27 ינואר 2014 | 13:04 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

הירושלמים

סינמה סיטי ירושלים, אולם 1

צילומי הסדרה שלנו (אריק ברנשטיין, נואית גבע, שי להב ואנוכי) על הקולנוע הישראלי לערוץ 1 (בהפקת ״עלמה הפקות״) ממשיכים, הקצב מתחיל לרדת, מתחילים לראות את הסוף באופק, מתחילים לראות את ההווה בפנים של המרואיינים. וגם קצת את העתיד.

למשל, יוסף סידר, שנמצא עכשיו בניו יורק ועובד על קו-פרודוקציה אמריקאית-ישראלית, ולפני חודש הגיע לביקור בארץ ומיד נחטף לאולפן שלנו:

יוסף סידר. צילום: אלירן קנולר

 

וליאור אשכנזי, שבזכות ״חתונה מאוחרת״, ״ללכת על המים״, ״הערת שוליים״ ו״מי מפחד מהזאב הרע״ (ובקרוב, גם הסרט החדש של סידר) הוא כרגע השחקן הישראלי הכי מפורסם בחו״ל (לדור שלא ידע את טופול):

 

וגור בנטביץ׳:

 

ואתמול, קצת כדי לרענן את האווירה לקחנו את זאב רווח בחזרה הביתה לירושלים, לשתי תחנות. הראשונה, שוק מחנה יהודה, שם הוא ביים את סרטו הראשון, ״רק היום״. אני לא יודע אם יש עוד שחקן קולנוע אחד בארץ שתיקחו אותו לרחוב בשוק ושיקבל כל כך הרבה אהבה (חיבוקים ונשיקות וכוסיות ערק) מהציבור – זקנים וילדים – כמו זאב רווח.

זאב רווח בשוק מחנה יהודה, ירושלים. אתמול

 

התמונה הנ״ל היא גם הזדמנות להכיר את הצוות. אלירן קנולר, הצלם, שאת צילומיו אני מעלה כאן כבר כמה חודשים, והנה הוא בפעולה. ונואית גבע מביימת את רווח בסמטאות השוק.

ומשם, עברנו לירושלים החדשה. לסינמה סיטי ירושלים שבנייתו כבר ממש כמעט הושלמה. 19 אולמות קולנוע, ומעליהם מרכז בילוי ואוכל שעכשיו נכנס לשלב האיכלוס. הפתיחה תהיה בעוד חודש, 20.2. כל האולמות מכילים אך ורק מקרנות דיגיטליות, כולן, אגב, 4k. בשני אולמות יש גם את מערכת הסאונד החדשה של דולבי, אטמוס.

האולם הגדול, בצילום בראש הפוסט, הוא בן 600 מקומות והוא גם אולם תיאטרון (הפקות ברודוויי בדרך). לאון אדרי, שעשה לנו את הסיור במקום, מנה בפנינו את כל המקומות שבהם בונים עכשיו קומפלקסים של סינמה סיטי: אחרי הפתיחה של ירושלים וההרחבה של הקומפלס בגלילות (תוספת של תשעה אולמות), יבואו באר שבע, אשקלון, אשדוד, כפר סבא, נתניה, חדרה וחיפה. עד סוף 2015 יהיו לרשת סינמה סיטי 60 אולמות חדשים. אדרי מעריך שב-2016 יימכרו בישראל 20 מיליון כרטיסי קולנוע (השנה נמכרו 14 מיליון ובשנה הבאה הצפי הוא 15 מיליון). לי זה נשמע מדע בדיוני, אבל הוא נראה כמו מישהו שמבין על מה הוא מדבר. אבל כשמתבוננים על מצב הקולנוע בארץ – ולאו דווקא על מצב הקולנוע הישראלי – מבעד למשקפיו של לאון אדרי, אי אפשר שלא להיות מאוד אופטימיים. אהבת הקולנוע שלו כובשת.

לאון אדרי בסינמה סיטי ירושלים

 

איזור המזנונים (מצד שמאל)

 

למטה, איזור ה-vip. משמאל, אולמות הילדים

נושאים: בשוטף

6 תגובות ל - “הירושלמים”

  1. 27 ינואר 2014 ב - 14:01 קישור ישיר

    אהבת הקולנוע נוטפת מעיניו של לאון אדרי או שמא סימני דולרים?

    =================
    רוה ליונה: אם יש דבר אחד שלמדתי משיחות עם כל אנשי הקולנוע בארץ בעבודה שלנו על הסדרה הזאת היא שכל מי שרוצה לעשות כסף, אין לו מה לחפש בקולנוע. קולנוע הוא סוג של הפרעה נפשית. אלה שמצאו דרך גם לעשות מזה כסף אמורים גם לדעת, עמוק בפנים, שזה זמני.

  2. 27 ינואר 2014 ב - 15:48 קישור ישיר

    יש לך עוד מידע אודות סרטו החדש של סידר?

  3. 27 ינואר 2014 ב - 16:29 קישור ישיר

    אני בטוח שאתה צודק בקשר לאהבת הקולנוע, אבל מה עם אהבה לעיצוב פנים?

    ===================
    רוה לקמרלינג: אנסה לשלוף את האנקדוטה הבאה מהזיכרון, ואני מקווה שאני לא מסלף אותה. לפני בערך 15 שנה, כשג׳ים קארי נהיה כוכב ענק והרוויח 20 מיליון דולר לסרט הוא הגיע לתוכנית של ג׳יי לנו עם חליפה צהובה זרחנית. הוא התיישב בכורסה גאה, החווה לעבר החליפה הצעקנית בגאווה ואמר ״יש לי עכשיו כסף״. וג׳יי לנו מיד ענה: ״Well, you can't buy taste״.

  4. 27 ינואר 2014 ב - 18:26 קישור ישיר

    רק לי המסך באולם נראה יותר מידי בתוך הבמה? הגיע הזמן יהיו יותר בתי קולנוע בארץ

  5. 28 ינואר 2014 ב - 13:02 קישור ישיר

    מגניב שיהיו עוד מסכים, אבל למה זה נראה כמו קניון לילדים,
    בלי טיפת קלאסה ?! זה מרגיש כמו מפעל להדפסת כסף בלי נשמה, בלי מסורת, בלי עידון.
    מאוד עצוב לי.
    יוחזר מוגרבי לאלתר.


השאירו תגובה