סינמסקופ

אני עוד לא קורא על שום סרט בוונציה שגרם לקהל ומלבקרים להתעלף מאושר והנאה. אבל מפסטיבל טלורייד, שמתפקד כמופע החימום לפסטיבל טורונטו, מתחילים להישמע ציוצים של עונג.

1. האתר “Spout” משתפך על “ואלס עם בשיר” בביקורת שמתחילה במשפט: Waltz with Bashir is one part Waking Life, one part Schindler’s List, and two parts awesome.
החשיבות בביקורת כזאת היא ש”Spout” הוא בלוג יחסית צעיר אבל שתפס תשומת לב ושנקרא על ידי אנשים בתעשייה - עיתונאים, מפיקים, ויצרני באז - שעכשיו ירגישו חובה ללכת לראות את “בשיר” בשבוע הבא בטורונטו. זו הדרך הכי טובה ליצירת קמפיין אוסקרים מוקדם, על ידי כך שהתעשייה פשוט מדברת על הסרט.

2. “אדם בן כלב” של פול שריידר עוד לא זכה לאף ביקורת מקיפה. אבל ב”Cinematical” כבר כתבו Jeff Goldblum’s performance in the film is one of his strongest ever. וגם ג’פרי וולס מקדם דיווחים שהוא מקבל - לא אתפלא עם מאהוד בלייברג עצמו - על כך שיש כבר זמזומי מועמדות לאוסקר על תפקידו של גולדבלום: Jeff Goldblum’s lead performance is, he insists, an Oscar-level achievement.

3. אבל הסרט שזוכה לתשומת הלב הכי גדולה מבחינת התקשורת הוא “Slumdog Millionaire” (התקציר שלו זהה לעלילת הספר “נער החידות ממומביי” אבל בדף ימד”ב שלו לא מצוין שהסרט הוא עיבוד לספר). דני בויל (”טריינספוטינג”) ביים, סיימון בופוי (”ללכת עד הסוף”) כתב, והביקורות נרגשות.