03 אוקטובר 2011 | 18:18 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

הכותרות ומשמעותן האמיתית

קראתי הבוקר ב"הארץ" שגדעון לוי ישתתף בעונה הבאה של "מחוברים". נדמה לי שכבר היה דיבור איתו לגבי זה בעונה הקודמת, לא? וכן, אני מודה שהרגשתי צריבה קלה של אכזבה למקרא הידיעה. האם את כולנו אפשר לקנות? האם כולם רוצים להיות מפורסמים? האם גם גדעון לוי חולם על היום שאחרי "מחוברים" בו הוא ימנף את סלברטיותו לתוכנית אירוח וקמפיין פרסומי? אני גם מעריך שהיה שם רציונל אידיאולוגי מסוים: שבאמצעות נוכחותו בסדרה הוא יוכל להביא לידיעתם של מספר אנשים גדול יותר מה קורה בשטחים ואיך נראים החיים של הפלסטינאים בגדה המערבית, ואני מניח שכבר סוכם עם ההפקה שאחד מ-50 הפרקים יהיה "גדעון כותב מדור" בו כל הפרק כולו יוקדש למסעו השבועי הקבוע עם מיקי קרצמן בחיפוש אחר אייטמים למדורו "איזור הדמדומים". אבל בסופו של דבר אפשר להיות בטוחים שרוב נוכחותו של לוי בסדרה תעסוק בחייו האישיים, במצבו הבריאותי ובאקסיות המפורסמות שלו.

 

אז למה אני בכלל טורח לברבר על זה? כי אין רע בלי טוב. או למעשה: אין משונה בלי עוד יותר משונה. בפיתול משונה של נסיבות עתיקות יומין, יצא שאני מכיר את בת זוגו הנוכחית של לוי, העיתונאית השבדית קתרין אורמסטד (שמדי פעם מגויסת על ידי לוי ועורכיו לדווח לקוראי "הארץ" על ענייני השטחים). וכשקראתי את הכותרת הנ"ל, לצד אותה צריבה של אכזבה היה גם נצנוץ מחויך של תובנה צלולה: נראה לי שאורמסטד תצא הכוכבת הגדולה של "מחוברים" הבא.

נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “הכותרות ומשמעותן האמיתית”

  1. אוהב קולנוע 4 אוקטובר 2011 ב - 0:45 קישור ישיר

    יאיר בתור אחד שמסקר קולנוע, תחום שבו כל העוסקים רוצים להתפרסם ולזכות בתהילה, ופועלים מתוך מניע אישי וחמדני כמו של גדעון לוי, מה אתה כל כך מופתע? מה ההבדל בין מחוברים ובין סרט שבו היוצר חושף את קרביו מול הקהל וכולם שואלים כמה מזה אמיתי?

    =============

    רוה לאוהב: אלא שגדעון לוי הוא עיתונאי עם אג'נדה פוליטית ולא שחקן קולנוע או טלוויזיה. אם זה היה שחקן פרינג' שהולך לשחק בסרט אקשן הוליוודי, הייתי מבין את המהלך היטב.

  2. hamlet 4 אוקטובר 2011 ב - 9:18 קישור ישיר

    Levy sold out…
    Just like some film
    critic who plays the
    rebel but sold out to Purple
    or is it other color??
    I wonder if you let my
    remark stay…

  3. ירון 4 אוקטובר 2011 ב - 17:11 קישור ישיר

    מרוב צביעות נהיה לי כתום בעיניים


השאירו תגובה