22 יוני 2008 | 17:57 ~ 27 תגובות | תגובות פייסבוק

"חופשיה ומאושרת", הביקורת

לפני הכל, בראיון עם מייק לי ב”7 לילות” נכתבה פעם נוספת הטעות הנפוצה לפיה מייק לי מצלם את סרטיו ללא תסריט. זו אגדה שהונצחה על ידי כמה קולנוענים ישראליים שניסו לטעון שלא צריכים תסריט כדי לעשות סרט. שיטת העבודה של מייק לי היא כזאת: יש לו רעיון, סיפור, דמות וסיטואציות. הוא מקבץ סביבו קבוצת שחקנים ועובד איתם במתכונת סדנה במשך שבועות על הדמויות ונותן להם להביא כמה שיותר רעיונות מעצמם: גם בקשר לדמויות וגם בקשר לעלילה. בכל פעם שהוא מוצא בתהליך משהו שמוצא חן בעיניו הוא כותב אותו כתסריט. עד סוף הסדנה – תהליך שהביא מעולם התיאטרון – הוא מייצר תסריט שלם שעליו השחקנים כבר למעשה עשו חזרות. מאותו רגע, ואת זה חיוני לזכור, התסריט הזה קדוש. בצילומים אין אלתורים. אין סטיות מהסצינות הכתובות. התסריט נשמר בקפידה. אז כל קולנוען שרוצה לצאת ולצלם “בסגנון מייק לי” – כלומר, בלי טריטמנט אבל עם להקת שחקנים ורצון לאימפרוביזציה – דעו שזה לא עובד.
הבעיה עם השיטה של לי, בסרט התשיעי שלו, היא שעכשיו כשבאים אליו שחקנים לסדנה הם מתחילים להתנהג כמו דמויות בסרטים אחרים של לי, כלומר – שלו. וככה סאלי הוקינס מ”חופשיה ומאושרת” עושה חיקוי של קטרין קרטלידג’ המנוחה, ורוי מרסדן ואדי מרסן מחקה את דיוויד ת’יוליס. ואני, מצידי, מחקה את תגובותיי מסרטיו הקודמים של לי: זה לא מזיז לי. הנה ביקורתי על “חופשייה ומאושרת” מתוך גיליון “פנאי פלוס”, 18.6.2008

מייק לא
הייתי מעריך את מייק לי הרבה יותר אם לא הייתי צריך לראות את הסרטים שלו

מייק לי הוא ככל הנראה אחד הבמאים הכי אהודים בישראל. מיום שפרש מעשייה טלוויזיונית וחזר להתמקד בקולנוע (הוא ביים סרט אחד ב-1971 ואז הקדיש את 17 השנים הבאות לבימוי בבי.בי.סי) הוא ביים תשעה סרטים בעשרים שנה (מאז 1988) וכולם, ללא יוצא מן הכלל, הוקרנו מסחרית בארץ. אפילו וודי אלן לא הצליח לראות את כל סרטיו מוקרנים בארץ. אבל לי יש בעיות עם לי. מה הבעיות: אני לא מחבב את סרטיו. לא את “סודות ושקרים”, לא את “עירום”, לא את “מותק של חיים”. ובעיקר, אני לא מחבב את הפרשנות המזויפת המודבקת לסרטיו. לי, תשמעו רבים אומרים, הוא אמן ה”מציאות”. בולשיט, הוא אסתטיקן קפדן ושתלטן. לא שיש לי בעיה עם זה, אבל כן יש לי בעיה עם ייצוג שווא. לי, בעיני, הוא ציניקן בלתי נסבל שרבים טועים לחשוב עליו כעל משורר האנושיות הגדול, נציגם של העניים והמדוכאים. יש אפילו צופים מבולבלים שמלפפים את לי ואת קן לואץ’ יחד כאילו היו שני צדדיו של אותו מטבע. קשקוש. לואץ’, במאי שאני מעריך מאוד (גם אם לא תמיד אוהד את סרטיו הספציפיים) הוא מישהו שבאמת מחויב למלחמות מעמדיות ופוליטיות. לי, לעומת זאת, הוא אמן מלודרמות, שלפחות מצליח לסחוט משחקניו כנות גדולה שמבלבלת את הצופים. לכן סרטיו שאני הכי מחבב הם אלה בהם הרחיק לכת מהמצאות בת זמננו וחשף את קפדנותו הוויזואלית, הבלתי מאולתרת: “טופסי טרווי” העליז ו”ורה דרייק” המדכא. ועכשיו הוא מביא את “חופשייה ומאושרת”, סרט שאמור להפתיע את חובבי לי, כי מדובר – כך על פי השיווק – ב”קומדיה” וב”סרט קליל”. יה, קליל כמו צרבת.
דמיינו את “נערות קריירה” ואת “עירום” ארוגים יחד לסרט אחד, אבל בחצי המאמץ. הוסיפו לכך את אחת הדמויות המעצבנות ביותר שראיתי על המסך ותקבלו את “חופשייה ומאושרת”, סרט על בחורה שכל דבר בשבילה הוא בדיחה וכולם צועקים עליה שהיא נורא מעצבנת (והם צודקים). לא להאמין שלי נחשב לבמאי “הומאני”, כשנדמה שרק מיזנטרופ גדול יכול לכתוב דמות כה תלושה. כרגיל אצל לי יש לו סצינות מצוינות, ורפליקות חריפות, ואנשים שמדברים בקצב מסחרר, אבל העיסה כולה אפורה ודלוחה. וכן – נכון – אני מגזים, הוא לא כזה איום. הוא סתם מעצבן אותי.

