16 דצמבר 2010 | 15:58 ~ 27 תגובות | תגובות פייסבוק

"טרון: המורשת", הביקורת

 

 

זהו. הגיע. הסרט שאני הכי מחכה לו בשנת 2010 נמצא בבתי הקולנוע. כמי שהעריץ כנער את “טרון” המקורי – הסרט ההוא, מ-1982, העיף לי את המוח מהתלהבות – אני מגיע ל”טרון: המורשת” עם ציפיות עצומות. וזה הסרט הראשון אחרי “אווטאר” שאני ממש מחכה לראות בתלת מימד. העולם של “טרון” חייב להיות אדיר בתלת מימד. הצער הגדול שלי הוא שלא הצלחתי להישאר עוד את הכמה ימים האלה בלונדון ולראות אותו באיימקס. נראה לי שזה סרט חובה לאיימקס. באסה. ועכשיו, בארץ, אני רק צריך למצוא 127 דקות כדי ללכת לראות אותו. עד שאצליח, אני מפנה את הבמה כאן לרשמים שלכם. אם כבר ראיתם את הסרט, אנא שתפו: איך הוא?

 

==================

 

ועכשיו כשראיתי: איזה באסה! באמת, היה כל כך קל לרצות אותי. כל מה שרציתי זה מרדפי אופנועי-אור בתלת מימד. שעתיים מזה וזה היה יכול להיות סרט מושלם. בלי תסריט, בלי עלילה, בלי דמויות. פשוט שעתיים של אופנועי-אור. או רימייק מרונדר לאיכויות 2010 ובתלת מימד לסיפור המקורי. ובמקום זאת, מה קיבלתי? רימייק ל”ספיי קידס 3: סוף המשחק” של רוברו רודריגז. העלילה כמעט זהה: ילד נכנס למשחק משחק כדי למצוא את אבא שלו. מרגע שהוא בתוך משחק המחשב הסרט עובר לתלת מימד.

מודה א’: בדקות הראשונות בתוך עולם ה”גריד”, ועם מרדף אופנועי-האור הראשון, הייתי מבסוט לאללה. בערך 20 דקות אמרתי לעצמי “אין לי מושג על כולם מקטרים, זה ממש אחלה”. ואז: עצירה מוחלטת. הדממת מנוע. וטרון. איפה טרון? זה לא טרון, זה “קלו”. אפילו מרדף מטוסי-האור בסוף כבר לא היה מעניין. בעיקר כי נדמה שאין ממש קשר בין הגריד של 2010 וזה של 1982. באופן תמוה ממש, הסרט הראשון היה ממש חדשני ומקדים את זמנו. כל עולם המחשבים והממשקים והקשר בין אנשים ומחשבים טופל בסרט באופן מבריק ונבואי. והנה, 28 שנה אחרי, בשנה שבה סרט על פייסבוק עומד לזכות באוסקר, מגיע “טרון: המורשת” ומציע סרט פשוט נורא מיושן, מלא המון ציטוטים מסרטים אחרים – בואו ננסה למנות את כולם: הארוחה בחדר הלבן מ”2001: אודיסיאה בחלל” והנסיעה בסוף מ”בלייד ראנר”, והמון “מלחמת הכוכבים”, עזרו לי עם עוד… – אבל עם כל הציטוטים הסרט הזה באופן מדהים נטול כל הומור, מה שהופך את הציטוטים לא להומאז’ים אלא סתם גניבות חסרות חן.

 

מודה ב’: מהפסקול נהניתי. בתור האזנה לדיסק עם שומר מסך כחול, זה לא רע.

נושאים: ביקורת

27 תגובות ל - “"טרון: המורשת", הביקורת”

  1. מייק 16 דצמבר 2010 ב - 16:12 קישור ישיר

    אל תצפה ליותר מדי, יאיר. שילוב של תלת מימד ודיסני לא הוציא תוצאות מלהיבות כל כך ובאופן כללי תלת מימד נוטה לנוון את הסרט מראש.

    ===============

    רוה למייק: לא הבנתי. ראית את הסרט?

