שעשועי מינכן
ספילברג לא יודע מה הוא עושה? מכל הביקורות בעולם זה הכיוון שחלק ממבקרי ארצנו בחרו כדי לתקוף את "מינכן". יעל שוב ב"טיים אאוט" מעלה את ההשערה הזאת באופן גלוי. השאר אומרים את זה במובלע. משונה, איך הפך הבמאי האמריקאי הגדול ביותר של 30 השנים האחרונות לבמאי הכי פחות מובן בארץ? ועם "מינכן" משתמשים רוב המבקרים (לא כולל רותם דנון) כדי להצדיק אנטי-ספילברגיות ארוכת שנים.
נכון, גם אני הייתי נבוך מסצינת הסקס התמוהה במהלכה צפות מול עיניו של באנה תמונות מתוך ניסיון החילוץ שנגמר בטבח (הסצינה שמחזירה את ה"מין" ל"מינכן"). הטבח, אגב, היה עשוי היטב, מבחינה קולנועית, אם לא טקטית. ברור מה ספילברג ושות' רצו להגיד: למרות שהסוכן חשאי ברח מהכל וחזר למקום שהוא הכי רוצה תהיות בו – בחיק המשפחה – הוא לא יצליח להוציא את התמונות שהוא ראה מראשו. אבל את זה ספילברג עושה הרבה יותר טוב בסצינה הקופולאית הפראנואידית המצוינת בה הולך באנה ברחובות ברוקלין וחושד שמישהו עוקב אחריו. וגם: זו דווקא נראתה החלטה מוצלחת, עד אותו רגע, להשאיר את הטבח מחוץ לסרט.
נכון, "מינכן" הוא הסרט של ספילברג שהכי קשה לי להגן עליו מאז "אמיסטד". אבל אין לי ספק: למרות כמה מכשלות וקצב לא אחיד, מדובר בסרט מצוין מבחינה קולנועית, ובוגר מבחינה אידאולוגית. אבל כמו שהיפנים התעצבנו שנגעו להם בתרבות עם "זכרונותיה של גיישה" (אופס, שספילברג הפיק), ככה אנחנו מתעצבנים כשנוגעים לנו באתוסים עליהם מושתתת הזהות הלאומית שלנו.
ובנימה אישית יותר: בעיני "מינכן" הוא סרט בעל משמעות נוספת. תבינו, לפני 24 שנים ראיתי את "אי.טי" בקולנוע וחיי השתנו. עד אז אהבתי סרטים – מאוד! – אבל בפעם הראשונה הרגשתי שסרט מדבר אליי, פונה אליי באופן אישי. זה היה רגע מכונן. הרגע בו קולנוע הפך עבורי לאהבת חיים, לייעוד. אני כאן מולכם בגלל הסרט הזה, ובגלל כל הדברים שספילברג לחש על אוזני מאז. לא ידעתי אז כלום. לא על יהדותו או משפחתו, והוא כמובן לא ידע עליי כלום. עכשיו צפו במהלך הקוסמי הזה מנקודת מבטו של נער בן 13. זה לא שאני בגרתי והלכתי למצוא עבודה אצל ספילברג, אלא כעבור 24 שנים הוא בא אליי ארצה ועושה סרט על המדינה שלי. טוב, לא ממש אליי ולא ממש ארצה. אבל "מינכן", בכל זאת, הוא כמעט סרט ישראלי. בוודאי במגרעות שלו. ואם זה לא חיבור ספיריטואלי בין צופה ובין הבמאי ששינה את חייו, אני לא יודע מה כן. מנקודת המבט שלי – והרי מאז 1982 נותרתי לנצח אליוט – ספילברג היה זקוק לי כשם שאני הייתי זקוק לו. אז נכון, אני לא בטוח שספילברג הוא בכיר היוצרים הפוליטיים בעולם – וכשצפיתי ב"מינכן", ממש כמו שקרה כשצפיתי לפני כמה חודשים ב"מזימות זרות", נורא התגעגעתי לאלן ג'יי פקולה, שהיה מסוגל להפוך את שני הסרטים האלה ליצירות פרנויה פוליטיות חדות כתער. ובכל זאת, קשה להתעלם מהתשוקה של ספילברג למצוא את עצמו בעולם, ולנסות סוף סוף לעבור מתפקיד הילד הנצחי, לתפקיד האב המגונן. המעבר יוצר גמגומים, אבל הוא מסקרן לעתיד.
ובאשר לביקורות של עמיתיי. גם "וואלה" וגם "עיתון תל אביב" הלכו על כותרות סרות טעם: "אולימפיאדת הנכים" ב"וואלה", "אולימפיאדת הנכים רגשית" ב"עיתון תל אביב". רותם דנון, גוד בלס הים, שוחט את הסרט בעדינות ומתוך אהבה לספילברג. נאה. יקיר אלקריב, לעומת זאת, מנצל את "מינכן" כדי להשמיץ באותה הזדמנות את "טרמינל" ואת "AI". על כבודו של "טרמינל" לא אלחם. חשבתי שזה סרט נורא מצחיק, מין פרנק קפרה בן ימינו, אבל הוא בהחלט מיצירותיו המינוריות של ספילברג. אבל "AI"? מה יהיה? מתי יבינו עמיתיי, המבקרחם והצופים, שזהו לא רק אחד מסרטיו הטובים ביותר של ספילברג אי פעם, אלא גם אחד הסרטים האמריקאיים החשובים והמשמעותיים של העשור האחרון? אולי צריך לקיים איזה יום עיון בנוגע לסרט, שאני אבין אחת ולתמיד מה אנשים רואים בו שכל כך מרגיז אותם, ושאסביר להם סוף סוף למה לדעתי הם טועים (ואם אני זוכר נכון את ביקורתו של אלקריב על "AI" נדמה לי שהוא כלל לא הבין את הסוף).
הכי משונה: אלקריב כותב, בדומה לביקורת שלי, על הדימיון בין "מינכן" ו"גן עדן עכשיו". אבל על "גן עדן עכשיו" הוא כותב בחיוב (אם הבנתי נכון) בעוד שעל "מינכן" הוא מקיא. ואת זה הוא עושה עם אותם נימוקים. אבל החיבור ביניהם מדויק: שניהם סרטים פולמוסיים, עמוסי לבטים ועם ברכיים רועדות, שמנסים להגן על ארץ אבותיהם אבל גם לבקר אותה. בשניהם, בעיני, העוצמה הקולנועית גוברת על ההסננות הפוליטית.