נושאים: ביקורת

27 תגובות ל - “"חופשיה ומאושרת", הביקורת”

  1. יוסי 22 יוני 2008 ב - 19:13 קישור ישיר

    לא יכול להיות שאתה צודק כי אורי קליין כתב משהו אחר לחלוטין. אתה טוען שאורי קליין מבין פחות ממך בקולנוע?

  2. קורא 22 יוני 2008 ב - 21:46 קישור ישיר

    אני דווקא חיבבתי את הסרט, גם אם הוא לא מושלם. מה שכן, הקהל בבתי הקולנוע פשוט הופך לבלתי נסבל, אם הייתי יכול לראות בכל צופה שמעצבן אותי לא היה נותר מקום בבתי הקברות.

  3. איתי 22 יוני 2008 ב - 21:56 קישור ישיר

    אבל אפשר לראות סרטים של קסבטס ולהבין שזה כן עובד.

  4. דרורית 22 יוני 2008 ב - 22:32 קישור ישיר

    קורא, אין צורך לראות בצופים וגם לא לראות. אתה רק צריך להתקשר לז’אדק ולהגיד שהשמש זורחת באוקטובר.

  5. דרורית 22 יוני 2008 ב - 22:52 קישור ישיר

    ואופטופיק מוחלט, לקולטי הוט – כרגע משודרת קלאסיקה גדולה “הדירה” של ווילדר. למי שלא ראה, תמיד שווה.

  6. סטיבי 23 יוני 2008 ב - 0:09 קישור ישיר

    MGM יש גם למנויי יס.

  7. h.w 23 יוני 2008 ב - 0:43 קישור ישיר

    אני לא מסכים לגבי סודות ושקרים.
    אני לא מעריץ גדול של מייק לי אבל אני חושב שסודות ושקרים הוא אחד הסרטים המרגשים והיפים שראיתי.
    לא רואה בו שום ציניות.

  8. בינימין 23 יוני 2008 ב - 1:16 קישור ישיר

    עד היום אני לא מצליח להבין את הסרטים שלי לי, הוא חתיכת במאי מעורך אך לרוע המזל נטול עניין.

    לפני מס’ השנים כאשר עוד הייתי בבית ספר הקרינו לנו את סודות ושקרים במגמת קולנוע התוצאה הייתה בדיוק כמו שהקרינו לנו את הסוף של רשימת שינדלר רק לאורך כל הסרט נשמעו צחקוקים לא יכולנו לשלוט בעצמנו .
    הסיבות לכך שהיו בסרט קטעים שגם במציאות נראו כל כך מגוחכים שזה היה מוגזם לעומת זאת קן לואץ הוא אמן בעייני שגם כאשר נכשל הוא לפחות מצליח לגרום לי להבין את הדמויות שלו

  9. אהרון אהרון 23 יוני 2008 ב - 1:47 קישור ישיר

    ליוסי.
    באופן הכי פשוט. לא זה ולא זה “מבין קולנוע” יותר מהאדם הממוצע. “הבנה” בקולנוע פירושה יכולת להביא רעיון (סיפור) אל המסך ושהתגובות אליו יהיו תואמות לאלו של הוגה הרעיון, עניין שתלוי לחלוטין בבימוי, בצילום בעריכה ובפס קול, וכלום במבקר שלא יכול “להבין” אלה משום הטעם האובייקטיבי הפשוט שהוא נעדר כלים וניסיון מעשי. מכאן תבין שהביקורת לא “מבינה” יותר או פחות אלא ובס”ה (ולמרות יומרתה) היא עניין של טעם אישי שלפעמים הולם את טעמך ולפעמים לא, זה הכל וכלום מעבר לזה.

