16 דצמבר 2009 | 17:37 ~ 20 תגובות | תגובות פייסבוק

"אווטאר", רשמים ראשונים

הנה תגובות ראשונות מהקרנת העיתונאים של "אווטאר":


סמ"ס 1: "אווטאר התגלה כאחת החוויות הקולנועיות המרגשות, המסעירות והעוצמתיות שראיתי בחיי. אני רועד מכדי לכתוב עוד, רק אומר שכולי קנאה בדור שזה יהיה 'מלחמת הכוכבים' שלו".



סמ"ס 2: "עמד בציפיות ביג טיים… יעוף לך הראש מחר. סרטי התלת מימד של זמקיס נראים כמו ענתיקות". (יניב אידלשטיין)



טוויטר:


"הסרט הזה הולך לעשות מלא כסף. הוא מאוד מרשים לעין. אבל איזה כאב ראש" (שי רינגל). ועוד אחד: "שורה תחתונה- כן, הוא תאווה לעיניים. אבל הוא גם סרט מטומטם מידי וארוך מידי. סרט די רע. זהו, סיכמנו". (שי רינגל).


"אווטאר: יפהפה ברובו, מטומטם להחריד ומביך לכל אורכו. לצפיה בתלת מימד להביא משככי כאבים, מיגרנה תגיע לבד". (דניס וי).


"אוי ואבוי. אוואטר משוגע לגמרי. ג׳יימס קמרון הוא איש חולה. מסתובב לי הראש לגמרי" (עידית פרנקל).



זו הביקורת הראשונה בעברית על הסרט, מאת הדולינגרים מאתר edb. הם הולכים על טיקט ה"זה נראה כל כך אמיתי", שדי ירדתי עליו בהקשר של הקמפיין של מטלון לסרט. אבל כנראה שזו תחושה שהסרט מעביר. אגב: Real-D, זה לא "תלת מימד אמיתי", אלא חברת המקרנים הדיגיטליים המתחרה לדולבי, שבשיתוף איתה עבד קמרון על המצלמות והאפקטים התלת מימדים.


והנה הרשמים של שי רינגל מההקרנה, בו הוא מעדכן שנינט צצה לרגע במהלך הסרט. וואלה? וגם: "העלילה היא בעוכריו. הסיפור הרומנטי מגוחך, רגעי המתח קצת משעממים ועד החצי השעה האחרונה של הסרט אפשר לתפוס תנומה קלה בכמה וכמה רגעים. מהרבה בחינות, אווטר מזכיר לי עדיין את ספיד רייסר, שהיה יכול להיות חוויה וויזואלית נהדרת אילולא היה מתעקש כל כך על עלילה מורכבת וחינוכית".


תוספות, חמישי בבוקר:


מאיר שניצר: "קקופוניה".


אורון שמיר: "סוף-סוף נולד הסרט שיצדיק את מהפכת התלת-ממד והדיגיטציה שעוברת הוליווד. תשכחו מכל מה שראיתם עד כה דרך המשקפיים הסטריאופוניות, “אווטאר" נראה ומרגיש אמיתי, חי ונושם".


התוצאה בינתיים: שניים נגד (רינגל ושניצר), שניים בעד (שמיר ודולינגר).



ראיתם את הסרט? הוסיפו רשמים בתגובות.

נושאים: 3D, בשוטף

20 תגובות ל - “"אווטאר", רשמים ראשונים”

  1. יואב 16 דצמבר 2009 ב - 17:51 קישור ישיר

    ריצ'רד, תוך הסתכנות בהאכלת טרול, אני חייב לציין ש"פרוטקציונרים" נשמע קצת הזוי. בשביל שיהיו כאן "צביעות" או שחיתות" צריך יהיה שההזמנה תבוא על חשבון קופה ציבורית. הזמנת העיתונאים להקרנות יח"צ היא פרקטיקה ותיקה מקובלת בכל העולם, שנועדה לעודד כתיבת ביקורת על הסרט לקדם את מכירות הכרטיסים. עם זאת, אפילו עם המפיץ רוצה להעניק כרטיסים בחינם סתם כך לחבירו וקרובי משפחתו, זו זכותו המלאה.

  2. גיא 16 דצמבר 2009 ב - 18:11 קישור ישיר

    מדהים מבחינה טכנולוגית, אבל דבילי, חינוכי ומלא גניבות מכל סרט מד"ב שנעשה אי פעם. פריצת דרך? כן, אבל גם סרט ארוך, ילדותי שממש לא פשוט לצפיה.

  3. מיצבשת 16 דצמבר 2009 ב - 18:24 קישור ישיר

    כחובב מד"ב וסרטי מד"ב המילים "מלחמת הכוכבים" הכניסו אותי לוברציות רץ לראות…

  4. (יובל) 16 דצמבר 2009 ב - 18:24 קישור ישיר

    עכשיו צריך שבמאי שגם מסתדר עם טכנולוגיה וגם מסתדר עם בני-אדם ירכב על פריצת הדרך של קמרון ויעשה סרט טוב באמת. מי יהיה הבא? גונדרי? ספילברג? רק לא סניידר!

