10 אוקטובר 2007 | 09:43 ~ 8 תגובות | תגובות פייסבוק

חזיות הוליסטיות

אוי-אוי-אוי, אן תומפסון מטאטאת את השברים של ניקי פינק. בהמשך לאייטם ההוא של פינק, כותבת תומפסון ב”וראייטי” (לא בבלוג שלה) ש”להבדיל מדיווחים בבלוגוספירה” אולפני וורנר “עדיין מחויבים לסרטים עם נשים בתפקידים הראשיים”. ואז, למעשה, הולכת ומוכיחה ההפך. הסרט היחידים המוזכרים באייטם הם צ’יק-פליקס, דרמות וקומדיות רומנטיות, לא סרטי ז’אנר. סרט הפעולה היחיד עם אשה בתפקיד הראשי המוזכר באייטם הוא “וונדר וומן”, שעדיין מחפש תסריט שג’ף רובינוב יאשר, אחרי עשר שנות פיתוח. בכל שאר סרטי הפעולה הקרובים של וורנר – “ספיד רייסר”, “גט סמארט” ו”ליגת הצדק” דמויות נשיות נמצאות בתפקידי משנה, נתון שגם הוא מודגש משום מה בגאווה.

========

האפי טאטי-דיי

ז’אק טאטי חגג אתמול יום הולדת 100. או היה חוגג אם לא היה מציין במקביל גם 25 שנה למותו. הנה האתר שלו. מי שהזכיר את יום השנה הזה, לאחד הבמאים האהובים עליי (ובמאי שבלעדיו לא היה “ביקור התזמורת” או “תעלת בלאומילך”, שנוצרו במידה רבה בהשראתו), הוא דיוויד האדסון שגר בברלין, שם ערכו אתמול מחוות קולנועיות לזכרו. עצוב לי שבארץ כולם שכחו. כולל אני.

========

בריאן די-למה

ריי פרייד עוקב אחר סיפור שהתחיל להתגלגל שלשום בפסטיבל הקולנוע בניו יורק. במסיבת העיתונאים אחרי הקרנת “Redacted” מחה הבמאי, בריאן דה-פלמה, על כך שמממן הסרט, מארק קיובן, וחברת ההפצה שלו, מגנוליה, הוסיפו פסים שחורים למונטאז’ התמונות האמיתיות בסוף הסרט, בו מוצגים צילומים אמיתיים של חיילים ואזרחים הרוגים בעירק. בעודו מוחה על הצנזורה מגיב אליו איימון בואלס, מנכ”ל חברת מגנוליה, שפחות או יותר אומר לו “זו החלטה משפטית, אין לנו זכות לשים תמונה של מישהו בלי לקבל רשות ממשפחתו, וחוץ מזה” (וזו פראפרזה שלי) “סתום ת’פה ותגיד תודה שבכלל אנחנו נתנו לך לעשות את הסרט הזה שאף אחד אחר לא היה נטותן לך לעשות”. ואז עולה לבמה מפיק הסרט, ג’ייסון קליוט (“חוקר המס”, בין השאר), ומנסה להיות גורם מפייס בין הבמאי ומממניו כשהוא מאשים את החוק האמריקאי הדרקוני שמכריח את המפיצים למשנה זהירות. פרייד, בבלוג שלו, דיווח ראשון על כל זה, וזכה גם לטוקבקים בבלוג מצד בואלס. ועכשיו יש גם הנה תיעוד מצולם של כל האירוע:

========

ואם אנחנו כבר בפסטיבל ניו יורק: זוכרים שג’יימי סטיוארט קיבל לידיו את מערכת העריכה החדשה “פיינל קאט פרו 2” והשתמש בה כדי ליצור מעין סרטון הדגמה ליכולותיה? ובכן, נראה שהוא כבר השתלט על כל הפונקציות. שימו לב לדברים שהוא עושה בדיווח המצולם השני שלו מפסטיבל ניו יורק, עם הופעות אורח של סידני לומט, ניקול קידמן, אייבל פררה, ג’וליאן שנאבל ונוח באומבך. צפו כאן. או הורידו כאן.