  10. עדן 23 יוני 2008 ב - 8:40 קישור ישיר

    לא תמיד חיבבתי את כל סרטיו של מייק לי אבל תמיד העדפתי אותו על קן לואץ’ ובעיניי “עירום” הוא סרטו הגדול ביותר ואחד הסרטים הטובים ביותר ב-20 השנים האחרונות.
    “חופשייה ומאושרת” נחמד אבל סובל מיותר מדי בעיות.

  11. עדן 23 יוני 2008 ב - 8:47 קישור ישיר

    ראיתי אתמול את “הנקוק” ומדובר בעיקר בסרט מוזר מאד. בערך באמצעו הוא תופס כיוון אחר עליו כמעט ולא רמז הטריילר, כיוון שלטעמי היה שגוי וכמעט חירב את הסרט בעודף מלודרמה.
    זה לא סרט רע, הוא עדיין מהנה למדי ולעניות דעתי הוא גם יעשה בוכטות של כסף. אבל הוא הזכיר לי קצת את “אחרון גיבורי הפעולה”, וכמו שהסרט ההוא סימן את תחילת סוף מעמדו של שוורצנגר ככוכב הגדול ביותר בהוליווד כך, אם וויל סמית’ לא ייזהר, “הנקוק” יסמן את תחילת סוף המעמד שלו.

  12. רותם 23 יוני 2008 ב - 8:56 קישור ישיר

    בוודאי שיש מבין בקולנוע בלי לעשות קולנוע. ואם מבקרים לא היו מבינים בקולנוע, יוצרים לא היו יכולים להתקדם יותר מדי. עם מי הם היו בדיאלוג על היצירות שלהם? עם כל הכבוד לכל היוצרים בעולם, יש גבול לדיאלוג פנימי.
    אולי למבקרים אין את הנסיון המעשי, אבל כלים בוודאי ובוודאי יש להם. אם כי אני לא ממש מבין מה זה שהתגובות יהיו תאומות לאלו של הוגה הרעיון – אז אולי אני ממש לא בכיוון כאן.
    אבל במקרה הזה ספציפית, אם יוסי מתכוון להערת “האין/יש התסריט” אז לא צריך להבין דבר בקולנוע או לראות סרט אחד של מייק לי בימי חייך. בסך הכל לקבל את העובדות ולקרוא לילד בשם. יש אנשים שנוטים לראות את שיטת העבודה הזו כנטולת תסריט שבא מן הבמאי ויש כאלו שכן. יאיר סייס פוטטו אורי סייס פוטאטו. זה הכל.
    וזה דרך אגב לא אמור לשנות דבר או חצי דבר לביקורת של המבקר “המבין” ושל ההדיוט שלא יודע לפענח סרטים: אופן עשיית הסרט לא אמורה להשפיע על החוויה שלך. אבוי לנו אם זה כך.

  13. רותם 23 יוני 2008 ב - 8:58 קישור ישיר

    לא ראיתי את הסרט אבל אני כמעט בטוח שהכיוון עליו אתה מדבר מוזכר בתקצירים רבים.
    בכל מקרה בעקבות הערת “אחרון גיבורי הפעולה” – האם וויל סמית’ יהיה הנשיא השחור האמריקאי הראשון/שני?

  14. יונה 23 יוני 2008 ב - 9:55 קישור ישיר

    לבינימין- צחקוקים במהלך הקרנת סודות ושקרים יותר מעיד על הקהל הצופה ופחות על הסרט.

  15. בינימין 23 יוני 2008 ב - 11:52 קישור ישיר

    ליונה- אני מסכים איתך שזה מעיד על הקהל אבל הבעיות עד כמה שזכורות לי שהיו הרגעים טובים(האם הלבנה פוגשת את בתה השחורה) רק שכל המלודרמה המשפחתית נראתה לנו מוגזמת מידי תיראי את עירום חיבבתי היו בו רגעים קומיים מדכאים אבל עשויים היטב .
    ומה המון סרטים שנאלצנו לתעב האבנו כמו הנץ ממלטה(שמשודר היום הידד),פני הצלקת(של הווארד הוקס),ולידת של אומה כך שהקהל היה מספיק משכיל ומה כאשר הקרנו לנו קן לואץ הקהל היה שקט לגמרי לאורך כל ההקרנה כך שקשה להגיד את זה שמייק לי הוא במאי מוצלח בעיני

