19 אפריל 2008 | 11:00 ~ 18 תגובות | תגובות פייסבוק

ביעור חמץ

בערב פסח ברוב בתי הקולנוע אין סרטים. הקולנועים סגורים. כולם בחיק המשפחה – סדרנים וצופים. יש בתי קולנוע שמפעילים הקרנות חצות, לטובת הצעירים שרוצים לצאת לבלות אחרי ליל הסדר – אם כי לא בטוח שלהיות יחד בקהל אחרי ארוחה דשנה ולפחות ארבע כוסות יין זה רעיון טוב. בלוח השנה הישראלי יש ששה ערבים בהם בתי הקולנוע סגורים: ערב פסח, ערב ראש השנה, יום כיפור, ט’ באב, יום השואה ויום הזכרון.
ואני מניח שרוב קוראי הבלוג הזה ממילא יבלו את הערב עם משפחותיהם, ולא באינטרנט – אולי מאוחר בלילה. לכן, אשאיר את הפוסט הזה פתוח לטובת אלה שבודקים בה קורה און-ליין, אי שם בין ה”יחץ” ל”כרפס”.

אז זהו פוסט open thread בו אני מבקש מכם, הקוראים – הקבועים והמזדמנים, המגיבים הפעילים והמשתתפים הפסיביים – לשתף את כולם איזה חמץ קולנועי הייתם מבערים לקראת החג. מה נראה לכם לא כשר – לא רק בפסח, אלא כל השנה? יש שחקן שהייתם רוצים שייעלם מהמסכים? במאי? ז’אנר? טרנד? יש אולם קולנוע שהייתם מעלימים עם נר ונוצה? מבקר? סרט? בארץ? בעולם? הייתם מבערים את חמץ ההפסקות, או מעלימים את אלה שרוצים להפסיק את ההפסקות? משמידים תרגומי שמות גרועים, או מעדיפים למכור לגויים דווקא את אלה שמקטרים על תרגומים גרועים?
ואם אתם זקוקים לקצת מחשבה, העלו את הסוגיה לדיון סביב שולחן הסדר. שם אחרי שפע כוסות יין וגרון ניחר משירת “אחד מי יודע” ו”והיא שעמדה” בוודאי תמצאו יחד שלל חמץ קולנועי שהגיע הזמן שיטואטא מחיינו.
קדימה, תתחילו לבער.
וכמובן: חג שמח.

נושאים: כללי

18 תגובות ל - “ביעור חמץ”

  1. ניקו 19 אפריל 2008 ב - 12:20 קישור ישיר

    הייתי מעיף את הבמאי אווה בול, אבל יש כבר עצומה מפורסמת למטרה זו..וגם את הבמאית הצרפתייה קתרין ברייה, שטוענת שהיא עושה “אומנות” ולא פורנו ! בטח שלא: פורנו יותר מעניין ופחות דוחה מהסרטים שלה, ומי שראה את “אנטומיה של גיהנום” מבין על מה אני מדבר..
    חוץ מזה, בן אפלק הפסיק לשחק והתחיל לביים, וגם זה מבורך.

  2. דניאל 19 אפריל 2008 ב - 12:34 קישור ישיר

    הייתי מעלים את כל האולמות ברב חן כיכר דיזינגוף חוץ מאולם 1. בפרט אולם 4, שהוא פשוט חרפה.

  3. רותם 19 אפריל 2008 ב - 13:23 קישור ישיר

    מבער את חוסר הסינמטקיות של סינמטק תל אביב.
    החודש היה יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. יותר הקרנות של סרטים “גנוזים” כמו ג’סי ג’יימס (כל כך חסר into the wild) ויותר קלאסיקות ולא מDVD.
    רטרוספקטיבות ופוקוסים לא בחסות שגרירויות ומכוני תרבות, אלא סתם כי בא להם.

  4. ויקינגו 19 אפריל 2008 ב - 14:19 קישור ישיר

    הייתי מבער את סנדרה בולוק, מבער כאילו אין מחר.

  5. manko 19 אפריל 2008 ב - 14:27 קישור ישיר

    ואני את כל הבמאים שמציעים לקירה נייטלי תפקידים. או יותר טוב- את נייטלי בכבודה ובעצמה.

  6. דרורית 19 אפריל 2008 ב - 14:42 קישור ישיר

    אנשים שאוכלים חסה בסרטים, גם אם זה בצורה חרישית.
    וברצינות, בטח יהיו לי תובנות יותר מעמיקות אחרי הקניידלך והחרוסת.
    חג פסייח שמח וכשר.

  7. גל-Z 19 אפריל 2008 ב - 14:58 קישור ישיר

    בלי לחשוב:
    גאס ואן-סנט. התיימרות משעממת ונימרחת עם יכולת טכנית לא הולכת לי טוב עם חרוסת.

  8. רז-ש 19 אפריל 2008 ב - 15:50 קישור ישיר

    הייתי מבער את יוני יולי.

  9. דן 19 אפריל 2008 ב - 15:56 קישור ישיר

    מתיו מקונוהי. בפירוש מתיו מקונוהי. למה אני צריך לראות את הפרצוף הזחוח והמעצבן הזה ברחוב עכשיו?

