31 ינואר 2011 | 11:35 ~ 4 תגובות | תגובות פייסבוק

טיפ-טיפה

גם היום אהיה כל היום בסינמטק תל אביב, בפסגת התסריטאים. אתמול היה יום מרתק, ובייחוד הרצאתו של ג’ון טרובי, מרצה שלא היכרתי ושהיה פשוט מרתק. היום יעלו שני הסטארים היותר מוכרים (לי לפחות) מרביעיית מומחי התסריטאות האמריקאית: סיד פילד ומייקל הייג.


מדי פעם, כשיוצא לי וכשיש מה, אני מדווח משם בטוויטר ובפייסבוק. כך שאם אתם עדיין לא עוקבים אחרי שם או שם, זה הזמן.


================


היום היום האחרון של ינואר, מה שאומר שזה היום האחרון שלכם לנצל את שתי ההטבות שידידיי “סינמסקופ” העניקו לנו החודש:


1. מיני-מנוי חינם ל”האוזן השלישית”.


2. הנחה ל”פיקסאר מאסטר קלאס” – סדנה בת שלושה ימים עם האנימטורים ואמני הסיפור של פיקסאר שתתקיים באפריל.


וכך נולד החודש המושג “סינמסקופון” (הברקה של האוזן השלישית). אני מקווה שעוד ייצא לנו להשתמש בו לא מעט בעתיד.


================



ובהזדמנות זו, הרשו לי להציע לכם – אם אתם רוצים – להעיף מבט בסרט התיעודי שביימתי, “שרון עמרני, זכרו את השם”. אחרי הקרנת הבכורה החגיגית שהתקיימה ביום שישי אני מרגיש טיפ-טיפה יותר בטוח בעצמי להציע לכם לראות את הסרט בהקרנותיו הסינמטקיות הקרובות. אני במיוחד רוצה להאיץ בכם לראות אותו בשתי ההקרנות הקרובות: ביום רביעי (2.2) ב-20:45 וביום שישי (4.2) ב-13:15 בסינמטק תל אביב. הסיבה לכך היא כי בשתי ההקרנות האלה הסרט יוקרן ב-HD, ואני חייב לומר שהוא נראה פשוט מצוין, בזכות צילום ההיי דפינישן של בנימין חירם, ירון שרף ויורם מילוא, והעריכה החדה כתער של טל רבינר. אפילו אני הופתעתי עד כמה הקרנת ההיי דפינישן בסינמטק נראית טוב. אז על הצד הוויזואלי, ועל הצד המוזיקלי (המוזיקה בסרט מאת אהוד בנאי, כולל שיר חדש שלו), אני ערב לחלוטין. האנשים שאחראים לצד הוויזואלי ולצד המוזיקלי היו מצוינים מאוד. איך שאר הסרט? ובכן, את זה אני מקווה שתוכלו אתם לספר לי אחרי שתצפו בו. אורכו 60 דקות, והוא סרט תיעודי אבל שמכיל ארבע סצינות עלילתיות שביימו יוסף סידר, דובר קוסאשווילי, ניר ברגמן וגילי גאון. בשבוע הבא הסרט יוקרן גם בסינמטקים בירושלים ובראש פינה, אז חפשו אותו.

נושאים: בשוטף

4 תגובות ל - “טיפ-טיפה”

  1. איציק הדרוזי 31 ינואר 2011 ב - 15:06 קישור ישיר

    יאיר, האם יהיו עוד הקרנות של הסרט בסינמטק ת”א חוץ מהשתיים בשבוע הקרוב?

  2. JNH 31 ינואר 2011 ב - 17:12 קישור ישיר

    ג’ון ברי, ממלחיני הסרטים הגדולים והחשובים של המאה העשרים, נפטר אתמול מהתקף לב בגל 77.
    ברי, זוכה חמישה פרסי אוסקר, מוכר בעיקר בזכות פסקוליו לסרטי ג’יימס בונד (מהם עשה 12) והשירים שהלחין עבורם. אבל הוא הלחין לאורך השנים עוד עשרות רבות של סרטים, סדרות טלויזיה ומיוזיקלס שהקנו לו פרסום עולמי ואינספור פרסים. ברי אמנם פרש מהלחנת סרטים לפני כעשור, ולמעט שני אלבומי קונספט מעולים (The Beyondness of Things ו- Eternal Echoes) הוא לא הוציא כמעט כלום מאז, אך לכתו ממלאת אותי בדכאון. היה לו סגנון ייחודי מאוד, המשלב בין רומנטיקה אפית לנגיעות ג’אזיות רכות, והוא היה מלודיסט גאון שהלחין אינספור נעימות מופלאות וסוחפות שנשארו הרבה אחרי שהסרטים עצמם נשכחו. קשה להפריז בחשיבות המוזיקה שלו בסרטים כמו “אריה בחורף”, “קאובוי של חצות”, “לחופש נולדה”, “תיק איפקרס”, “כחום הגוף”, “זכרונות מאפריקה” וכמובן “רוקד עם זאבים”, שהוא בעיני לא רק גדול פסקוליו של ברי אלא אחד מגדולי הפסקולים שאי פעם הולחנו לסרט כלשהו. יהי זכרו ברוך.

  3. דב 31 ינואר 2011 ב - 22:30 קישור ישיר

    חן חן JNH. אכן אבידה.

  4. סקרן למחצה 1 פברואר 2011 ב - 12:03 קישור ישיר

    אולי שמישהו יכתוב ויפרט כמה מהתובנות המבריקות של פסגת התסריטאים?

    או אולי מדובר רק באנקדוטות אמריקאיות?


השאירו תגובה ל - דב