  2. יעקב 16 דצמבר 2010 ב - 16:24 קישור ישיר

    אני זוכר שבערוץ ירדן היו משדרים אותו בשבתות מידי פעם. איך התלהבנו מהאפקטים…
    דווקא את הגירסה החדשה אני לא משתוקק לראות, אולי בגלל הטראומה של מה שעשו לרובוטריקים.

  3. רני 16 דצמבר 2010 ב - 17:00 קישור ישיר

    את החדש עוד לא ראיתי (וזה ישתנה בימים הקרובים) אבל את “טרון” המקורי דווקא ראיתי לפני כשבועיים בהקרנה משובחת, והסרט היה מאכזב ברמות שלא יאמנו. לפעמים אסור לחזור לסרטים ישנים.

  4. צליל סיון 16 דצמבר 2010 ב - 17:04 קישור ישיר

    הציון של הסרט באתר Rotten Tomatoes הוא רק 56% – זה אומר שהרבה מאוד מבקרים בארה”ב לא ממש משתגעים על הסרט. יאיר – אני מציע לך להנמיך ציפיות…

  5. Eran 16 דצמבר 2010 ב - 17:24 קישור ישיר

    הנה וידאו ובו הבמאי מסביר למה כדאי לצפות ב- Tron 2 רק באיימקס. אני, אגב, בהקרנה של שבת בצהריים באיימקס בלינקן סנטר.

    http://www.collider.com/2010/12/16/tron-legacy-imax-3d-joseph-kosinsk/#more-65403

  6. דני 16 דצמבר 2010 ב - 17:34 קישור ישיר

    מאוד נהנתי.

    הסרט הכי יפה שראיתי השנה (ויזואלית) והסרט עם התלת-מימד הכי מרשים שראיתי מאז “אווטאר”.
    על הפסקול של דאפט פאנק דיברו הרבה והוא בהחלט מספק ת’סחורה.

    אוליביה ווילד שמשחקת בסרט את קורה, וג’ף ברידג’ס היו מצוינים, הגיבור הראשי פחות.

    מייקל שין משחק דמות צבעונית מאוד ומעניינת. כל כך שונה מהדמויות הבדרך כלל רציניות שלו שלא שמתי לב שזה היה בכלל הוא.

    רק מה, העלילה מטומטמת, מאוד.
    וגם היא בקושי מצליחה לספק תירוץ למה שהוא בעצם מעבר מאירוע אחד לאחר, ממקום מגניב אחד למקום מגניב אחר.
    זה מה שהסרט הזה בעצם, אין ממש הידוק עלילתי או פיתוח דמויות.

    בקיצור: הסרט מאוד מהנה, ולבמאי יש עתיד גדול, אין לי ספק בכלל. אבל אני מקווה רק שבסרטים הבאים שלו הוא ידע לבחור תסריט טוב יותר.

  7. מייק 16 דצמבר 2010 ב - 17:38 קישור ישיר

    ראיתי. ובתור אחד שאהב מאוד את טרון של שנות ה 80, התאכזבתי מאוד.

  8. איציק הדרוזי 16 דצמבר 2010 ב - 17:43 קישור ישיר

    לא ראיתי את הסרט המקורי, אבל טרון: המורשת הוא אחד הסרטים הפחות טובים שראיתי ב-2010. האפקטים יפים ומרשימים אבל ממש לא מחדשים משהו, בטח שלא אחרי אווטאר. הצילום היה מעניין וגרנדיוזי כיאה לסרט כזה. אולם הבעיה העיקרית שלי הייתה עם הסיפור, הדיאלוגים והדמויות – בלי להכיר את הסרט הראשון יכולתי לנחש מראש את רוב הדיאלוגים (והיו קטעים שכל האולם צחק ממשפטים לכאורה רציניים, רק מרוב שהיו מגוכחים); הדמויות “פקלטיות” ורדודות מאוד, והסיפור לא החזיק אותי וגרם לי לפהק מספר פעמים, למרות חיבתי ל”סרטי אפקטים”. בקיצור, אכזבה גדולה.