לכל בוחרי הראזיסקופ: קראו את ביקורתו של שניצר על "מינכן" ותבינו למה לא במהרה תצליחו לשכנע אותי שהוא זה שראוי לפרס המשמיץ את כתיבתו. אמנם טון הדברים, הנימה הצינית והפטרונית, לא עושים חסד עם הטקסט, אבל מדובר בביקורת מבריקה, המגישה קריאה מרתקת של הסרט וכוללת הבנה פרטנית לא רק באחורי הקלעים של ההפקה אלא גם במודלים דרמטיים ותסריטאיים של הקולנוע ההוליוודי.
תוספת, ראשון בבוקר: גם אורי קליין מחסל את "מינכן". צפוי. אבל מה שמשונה הוא שהוא טוען ש"טופז" של היצ'קוק הוא סרט טוב מ"מינכן". אני חושב שהיצ'קוק הוא הבמאי הגדול בתולדות הקולנוע, אבל אין סיכוי בעולם ש"טופז" טוב מ"מינכן". משונה.
בקשר לביקורת של שניצר, אתה צודק.
אם הייתי בקטע של פרסים הייתי מציע אותו לפוליצרסקופ. ביקורת מעולה.
אכן ביקורת אינטלגנטית.הדבר שהכי הפריע לי בסרט זה שהמתנקשים הם חבורה של חובבים,שאירגון כמו המוסד מעולם לא היה מעסיק!למרות שהסרט לא מתיימר להיות תיעוד של המציאות,זה לא אומר שהוא לא צריך להיראות אמין.אפשר להיות מתנקש מקצוען שגם מתחבט בבעיות מוסר,לדעתי לפחות.
Time and Time again I try to explain to you, in plain Hebrew that Spielberg couldn’t direct a movie to save his life.
Ma Laasot, kore.
The problem with Spielberg is that he isn’t a bad director, accidentally he does manage to get a good sequence in a movie (The first alien encounter sequence in “War of the Worlds”) or to pay less attention to an actor an actually let him act (Gigolo Joe – A.I.).
But the problem with Spielberg is that he isn’t content with his ability to plug into the infantile emotions of his viewers, as U mentioned E.T. “Raiders of the lost ark”. He wants to make “Big” movies, “important” ones. Unfortunately for us, he can’t. Now, when it comes to inane movies such as “War of the Worlds” or “Amistad”, Shoyn. But movies like “Schindler’s list” are abomination, wort then pornography.
80 million Germans massacred 6 million innocent Jews, and what does Spielberg choose as his subject matter to represent that unbelievable phenomenon? The redemption of one good German. Had he been satisfied with that, that would be bad enough, but he chooses to take us where no descent director took us before, inside the showers, just to give us a close up on the shower head, and to let us know that water, and not gas came out of the showers. Iran should finance his next movie, they couldn’t do it better. 20 years from now, all that anybody will remember is that there were good Germans, and some bad ones who wanted to push the poor Jews into the showers without soap.
Munich? The mare fact is that he bases his script on a proven unreliable source. But then again, Spielberg doesn’t care about facts, not in “Amistad”, not in “Schindler’s List” and not in “Munich”. Spielberg just wants to tell a story. Which is quite acceptable when you want to shoot “Lethal Weapon 3”. It’s not when you’re pretending to give a statement about a subject matter.
That’s what’s killing me. His movies suck. Dramatically, technically, philosophically. A whole generation grows up with an admiration for an imbecile director. Where are John Houston, John ford, Billy Wilder, Sam Peckinpah to name a few as directors with an artistic vision, and where is this moron? A.I is important? You must be joking. Do you really believe for a second that under the hands of Stanley Kubrick that movie would have come out as the saccharine version of Pinocchio? Kubrick must have span in his grave like a chicken on a grill.
It’s O.K. to like Spielberg. We all have our little vices. But to applaud EVERY movie that this hack is doing? We deserve better.
All the best,
Kobi
Sydney, Australia.
בדרך כלל אני שונא הפסקות בסרטים, אבל אלמלא היתה הפסקה (צפיתי בסרט ברב-חן בקניון ארנה) סביר להניח שלא הייתי רואה את ההבדל העצום בין שני חלקיו – החלק הראשון מצולם ומבויים כאילו נעשה בשנות השבעים בידי פרנקנהיימר (אמנם בלי מסכים מפוצלים) ופאקולה, עם עריכה גסה מאוד, ותנועות זום-אין ואאוט בסגנון ההוא (בסצנת החיסול באמצעות פיצוץ הטלפון, עומד בתחילתה קרל בתוך תא הטלפון, המצלמה מתמקדת בו ועושה זום-אאוט עצבני לעבר אבנר, הממתין בקצה השני של הרחוב. אני לא יודע מה איתך, אבל זכרונות "הקשר הצרפתי" צצו ועלו בי, כי אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי זום אאוט שכזה, כלומר מיושן נורא).
אני לא אוהב את אריק באנה. די סבלתי מ"הענק", כמעט "בזכות" פניו חסרות ההבעה (אני יודע שאתה אוהב את "הענק" בזכות העובדה שלי הצליח להכניס רגש לדמות, אבל כמעט מאותה סיבה אני לא סובל את הסרט הזה, שלא לדבר על אורכו המופלג). יתכן ששחקן ישראלי רלוונטי, אולי אפילו ליאור אשכנזי, היה מתאים יותר לשחק את הדמות, אך אני בספק אם שפילברג היה מצליח "להעביר" סרט שכזה עם לא-אמריקאי בתפקיד הראשי. אולי קשה לנו, כישראלים, לראות גיבור ראשי אמריקאי המשחק ישראלי שמדבר אנגלית במבטא ישראלי ומסתובב עם 30 שחקנים ישראלים שאנחנו רואים כל יום ברחוב. אולי זה מקטין מעוצמת הסרט, והופך את זה למהדורה מעודכנת, אך לא משלהבת, של "מבצע יהונתן".
ו-AI היה מתחבב על הרבה יותר אנשים אלמלא היה מסתיים בחצי שעה מהנמתחות ביותר שנצפו בקולנוע. עד לאותו קטע הוא היה סרט קרוב למושלם.
הטענה הזאת שמצדיקה את הכשלונות של שפילברג כגמגומים של התחלות ראשונות נראית לי קצת תמוהה. שפילברג מתנסה בעשיית סרטים רציניים כבר שנים רבות, לפחות מאז "הצבע ארגמן", ואם נורא משתדלים, מאז "מפגשים מהסוג השלישי". דהיינו כמעט מתחילת הקריירה הקולנועית שלו. חוץ מ"אימפריית השמש" ו"AI" (בנושא הזה אני איתך במאבקך הצודק, סרט מיוחד ומרתק), אני לא חושב שחל ביצירתו שיפור הדרגתי כלשהו.
