22 פברואר 2011 | 12:56 ~ 9 תגובות | תגובות פייסבוק

ראשומוני מושונוב

במאי בשם מיש שלח לי סרט קצר בשם "פיץ'" שהוא ביים. יותר מערכון, למען האמת. אבל יש כאן רעיון חביב ביותר, שזוכה לחיזוק משמעותי בזכות העובדה שמוני מושונוב מופיע בסרט. נותן לעסק סמכות (אם כי, דבי לוין, שמופיעה מולו, מקסימה וגונבת את ההצגה). הרעיון: מושונוב הוא מנהל קרן הקולנוע הישראלי, שפוגש בחניון אפל ונטוש קולנוענית נואשת. עם חרב. התוצאה: סרט הסמוראים הישראלי הראשון? שנון למדי. דובר עברית… ויפנית. קדימה, צפו:







קצת מזכיר לי את מה שעשינו לפני 13 שנה ב"ברונו 2 ", כשליהקנו את מוני מושונוב בתור לוק סקייווקר שמגיע להחזיר את ברונו/בראבא, שפותה אל הצד האפל של הכוח (וערק לערוץ 2). תריצו לדקה 9:00:






(ויה אינפקציה).


נושאים: בשוטף

9 תגובות ל - “ראשומוני מושונוב”

  1. היריב 22 פברואר 2011 ב - 17:19 קישור ישיר

    "הגעת לאוגטה?
    הגעתי."
    אחח, זה עושה נעים באוזן.

  2. במחשבות 22 פברואר 2011 ב - 17:27 קישור ישיר

    הופק במסגרת אימפרואקשן 2, יש לציין.
    כל הסרטים כאן:

    http://www.youtube.com/user/ImproAction#g/u

  3. איתן 22 פברואר 2011 ב - 19:15 קישור ישיר

    אחלה סרט, "פיץ'".ומסכים איתך לגמרי:
    הבחורה מקסימה, וגונבת את ההצגה.

    הערה: רק כלחצתי play הבנתי למה הכוונה. בהחלה האסוסיאציה שלי הלכה ל"פיץ'" – קיצור של פיצ'חדזה. מושונוב שיחק אצלו ב"בסמה מוצ'ו" וב"שנת אפס" (אני מקווה שפיצ' יחזור לעשות סרטים).

    ותגיד: כמה שפות מדבר המושונוב הזה?
    גרוזינית אצל קוסשוילי; אנגלית אצל ג'יימס גריי; וכמובן עברית; ועכשיו גם יפנית. ונדמה לי שהוא בולגרי במקור, לא?

  4. Kobi 23 פברואר 2011 ב - 8:13 קישור ישיר

    טוב נו,

    כנראה שנגזר עלי.

    זה זבל מוחלט. (עוד) במאי ישראלי מתוסכל, שנהנה להריח את חור התחת שלו (ע"ע חמש דקות בהליכה). תגידו, יש מישהו בישראל שמבין בקולנוע, או מה?
    בואו נעזוב את זה שהדמות של מושונוב בסרט צודקת. אכן, לראות את טרנטינו זה לא ממש מספיק. אפילו טרנטינו יודע את זה, לכן ל"קיל ביל" הוא שכר לא פחות מאשר את גורדון לן ואת סוני צ'יבה, אולי שני השמות הגדולים ביותר במזרח כדי לביים את הקרבות, ואלה אנשים עם אלפי שעות סרטים מאחוריהם, ומיליוני דולרים לרשותם.

    נעבור ל"פיץ'". מילא שהילד לא יודע לביים קרבות כמו שצריך, למרות שזו חובתו. על זה אפשר לסלוח, איכשהו.

    לקחת שתי חרבות ולנפנף בהם בגמלוניות מרגיזה, זו שערוריה. אל"ף בי"ת של תיאטרון, מדריך הסיף של "בית צבי".
    אם מושונוב הוא לא איש קנדו, תשכור איש קנדו שילמד אותו, או שתדבר עם אנשי מקצוע בארץ. אני משוכנע שאחד מהם יסכים בשמחה להעביר כמה שעות אימון, תמורת קרדיט.