  5. ניר נ. 16 דצמבר 2009 ב - 18:27 קישור ישיר

    זה מלהיב – אבל מתיש בחלקים מסוימים. מזכיר את מחצית הסיפור של פוקהונטס אך לא חושני ולירי כמו 'העולם החדש', ציון אפס מאופס במיניות. איפה מל גיבסון כשצריך לצלם גבר בחוטיני שמגרד לו. סיגורני ויבר מזכירה בסרט מבקרת קולנוע מקומית. מעניין אם הסרט סוחב בדו-מימד. על זה כבר איתן ידידי האנאלוגי יוסיף…אם יואיל בטובו ללכת. ולא אעשה ספוילר לבדיחה הטובה ביותר ששמעתי השנה והיא מיועדת שלא בכוונה לקהל ישראלי בלבד.

  6. דן 16 דצמבר 2009 ב - 18:33 קישור ישיר

    יובל יובל, חכה ליום שבת לפני שאתה שופט את קמרון.. הוא לא מספיק במאי טוב בשבילך?

  7. hamlet 16 דצמבר 2009 ב - 20:46 קישור ישיר

    AVATAR rocks.
    The story is so-so
    but the film is a feast to the senses

  8. מגיב 16 דצמבר 2009 ב - 21:11 קישור ישיר

    טוב ורע בו בזמן.

    זה כל מה שיש לי להגיד.

    כסרט מדובר בכשלון, עם עלילה דקיקה, דמויות שלא מתפתחות טוב ודיאלוגים מביכים. אבל כחוויה שהיא ויזואלית נטו מדובר בריגוש אמיתי. עצום, מרהיב. עף לי הראש. רק חבל שאחר כך חטפתי מיגרנה.

  9. יניב 16 דצמבר 2009 ב - 21:46 קישור ישיר

    לא ציפיתי ליותר, ויזואלית מהפנט ומסחרר, סיפור ודמויות – ככה ככה. למרות שקמרון בד"כ לא נותן לאפקטים להשתלט על הסרט אצלו.

  10. דן ג. 16 דצמבר 2009 ב - 22:26 קישור ישיר

    העיקר היה לולז על נינט. מלבד זה "סרט יפה" במובן הוויזואלי.

  11. גיא טל-אור 16 דצמבר 2009 ב - 23:43 קישור ישיר

    רוה, זה בדיוק הסרט בשביל. שים לב מחר לשוט הצגת הגיבור בפתיחה ולשוט הסיום, הפרללי. זה בדיוק כל מה שאתה תמיד מוצא בכל-כך הרבה סרטים שלא עוסקים ישירות באמנות הקולנוע, אבל בעצם מדברים על קולנוע בעקיפין.

  12. רני 16 דצמבר 2009 ב - 23:50 קישור ישיר

    ל"אווטאר" צריך להתייחס כמו שמתייחסים לאופרה. מי שהולך לאופרה לא הולך רק בשביל הסיפור. רוב האופרות הקלאסיות (אם לא כולן) מכילות קווי עלילה טפשיים עד מביכים, אבל הקהל מגיע עבור הספקטאקל, השירה, הבימוי והמוסיקה. מי שמגיע לראות את "אווטאר", על הסיפור הצפוי שלו והמסרים הירוקים והאנטי תאגידיים הפשטניים שלו ויתעלם מכל השאר, קרוב לוודאי שיתאכזב. אבל מי שמגיע לראות אירוע קולנועי במלוא מובן המילה, יקבל את שלו – ובגדול. כי קמרון, מלך העולם או לא, חושב בגדול וגם יודע לביים סצינות מרגשות ומלהיבות. ו"אווטאר" הוא אחד הסרטים המלהיבים ביותר שראיתי, וזה מתחיל מהרגע הראשון, עוד לפני שאנו פורצים החוצה אל הנופים המרהיבים של פנדורה. קמרון יודע לקחת את הסיפור הפשטני שלו ולהגיש אותו באופן שלפחות אותי כבש מהרגע הראשון. וכך, למרות שהייתי מודע לתפרים הסרט הצליח לעבוד עלי בכל מובן אפשרי. קמרון הצליח להמציא עולם חדש ומופלא, עולם אמין לחלוטין מלא בפלאים צבעוניים , קסם של ממש. כי מתחת לכל האפקטים והטכנולוגיה מסתתר סרט בטעם של פעם: הרפתקה מופלאה שבה הגיבור שבור הגוף והנפש מגלה את עצמו מחדש, ממש כשם שלוק סקיווקר גילה את עצמו לפני שלושים שנה בגלקסיה רחוקה רחוקה. וממש כמו "מלחמת הכוכבים" אז, התחושה שלי היא ש"אווטאר" יהפוך לסרט שרבים יצפו בו שוב ושוב (אני בוודדאי אלך לראות אותו שוב, שום בלו-ריי עתידי לא יכול לשחזר את החוויה הקולנועית התלת מימדית של הסרט) ואני בכלל לא אתפלא אם יצמיח כת/דת חדשה, ממש כשם שהסרט ההוא הוציא מתוכו את דת הג'דיי.