לגבי איך כל זה בא לידי ביטוי ב"מינכן" – לא יודע, לא ראיתי.
בואו נסכם: ספילברג, לא שפילברג. הוא לא גרמני.
גלעד: כשאתה קורא לאריק באנה אמריקאי אתה מתכוון בוודאי לאוסטרלי (או פשוט ל"דובר אנגלית"). ואני יודע שאנשיו של ספילברג עשו אודישנים ללא מעט שחקנים ישראליים לתפקיד הראשי אבל לא היו מרוצים מאף אחד.
ולגבי הסוף של AI – זו המחלוקת העיקרית שלי עם העולם. אני חושב שהסוף מעולה. מעניין מה היו חושבים צופי ימינו על הסוף האבסטרקטי של "2001". האם גם היו חושבים שהוא נמתח ומיותר?
יקיר אלקריב – מבקר הברים/מסעדות/סרטים/כל-דבר-מזורגג-אחר-שאפשר-לתקוע-אותו-כדי-לחסוך-כתבים של המקומון המהולל "תל-אביב".
אל תתעצבן ממנו, יאיר, דעתו לא רלוונטית.
AI היה אכן סרט נהדר.
תוקנתי, מודה (אם כי משעשע שבסופו של דבר ל"סטיב" יש מבטא אוסטרלי למהדרין, כולל פליטת Mate לפחות בפעם אחת שאני זוכר).
מחכים בחוסר סבלנות לרשימת שוברים הקופות המעודכנת – האם נדפוק את היד על המצח כיוון שלא קנינו בזמן מניות של "ימים של אהבה" ב-HSX?
מה לגבי התסריט? אדם מקבל משימה ובזמן הביצוע לומד דברים שמשנים את תפיסת העולם שלו וכו'… נוסחה מוכרת היטב מסרטי מלחמה ישנים כחדשים. הבעיה היא שההבנה הזו, שעובר הגיבור ב"מינכן", אין בה שום חדש. מה כבר הוא הבין? שבעצם ערבים ויהודים יושבים באותה סירה? שאין שונה בין טרוריזם אחד למשנהו? (אירגון טרור מול זה של מדינה דמוקרטית?). מה שמציק לי באופן אישי הוא שלא רק הסגנון של הסרט סבנטיזאי אלא גם אופן המחשבה שלו. ממש בוקר טוב אמריקה. אולי ספילברג פספס את "גמר גביע"?
בסיום "רמבו 2", חוזר ג'ון ג'יי רמבו מהתופת אל הגנרל ששלח אותו למשימה (ובגד בו) ותוקע סכין מילימטר מראשו של זה. בסיום הוא מפטיר שכל מה שהוא רוצה זה שאמריקה תדע מה שהוא יודע (הציטוט בודאי לא מדוייק). ואבנר? מה אבנר הבין שרמבו לא הבין עוד ב-85?
לדידי, ספילברג הוא אחד הבמאים הבודדים שבכל סרט שלו שראיתי נהניתי הנאה גדולה, אבל לרוב אני יוצא מאוכזב. עם "מינכן" היה אותו סיפור בדיוק. פתיחה וירטואוזית, בהמשך היה סיפור קולח וסגנון מצוין כל כך, כזה שרק ספילברג יודע איך להנדס. אבל שוב, לקראת חצי השעה האחרונה התחלתי ללכת לאיבוד ובסוף להשתעמם.
אגב, אם דעתי מעניינת מישהו, גם לי יש בעיה עם חוסר הזהירות של ספילברג כשהוא מטפל בנושאים טעונים כמו מינכן (לא זוכר איזה מבקר קרא לזה טנק בחנות חרסינה, אולי ב"עכבר העיר", אבל אני די מסכים). בגדול, אני אוהב מאוד את ספילברג אבל אף פעם לא יוצא שבע רצון עד הסוף 🙁
ברכות על האתר – אני תמיד אוהב לקרוא את ביקורותיך! הזכרת פה את הביקורת של עם AI – תוכל להעלות אותה? מעניין אותי לדעת מדוע אתה חושב שזה סרט כזה מצוין.
נ.ב. ראית כבר את sympathy for lady vengeance? מאוד אהבתי את Oldboy, ובקשר לסרט הזה אני עוד מתלבט מה דעתי…
ניר.
אח… סטיבן ספילברג. כילד קטן, ( כמו כולם) מאד אהבתי את סרטיו. כאשד גדלתי כנראה גם ספילברג, כי הוא הוציא את דוח מיוחד וטוראי ראיין מעולים. את אינטיליגנציה מלאכותית אף פעם לא ממש אהבתי אלא רק הערכתי, וגם זה אחרי שלוש צפיות.
כן ספילברג במאי גדול, ראיתי את רוב סרטיו, ורובם נעים בין הממש טובים למעולים. אך לספילברג יש מספר בעיות שמונעות ממנו להיות במאי עוד יותר גדול, וזה כמובן השימוש המוגזם שלו בקיטש, במיוחד בסיום של סרטיו ( לדוגמא הסוף הנורא של מלחמת העולמות) וכמובן הרבה מידי ילדותיות. מה לעשות מסרים גדולים הוא לא נותן, אימרות מיוחדות אין במקרה הכי טוב יש לתסריטאים שלו , במקרה הרע פשוט אין כלום.
עדיין לא ראיתי מינכן ונראה לי שלמרות הכל אני אראה אותו.כי מה לעשות יש לספילברג יתרון אחד שתמיד שוכחים לגביו, אם או בלי מסרים או אימרות או פשוט חוכמה ומורכבות, הוא עדיין גאון. הסרטים שלו הם תמיד מופת של עשיה קולנועית, בכל סרט שלו יש לפחות סצינה אחת מבריקה, שפוט צרייך ללמוד אותה. ולכן למרות הבעיות הרבות, אני תמיד אשמור אמונים לספילברג, בעיקר בלל הילדות, אבל גם בגלל שכל סרט שלו, לטוב ולרע ( רע מאד) הוא חוייה יחודית.
**ספויילר**
האם אני היחיד שראה ב"מלחמת העולמות" אלגוריה מדוייקת לנאציזם? הכל מתאים אחד לאחד, ובמיוחד סוף הסרט, שנראה כפוי ומאולץ אך לדעתי מקביל במדויק לתבוסה הגרמנית בברה"מ עקב חוסר ההתאקלמות לגנרל חורף (ובסרט – תבוסת המכונות וחוסר ההתאקלמות לחיידקי כדוה"א).
