15 יולי 2008 | 08:30 ~ 25 תגובות | תגובות פייסבוק

בארץ יצורי הפנדה

חוץ מ"מפגשים בסוף העולם" (14:00, סינמטק 1), הסרט המבולגן אבל מלא האישיות, הטיפוסים, האבחנות והשנינות של ורנר הרצוג, לא מוקרן היום בפסטיבל אף סרט שראיתי. האם מישהו כאן ראה את אחד הסרטים שמוקרנים היום ויכול להמליץ או להזהיר? היום ומחר אני עושה הפסקה מהפסטיבל בירושלים. אשוב ביום חמישי. מי שנמצא בשטח ויכול לדווח, אנא.

========

גורם בכיר בפסטיבל ירושלים אומר לי שעד כמה שהוא יודע "סינקדוכה, ניו יורק" לא יופץ לבסוף בישראל. "גם לא בפברואר 2009 בקולנוע האופרה?", שאלתי. הוא טען בשנית שלידיעתו הסרט – למרות שזכויות ההפצה שלו נמצאות בידי מפיץ מקומי מסוים – לא יגיע למסכים. "אבל תברר עם החברים שלך בפורום פילם", הוא אמר. שאלתי את אנתוני ברגמן, מפיק הסרט שביקר בסוף השבוע בארץ, והוא אמר שלמיטב ידיעתו הסרט כן יוקרן בארץ. מכיוון שהחברים שלי בפורום פילם לא אוהבים לענות לי, אני תוהה מעל הבלוג, אולי למישהו מכם יש יותר מידע. האם "סינקדוכה, ניו יורק" בסכנת גניזה? הסרט, שממילא מיועד להפצה באמריקה רק באוקטובר, יוכל לעבוד מצוין בקולנוע לב או בסינמטק. אני מקווה שהם יפנו לחברים שלי מפורום פילם ויצילו אותו מגניזה או מאבדון במחשכי רב חן אופרה.

=========

ספייק ג'ונז חתום כמפיק אחראי של "סינקדוכה, ניו יורק" אבל הוא עצמו קבור עד מעל הראש בפרויקט שלו שכבר היו כאלה שטענו שהוא נמצא גם בסכנת גניזה. "ארץ יצורי הפרא", העיבוד של ג'ונז לספק הילדים של מוריס סנדק, נדחה ונדחה ונדחה. פטריק גולדסטין מדווח ל"לוס אנג'לס טיימס" שנשיא אולפני וורנר הצהיר בפניו שהסרט לא נגנז ושהאולפן עומד מאחורי ג'ונז, נתן לו עוד כסף והם מחפשים יחד את הדרך לשמור על החזון של ג'ונז ובה בעת לא לפגום ביכולתו של הסרט לפנות לקהל רחב כל האפשר. וגולדסטין מסיים עם בונוס: קטע קטן מתוך גרסת אנימציה ל"ארץ יצורי הפרא" בהפקת דיסני מ-1983, בבימויו של ברנש צעיר ואלמוני (דאז) בשם ג'ון לאסיטר:

=========

יחסי הציבור של ג.ג שמחים לדווח שהסרט הנצפה ביותר בישראל בסוף השבוע האחרון לא היה "וול-E", או "מבוקש", או "הנקוק", או "איים אבודים", אלא קונג פו פנדה. 35 אלף כרטיסים נמכרו לו בסוף השבוע השני להצגתו, ובסך הכל ראו אותו בעשרת ימיו הראשונים 130 אלף איש.
ו"איים אבודים" הגיע אחרי עשרה ימים ל-70,327 כרטיסים.
אני מקווה שאשיג היום את מספרי הכרטיסים הרשמיים של כל המפיצים.

========

25 תגובות ל - “בארץ יצורי הפנדה”

  1. איתן 15 יולי 2008 ב - 8:47 קישור ישיר

    35 אלף, אתה מתכוון…
    ומה חשבת על "ברוריה", שהוקרן אתמול ?