  9. איציק הדרוזי 16 דצמבר 2010 ב - 17:45 קישור ישיר

    ראוי גם לציין שראיתי את הסרט בגרסת התלת-מימד שפגעה מאוד בחווית הצפייה שלי. בכל הסרט יש פחות או יותר שני צבעים – כחול וכתום, והתמונה מאוד כהה, ומשקפי התלת-מימד הכהו את התמונה עוד יותר. חוץ מזה לא נעשה שום שימוש מיוחד בתלת-מימד ולכן הייתי מעדיף לראות את הסרט בגרסא הרגילה (או לא לראות אותו בכלל…)
    דבר אחד ראוי לציון לטובה בכל זאת הוא פס-הקול של דאפט פאנק שהוא באמת מגניב ונותן את הצליל המתאים לסרט ה”ממוחשב” הזה.

  10. י.ה 16 דצמבר 2010 ב - 18:40 קישור ישיר

    בעיני הוא אחד הסרטים הרעים של השנה, מיושן, ממוחזר, פטפטני, משוחק רע, לא מותח, האפקטים של התלת פשוט משמימים, ואני דווקא התכוננתי והציפיות היו די נמוכות ממש על הקרקע אבל כנראה שהן היו צריכות להיות מתחת לאדמה.

    נקודת אור יחידה שהיו כמה בדיחות סטייל ביג ליבובסקי אבל זה לא ממש מציל את הסרט, להפך מראה כמה המוצר הזה משובט ונטול נשמה.

  11. אסף 16 דצמבר 2010 ב - 20:16 קישור ישיר

    גם אני ניקרתי משיעמום.
    הבדיחות של ה-dude אכן היו נחמדות אבל חוץ מסצינת האופנועים לא היו כמעט נקודות אור.
    גם נדמה לי שהארט של הצבעים הכהים עם ניאונים לבנים ואדומים שהיה כל מה שהטכנולוגיה ידעה להציע באייטיז הוא מיושן ולא מעניין אחרי שכבר ראינו דברים מרהיבים בהרבה.

  12. יניב אידלשטיין 16 דצמבר 2010 ב - 20:53 קישור ישיר

    בהתחלה הסרט ממש כבש אותי. השפה הקולנועית של קוסינסקי נהדרת, אפקטיבית ומינימליסטית לעילא, כמו שהיה אפשר לצפות מהסרטים הקצרים המרשימים שלו. הצילום משובח והעריכה מהממת. רואים שעשו סטוריבורד רצחני אפילו לקטעי האקשן המסורתיים יחסית בהתחלה. הקטעים הראשונים בעולם הגריד עוצרי נשימה, קרב הדיסקוסים וקרב האופנועים מבריקים, מפתיעים וסוחפים. בשילוב עם המוזיקה המעולה של דאפט פאנק, לרגעים ממש נוצרה תחושה של משהו חדש שלא נראה, רגעים של קולנוע אפקטיבי ומפעים.
    אבל… מפלס הבולשיט עלה וטיפס ללא מעצורים, ובסביבות דקה 30-40 הסרט הופך לפטפטת פסאודו-מיתולוגית ולא חוזר משם יותר. בחציו השני הסרט דומה יותר מכל למטריקס רילודד: מיש-מש אחד גדול של פלסף לא מעניין בשילוב עם קטעי אקשן לא מוצלחים.
    בקיצור, אני אסיר תודה על כמה רגעים מהממים בהתחלה ועל הספקטקל. גם זה משהו בימינו.

  13. איזה עולב 16 דצמבר 2010 ב - 21:43 קישור ישיר

    איזה סרט גרוע! האפקטים המגניבים ממצים את עצמם אחרי בדיוק 20 דקות ואז נשארות עוד בערך שעתיים לסבול עם העלילה המגוחכת הזו.

  14. מישהו 17 דצמבר 2010 ב - 0:44 קישור ישיר

    זה הסרט הכי מעצבן,
    ובלתי נסבל שראיתי השנה.
    הסרט הזה על קראק(ולא מהסוג הטוב:)
    גם הוא מרגיש כמו פרסומת שמתחו לשעתיים.
    ממש סבלתי!