    ומה עם התסריט? והבימוי מעברים? אולי אפשר פעם לוותר על המעברים והזומים החדים, שהפכו למניירות. אם מדובר בתרגיל סטודנטים, נניח. אבל אין פה גרם של מקוריות. ואיפור על הפנים של הילדה שיסתיר את החצ'קונים, אפשר?

    רע. רע. רע. גרוע.

  5. פאזי 23 פברואר 2011 ב - 11:17 קישור ישיר

    סרט מקסים, תסריט שנון והשחקנים מדהימים. דבי….את כוכבת אמיתית!!!!!!

  6. אריאל 23 פברואר 2011 ב - 13:18 קישור ישיר

    אני מרגיש שאנחנו לא רואים את אותו הסרט.
    פירגון זה יםה (הבחור סטודנט אני מניח) אבל בחיית ראבאק! הבלוג הזה לא קשור איכשהו בביקורת? התסריט תיכוניסטי, השחקנית בינונית מאוד והטקסטים (בעיקר שלה) נשמעים כמו טקסטים כתובים ולא כאילו מישהו באמת אומר אותם. הייתי אומר שכוריאוגרפיית הקרב מזעזעת, אבל אין באמת כוריאוגרפיית קרב- הם בורחים מאחורי קיר ומשאירים פריים ריק ואז רצים חזרה פנימה.
    ומוני מושונוב, בוא נודה על האמת, הוא נקודת האור פה, אבל עם כל המסביב, כשמפרקים את זה, האיש כריזמטי ותופס מסך מספיק בשביל לגרום לפרסומת ביטוח להראות טוב. סהכ סרט יומרני מאוד, אבל עם כל הכבוד ליומרה, הבמאי צריך קצת יותר הבנה של המגבלות שלו.

  7. אביגיל 23 פברואר 2011 ב - 23:25 קישור ישיר

    אנשים כ"כ מתמקדים בלקטול שהם שוכחים קצת הבנת הנקרא. אם לא הייתם לוקחים מיד עט ודף כדי לכתוב הערות " בונות" וקוראים את המשפט הראשון הייתם מבינים שמדובר ב"יותר מערכון" ו"רעיון חביב"- אין פה יומרנות להיות הטרנטינו הבא…
    רבותיי- היכן ההומור שלכם??
    אתם כ"כ עסוקים בלהיות שנונים ולהפגין ידע מקצועי ששכחתם את הסאטירה. ממליצה בחום על מרתון סיינפלד.
    לגבי הסרט- יש בו חן ובהחלט רעיון מקורי שמעלה חיוך. השחקנית מסקרנת ויפה ומוני- טוב, הוא אגדה.
    יש עוד סרטים של מיש שאפשר להתרשם מהם?

  8. סטיבן 24 פברואר 2011 ב - 0:59 קישור ישיר

    מצוין. מי זה המיש הזה?

  9. ARIEL 22 אפריל 2011 ב - 20:41 קישור ישיר

    I just saw "The Pithch", and I liked it!! It is fresh, nice, amusing and entertaining. However, there are some things that I would like to comment, specifically three: First, the script. It could have been more elaborated. The plot is plain, it doesn´t make the audience to think beyond the scenes and a surprising ending would have been grrrreat!! Second, the performances. Just as an example, when Moni threatens Debbie with the sword, it seems that she accommodates her head, like waiting that movement from him, in other words overacting. Third, the directing. Mish should have been a little bit more aggressive, in the good sense of the word, being more aware of the facts above mentioned, among others. Nevertheless, if we take into consideration that we are talking about actors and directors of a school of drama, I could say that all of it, the performances, the staging are very, very promising. GO AHEAD, GUYS!


השאירו תגובה