13 מאי 2008 | 17:03 ~ 7 תגובות | תגובות פייסבוק

צבר, דבר צברית

קבלו חיוך: סיימון פג ואדגר רייט מקליטים פרסומת לקידום עליית “שוטרים לוהטים” ביפן.

==============

אני מאוד מחבב את המראה של אתר נרג’ המשופץ, אבל מה תעזור הגרפיקה הנעימה והנוחה אם בידיעות התרבות יקראו לסטיבן קולבר סטפן קולברט? בראבו על ההשקעה במתכנתים ומעצבים. אבל עכשיו אפשר לשדרג גם את הכתבים והעורכים?

==============

השבוע יצא מארז מעולה (לא, באמת מעולה) של טרילוגיית סרטי ג’ייסון בורן. פשוט עונג (הסרט הראשון אפילו מגיע עם מיקס DTS). אבל בתפריט השפות של הסרט השני בסדרה, “זהות במלכודת”, מתחוורת הבעיה במיקור חוץ. בעיקר כשהאותיות בעברית כה מבלבלות. וכך תפריט השפות מציע לצופיו בישראל שפה חדשה, שהאמת שאני די בשוק שעוד לא הפכה כאן שפה רשמית:

תפריט הדי.וי.די לסרט “זהות במלכודת” מציע לבחירה שפה קצת קוצנית

7 תגובות ל - “צבר, דבר צברית”

  1. גדול, הקטע עם התפריט.
    אז מה, אתה מארגן מרתון הקרנה?

  2. אלי בן - יודה 13 מאי 2008 ב - 19:14 קישור ישיר

    הצברית המדוברת היא אכן ניב נפוץ בעברית.
    להלן מבחר מילים ומושגים בצברית:

    – בונ’ה = גש הלום
    – אלו, אלו = היי, היי
    – מ’זה זה? = מהו זה?
    – מני’עשה? = מה אעשה?
    – לממה = מדוע
    – פפפ… = אתמהה

    ולהשומע ינעם…

  3. איתן 14 מאי 2008 ב - 8:43 קישור ישיר

    הקרנות אקדמיה #2

    “חומר למחשבה”
    בימוי : עמנואל נקש וסטפאן בלאיש

    שלשום ראיתי את “בשביל אבא שלי”, שלפי ההבנה שלי, היה עשוי טכנית טוב, אבל סבל מתסריט בעייתי. אתמול חוויתי את המקרה ההפוך. התסריט של “חומר למחשבה” הוא הדבר הכי מצחיק שנצפה פה מאז “מבצע סבתא”. רמות טירוף בלתי נתפסות. אוסף של טיפוסים תמהוניים מתקבצים אל תוך מונית שירות גנובה : זונה רוסייה (לוסי דובינצ’ק – טובה מאוד) והחבר-אהוב שלה (לירון לבו – טוב מאוד), חיילת שרבה עם החבר שלה, בחורה תל אביבית בדרך לפסטיבל רוחני בדרום, בחור דתי במסע להביא שטריימל יקר לאיזשהו רב קדוש, ונציג של הממשלה הצרפתית שנטרפה עליו דעתו. כולם נמצאים במנוסה מהסרסור הגרוזיני העצבני שמנסה להחזיר את הזונה לרשותו, אחרי שלירון לבו “שחרר” את החברה שלו מבית הזונות של הגרוזיני, בסצינה היחידה בסרט שבאמת הצחיקה אותי. בנוסף, אלברט אילוז (שוטר, אלא מה ?) ועמנואל הלפרין (נציג של ממשלת צרפת, אלא מה ?) מנסים למצוא את הצרפתי התמהוני.

    על הנייר זה נשמע מצוין. הבעיה היא שבמקום לנסוע במהירות 150 קמ”ש בעליות, הסרט הזה מקרטע, כמו נהג שנוסע עם בלם יד משוך. הסרט מתפזר לכל מיני כיוונים, כאילו שיש לו משהו להגיד, במקום לתת לטירוף להוביל. למרות שהסרט לא מצולם כמו קומדיה (שיעורי בית לקראת הסרט הבא : נא להשיג את הטלפון של גורפינקל ועותק של “תעלת בלאומילך”), ניתן עדיין להציל אותו. בעוד 2-3 משמרות עריכה ניתן בקלות להעיף רבע שעה (לפחות) מהסרט, להדק אותו ולוותר על הרצון לעשות את הסרט “חשוב”. אתם תראו שהמשמעויות יצוצו דווקא כשהסיפור יזרום (תשאלו את דרור שאול).

    הערת צד : קצת מפריע לי ששחקניות טובות כמו לוסי דובינצ’ק ומרינה שויף (ב”צעד קטן”, למשל) בוחרות להופיע בתפקידי זונות, ובכך לשוב ולאושש את הסטריאוטיפ הידוע בנוגע לנשים רוסיות. אתן שחקניות מספיק טובות. לא יכול להיות שאלו התפקידים היחידים שמציעים לכן.

  4. ephemeral8 14 מאי 2008 ב - 8:45 קישור ישיר

    רסיסי חיים, BITS OF MY LIFE
    וידאו בלוג שהוא “גיבוי” יומיומי של חיי.
    עשרות אלפי קטעי וידאו ממצלמה סלולארית
    הפכו לממים-מומיה דיגיטאלית בסייברספייס.
    יו-טיוב מאפשר להריץ את הקטעים כרצף רנדומליאסוציאטיבי…סרט נצחי של כל החיים!

    ephemeral8

  5. איתן 14 מאי 2008 ב - 8:53 קישור ישיר

    אה, ואורון – “טוק-טוקבק” היא גניבה שלי, בלי בושה בכלל, מאחד, יאיר רוה. הנה, כאן
    https://cinemascope.co.il/?p=88

    ובגלל שאני רוצה לראות אותך בריא ושלם, אני לא אגיד כלום על “זה יגמר בדם”…

  6. גיא 14 מאי 2008 ב - 9:46 קישור ישיר

    ראיתי את אירון מן בהקרנת HD ומאוד התרשמתי. למרות שאני כמעט בטוח שבהקרנות פילים ישנה יותר תחושה של עומק. בתמונה ב HD היתה הרגשה של חדות תמונה מדהימה וצבעים חזקים אבל היתה לי הרגשה שהתמונה מעט שטוחה. אי לא בטוח סתם הרגשה. הסרט חמוד מאוד בשביל סרט קיץ.


השאירו תגובה ל - איתן