  2. רון 15 יולי 2008 ב - 8:52 קישור ישיר

    חידה: פורום פילם, סינמטק ת"א, פינוקיו ובלונדינית שופעת מגיעים לשוק סרטים.
    כולם מציעים את אותו הסכום לסרט נטול פוטנציאל מסחרי – מי יקבל את הזכויות?
    "לא יודע".
    ברור שהבלונדינית!
    הבלודנית? למה? בגלל שהיא נראית הכי טוב?
    לא, כי האחרים מתעניינים בסרטים רק באגדות.

  3. עופר ליברגל 15 יולי 2008 ב - 9:01 קישור ישיר

    ראיתי שני סרטים דוקומנטרים שמורנים היום:
    "קלינט איסטווד – חיים בסרט" מעניין בזכות הנושא שלו, שמקבל הזדמנות לדבר על הקרירה שלו והוא עושה זאת בצורה רהוטה, אבל בלי לגלות יותר מדי דברים חדשים. אחד מן הבמאים הכי גדולים שפועלים היום, אבל לא נראה לי הכרחי לראות את הסרט על מסך גדול.
    "חיים מדורנים" הוא סרט שאני מעריך יותר משאני אוהב. הבמאי מגיש תיעוד שהוא גם סוג של הספד לחיי האיכרים. יש רגעים מרגשים ומצחיקים, כמה צילומים יפים וניכר כי הבמאי באמת מתעניין בדמויות אותן הוא מתאר, אבל אני התקשתי לא להשתעמם בחלקים גדולים מן הסרט.

    כרגיל, מקבץ האנימציה כולל כמה פנינים.

  4. עופר ליברגל 15 יולי 2008 ב - 9:11 קישור ישיר

    האומנם "סינקדוכה ניו יורק" לא מסחרי?
    נכון, הוא לא נגיש לככל הקהל, סוריאליסטי מופשט לפעמים, אבל "אינלד אמפייר" הציג כאן זמן לא קצר. סינקדוכה הוא סרט שמסקרן לא מעט מעריצים מושבעים של התסירטאי שהפך לבמאי, גם שהסרטים היודעים שלו לא בדיוק הלכו לפי הנוסחה. בסרט מכבכ פיליפ סיומר הופמן, שחקן שיש אנשים שהולכים לסרט רק בשבילו (וגם קאסט מרשים של שחקניות משנה מעולות, אם כי אף אחת מהם היא לא מביאה אנשים לסרט). בנוסף, הסרט כבר מעורר ויכוחים כאן בשיחות בסינמטק, כאשר הרבה אנשים ירצו ללכת ולראות על מה הויכוח.

  5. רותם 15 יולי 2008 ב - 9:14 קישור ישיר

    עופר, ההבדל בין מסחרי לבין סרט שמסקרן מעריצים של תסריטאי או כזה המעורר ויכוח בסינמטק ירושלים הוא בערך כמו ההבדל בין החום בירושלים לזה שבתל אביב.

  6. רתם 15 יולי 2008 ב - 9:55 קישור ישיר

    אני לא יכול שלא להבין מפיצים שבוחרים לוותר על סרט כמו "סינקדוכה, ניו יורק". אישית, מאוד לא אהבתי אותו, אבל ברור שבעולם מושלם זה סרט שצריך להיות נגיש לצפייה בבתי קולנוע. מצד שני, ברור לגמרי שזהו מסוג הסרטים שימשוך כמה אלפי צופים חובבי קאופמן בימים הראשונים להקרנתו, אבל אחר-כך השמועות מפה לאוזן יחסלו אותו.
    האמת – השאלה שיותר מעניינת אותי היא האם הסרט הזה יופץ בארצות הברית…

  7. איתן 15 יולי 2008 ב - 10:39 קישור ישיר

    האם אולמות נוספים של רשת בתי הקולנוע "לב" בסכנת סגירה ?