אשמח לתגובות
נור,
אתה מכיר דבר כזה פרשנות-יתר?
ה.ג. וולס כתב את הסיפור לפני למעלה ממאה שנה, קשה לי להאמין שהוא עשה הקבלה לנאציזם.
מספר הערות:
1. במלחמת העולמות הילד היה חייב למות. הוספת משפחה שלמה, הוספת מאה שנה בערך, הוספת, אם אני לא טועה, איזה תיאוריה אינפנטילית על זה שהמכונות נשלחו לכן לפני שנים, סירסת את דמות החייל, "לונדון" מעולם לא נראתה שטחית יותר, השארת את "איש אפילו לא היה משער"… במאה ה-21 …ראבק..תהרוג את הילד!!
סרט טוב אבל..ראיתי פעמיים
2. מינכן סרט מצוין. משעשע רק לחשוב שאותו מוסד שנלחם כל כך להחזיר את 2 הסוכנים שלו מירדן: משחרר אסירים, נותן את תרופת הנגד למשעל וכ"ו.. "מתנתק" מסוכניו…
זו לא דרך פעולתו וסוכניו לא היו בעלי תעוזה אילו חשבו כך.
3. הענק, מהקטעים שראיתי היה סרט אידיוטי לגמרי. (מסוג הדברים שאני יכול לומר בלי לחשוש שתכעס ותהפוך למעין מוטציה ענקית של קרמיט ו..נו תהיה איש גדול מפחיד). אבל אריק באנה היה הדבר הטוב היחיד בטרויה (מלבד הבחורות היפות)..וזה לא קל בסרט שהצליח להתעלל באיליאדה בצורה כזאת מוצלחת..
4. ליאיר – יש לך אחלה ביקורות בפנאי פלוס.. הדבר היחיד שאני קורא בעיתון הדי אומלל הזה..אני לא ממורעלי הקולנוע אבל התרסקות, היסטוריה של אלימות, הר ברוקבק ושאר סרטים שהמלצת עליהם היו סרטים נפלאים..
5. רק אני זכרתי לטובה את 36 תחנת משטרה?
6. הולך לקרוא ספר… בזה אני יותר מבין
7. אה, ונרניה גם היה סרט טוב..מי שציפה לעומק של שר הטבעות פשוט לא קרא את הספרים.
אה..לנור
הספוילר היחיד שנתת היה לבחירתה של סופי לא למלחמת העולמות
כשדיברו על הדבר של קאמי או על טרילוגית שר הטבעות של טלקין עוד הבנתי..אבל מלחמת העולמות?
נכון שהנאצים לא ממש היו אנושיים
ונכון שכל החיילים שלהם נראו אותו דבר
נכון שהם הרגו כל דבר שזז בערך
יו..אולי אתה צודק?
כשאני חושב על זה..באמת יש דמיון בין טום קרוז לפרימו לוי
נ.ב
רק אני או שהאלגוריה בין נרניה למלחמה הפלופונסית היא מדויקת?
בנוגע לשניצר: יאיר, אין לי מושג על מה אתה מדבר.
אפילו אם מתעלמים מהוולגריות הרגילה שלו ("אבנר המגמר"), שנדמה שכדרך קבע מסיחה את דעתו ממה שבאמת מתרחש על המסך, הביקורת שלו מלאה בטעויות מביכות ואי הבנות שמעידות על אובדן עניין טוטאלי בצפייה בקולנוע.
* שניצר לועג לכך שדמות "האב המחליף" נקראת בפשטות "פאפא". אך הבדיחה היא על חשבונו של שניץ, מאחר והדמות בפירוש לא נקראת כך, זוהי פשוט המילה הצרפתית ל"אבא", ובתור אבי המשפחה, אך הגיוני שיפנו אליו בשם זה.
* שניצר טוען שגולדה בוחרת באבנר לאור היכרותה עם אביו, ולועג ל"חובבניות" של שספילברג, שאינו מציג את ההיכרות הזו על הבד. אך שוב, הוא טועה ומטעה: צבי זמיר, ראש המוסד דאז, הוא זה שאומר שהוא מכיר את אביו של אבנר. הקשר של אבנר עם גולדה הוא שונה – אבנר היה המאבטח שלה ב-1970. ואין דרך להראות זאת ללא פלאשבק או בלי לפתוח את הסיפור ללא שום צורך שנתיים לפני, כך ששוב, העילגות היא של שניצר.
* שניצר מקטר על הכללת דמותו של מייק הררי, בגילומו של משה איבגי, בטענה שמדובר ב"בזבוז זמן מסך". אך הוא שוכח לגמרי שמחוץ לישראל, 99 אחוז מהצופים לא יזכרו את הדמות הזו, או את הסצינה הזו. רק ישראלים שפרצופו של איבגי אומר להם משהו ישימו לב לדמות שלו, וישתוממו מכך שהיא לא מופיעה בהמשך. בשביל שאר הצופים זה ירגיש טבעי כמו כל דמות של שורה אחת בכל סרט אחר.
* בסצינת המין, שגם לדעתי עשויה בטעם רע, שספילברג אינו חותך לפרשות החיסול של אבנר, כפי ששניץ טוען, אלא דווקא לזכרון שאינו שלו: לטבח הספורטאים. אם שניץ הצליח לפספס את זה, באחד מרגעי השיא של הסרט (גם אם שיא לא מוצלח בטעם רע), כנראה שהוא כבר היה שקוע יותר בשלב זה בגיבוש כתב הפלסטר שלו מאשר בצפייה.
* שניצר מפטיר כלאחר יד ששפילברג "נטול עמדה פוליטית". סרט שדן בחיסולים פוליטיים, ובמדיניות חוץ אלימה ופולשנית, וממקם סצינת מפתח בניו יורק בתקופה בה בנייני התאומים עוד עמדו איתנים (ושניצר היה מוסיף "וזקופים"), אינו יכול שלא להיות פוליטי. בייחוד כשגיבור הסרט מוצג כפי שהוא מוצג. לי באופן אישי נדמה שזה הסרט הפוליטי ביותר של שספילברג עד כה. אין לי מושג איך אפשר לפספס את זה.
בקיצור, שניצר טוען ששספילברג הוא "במאי שאין לו מושג איך מעצבים דמות של גיבור קולנועי"? שניצר הוא מבקר קולנוע שאין לו מושג איך כותבים ביקורת קולנוע. צפייה בסרט והבנה בסיסית של המתרחש בו, למשל, נחשבת על פי רוב לתנאי הכרחי.
ובנוגע לקליין – אני מבין את עמדתו, והיא מנומקת באופן הוגן. ושספילברג אכן אינו אינטלקטואל, ובכך כוחו ובכך מקור חולשותיו.