=========

אתר המגזין Filmthreat בוחר את 50 זוגות השדיים הכי טובים בתולדות הקולנוע, כדי לקדם את חודש המודעות לסרטן השד. נו, נגיד. רק שהבחירות נדושות והקליפים משעממים. אבל מה, זה מוביל יפה לאייטם הבא:

תגידו, את הדבר האווילי והמצחיק הזה כבר שמעתם? השבוע נכנס לטופ 40 במצעד הבריטי השיר הקצר ביותר בתולדות המצעד, אורכו 36 שניות בלבד. שמו Ladies’ Bras והמבצעים הם Johnny Trunk & Wisbey
וככה זה נשמע:

אגב, זה לא הקליפ הרשמי של השיר, סתם משהו שאחד ממעריציו בישל. (ויה דדי)

ועוד מאנגליה: ביום רביעי שעבר הושקה בתחנת הרדיו בי.בי.סי4 סדרת תסכיתים על פי “סוכנות הבילוש ההוליסטית של דירק ג’נטלי” מאת דאגלס אדאמס. האזינו לפרק הראשון. היום ב-18:30 שעון לונדון הפרק השני. הארי אנפילד ובילי בויד בתפקידים הראשיים.

8 תגובות ל - “חזיות הוליסטיות”

  1. רותם 10 אוקטובר 2007 ב - 10:49 קישור ישיר

    בקשר לפרשת דה פאלמה, קראתי השבוע שני מאמרים/ידיעות בנושא בהארץ:
    אחד עסק בתביעה כנגד חברת פרסום או החברה שאותה היא מפרסמת, על כך שהיא השתמשה בתמונה של אדם פרטי מאתר שיתופי כלשהו. לא האדם המצולם פירסם אותה באתר אלא צלם חובב המכיר את התובעת.
    המאמר השני עסק בכך שלחברות מסחריות אין זכות על שימוש במילים כמו “אולימפיאדה”, ציור של מיקי מאוס וכד’. דברים אוניברסליים שאמורים להיות שייכים לכל.
    ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, נוצרים הרבה איזורים אפורים, שהמקרה שתיארת דומה להם. מזל שיש אנשים כישרוניים בעולם, שעושים משהו ממשי עם עצמם כמו עורכי דין.

  2. אורון 10 אוקטובר 2007 ב - 13:10 קישור ישיר

    המצלמה חשפה המון כיסאות ריקים באולם של דה-פאלמה…

    רוה לאורון: זו מסיבת עיתונאים, לא אירוע פתוח. והסרט כבר הוצג לעיתונאים בוונציה, טלורייד וטורונטו, כך שאני מניח שנותרו איזה 20-30 אחרונים שבאו. זו גם הסיבה שהסיפור הזה לא התפוצץ ב”וראייטי” או “בהוליווד ריפורטר”. מי שהעביר את הסיפור ראשון לריי פרייד היה ג’יימי סטיוארט, זה שמצלם את הסרטונים המשונים והמקסימים מהפסטיבל, שהיה שם.

  3. אורון 10 אוקטובר 2007 ב - 16:13 קישור ישיר

    אכן ציינת שזו מסיבת עיתונאים. אני מניח שפשוט דמיינתי אחרת מסיבות עיתונאים של בריאן דה פאלמה בפסטיבל ניו-יורק, ולא הנחתי שהם דומות למסיבות עיתונאים בסינמטק…
    אבל כנראה שאתה צודק ושתי השורות הראשונות שכן מולאו, נתפסו בידי עיתונאים שטרם חזו בסרט מקודם. בעוד השורה האחרונה הייתה שמורה לאנשי הפקה (והראשון במביניהם שדיבר באמת היה נראה כאילו הבמאי עיצבן אותי אישית בכפיות הטובה שלו).

  4. רם 10 אוקטובר 2007 ב - 17:36 קישור ישיר

    וואנג קאר ווי עושה סרטון קצר פרסומת לפילפס מדהים

    מה יקרה שהו יעבוד אם סטוררו????

    http://youtube.com/watch?v=MnX-PT0dtiU

  5. סטיבי 10 אוקטובר 2007 ב - 18:56 קישור ישיר

    ג’וני טראנק במצעד, מי היה מאמין…

  6. אורי 1 11 אוקטובר 2007 ב - 11:04 קישור ישיר

    שיר טוב. לעומתו “רוצה בנות” האיוילי עוד נשמע מורכב.

  7. חזיות 24 אוקטובר 2007 ב - 11:34 קישור ישיר

    חחח…אני לא יכול לשמוע עוד פעם אחת את רוצה בנות. שיר סקסיסטי ומגעיל


השאירו תגובה ל - אורון