
    איכשהו עכשיו זה הצליח להעלות על פני מקסימום חיוך וגם זה בקטעים הטובים במיוחד. באסה.

    ליאיר, אם כבר שאלת אשמח אם תעלה את הביקורת על “שודדי הקאריבים- תיבה של איש מת”, ואת “כיפה אדומה – הסיפור האמיתי”. כדי להשוות להתרשמות שלי מהסרטים לאחר הצפיה.

  6. הילה 30 אוגוסט 2006 ב - 11:52 קישור ישיר

    אני אשמח לדעת למה בשום מקום אחד בארץ אין עותק (DVD ואפילו וידאו) מכובד אחד להשכרה (לאוזן השלישית יש עותק באיכות גרועה) של הסרט “מעוף הדרקונים” שנגנז מהמסכים כששודר אי שם בשנות השמונים.
    כמו כן, אם כבר הועלתה פה ההצעה להעלות ביקורות ישנות שלך אני אשמח מאוד לקרוא מה כתבת (אם כתבת, הוא הרי לא יצא פה להפצה בבתי הקולנוע) בזמנו על הסרט “דוני דארקו”.

  7. בנימין 30 אוגוסט 2006 ב - 11:57 קישור ישיר

    אולי פשוט תפרסם את כל הביקורות שלך מעיתון העיר .
    זכור לי שפעם נהנתי לקרוא את הביקורות המלאות ולגלות מה דעתך עליהם מאחר שזות הייתה תקופה שבה כתבת המון על הפרויקטיים ההוליווידים והלא הוליווידים

  8. חן חן 30 אוגוסט 2006 ב - 12:58 קישור ישיר

    תראה איזה מסע שיווק עושים לאדיסון
    מודעות ענק בגלריה
    שער בפנאי פלוס העיתון של יאיר רוה
    הסרט בכלל לא הופץ באמריקה
    אז האם זה לרנר ודווידזון, מפיקיו, שמפעילים כאן לחץ כזה גדול

  9. דניאל פאיקוב 30 אוגוסט 2006 ב - 13:03 קישור ישיר

    עקרונית, הביקורות של מאלטין ואחרים לא משתנות ולא אמורות להשתנות. סרט מיושן יקבל דירוג גבוה לנצח וסרט שאיכותו עלתה עם הזמן יקבל דירוג נמוך לנצח. ההנחה היא כנראה שדעתו של מבקר לא משתנה לאורך זמן, גם אם דעתו של צופה רגיל עלולה להשתנות, ולמעשה שינוי דעה יכול לפגוע בסמכותו של המבקר.

  10. יצחק שיזגל 30 אוגוסט 2006 ב - 14:17 קישור ישיר

    כמה הצעות:

    1 תפרסם כמה לינקים מעניינים של קולנוע אולי ותגיד לנו למה זה מעניין?
    2 הרעיון שך הארכיון מעניין. אתה יכול דרך אגב לפרסם לינק לרשימת הסרטים הנצפים ביותר בישראל בשנה שעברה מYNET , כתבה שאתה כתבת?
    3 אולי תכתוב סקירה על סאטיך האהובים, סרטים ישראלים לתולדותם, או הקולנוע הישראלי?
    4 פוסט על הסרטים הנצפים בישראל בשנים האחרונות והסבר על הרגלי הקולנוע בישראל[אוהבים אנימציה, איך סרטים ישראליים לרוב לא מצליחים, מתי יש הכי הרבה ביקורים בקולנוע בישראל-עונה, יום וכו’, מולטפלייר-מכפיל של סך הכנסות של סרט מסוף השבוע הראשון]
    5 פוסט על חייך?

  11. כ"כ 30 אוגוסט 2006 ב - 14:52 קישור ישיר

    אולי פוסט על חלוקת עוגת התקציב בהפקות מקומיות
    כמה מקבל צלם, תסריטאי , עורך , במאי וכו’