    בעמוד 20 במוסף "דה מרקר" של "הארץ" מופיעה היום ידיעה שכותרתה "משקיעים מארה"ב רכשו את מרכז אלרם ברמת גן". בגוף הידיעה כתוב, בין היתר : "הבעלים החדשים מנהלים מגעים להחלפת השוכרים ותמהיל החנויות הקיים כיום". אני כמעט ולא משתמש בשירותי מרכז אלרם (לאחר שסגרו את האולמות בקניון רמת אביב, אני מתנייד לדיזנגוף סנטר במקרה הצורך), אבל זה יהיה עצוב אם אולמות קולנוע נוספים ייסגרו.

    בעמוד 22 באותו מוסף מופיעה ידיעה שכותרתה "נפתח המתחם החדש בקניון סביונים ביהוד". מה הקשר ? המתחם נפתח על חורבות בתי הקולנוע שהיו שם.

  8. יצחק 15 יולי 2008 ב - 12:32 קישור ישיר

    לפי הנתונים כאן על קונג פו פנדה, אולי הסרט מכר 50 אלף בשבוע הראשון שלו, ולא 37 אלף…

  9. bili 15 יולי 2008 ב - 18:05 קישור ישיר

    אז ככה,
    בואו נעשה קצת סדר.
    וול E שהיה אמור בכל סט אפ נורמלי לתפוס את המקום הראשון ניזוק משתי סיבות, האחת ברורה בשל היותו סרט הפתיחה של הפסטיבל הקרנתו בפועל לקהל החלה בששי בבוקר כך שסכום צופיו בסופ"ש מורכב מיומים בלבד.
    הסיבה השנייה שבמהלך סוף השבוע לפחות בסינמה סיטי נתנה עדיפות ברורה לפנדה שהמשיך להציג באולמות הגדולים יותר בעוד וול E מסתפק במשהו מסדר גודל בינוני ומטה, לא ברור לי בדיוק למה זה קרה אבל זו עובדה. ואם תזכרו את הנתונים שיצאו מסינמה סיטי לפיהם 6000 כרטיסים לאיים אבודים במהלך הסופשבוע הראשון ( מתוך סה"כ של 20-30 אלף ) מקורם בהקרנות סביב השעון לאורך כל היום במגה פלקס הזה תבינו שלגודל האולמות שסרט מקבל בפתיחה בסינמה סיטי ובעקבותיו גם ביס פלנט יש אפקט ברור על כמות הכרטיסים שסרט זה ימכור.
    עד כאן התנאים, בפועל משהו בינתיים לא לגמרי תופס את הקהל עם הסרט הזה, למרות שהוא נפלא, למרות תשבוחות המבקרים, למרות כל הכתרים אין בינתיים נהירה של הקהל לאולמות כמו שהיתה לנמו או לרטטוי, מתחבר עם הצניחות של הסרט בין סופ"ש ראשון לשני ובין סופ"ש שני לשלישי בארה"ב. לא שהסרט לא יהיה הצלחה, הוא יהיה הצלחה גדולה כאן ושם ובכל מקום אך לא בסדר הגודל שציפו לה ולא בהתאם להתלהבות של המדיה.אולי בגלל שלרוב ההורים יותר נוח לקחת את הילדים לשעשועי פנדה ברורים ונוסחתיים מבלי להדרש לכל הסבטקסטים של וול E ולאילמותו. אל תשכחו שבסופו של דבר עסקינן בסרט הנשען ברובו על נוסטלגיה והרבה נוסטלגיה כזו שמדברת יותר ל"זקנים" שביננו מאשר לילדים, למרות שנדהמתי לראות שהקובייה ההונגרית חזרה בגדול ובוורסיות מורכבות יותר מאז.