    לקמרון, מגלומני ככל שיהיה, יש חזון מקורי (מה שלוקאס כבר שכח מזמן) והוא יודע להשתמש בטכנולוגיה שלו באופן חכם: תלת המימד לא משוויץ בתלתיותו (אין כמעט אף חפץ שנזרק מהמסך אל הצופים) והוא משמש רק כדי להעצים את חווית העולם האחר שבו. מבחינה דרמטית הסרט יעבוד גם בדו מימד, אבל את זה נוכל לראות גם בדיוידי. "אווטאר" הוא גם הפעם הראשונה שבה אני אשכרה מסוגל לראות כיצד הטכנולוגיה הזו תחזיר צופים לאולמות. שום הורדה מהרשת, שום דיוידי או בלו ריי ביתיים לא יוכלו (בינתיים) לשחזר את החוויה הקולנועית של של "אוואטר". ואם בתוך כל אלה גם הצלחתי להתרגש, לצחוק ולשכוח שאני באולם קולנוע, הרי שהסרט הזה השיג את מה שרצה באופן מושלם. מבחינתי: חמישה כוכבים ל"אווטאר".

    לפוקס, אם זה לא היה ברור, יש להיט ענק ביד. לא יודע אם תהיה לו הפתיחה הגדולה ביותר בכל הזמנים, אבל התחושה שלי היא שהוא יחזיק עוד זמן רב על המסכים ויוקרן שם בפני אולמות מלאים. בסופו של דבר יש לו את כל הנתונים להפוך לאחד הסרטים הרוחיים ביותר של כל הזמנים והתחושה שלי היא שהוא יגיע לשם.

    אגב, ההקרנה ב"גת" היתה משובחת מכל בחינה שהיא. פשוט מושלמת.

  13. רותם 17 דצמבר 2009 ב - 1:08 קישור ישיר

    הבעיה שאווטאר מנסה למכור עלילה ועומק איפה שממש אין. הגאוניות בסרטי אקשן מסוימים (כוח המחץ השנה למשל) הוא שהם חיים על הספקטאקל וזהו. לא מתיימרים להציג משהו מעבר. הנסיון הזה (שממש לא מצליח) הורס את הצפייה באוואטר

  14. ozepe 17 דצמבר 2009 ב - 1:46 קישור ישיר

    שאלה של הדיוט 3D:
    באיזה שורה מומלץ לשבת בהקרנה תלת מימדית?

  15. trigger sad 17 דצמבר 2009 ב - 4:51 קישור ישיר

    דמדומים זה הסטאר וורס של הדור הנוכחי.. :]
    (טוב נו לפחות לבנות.. לפחות עכשיו יש להן אחד!)

  16. נשואה טרייה 17 דצמבר 2009 ב - 8:33 קישור ישיר

    בעלי רוצה שנלך לראות את הסרט היום. לי זה נראה כמו הסרט הפתאטי ההוא עם הבולבול הכחול, נו, השומרים. האם יש מישהו שיכול לאשר או להכחיש שאווטאר הוא באותו סגנון של השומרים (להלן ז'אנר הבולבול הכחול)?
    כי אם כן, אז מצידי שייקח חבר ויילך ואני אשאר בבית עם השוקו והפוך.

    רוה לנשואה: אמנם יש כאן זנבות וישבנים כחולים, אבל נראה לי שאת תאהבי את הסרט יותר מבעלך.

  17. נוי קוגמן 17 דצמבר 2009 ב - 10:51 קישור ישיר

    שניצר לא אהב סרט הוליוודי מיינסטרימי, עם יותר דגש על ויזואליה מאשר עלילה? מי היה מאמין.

  18. יניב 17 דצמבר 2009 ב - 11:28 קישור ישיר

    נשואה טרייה, מדובר בסרט אקשן נטו עם חוויה ויזואלית מטורפת, ועלילה לא יותר מידי מורכבת אבל סוחפת.

  19. דן ג. 17 דצמבר 2009 ב - 12:59 קישור ישיר

    @רני. מסכים עם כל מילה. ההקרנה אתמול הייתה באמת אחלה.

    אני תוהה איך יצליחו לשווק את הסרט כשהא יצא לDVD.

  20. עפר אלוני 12 ינואר 2010 ב - 9:57 קישור ישיר

    האם זה מקרה ששם הסרט אווטר נשמע כמו אוותר?
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1412108
    אכן סרט עוצמתי ומרגש…


השאירו תגובה