  15. דניאל 17 דצמבר 2010 ב - 0:53 קישור ישיר

    סרט מביך.

  16. צמח בר 17 דצמבר 2010 ב - 1:31 קישור ישיר

    אם להבין מתגובות למעלה- שווה לשמוע את הפסקול ותו לאו…
    🙂

  17. אלעזר 17 דצמבר 2010 ב - 3:16 קישור ישיר

    לא יודע להסביר בדיוק למה, אבל נהנתי מהסרט למדי. בתור אחד שגדל על הסרט המקורי דווקא לא באתי עם ציפיות גבוהות, והיה כיף.
    הדמוית אנושיות, והקונפליטים פשוטים ובשבילי זה עשה את העבודה – כמו שהסרט הראשון עשה את זה אז, כך גם החדש עשה את זה עכשיו.
    והפסקול פשוט מצויין. ראיתי לפני כשבוע את הראשון שוב, ודווקא לו יש את אחד הפסקולים הגרועים..
    יס פלנט הקופים האלו החליטו לחלק משקפי שמש במידת ילדים, הייתי צריך ללכת לכניסה ממול כדי לקחת משקפים גדולים – זה אני או שהמקום מידרדר?

  18. יואב 17 דצמבר 2010 ב - 9:21 קישור ישיר

    הסרט מרהיב מבחינה ויזואלית וללא ספק התלת מימד הכי איכותי ומרשים מאז אוואטר.
    חבל מאד שהתסריט המאד בינוני מצליח רק בקושי להחזיק את כל העסק יחד. פשוט גיבוב של ממבו ג’מבו סייברפאנקי ורוב הזמן נדמה שלדמויות שפולטות אותו אין שמץ של מושג על מה הן מדברות. כן, אפילו ג’ף ברידג’ס נראה לעיתים אובד עצות.
    חבל גם שסצינת האקשן המוצלחת ביותר בסרט מתרחשת כבר בחציו הראשון. מרדף האופנועים הוא ללא ספק הדבר המזוהה ביותר עם העולם של טרון וסצינת האופנועים החדשה בהחלט עונה על כל הציפיות. הייתי בטוח שאקבל עוד מרדף איכותי לקראת סופו של הסרט אבל מרדף כלי הטיס, שאמור היה להוות שדרוג של האופנועים, היה הרבה פחות משכנע.
    שורה תחתונה – שעתיים מהנות מאד לחובבי הז’אנר אבל קלאסיקה לא ממש נוצרה פה (למרות המאמץ הנואש לייצר אחת כזאת).

  19. עצמאית בשטח 17 דצמבר 2010 ב - 10:05 קישור ישיר

    מסכימה עם כל מילה שכתב יניב אידלשטיין. פיהקתי.
    הסרט פשוט לא “הניע”.

  20. NIKO 17 דצמבר 2010 ב - 12:39 קישור ישיר

    I bought the soundtrack, and it’s excellent! Daft Punk cooperate with London Symphony Orchestra, and it’s better than the movie itself

  21. אורון 17 דצמבר 2010 ב - 14:15 קישור ישיר

    קשה להסביר במילים כמה לא נהנתי מהסרט. למי שרוצה, בכל זאת ניסיתי בניק-לינק. אבל לא משנה פעמים אכתוב שהאקשן מאולץ ומפוהק, זה לא יביע את גודל התדהמה שלי מכמה שהסרט הזה מרדים בכל פעם שהוא מאיץ. ובניגוד לאנשים פה מעליי, לא אהבתי את הפסקול. הדבר הכי פחות טוב דאפט פאנק ששמעתי זה שנים. כמובן שעל משחק או עלילה אין מה לדבר, אבל הבעיה שלי היא שלעניות דעתי, קהל היעד האידיאלי של הסרט הוא אני. באתי בלי ציפיות ובכל זאת התאכזבתי קשות. יאיר, השאר את הציפיות בכניסה.

  22. סוקרטס 17 דצמבר 2010 ב - 19:59 קישור ישיר

    לא ממש מסכים איתך יאיר, ועם מרבית התגובות פה.