אך קליין טועה לגמרי כשהוא טוען ששספילברג "הוא יוצר סרטים שאינו מבין את משמעותה של אמביוולנטיות, האירוניה רחוקה ממנו לגמרי". האמירה הזו מעידה שקליין צפה בסרטיו האחרונים של שספילברג מבעד לדוק של קבעון מחשבתי. "להציל את טוראי ראיין", למשל, חרף סופו החד משמעי לכאורה, הוא סרט אמביוולנטי לכל אורכו, ועל כן טוען גם את סופו הנחרץ לכאורה באירוניה. זהירות, ספוילר ל"טוראי ראיין" (יאיר – המלצה: תארגן לך סימון ספוילר כנהוג ב"עין הדג". אי אפשר לנהל אתר דיוני קולנוע בלי זה):
האם קליין, או מישהו בכלל, יודע לומר מה היא עמדת הסרט כלפי הצלת החייל הגרמני, למשל? האם אפהאם טעה בעמדתו המוסרית שאין להרוג אותו, רק מאחר וזו הובילה לשרשרת אירועים שפגעה בחבריו? האם זה מערער במשהו את המוסריות של טענתו? שספילברג לא מספק תשובה ברורה לסוגיה המוסרית הזו. היא נשארת אמביוולנטית, כמו רוב הסרט.
דוגמאות נוספות משאר סרטיו בשנים האחרונות באמת שלא חסרות.
נימוקים יפים, דן. תודה. בקשר לסימון הספוילר. אני מניח שציון המילה "ספוילר", בפונט רגיל (כפי שעשית, לפני הגשתו אמורה להספיק למי שקורא. חוץ מזה אני לא חושב שסרט שיצא ב-1998 עדיין יכול להסתפייל. שנה אחרי שהסרט יצא כבר אפשר לדעתי לדון בו, בסופו ובטוויסטיו באופן חופשי. מי שלא ראה את הסרט כשיצא בקולנוע או בדי.וי.די בזמן אמת אין לו זכות להחריב את הדיון לאלה שראו. ולמעשה, לדעתי מי שלא ראה את הסרט המדובר כי הוא לא מספיק עניין אותו או לא שם לב לקיומו, אז רק היחשפותו לנקודות מפנה ספוילריסטיות יגרמו לו ללכת לראות את הסרט. וחוץ מזה, אזהרת הספוילר הפכה משירות חשוב לצופה, בזמן שהסרט מוצג, לדיקטטורה המנטרלת אפשרות לדון במה שקורה בסרט מעבר למערכה השלישית. ושש שנים אחרי צאתו, הייתי רוצה להיות יכול להגיד שברוס וויליס הוא רוח רפאים ב"החוש השישי" בלי שאף אחד לא ינאץ אותי.
בכל הכנות, תגובתך גורמת לי לשקול האם להדיר רגליי מהבלוג הזה. חבל.
אזהרת ספוילר לא מחריבה שום דבר. היא רק מתחשבת באחרים. זו באמת לא דרישה כל כך גדולה, לאפשר למי שלא ראה את הסרט לקפוץ להודעה הבאה אם הוא לא רוצה לדעת מה קורה בו.
ככל שהבלוג הצעיר הזה מתפתח, כך יותר ויותר מתחוור לי שאתה ככל הנראה מנותק לא פחות ממבקרי הקולנוע האחרים, שעד כה החשבתי אותך כאלטרנטיבה להם.
יאיר, רוב הציבור לא הולך לכל סרט שיוצא, מהסיבה הפשוטה שזו לא העבודה שלו, לא משלמים לו על כך ולא מזמינים אותו להקרנות עיתונאים, וגם מהסיבה הפרוזאית שרוב הציבור אינו פריק של קולנוע. רוב הציבור, אגב, גם אינו עוקב אחר סרטים שנים לפני שהם יוצאים ויודע מראש מה על מה הם ומה הסוף שלהם, אם לחזור לספוילר שלך על "ברוקבק".
בפרפראזה על ביבי, אתה שכחת מה זה להיות צופה.
6 שנים אחרי שיצא, יש אנשים רבים שלא צפו ב"החוש השישי", בין אם כי לא יצא להם, ובין אם כי הם לא נולדו בזמן הנכון. ונראה שאתה שכחת את זה.
עלייתו ונפילתו? לא נכחיש זאת.
ושוב, ממש חבל ועצוב לי לכתוב את זה.
אני חייב להסכים ולהוסיף – אף אחד לא מבקש לעקר את הדיון. לא שמים כאן שלט "על זה אסור לדבר כי זה ספוילר!" אלא להפך – "על זה מעניין וחשוב לדבר אבל אם לא ראיתם, אז לטובתכם המנעו מקריאה מחשש ספוילר". אפשר לדון כמה שרוצים בחוש השישי ובטוראי ראיין (ממש כמו שדן עשה) אבל לטובת אלו שלא ראו – ויש כאלה גם בין חובבי קולנוע – רצוי לשים אזהרה. אם לא ראיתי את "הצבע ארגמן" מעולם למרות שאני אוהב מאד את ספילברג ורואה הרבה מאד קולנוע, לא מגיע לי לדעת מראש על הודעות שמגלות כל מה שקורה שם כדי שאחליט בעצמי אם אני רוצה לקרוא אותן או לא?