  12. עידו 30 אוגוסט 2006 ב - 15:00 קישור ישיר

    מבקש להתייחס לנושא התיישנות הסרטים – העליתם נקודה מעניינת. לדעתי, מדובר בתהליך חיובי אשר חושף פגמים שהיו קיימים בסרט מלכתחילה, לרוב בתחום של בחירות צילום ועריכה, אולם גם בתחומים כגון מורכבות מבנית של תסריט, קצב ביטים ברפליקות וצורת בניית הדיאלוג.
    תהליך ההתיישנות חושף את פגמיו של הסרט בניתוקו מהקשרו החברתי המקורי.
    פראנק קאפרה הוא דוגמה טובה. בעוד אין ספק שמדובר בבמאי מוכשר, לא על האסתטיקה הקפראית מונחת תהילתו. בעוד מפגמים מסוג זה חלקכם יכולתם להתעלם לפני, נגיד, 20 שנה, היום, בהשוואה ליתר התוצרים ועם התקדמות סף הגירוי שלכם, מדובר במשימה יותר מורכבת.
    לדעתי, זוהי אמת מידה מצויינת לגדולה אמיתית של במאי. האם “תפוז מכני” התיישן? שימו לב לתגובות החיוביות שסרטים של קיטון יקבלו היום, בהשוואה לסרטים של צ’אפלין. אינני טוען בהכרח כי קיטון הוא המוכשר מבין השניים, אך אין ספק כי הוא הבמאי הטוב מביניהם.

  13. רובין 30 אוגוסט 2006 ב - 18:21 קישור ישיר

    אולי תכתוב על רשימת הסרטים שכבר יצאו בחו’ל ועדיין לא הגיעו לארץ ושווה לחכות להם.

  14. איתן 30 אוגוסט 2006 ב - 18:47 קישור ישיר

    להגיד שאין לך מה לכתוב, זה כמו להגיד שהגעת לרוויה מסוימת מקולנוע. כולנו פה מאהבת קולנוע, ולא חסר על מה לכתוב:

    מחר עולים “טיסה 93” המסקרן (הוא באמת כל כך טוב כמו שכולם אומרים?), “ידיים קשורות” שאותי מאוד מסקרן (והבנתי שאתה מאוד לא אהבת, אבל תפרט. מלבד העובדה שהסרט לא “קולנועי” בעיניך, מה עם התסריט? המשחק?), ו”גיהנום” הצרפתי-בוסני, שבא כמה שנים אחרי “גן-עדן” (טום טיקוור ביים, קישלובסקי כתב תסריט, ונראה לי שאני היחיד שאהבתי), וכמובן אחרי “שטח הפקר” המצוין. תסמונת הסרט השני, או שמא סרט טוב?

    בנוסף: מה זה “Little miss sunshine” ? ראית את הסרט הזה? איך יכול להיות שסרט עצמאי קטן שכזה עושה יותר כסף מסרטים מהסוג של, נאמר, “נחשים על המטוס”? האם יש כאן תופעה (המצטרפת להצלחה הפנומנלית של “החתונה היוונית שלי” מלפני כמה שנים), או סליפר שכזה, עם הרבה מזל, והאולפנים יצרני הבלוקבסטרים הגדולים יכולים להירגע? והאם, ומתי, יגיע הסרט הזה לארץ?

    בנוסף: מה קורה מאחורי הקלעים של פסטיבל חיפה ?

    בנוסף: מה קורה מאחורי הקלעים של טקס פרסי אופיר?

  15. הארטלי 30 אוגוסט 2006 ב - 19:37 קישור ישיר

    בעיתון פנאי פלוס כתב פטר קלנר (על תסריט לסרט עם שלישיית מה קשור?)

    “התסריט כבר הוגש לקרן לקולנוע הישראלי וקיבל אישור לפיתוח, כלומר מענק של כ-20 אלף דולר לפיתוח התסריט.”

    אז ככה – קרן הקונוע מעניקים לפיתוח תסריט 50 אלף שקל בלבד.

  16. דבורית 30 אוגוסט 2006 ב - 20:03 קישור ישיר

    גימיק מעולה. ראה כמה רעיונות קיבלת. לא יודעת אם תאהב אותם, ובכ”ז.