    אומנם אתם צודקים שהעלילה והתסריט מגוחכים, אבל מבחינה ויזואלית הסרט מרהיב. נהנתי.

  23. איתי 17 דצמבר 2010 ב - 22:05 קישור ישיר

    אני לא מבין למה כל אלה שהתאכזו ציפו. איך אפשר לצפות מסרט כזה לעלילה מדהימה ומתוחכמת ? שלא תבינו לא נכון, מאוד נהנתי אבל מעולם לא היו ציפיות לעלילה מבריקה. אפקטים מדהימים והנאה מרובה – לדעתי זה כל מה שצריך.
    עוד נקודות חיוביות:
    1.הפסקול של דאפט פאנק מעולה.
    2.מייקל שיין בהופעה חביבה מאוד (למרות שלא ניתן לזהות אותו בסרט)

  24. אביגיל 19 דצמבר 2010 ב - 8:35 קישור ישיר

    מצחיק שאנחנו כמעט בדעות הפוכות מהתגובה שלנו לאווטאר. כלומר, לא בדיוק – טרון 2 הוא סרט נוראי, איטי, דחוס בפילוסופיה בגרוש ומאוכלס בדמויות שמייחלות להיות קרטוניות. אבל איכשהו נהניתי מהויזואליות שלו והצלחתי להתעלם מ(חוסר) העלילה באותו האופן שבו טענת שיש להתייחס לאווטאר (למעשה אני חושבת שטרון 2 מדגים למה הטיעון הזה היה מופרך לגבי אווטאר, ששם הרבה יותר לב לעלילה ולדמויות שלו ופשוט מפריע להנות מהתמונות היפות). נדמה לי שהסיבה להיפוך היא שלמרות שראיתי קטעים מטרון המקורי פה ושם מעולם לא ראיתי אותו מההתחלה עד הסוף ואין לי שום חיבור לדמויות או לסיפור. ברגע זה אני במצב של מישהו שראה את מלחמת הכוכבים: אימת הפנטום או מטריקס 2, מבלי לראות את הסרטים המקוריים, ולכן לא ממש אכפת לי שלא קיבלתי את הפרק הבא בסיפור.

  25. משה 20 דצמבר 2010 ב - 1:25 קישור ישיר

    הסרט טרון מאוד ביננו לטעמי בחלקים רבים שלו הוא משעמם מאוד והעלילה חלולה ופשטנית למדיי מה שרצת מציל את הסרט הם קטעי האקשן המוצלחים מאוד וכמובן פס הקול הנפלא של הסרט של דאפט-פאנק המעולים שגם מופיעים בסרט במחווה קטנה וחביבה בסצנת קרב הגלדיאטורים בתחילת הסרט…… בסך הכל ביננוי וחבל…..

  26. יובל אדם 23 דצמבר 2010 ב - 9:24 קישור ישיר

    וי
    עצוב לי לקרוא כמה אנשים מאוכזבים.
    למה ציפיתם? זה סרט המשך לסרט ילדים משנת 82. וגם שם הלילה היתה די טפשית מעבר לרעיון המקורי.
    ויזואלית ומבחינת סאונד הסרט הזה מדהים. חגיגה לעינים ולאוזניים. יותר נכון כנראה להסתכל עליו כמו על סרטים של להקות.
    לגבי העלילה, באתי עם אפס ציפיות, כי אני יודע כבר כמה הוליווד מוצלחת בענייני עלילה.
    התלת מימד שם את אוואטר בכיס הקטן, ונהניתי לבקר בעולם הזה שוב, עם מה שהאפקטים של היום יודעים לעשות. אגב, לדעתי היה יותר חכם לעשות רימייק של הסרט המקורי.

  27. Laura 17 ינואר 2011 ב - 22:26 קישור ישיר

    I want to say this blog is kinda awesome. I always like to read something new about this because I have the similar blog in my Country on this subject so this help´s me a lot. I did a search on the subject matter and found a good number of blogs but nothing like this.Thanks for writing so much in your blog.. Greets, Laura


השאירו תגובה ל - מייק