ברזליקו, הפער בינינו אינו כה תהומי. אתה אורתודוקס ואני קונסרבטיבי, אבל שנינו יראי שמים. שנינו מתנגדים לספוילרים, אני רק חושב שיש סיטואציה בה הספוילר כבר אינו ספוילר. אתן לך דוגמה: אם הייתי כותב פריוויו להקרנה טלוויזיונית של "הנוסע השמיני 3", הייתי מתייחס אל זה כאל סרט שהקוראים טרם ראו ואז לא הייתי מסגיר את סופו. ואם כן, הייתי מסייג את זה באזהרת ספוילר, גם 14 שנים אחרי בכורתו. אבל אם אני כותב טקסט, לא אקדמי אלא עיתונאי, בו אני מתייחס לשלהי שלטון בוש הראשון בבית הלבן אכתוב בלי היסוס על סרטי תחילת שנות התשעים שהרגו את גיבוריהם בסוף. למשל המוות בהתכה הן של גיבורי "הנוסע השמיני 3" ו"שליחות קטלנית 2". כל דיון במסרים, תימות, תכנים הוא למעשה ספוילר, ומשלב מסוים אי אפשר לחיות בחברה התקשורתית שלנו בלי להיות מודע לזה. ואתה טועה לחלוטין: הגישה שלי באה מהצד של הצופה ולא מהצד של העיתונאי. כשהתחלתי לראות את הסרטים הקאנוניים ידעתי היטב מקריאה שריק ואילזה לא נשארים יחד בסוף "קזבלנקה", שרט נוטש את סקרלט ב"חלף עם הרוח", שרוזבאד היא המזחלת ב"האזרח קיין", שז'אן פול בלמונדו מת ב"עד כלות הנשימה", שהבית נשרף בסוף "הקורבן", וששורת הסיום של "חמים וטעים" היא "אף אחד אינו מושלם". והאם זה הרס את הצפייה בסרטים האלה? לא רק שלא, אלא להפך. ידעתי לה לצפות, יכולתי להתייחס לסרטים בכמה רבדים כבר בצפייה ראשונה. ההבדל בין צפייה בזמן אמת בסרט שהוא סוג של תופעה רגעית, ובין צפייה מאוחרת בסרט שכבר נכנס לקאנון הוא שונה לגמרי, ואם אתה חושב שזו אותה חוייה אני חייב לתהות איזה מין צופה אתה. ההנחה שספוילר הורס צפייה בסרט קלאסי מניחה שהקולנוע הוא חוויה של סיפוק מיידי בו רק הסוף, או הטוויסט, נותנים לצופה את הסיפוק. וזו גישה כה רדודה ורדוקטיבית. אני יכול לספר לך את עלילתו של סרט מתחילתו ועד סופו, בלי להחמיץ פרט, ואם הסרט טוב הדבר לא יפגע בכלום בהנאתך ממנו. כמובן שלא אעשה את זה ל"הגנן המסור" כעת, אבל בהחלט בעוד כמה שנים כשארצה לכתוב מאמר על שנת 2005, שייצגה תקופה המעכלת את גיבוריה.
**** סצנת המין עם הפלאשבקים במינכן ****
***************************************
אני דווקא הבנתי מהסצנה משהו אחר לגמרי.
בסוף הסרט שפילברג עובד לטון ביקורתי לגבי האלימות האנושית שבעיניו לעולם לא תסתיים (למשל מגדלי התאומים בסוף).
שפילברג יוצר הקבלה בין הסקס לטבח.
ראיתי בפלאשבקים במהלך סצנת הסקס מעין חיבור ליצרים הקדמוניים של האדם – כמו שיש לנו את היצר החייתי להתרבות (וסצנת הסקס חייתית ולא עדינה) כך יש לבני האדם את היצר לאלימות ולהרוג אחד את השני. את היצרים האלו לעולם לא ניתן יהיה לעקור.
יאיריקו, אני חוכך בדעתי האם לענות בכלל להודעה שמספיילרת כלאחר יד לא פחות מ-9 סרטים שונים, ועוד מנפנפת בזה בגאווה.
ורק בגלל הכבוד שאני רוחש כלפיך, אענה, בתקווה שהדברים יפלו על אוזניים קשובות.
תאמין או לא, אך פעם הייתי חילוני גמור. למעשה, כבר ניהלתי את אותו הוויכוח שאנחנו מנהלים עכשיו לפני כמה שנים, אלא שאז אני הייתי בעמדה שלך. בצד השני עמד רד פיש, כיום עורך "עין הדג". ואני שמח לומר שראיתי את האור מאז.
מאחר והשתמשתי אז באותם הטיעונים שאתה הבאת עכשיו, דיי קל לי להשיב להם, בהתבסס על הדרך שאני עברתי. אז כן, בסרטים יש הרבה יותר מאשר הסוף שלהם בפרט, ומאשר העלילה שלהם בכלל. זה נכון. אך עדיין, הרובד הנמוך והבסיסי ביותר של הנאה מסרט, הוא האופן בו העלילה שלו נפרסת מולנו. קח את זה מהצופה, ואומנם יישאר לו עוד הרבה ממה להנות ובמה להתעסק, אבל יישאר לו טיפה פחות. גם כשאנו יודעים מה המשמעות של "רוזבאד", "האזרח קיין" הוא סרט מרתק, אבל הוא טיפה יותר מותח ומסקרן כשאנחנו לא יודעים את זה. למה שתיקח את זה מהקוראים רק בגלל שאתה חווית את זה אחרת? ואם אתה באמת משוכנע שרוב הציבור יודע מה עומד מאחורי "רוזבאד", אתה (כפי שכבר טענתי) מנותק לגמרי. אם כי עכשיו ברור שכל קוראיך כבר יודעים, כי ספיילרת את הפרט הזה. תיכף גם תגיד לי שעזרת להם.
כמו כן, הטענה ש"אם הסרט באמת טוב, גם ספיילור מוחלט שלו לא יפגע בו" היא דמגוגית ומתנשאת, ויוצאת מנקודת הנחה שסרטים טובים הם בהכרח מה שמבקרי קולנוע מכנים "סרטים טובים". כלומר, סרטים שהשפה הקולנועית העשירה שלהם וריבוי הרבדים שלהם מהדהדים הרבה אחרי שהעלילה שלהם מסתיימת. אך בשביל הרבה אנשים, גם בקרב קהל קוראיך, יש עוד הגדרות לסרטים טובים. ויתכן שגם סרטים שאין בהם דבר פרט לעלילה יחשבו בעיני חלקם כסרטים טובים.
עכשיו, זה הבלוג שלך, והדעות המובעות בו בנוגע למה זה סרט טוב הן שלך. אך נשאלת השאלה מי שמך להיות זה שיחליט בשביל קוראיך מה זה סרט טוב, איזה סרט "מותר" לספיילר ואיזה לא, ולעלילה של איזה סרט שהם לא בהכרח ראו הם אמורים להיות מודעים? האם ניחנת באיזו ראיית על שמקנה לך זכויות יתר? זו בדיוק הגישה שמבאישה את ריחם של רוב מבקרי ארצנו.
ומעל לכל – בין אם תשתכנע או לא, שאל את עצמך מה מקור ההתעקשות הדווקאית שלך שלא לכתוב את המילה "ספוילר" לפני פרטי עלילה קריטיים, כשקוראים שלך מבקשים זאת ממך? אני לא יודע איך זה אצלך, אבל ספק האינטרנט שלי לא גובה ממני תשלום נוסף על כך. ההתחשבות היא לגמרי בחינם.
יודע מה, כשפתחת את הבלוג כתבת שכאן יהיה ניתן להתווכח איתך על הטעם הקולנועי שלך, ואני מניח שזה כולל גם את הגישה שלך לקולנוע ככלל. למה שלא תוסיף סקר לבלוג, או שתפרסם אייטם בנושא ותבקש מקוראיך (שלהזכירך, אתה כותב בשבילם ולא רק בשבילך) להגיב על הסוגיה, ואז נדע כולנו איפה אנחנו עומדים.