    כך שלסיכום וול E ( כמו כל סרטי המד"ב שהציגו בארץ )יעשה כאן פחות גלים מבאמריקה והרבה פחות מנות מרטטוי.
    לגבי איים אבודים, 70,000 ב- 10 ימים יש מצב, זוכרים שתחילה דווח על 30,000 צופים בסופ"ש ראשון, ואח"כ 3907 ביום ראשון, בדגש על 7 יותר מבופור, ואז ירדו ל – 21,000 בסופ"ש ואז מישהו מטעמו של אדרי דיווח ביום ד' על 40,000 צופים עד יום ג'.
    אז איך כל זה מסתדר, ראשית יום ראשון הוא בד"כ החלש ביותר בקולנוע, נפילה אחרי סופ"ש. לדוגמא בלב דיזינגוף "איים אבודים" הצגה 2 ביום א' השבוע היו 60 צופים וביום שני הצגה שניה 100-110. כך שאם הסרט באמת עשה 3907 צופים ביום א' שעבר ( שזה די מאכזב ב – 35 עותקים והרבה יותר אולמות בשל עותקים שעוברים ממסך למסך, ולא משאיר הרבה לחם למסכים שאינם בסינמה סיטי ) אזי בשני ושלישי הוא היה צריך לעשות סביב 50% יותר כלומר משהו לכוון 6000 צופים ואם נוריד את הסך של ימים א' עד ג' סביב 16,000 צופים נקבל סביב 24,000 צופים לסופ שבוע ראשון לפי גרסת סינמה סיטי.
    ואז יש לנו שוב את יום ד' עם משהו סביב 6000 צופים וזה משאיר ( מתוך סך של 70,000 ) עוד 24,000 צופים לסוף שבוע שני שמראים שבינתיים בין סופ"ש ראשון לשני לא היתה ממש ירידה ( אולי אחוזים בודדים )למרות דבריו של דודי קינג ( קשר ליונייטד? ) "ככל שהזמן עובר ואני שומע יותר התרשמויות שליליות, כך אני חושש יותר להגיע לסרט הזה. יחסית למה ששמעתי מכמה וכמה אנשים שצפו בו, הביקורות בעיתונות דווקא עושות אתו חסד". כמוהם גם אני שמעתי לא מעט.
    וקצת מספרים לאלה מכם שחברים ושוב באדיבות הנמלים החרוצות, שעמלו קשות ביום חמישי10/07/08:
    לב דיזינגוף ראשונה – 50 שניה 135
    גלובוס עזריאלי שנייה 76
    פארק רעננה ראשונה 12 שנייה 21 ( שנייה בהנקוק 55 צופים )
    גלובוס חיפה ראשונה 35 שניה 65
    גלובוס אשדוד ראשונה 10 שנייה 30,
    גלובוס אשקלון שנייה 30
    מודיעין ג"ג ראשונה 8
    גלובוס כ"ס ראשונה 54 שנייה 65.
    גלובוס ירושלים ראשונה 75 שנייה 104
    ראשון הזהב ראשונה 30, שנייה 35
    גלובוס מקס נתניה ראשונה 50 שנייה 80
    גלובוס מקס קריית ביאליק שנייה 70 ( מלא חוץ משורה ראשונה )הנקוק 80,
    לב אבן יהודה שנייה 35,
    בית גבריאל שנייה 26,
    גלובוס נס ציונה שנייה 35,
    גלובוס הוד השרון שניה 55
    גלובוס חולון שנייה 25
    היום יום ג' 15/07/08 יומית איים אבודים
    גלובוס מקס נתניה 16
    גלובוס חיפה 16
    גלובוס כפר סבא 13
    וול E מדובב פארק רעננה 20
    ועל כך תודות לדודות