    ואולמות קולנוע לא חסרים – אולמות 3,4 ו-6 ב”לב”, 2-8, בעזריאלי, 4-6 ברב חן. הייתי מבער את מבערי בתי הקולנוע בעיר, אלה שמשקיעים המון בבתי קולנוע טובים אבל רחוקים יחסית ומרחיקים את החוויה הקולנועית מהרחוב, מהעיר, מהאקראיות של להיכנס לסרט סתם כדי להעביר את הזמן ולצאת ממנו אל הרחוב ולא אל “זארה”. אני קורא בזאת להחזיר את הסינמה לסיטי!

  10. רותם 19 אפריל 2008 ב - 16:01 קישור ישיר

    סנדרה בולוק לא בוערה כבר מזמן?
    ודן, נראה לי שמה התייחסת אליו בסוף הוא משהו שהרבה יותר רחב מהקולנוע.
    הייתי מחזיר את העיר לסיטי עוד לפני שהייתי מחזיר אליה את הסינמה.

  11. מנוי סינמטק 19 אפריל 2008 ב - 16:42 קישור ישיר

    הייתי מחליף את פיירנו ממגזין סינמטק באנשים חדשים, רעננים, חשיבה חדשה שיזריקו דם חדש למגזין המנומנם והדינוזארי הזה.

  12. ברווז גומי 19 אפריל 2008 ב - 17:01 קישור ישיר

    את סרטי הפרודיות למיניהם, את סרטי “המלחמה בעיראק זה דבר רע”, את אוליבר סטון, את היוצרים של “שר הטבעות” מלבד פיטר ג’קסון כדי שלא יוכלו לכתוב עוד “מאת היוצרים של שר הטבעות” על כל שטות עם יצורים קסומים ממוחשבים; ואת הפסקולים- הישראלים במיוחד – שמורכבים רק מפסנתר שטוח ומטון אחיד וסנטימנטלי.
    וגם את העותק של ג’ונו שמוקרן בקולנוע גת. לא שיש לי משהו נגד הסרט החביב הזה, אבל הגיע הזמן להחליף סרט לטובת אלו שגרים קרוב, לא?

  13. עמיצי 19 אפריל 2008 ב - 17:50 קישור ישיר

    הייתי מבער את אולם מס 1 בסינמטק תל אביב ומחליף אותו באולם שבו אפשר לראות את המסך בצורה טובה גם כשאתה יושב בצידי האולם.
    באותה ההזדמנות הייתי מבער את כל המקרינים של קולנוע לב ואת כל הילדים שעושים רעש מחוץ לאולמות ההקרנה שם.
    וגם מבער את השיטה הישראלית של קרנות שקוראות סינופסיסים ועובר לשיטה של קריאת הצהרת כוונות ותסריטים כדי לאפשר לקולנוע הישראלי לעלות מדרגה.

  14. איתן 19 אפריל 2008 ב - 17:52 קישור ישיר

    אוף-טופיק :

    השבוע (ביום רביעי, כמדומני) יוכרז הליין-אפ הרשמי בפסטיבל קאן הקרוב. הכתבה הזו

    http://www.variety.com/VR1117984213.html

    ממפה את המצב. איפשהו באמצע מוזכר סרטו של ארי פולמן “ואלס עם באשיר” כבטוח בפנים. הניסוח, אגב, מבטיח תשומת לב : “An unusual entry is an animated feature from Israel “.

    ועם כל הכבוד למר פולמן, הסרט שהכי מעניין אותי מבין כל אלו שמוזכרים שם הוא הבכורה הבימויית של צ’ארלי קאופמן.

  15. אורי (האמיתי) 19 אפריל 2008 ב - 23:57 קישור ישיר

    וואלה?
    אני הייתי דווקא מבער את קאופמן – עם ההתחכמויות הילדותיות בשקל תשעים. ואת חבר הבמאים המאגניבים שלו. כן – גם את מישל גונדרי המייגע. אבל זה אני.

    הכי דחוף = אנשים שלא מבינים שכשהם כותבים SMSים אני ר-ו-א-ה את זה משורה מאחוריהם והאור התכלכל הזה מעצבן אותי!

    כשגרתי בתל אביב בשנות התשעים, בגליקסון, היו לי המון אולמות קולנוע במרחק הליכה (קולנוע תל אביב ממש מול הדלת, רב חן, הוד, לב ודיזינגוף – המון!)
    היום, כשאני גר לא ממש רחוק אני שוב ושוב מזיז את האוטו כדי לראות סרט.
    אני לא מבין למה במרקם החיים של העיר הזאת אין מקום לבתי קולנוע. למה אי אפשר סתם כך לעצור פתאום באמצע היום ולהיכנס ליומית?
    אני נורא מתגעגע לזה.

  16. רני 20 אפריל 2008 ב - 0:24 קישור ישיר

    מה שדן אמר. הכל.

  17. מישהו 20 אפריל 2008 ב - 1:45 קישור ישיר

    לאורי (האמיתי)- אני חותם על כל מילה שלך. קאופמן גונדרי ודומיהם הבלתי נסבלים. וגם אני מתגעגע לבתי קולנוע עירוניים

  18. אלעד 21 אפריל 2008 ב - 14:14 קישור ישיר

    ויקינגו (4) כנראה ביקש חזק מאוד…אבל לא מספיק
    http://www.nrg.co.il/online/7/ART1/724/449.html


השאירו תגובה ל - עמיצי