ואני מבטיח לך שאם לרוב קוראיך לא אכפת שאתה לוקח את החירות לספיילר, לא אטריד אותך יותר בנושא (וכנראה שגם לא אפקוד את הבלוג הזה יותר).
ערב טוב.
אהלן יאיר.
אני מאוד נהנה להסתובב בבלוג שלך, כולל טוקבקיו המפתיעים ברהיטותם.
בנוגע לנושא שעל הפרק, אספר שראיתי את "מינכן" ביום שבת וחשבתי שמדובר בחוויה עוצמתית ואמיצה מצד יוצרה (אני כמובן ארגיע בדיסקליימר: אני רואה את עצמי כחובב ספילברג רציני, ואף מתיימר רוב הזמן להניח שרוב הציבור פשוט לא מבין אותו) (יש מצב שאני משלה את עצמי).
אחרי שראיתי שב Rottentomatoes.com הסרט קיבל 80% חיובי (עם ביקורות מהללות ממבקרים רבים שגם אני מעריך את דעתם), בעוד שב"פילמוגרף" בטייםאאוט הוא קיבל ממוצע של שניים-שניים-וחצי כוכבים (אני חושב שאתה הטית את הממוצע כלפי מעלה בחצי כוכב),
החלטתי לגרור אתי להקרנה שני חברים יהודים-אמריקאים (שניהם, כדרכם של יהודים אמריקאים, לוקחים את יהדותם וציונותם הרבה יותר ברצינות ממני).
ההחלטה היתה נבונה, לדעתי. שלושתנו נהנינו. גם האולם מסביב היה יחסית נינוח, אפילו שהיו כמה רגעים שאיזה גבר מבוגר בשורה לפניי פלט "נו באמת" (ולא רק כשיהודה לוי הופיע).
אחרי שקראתי את מגוון הביקורות הישראליות על הסרט (כולל זו של ידידנו מר שניצר, שהגדיל לעשות ואף ערך מחדש סצינות בעיני רוחו ואז קיטר על הריאליות שלהם) ניסיתי להבין את פשר ההטייה הנגדית הקשה של רוב המבקרים כלפי הסרט.
נשכח לרגע את שאלות ה"פרו-מי?" של חלק מהמצקצקים (אנשי ציבור ובעלי טורים) – רוב מבקרי ה*קולנוע* הישראלים היו חכמים מספיק כדי לראות ש"מינכן" הוא סרט מאוד פרו-ישראלי (או בעצם, פרו-יהודי, אבל זה כבר נושא אחר).
חלקן הגדול של הביקורות חזר על המילה "מבוכה", בהקשרים שונים. נכון, יש משהו מביך בלראות פיסת היסטוריה עצמית מוצגת בצורה קולנועית כלכך, אבל הפתיע אותי שאף אחד לא הצליח לקבל זאת בזמן שאנחנו מקבלים התעללות בהיסטוריה של אומות/תרבויות אחרות בצורה כל כך נינוחה (במקרים הקיצוניים: "פרל הרבור", "טיטניק").
לתחושתי, רוב המבקרים ניסו להסתיר חוסר-נוחות בסיסי אחר שהם הרגישו במהלך הצפייה בסרט, בעזרת האשמות טכניות חסרות בסיס (במקרה שניצר) או בעזרת האשמות על "פשטנות" או על חוסר דיוק היסטורי.
הבעיה העיקרית של הצופה הישראלי עם "מינכן" היא, לדעתי, שמעבר לכך שהסרט מבקר את מדיניות החיסולים של מדינתנו, הוא אף מבקר את דמות הגבר הישראלי הסטיריאוטיפי, ה"צבר" (מילה שחוזרת הסרט מספר מפתיע של פעמים, בעיקר בהתיחסות לדמותו של אבנר).
ספילברג מגלה בסרט הבנה מדהימה (יחסית ליהודי לא-ישראלי, וגם יחסית לישראלי) של דמות הגבר הצברי שיורה ורק אז שואל שאלות, וחושב שב"לשאול שאלות" הוא יצא ידי חובה.
אבנר הוא דמות טראגית, כיוון שאת הספקות החוזרים ונשנים שלו בנוגע למשימתו הוא כמעט לא מבטא, וגם כשהוא מבטא, הוא בכל זאת בוחר להמשיך בה.
רגע מפתח בסרט, בשבילי, היה כשחבר הקבוצה המבוגר והממושקף (שמו האנס? אני לא זוכר) אומר לו שהוא "הכיר חבר'ה כמוהו בצבא – שעושים כל מה שאומרים להם, אבל עושים זאת בריצה".
הריצה העיוורת של אבנר, שהולכת ומאבדת משמעות ומטרה ככל שהסרט מתקדם, היתה המימד החזק ביותר והקשה ביותר לצפייה בסרט.
אותו הדיסוננס, אגב, מתבטא גם בקשר שלו עם משפחתו, ובשאלה החוזרת: אם הוא עושה את זה למען משפחתו, מה הטעם, אם הוא לעולם לא רואה אותם?
באותה מידה: אם הוא עושה את מה שהוא עושה למען ישראל, מה הטעם אם הוא מאבד אותה בדרך?
באותה המידה: אם הוא עושה את מה שהוא עושה למען הצדק, וכדי לעצור את שפיכות הדמים, מה הטעם, אם הוא לנצח יירדף על ידי שאלת המוסריות שלו עצמו?
אלה שאלות שכל ישראלי, במיוחד כל גבר ישראלי ששירת בצבא, שאל את עצמו. חלקנו שאלנו את עצמנו את זה פעם פעמיים, ואז החבאנו את השאלות באיזשהו ארון פנימי. חלקנו שואלים את עצמנו את השאלות הללו כל יום.
אני מאמין שהאנטגוניזם שהסרט יצר בקרב מבקרים ישראלים נבע, במידה רבה מהפכחות שבה ספילברג מנפץ את מיתוס ה"גבר הישראלי" (פכחות, אבל גם אהבה וכבוד).
הפאנצ'ליין מגיע בדיאלוג האחרון בין אבנר לאפרים, כשאבנר בעצם מזכיר לנו שמעל להיותו גבר ישראלי, הוא גבר יהודי. הקריעה שאבנר חש מהמדינה שלו, בעקבות המעשים שהוא נדרש לבצע בשבילה, גרמה לו להתנתק מהישראלי שבו, ולנסות להתחבר מחדש ליהודי שבו.
