04 פברואר 2010 | 09:02 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

שכונה

אם אני מבין נכון את הטקסטים, הרי שנדמה שאיי.או סקוט, המבקר של “הניו יורק טיימס”, נתן ל“עג’מי” ביקורת קצת יותר טובה מל“סרט לבן”. פששש… זה ביג דיל. יש בביקורת ב”ניו יורק טיימס” כמה משפטים שעשויים לגרום לחברי האקדמיה לרצות לראות את “עג’מי” ולשבת בו עד סופו. ביקורת מצוינת.

תוספת: אני קורא ב”הארץ” ש”הטיימס” הלונדוני מהמר על “עג’מי” כזוכה באוסקר. וואו. אני ממשיך להפגין ספקנות, אבל מייחל כבר שהאוסקר יגיע לסרט ישראלי. איזה סיום מושלם זה יהיה לעשור הזה.


=========


שני סיפורים על הקשר בין חקיקה ובין קולנוע, במדינות שאינן ישראל.


סיפור א’ מספרד) הפרלמנט של חבל קטלוניה מנסה להעביר חוק שיחייב את מפיצי הסרטים באיזור לדבב או לתרגם כמות נכבדת מעותקי הסרטים שהם מפיצים לשפה הקטלונית (ולא רק לספרדית). בתגובה, רוב בתי הקולנוע באיזור ברצלונה שבתו ליום אחד ביום שני. המפיצים מודאגים מכך שהחוק יקפיץ את נוצאות ההפצה שלהם, ושאם החוק הזה יעבור הוא יגרום חקיקה דומה בכל רחבי אירופה. מה שגורם לי לתהות: הנושא של מכסות הפך יותר ויותר נפוץ בעולם בשנים האחרונות, בניסיונות של ממשלות לעודד את ההפקה המקומית ולצמצם את השליטה הכמעט בלעדית על התוצרת ההוליוודית. המצב בארץ הוא שרוב בעלי בתי הקולנוע יעשו למפיקים ולמפיצים עצמאיים חיים קשים להציג אצלהם סרטים ישראליים, ורוב מוחלט של בעלי בתי הקולנוע לא מוכנים להפיץ בעצמם סרטים ישראליים. לעומת זאת, אין להם שום בעיה למלא חורים במסכים שלהם עם השאריות הכי זניחות והכי זולות שנותרו בתחתית חבית ההפצה באיזו חבילה שהם קנו במרוכז במכירת חיסול באחד הפסטיבלים. אולי הגיע הזמן לחייב את גם את בעלי בתי הקולנוע בארץ במכסות על הצגת סרטים ישראליים? מה דעתכם?


סיפור ב’ מאיטליה) ממשלת ברלוסקוני באיטליה קיצצה ב-50 אחוז את התמיכה בקולנוע האיטלקי – מ-68 מיליון דולר בשנה ל-34 מיליון דולר בשנה – וכתוצאה מכך שנת 2009 היתה אחת השנים הגרועות בתולדות הקולנוע האיטלקי, מבחינת כמות הפקות. וזאת אחרי ששנת 2008 היתה שנה מוצלחת, עם ההצלחות של “גומורה”, “האלוהי” ו”אי של שקט”. למזלו של הקולנוע האיטלקי, הוא עדיין נהנה מהשקעה פרטית גדולה ויציבה למדי. אבל בגלל הקיצוץ בתקציבים, הקולנוע האיטלקי הובס על ידי הקולנוע האמריקאי בקופות בשנה האחרונה. מי שהרוויח מזה הוא – הפתעה! – סילוויו ברלוסקוני, שמתברר שברשותו חברת ההפצה הכי גדולה באיטליה.


==============


“יו.אס.איי טודיי” מציג חשיפה בלעדית: מאחורי הקלעים של טקס הכרזת המועמדויות לאוסקרים.


===========


הערב ב-20:30: “מר שועל המהולל” בסינמטק חולון. כהכנה: ראיון וידיאו עם ווס אנדרסון על הסרט.

נושאים: בשוטף

10 תגובות ל - “שכונה”

  1. רותם 4 פברואר 2010 ב - 10:16 קישור ישיר

    אוף טופיק שמקשר בין שתי האזכורים לעיל:
    באיטליה שמדבבים סרטים- גם אלו שיש למבוגרים- הייתה בעיה עם “ממזרים חסרי כבוד”. מה יעשו עם הקטע בו בראד פיט אומר “בונז’רנו” או משהו כזה במבטא איטלקי. הפתרון קל מאד: הוא אמר את זה עם מבטא סיצילאני. וזה גרם לי לחשוב, מה עשו עם זה בסיציליה?

