28 אוקטובר 2009 | 09:26 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

נשים בצמרת. כלומר, לא

המועמדויות לפרסי הקולנוע הבריטי העצמאי התפרסמו לפני כמה ימים (“ואלס עם בשיר” היה מועמד שם לפני שנה). “מחוץ למים” של אנדריאה ארנולד הוא הסרט המוביל במועמדויות, אבל לצידו גם “לחנך את ג’ני” וגם “ירח”. שלוש מחמש הסרטים המועמדים לפרס הסרט הם סרטים שביימו נשים (“מחוץ למים”, “לחנך את ג’ני”, וגם “Nowhere Boy”, ביוגרפיה קולנועית על ג’ון לנון מאת התסריטאי של “קונטרול”, ובבימויה של האמנית סם טיילור-ווד). ולא פחות מעניינת היא קטגוריית הבימוי: אני חושב שזו הפעם הראשונה אי פעם, שמבין חמש מועמדויות, שלוש הן לבמאיות: אנדריאה ארנולד על “מחוץ למים”, לון שרפיג על “לחנך את ג’ני” וג’יין קמפיון על “כוכב בהיר”. וזה לא נגמר שם: סמנתה מורטון מועמדת כבמאית בקטגוריית הבימוי לסרט ראשון, על סרטה “The Unloved”. וקתרין ביגלו מועמדת בקטגוריית הסרט הזר על סרטה “The Hurt Locker”. יש תחושה שגם באוסקרים, 2009 תירשם כשנת הבמאית, ושגם שם הנוכחות לסרטים של שרפיג, קמפיון וביגלו (ונורה אפרון גם) תהיה משמעותית (לא נראה שיש סיכוי רב לסרטים של ארנולד, טיילור-ווד ומורטון באוסקרים). אבל אם נראה לכם שריבוי המועמדויות לבמאיות מוכיח שהמצב השתפר לנשים בתעשיית הקולנוע, מגיע מחקר חדש שמוכיח שזה דווקא הפוך: בעשור האחרון דווקא ירד מספר הנשים שעובדות כבמאיות או כצלמות בקולנוע האמריקאי.



ואגב, האם זה רק אני או שלעוד מישהו יש כאן תחושה שקארי מוליגן היא הסמנתה מורטון החדשה? יש לי דז’ה וו באופן בו מתלהבים ממוליגן ב”לחנך את ג’ני” ואיך התלהבו ממורטון (בצדק) ב”מתוק ומרושע” של וודי אלן. ובמילים אחרות: בעוד עשר שנים אף אחד לא ממש יזכור מי זאת קארי מוליגן למה כל כך התלהבנו ממנה פעם. (אבהיר: מורטון שחקנית מצוינת שעשתה מאז כמה תפקידים מעולים – וכמה איומים – אבל היא לא הפכה לכוכבת ענקית שמככבת בכל רגע בתקשורת האמריקאית כפי שנדצה היה שהתקשורת ניבאה לה בימים בהם היתה מועמדת לאוסקר על התפקיד שגילה אותה לעולם).



וסקוט פיינברג, חזאי אוסקרים מצוין, מהמר שלמוליגן יש סיכויים טובים לזכות באוסקר השנה (על פני מריל סטריפ). ואני אומר: שטויות.



והנה סמתנה מורטון כותבת ל”גרדיאן” על שחקנים שבוחרים תפקידים על פי מצפונם, למה היא מעריצה את ניקול קידמן שהאשימה את הוליווד, והתפקידים שהיא מקצה לנשים, כמי שמקדמת אלימות נגד נשים. מורטון כותבת על התפקידים שהיא גילמה ועל התסריטים שהציעו לה, ועל הניסיון שלה להסכים לתפקידים שנאמנים לתפיסת עולמה, למרות שזה יוצר בעיות פרנסה.


ואפרופו נשים ואלימות, הנה לארס פון טרייר, שקידמן התמוטטה ממנו, מסביר בקולו איך הוא צילם שניים מהשוטים ב”אנטי-כרייסט”.

נושאים: בשוטף

6 תגובות ל - “נשים בצמרת. כלומר, לא”

  1. עמית איצקר 28 אוקטובר 2009 ב - 11:02 קישור ישיר

    אוף-טופיק:
    יאיר, האם אתה יודע מתי יופץ אם בכלל
    Life During Wartime
    בישראל?

    ==========

    רוה לעמית: כמו כל סרטיו של טוד סולונדז, גם הסרט הזה שייך לקולנוע לב. נכון לעכשיו הוא לא מופיע בטבלת ההפצה שלהם עד מרץ 2010.

  2. איתן 28 אוקטובר 2009 ב - 11:24 קישור ישיר

    מצחיק שדווקא בפוסט שדן במעמד האשה בהוליווד, יש לך טעות הקלדה שמתייחסת להבדלים בין המינים. כתבת:
    “מורטון כותב על התפקידים שהיא גילמה …”. צ”ל מורטון כותבת.

    =========

    רוה לאיתן: יעידו מקורבי הבלוג שבעיות זכר/נקבה הן הנפוצות ביותר מבין הטעויות שלי.

  3. (יובל) 28 אוקטובר 2009 ב - 16:33 קישור ישיר

    אגב סולונדז, סינמטק שדרות מקרין במהלך חודש נובמבר את כל סרטיו (פרט לראשון הגנוז והאחרון שטרם הגיע).

    ההקרנה בעותקי 35 מ”מ מתורגמים לעברית באדיבות קולנוע לב.

  4. ענבל קידר 28 אוקטובר 2009 ב - 16:39 קישור ישיר

    מקורבי הבלוג מנצלים את ההזדמנות להצביע על משהו שבאמת אפשר לסווג כטעות הקלדה (כי הוא מופיע רק פעם אחת): באזכור של שרפיג בתחילת הפוסט השתרבבה לך נ’ לשמה (במחשבה שנייה, נדמה לי שטעות ההקלדה הקודמת שתיקנתי לך היתה כשהוספת ר’ ל”אודיאר”, אז אולי עלינו כאן על עוד מחלה כרונית – שרבוב עיצורים). אגב, שמה הפרטי לא נהגה “לונה”? אני לא מתמצאת מספיק בשפות הסקנדינביות, אבל נראה לי שהוא עבר פה אנגליזציה קלה.

  5. אביגיל 28 אוקטובר 2009 ב - 18:01 קישור ישיר

    באמת תרגמו את Bright Star ל”כוכב בהיר” במקום “כוכב זוהר”?  לטעמי, זה תרגום דוחה הרבה יותר מכל המת לצחוקים למיניהם.

  6. בן 31 אוקטובר 2009 ב - 1:46 קישור ישיר

    ואם כבר תיקונים, “כמי שמקדמת אלימות נגד נשים” נשמע מנוסח לא נכון בבסיסו.

    אפילו אצל ולווט (שלא לומר YNET) נראה שויתרו על כל הרעיון הזה של הגהה לפני ששולחים לאוויר האונליין.


השאירו תגובה ל - איתן