אפרים מסרב להצעתו ל"בציעת לחם", ובעצם כך אומר לו: שלא כמוך, אני ישראלי קודם, ויהודי אח"כ.
כל אלו נקודות קשות לצפייה בשביל ישראלי שמשוכנע בזהותו. ספילברג מצליח לבנות עלילה שמדברת בצורה אחרת לגמרי לאמריקני שרואה אותה כ"זר", ולישראלי שרואה אותה כהשתקפות קשה מנשוא של עצמו.
אלו המחשבות שרצו לי בזמן שהקרדיטים עלו. הרגע המפתיע היה כשאחד המשפטים הראשונים שחברי האמריקני אמר כשהוא יצא מהסרט היה "להיות גבר בישראל זה שונה לגמרי מלהיות גבר בארה"ב".
אולי עליתי פה על משהו?
המשפט "ספילברג לא יודע מה שהוא עושה" שהופיע בביקורת שלי על "מינכן", ושאתה החלטת לצטט, לא התייחס לסרט כולו, אלא לסצינת הסקס. והתמונות מהטבח, שלדבריך אבנר לא יכול להוציאן מראשו, לא היו שם מלכתחילה (כפי שכותב דן ברזל), משום שהוא לא היה שם.
בנוסף מתוך ההקשר של הניסוח הכוללני שלך עולה כאילו אני אחת מאותם מבקרים הסובלים לדבריך מ"אנטי-ספילברגיות". אז לא, אני לא סובלת מהסימפטום הזה, ואתה לא לבד במערכה הנועזת להציל את שמו של ספילברג. אף פעם לא היית.
בכל אופן, מצ"ב הפסקה במלואה כפי שהתפרסמה בטיים אאוט.
"ויש גם שתי סצינות שלוקות בגסות מחשבתית וסגנונית מרתיעה – שתיהן מצליבות בעריכה אלמנטים שלא נועדו להיות ביחד. הראשונה מופיעה קרוב לתחילת הסרט, כשתמונות הספורטאים הישראלים שנהרגו במינכן משולבות בעריכה עם תמונות הטרוריסטים המסומנים להריגה (רמז לכך שאלה ואלה קורבנות?). השניה מופיעה לקראת סופו, ובה הגיבור הרדוף והמעונה שוכב עם אשתו (איילת זורר) וסצינת הסקס נערכת במקביל לזכרונות מרצח הספורטאים במינכן. סצינות סקס ואהבה בין גבר ואשה אינן כלולות בתחום ההתמחות של ספילברג (חוץ מהשתובבות במיטה ב"תפוס אותי אם תוכל" הרפרטואר שלו נטול מיניות) וכאן הוא מביים כאילו היה אורי ברבש או חיים בוזגלו. החיבור החולה בין זיון אגרסיבי ומיוזע לבין אבלו של הגיבור על חבריו שנפלו בקרב, כשהוא משתמש באשה ככלי קיבול לכאבו ("כן אני מתנחם ושוכב איתה, כן כאילו במקומך" שר שלמה ארצי לחבר חייל שנפל) אופייני לתרבות הצברית, המאצ'ואיסטית, וכמה לא נעים לגלות אותו אצל היהודי מהוליווד. כשלסיום זורר ממלמלת "I love you" מתקבל הרושם שספילברג לא יודע מה הוא עושה.
Well I truly enjoyed studying it. This subject provided by you is very effective for correct planning.
wow what a p0werful source of information added 2 fark thanx http://tweetattacksreview.org
Can you tell us more about that please ?
Thank you so much for this valuable information. Very useful for constructing my website
whoah this blog is wonderful i love reading your posts. Keep up the great work! You know, many people are searching around for this info, you could help them greatly.
Good info once again. Thanks a lot.
This is really fascinating, You are a incredibly skilled blogger. I've joined your rss feed and look forward to seeking extra of your excellent post. Also, I have shared your site in my social networks!
Genuinely informative document publish.Really getting excited about find out more.
Thank you for the good writeup. It in fact was a amusement account it. Look advanced to more added agreeable from you! However, how can we communicate?
I read u blog,you blog very useful me,i book mark you blog! thanks~!
Hi,great blog post. Infos are very usefull and saves me huge amount of time which I spend on something else instead of searching posts like this Thank you
Excellent post. Hope to read more great posts in the future.
Auto Centre PartsLights
Great Article! Quick read and informative.
Hi there, You've performed an excellent job. I’ll certainly digg it and for my part recommend to my friends. I'm confident they'll be benefited from this web site.
Apple now has Rhapsody as an app, which is a great start, but it is currently hampered by the inability to store locally on your iPod, and has a dismal 64kbps bit rate. If this changes, then it will somewhat negate this advantage for the Zune, but the 10 songs per month will still be a big plus in Zune Pass' favor.
A lot of thanks for your whole effort on this website. My niece enjoys engaging in research and it's really obvious why. My spouse and i hear all concerning the powerful way you give insightful tips by means of this web blog and as well as increase response from others about this concept plus our favorite princess is without question learning a lot. Have fun with the remaining portion of the year. You're doing a great job.
Credit on behalf of this article. At hand are categorically tips inwards at this juncture to facilitate I bidding waste.
Wonderful publish. Thank you pro sharing!
Think this article really beneficial and a big aid for everyone! Expect to find more up-dates of terrific posting in your web page! Very good job!
Thank you very noble blog
Finicky article, finicky blog, I give rise to twittered your blog, it is worthy responsibility this. Thank you.
Thank you for your valuable information.
Credit on behalf of the suggestions and references information's.
Good post! interesting to view about this! This is definitely some good information!
I love the efforts you have put in this, thankyou for all the great posts .
Impressive place of duty – I've been struggling with this on behalf of roughly era and it’s impressive to go with this in a row.
Impressive affair! THANK YOU!
nice post,thanks for share.
I'm categorically departing to bookmark you! Thank you on behalf of your info.
I'd incessantly want to be update on new content on this internet site , saved to fav! .
Perfect just what I was searching for! .
I conceive you have mentioned some very interesting details , appreciate it for the post.
But a smiling visitor here to share the love (:, btw great design and style .
Utterly written articles , Really enjoyed reading through .
I always was interested in this topic and still am, appreciate it for putting up.
In a row provided by the dudes is very handy on behalf of us, Thanx to alllllll ….
I like this post, enjoyed this one regards for posting .
EXACTLY pardon? I've been looking pro! Appreciation so much!
In turn provided by the dudes is very of use pro us, Thanx to alllllll ….
this is appreciable.!!!!!!i like it.