  17. ליאור 30 אוגוסט 2006 ב - 20:23 קישור ישיר

    דניאל, הספר הזה
    דווקא כן משנה ביקורות שלו מדי פעם, על אף שזה נדיר מאוד. ובכלל, אני מאוד ממליץ עליו באופן כללי, אני קונה אותו כבר שנים והוא עולה לאין שיעור על המדריך הנפוח של מלטין.
    אני חושב שקלאסיקה אמיתית נשארת קלאסיקה. זה מה שהופך אותם לקלסיקה, זו מהות ההגדרה. הם על-זמניים. יש בהם משהו שאינו תלוי זמן, תקופה או מקום. והם הם הקסם האמיתי של הקולנוע. כמובן שלכל אחד יש דעה משלו, ולפעמים הזכרונות שלנו צבועים בוורוד, אבל אני מאמין שאצל רוב האנשים “איזה חיים נפלאים” מחמם את הלב גם היום כפי שעשה גם לפני 60 שנה.

  18. האור 31 אוגוסט 2006 ב - 1:27 קישור ישיר

    בקשר להתיישנות של סרטים כמו “איזה חיים נפלאים” ניתן להתייחס גם להקשר החברתי. בשבילנו בישראל זה סרט קלאסי ותו לא, אבל בשביל אמריקאיים זה חלק מהתרבות, הרי ידוע שכל חג מולד הסרט הזה מוקרן אצלם באיזושהי תחנה, אולי כי זה מכיל בשבילם אסוציאציות קולקטיביות שהם סמל לרוח החג. זה די דומה ללדבר על ההתיישנות של “גבעת חלפון אינה עונה”, זה לא רלוונטי עם כל הבדיחות עדיין עובדות היום או לא, בכל מקרה ישדרו את זה כל יום עצמאות כי זה חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית.

  19. p.h. 31 אוגוסט 2006 ב - 1:50 קישור ישיר

    אם אני זוכר נכון יאיר אתה כבר שינית את דירוג הכוכבים שלך מספר פעמים אחרי שפרסמת ביקורות.אני זוכר שזה היה “עם הראש בקיר”, נכון?

    אשמח לקרוא שוב את הכתבה שכתבת על הברנז’ה של ג’ונז/ אנדרסונים/קופולה/פיין/ראסל וכל שאר החבר’ה. כתבה מעולה. כל כך שמחתי שקראתי כתבה שמתייחסת אליהם כגל חדש בקולנוע.

    אשמח לקרוא את דעתך על בתי ספר לקולנוע בארץ ובעולם. השוואות זה תמיד נחמד (שפיגל-ת”א, NYU-USC)האם שווה ללמוד בחו”ל (25-50 אלף דולר לשנת לימודים) או שמא בארץ (10-15 אלך ש”ח לשנת לימודים)?

    איתן,
    ראיתי את טיסה 93 וLITTLE MISS SUNSHINE בחו”ל. טיסה 93 באמת כזה טוב כמו שאומרים עליו. מעבר לביומי החזק וחסר המניפולציות הזולות סטייל אוליבר סטון הוא כתב תסריט עם מבנה כל כך מיוחד (בלי ספוילרים למרות שהסוף ידוע, לספר על מבנה התסריט הוא ספוילר בנוגע לסרט הזה).
    לגבי LMS ראיתי אותי ביום חול בשעת צהריים והאולם היה כמעט מלא. מזמן לא ישבתי בסרט שהורגש בצורה כל כך מוחלטת שכל הקהל נהנה. הסרט כתוב ומבוים נפלא. ראיתי את הסרט לפני כמעט חודש ואני עדיין חושב עליו מלא. ויאיר, אם היה פרס לאנסמבל שחקנים באוסקר, כנראה שזה היה הולך ל-LMS.

    הנה עוד רעיון לפוסט: במאי קליפים (כמו בLMS) יוצרים את הסרטים הכי מעניינים בארה”ב (ג’ונז, גלייזר, גונדרי).

  20. אחד העם 31 אוגוסט 2006 ב - 2:32 קישור ישיר

    לדוד שליט

    סתם עניין של החיים. סרטים לא מתיישנים, אנשים כן. עובדה.

  21. משרול 31 אוגוסט 2006 ב - 17:15 קישור ישיר

    באיחור אופנתי, הנה 3 הצעות:

    1. תעשיית הקולנוע הפלסטינית המתעוררת (ובכלל קולנוע מזרח תיכוני): איפה מלמדים קולנוע? מי מפיק ומביים? שחקנים ידועים וכו’
    2. מה הם עושים היום? במאים ידועים שקצת נעלמו. נגיד, האל הארטלי
    3. אולי משהו על מעבדת הפילם החדשה והשלכותיה?


השאירו תגובה ל - דבורית