  2. גיא אורבניאק 4 פברואר 2010 ב - 12:51 קישור ישיר

    חחחחחחחחחח
    שאלה טובה
    בטח השאירו את זה כמו שזה.

  3. גיא אורבניאק 4 פברואר 2010 ב - 12:52 קישור ישיר

    אני מייחל לתיקו בין הנקה לעג’מי
    אפשר לסדר כזה דבר?
    כמה כבר מצביעים לסרט הזר?
    לא יותר ממאה אנשים,נראה לי

  4. איתן 4 פברואר 2010 ב - 13:26 קישור ישיר

    בעניין ספרד – זה בעיה. ספרד מדינה גדולה, עם תעשיית קולנוע גדולה. אני מעריך שבפני האקדמיה הספרדית עמדו לשיפוט כמה עשרות סרטים שהתעשייה הספרדית ייצרה השנה. בפני האקדמיה הישראלית עמדו 25 סרטים (וחלק מהם, אפעס, לא ראויים להיקרא סרט). אי אפשר לחייב בעלי בתי קולנוע בהקרנה של מכסה של סרטים ישראליים. אין מספיק סרטים. מה שכן אפשר לעשות הוא לחייב אותם בהשקעה מסויימת בסרטים. ואז גם יהיה להם אינטרס להפיץ אותו.

  5. מיכאל 22 4 פברואר 2010 ב - 14:47 קישור ישיר

    יאיר, יש מספיק במאים ספרדים ואיטלקים שעשו חיל בעשור שחלף, וסיפקו רגעי קולנוע נהדרים, כמעט מעל לכל סרט אמריקאי שיצא, אז לא להספיד סתם כך…

  6. (יובל) 4 פברואר 2010 ב - 15:48 קישור ישיר

    מי שראה את “האלוהי” יכול להבין למה מיד אחריו ברלוסקוני (המאוזכר בסרט) חתך את התמיכה בחצי. תגובת נגד או פשוט עונש של ממש?

  7. ניר 4 פברואר 2010 ב - 18:44 קישור ישיר

    יצא לי להיות כמה פעמים בפילם פורום בשבועיים האחרונים, בכל פעם שמעתי אנשים מסביבי (לא ישראלים :)) מדברים על עג’מי. יש הרגשה שהבאז הזה אמיתי. אם אני זוכר נכון אחת הבעיות של “באשיר” היתה שכדי להצביע חייבים לראות אותו בהקרנה של האקדמיה, ורוב המצביעים כבר ראו אותו קודם – נראה שעג’מי דוקא ירוויח כאן כי הוא יוצא בדיוק בתזמון הנכון. יש גם ענין של לתקן את הפדיחה של שנה שעברה, כי “פרידות” לא השאיר רושם וברור לכולם ששדדו את פולמן.

  8. מיקי 4 פברואר 2010 ב - 20:32 קישור ישיר

    שוב, אחרי שראיתי את “הסרט הלבן” – אני ממש לא יופתע אם “עג’מי” יזכה. ואני לא מקבל את ההשוואות ל”גומורה” – הלב של עג’מי הרבה יותר רחב. אני חושב שזה מה שיכריע בסופו של דבר – החום והדרייב הסוחף של “עג’מי” אל מול האינטלקטואליות המעניינת, אך הקרירה של “הסרט הלבן”, שלפחות לטעמי (ואני מת על האנקה) הוא קצת אובר-רייטד. לטעמי, למשל, “מחבואים” היה מרתק ממנו.

  9. אביב 4 פברואר 2010 ב - 21:26 קישור ישיר

    הבה נדייק, זה אתר האינטרנט של “הטיימס”, לא “הטיימס” עצמו

  10. בעזרת השם 4 פברואר 2010 ב - 23:48 קישור ישיר

    יזכה עג’מי באוסקר, שיאיר רוה ושכמותו יאכלו את הכובע על דעתם הנבובה שהסרט שהיה צריך להשלח הוא הקומדיה החנפנית עם שמנמני ארצינו.


השאירו תגובה ל - רותם