  16. חביבה משולם 1 יולי 2008 ב - 11:15 קישור ישיר

    קולנוע זה סיפור עם התחלה אמצע וסוף. אם אני נהנית מהתחלה עד הסוף (בלי לחשוב באמצע מה רצה הבמאי להביע) סימן שזה מצליח. אם אני ארצה לראות מציאות אני אצפה במבט לחדשות או אילנה דיין וגם אז זה לא אמיתי ו”מנוהל” ע”י כל מיני כוחות ופוליטיקה.

    הלאה הפלצנים תנו להנות מסרטים כמו “איזה חיים נפלאים” מי שרוצה מציאות – זה לא בקולנוע.

  17. לא חופשייה ולא מאושרת 13 יולי 2008 ב - 19:14 קישור ישיר

    אתה צודק-הגברת מאוד מעצבנת כשהיא צוחקת.
    למרות, שכשהיא רצינית היא נחמדה.
    גם הבחור הנהג היה מעצבן מידי-יש טיפוסים כאלה?

  18. אפרתה 9 נובמבר 2008 ב - 0:18 קישור ישיר

    התאהבתי בסרט. אני לא חושבת שהוא “קליל”.
    מתחת לפני השטח הסרט עמוק מאוד. פופי יכולה לעבוד רק עם ילדים. הם לא יראו אותה חריגה אלא מאושרת וטבעית ועושה שטויות ומתלבשת כמו שהיא אוהבת.אבל החיים מלאים בילדים שהתבגרו ומהזוית הזאת הסרט “בוחן” את פופי.
    האם היא תמשיך להיות שמחה כשנגנבים לה האופניים? כשנתפס לה הגב? כשיש לה מורה לנהיגה מעצבן? כשהיא פוגשת הומלס סכיזופרן שגדול ממנה פי שתיים? האם היא יכולה גם להכיל, את הבעיות של אחרים כשהם צריכים עזרה או אוזן קשבת?
    ופה אני חושבת שלי הוא גאון,1. כי לי נשאר עם הבעיות הקטנות והיומיומיות והפתרונות בהתאם.
    ו2. כי פופי “מדברת” גם איתנו.
    גם אנחנו פוגשים אותה לראשונה כמו המוכר בחנות הספרים. גם אנחנו רגילים להיות אנטיפטיים, מרוגזים מעדיפים להזדהות עם סוחרי סמים שכירי חרב או בחורה שנאנסה. חום ואהבה זרים לנו ואנחנו, לא יכולים להכיל את פופי.
    היא מעצבנת.
    כי היא באמת מאושרת.

  19. לאפרתה ברכות 9 נובמבר 2010 ב - 13:53 קישור ישיר

    טוב לראות שיש גם שפיות בעולמנו. אור ואהבה.

  20. speech autism 16 ינואר 2011 ב - 22:08 קישור ישיר

    Just great post! I’d not have discovered this on my own!

  21. wine rack iron 16 ינואר 2011 ב - 22:20 קישור ישיר

    Very detailed post! I agree with above poster! I’ve your website bookmarked!

  22. sex filmiki 16 ינואר 2011 ב - 23:05 קישור ישיר

    Strange this submit is totaly unrelated to what I used to be looking google for, but it was once indexed on the first page. I suppose your doing something right if Google likes you sufficient to position you on the first page of a non related search.

  23. Berry Wiliams 18 ינואר 2011 ב - 4:29 קישור ישיר

    You’re making a lot of great points during this blog post however it is very hard in my opinion to concentrate on this article on the complicated page design.

  24. Caren Woudenberg 21 ינואר 2011 ב - 20:56 קישור ישיר

    You’re making a lot of great points during this blog post however it is very hard in my opinion to concentrate on this article on the complicated page design.

  25. wyspy kanaryjskie 28 ינואר 2011 ב - 1:32 קישור ישיר

    There are some good tips right here. I need to redesign the website a while. I will start from scrape this time I’m sure.

  26. Marcel Montera 4 פברואר 2011 ב - 4:25 קישור ישיר

    You’re making a lot of great points during this blog post however it is very hard in my opinion to concentrate on this article on the complicated page design.

  27. wpolscemamymocneseo 5 פברואר 2011 ב - 23:19 קישור ישיר

    Do you don’t like my website?


השאירו תגובה