  10. yonatan hakatan 15 יולי 2008 ב - 18:15 קישור ישיר

    רון החידה שלך לצערי יכולה להתרחש רק באגדות.
    במציאות של היום אין לה קיום.
    לצערי זה אפילו לא מצחיק.
    אתה מוזמן להתעניין מעט בעולם ההפצה וחוקיו ואז תבין בעצמך למה.ועל קצה המזלג, סינמטק ת"א לא רוכש זכויות הפצה אף פעם, הוא מציג סרטים שנרכשו ע"י מפיצים. פורום פילם קשורה לאי אלו חברות אמריקאיות אותן היא מייצגת בארץ לטוב ולרע כך היא זו שהפיצה את "זה יגמר בדם" וכך זה גם נגמר וכך ככל הנראה היא זו שבידיה הזכויות לסינקדוכה שאגב כבר לאור התגובות בקאן די ברור היה שאין סיכוי רב להפצה, להזכירכם שכבר הקודם מדעי החלום לא היה איזה שוס שהצדיק עצמו. פינוקיו הוא סתם שקרן ולאחרונה לא ממש מצליח בקולנוע בייחוד שידו של בניני בדבר ואם זכרוני אינו מטעני פורום גם.
    והבלונדינית, או הבלונדינית….

  11. bili 15 יולי 2008 ב - 18:19 קישור ישיר

    כרגע קבלתי דיווח משתי חברות שעובדות עמי שתיהן בעשור החמישי לחייהן כלומר 40-50 שנים ביקום.
    אחת מאד אהבה את איים וממליצה, השנייה שנאה ואומרת בפירוש לא ללכת.
    לך תדע?

  12. יצחק 15 יולי 2008 ב - 18:31 קישור ישיר

    bili, תודה על הסקירה.

    אחרי חלק מהדברים שכתבת, אני מקבל יותר ויותר את התחושה שבטבלה הקודמת של שוברי הקופות היום נתונים של שלושה ימים והיו כאלו של ארבעה ימים [ כולל/לא כולל ראשון. האמת היא שקשה לי להאמין שזה נכון, אבל אז יש למוא דרך אחרת להסביר את ההבדל בין הדיווחים השונים.

  13. יצחק 15 יולי 2008 ב - 18:32 קישור ישיר

    *היום נתונים=היו נתונים.
    למען הסר ספק, התכוונתי לטבלה של השבוע שעבר.

  14. רון 15 יולי 2008 ב - 19:36 קישור ישיר

    תאמין לי, אני לא בדחן במקצועי, וכתבתי את הדברים עם טיפה של ידע.
    אבל אם נלך מעט מעבר לפשט של הבדיחה, אז ה"המסר" הוא שהסיכוי שגוף ציבורי כמו סינמטק תל-אביב יזיז אצבע למען צופיו (שים לב איך השנה כבר לא מוקרנים סרטים מהפסטיבל כמו שנים עברו. אה סליחה, אלא אם "בכוח הלב" נחשב) או שגוף עסקי כמו פורום (או כל מפיץ אחר למען הדיון) יחשוב איך הוא יכול מצד אחד למצוא מסגרת הקרנה שתתאים לסרטים חסרי הפוטנציאל – כי הפלא ופלא, עותק כבר יש. בלי להיכנס לחישובים וספקולציות, אם מישהו היה רוצה, הוא היה יכול למצוא מסגרת הקרנה שאפילו תהיה רווחית – לא וול-אי סטייל, אבל תכניס מעט שקלים, על ידי שיווק מסוג אחר ולא כמו של סרט של דיסני.
    ובסופו של דבר, הקיום שלנו זה לא איזה מעשה אלוהי בלתי ניתן לשינוי, אבל זה קצת גדול על כולנו כנראה.

  15. יניב אידלשטיין 15 יולי 2008 ב - 19:48 קישור ישיר

    יונתן הקטן – לצ'רלי קאופמן לא היה שום קשר ל"מדעי החלום".

  16. yonatan hakatan 15 יולי 2008 ב - 20:38 קישור ישיר

    רון, לא התכוונתי שתקח אותי אישית לוחצת, שקוף שאתה לא בדחן אבל בדברים האלה טיפה של ידע לא מספיקה ולפעמים לצערי גם ים של ידע לא יעזור לך או לי להבין איך הדברים פועלים.
    סינמטק תל אביב למרות רצונו לא מביא כבר מספר שנים סרטים מפסטיבל ירושלים וגם צומצם מאד מס' ההקרנות פוסט חיפה היות ואדריכלי הפסטיבלים הללו ( ובצדק מבחינתם ) מעוניינים שאוהבי הקולנוע יזיזו רגליהם ויגיעו בהמוניהם לפסטיבל ולא יסמכו על כך שהסינמטק בת"א יארגן להם מקבץ מיד אחרי הפסטיבל, היה נוהג כזה עד לפני מס' שנים אך לאור רושם לפגיעה במכירות הכרטיסים בפסטיבלים הוא בוטל.
    לגבי יש עותק, אז זהו שלא, ממש לא, העותק הזה של סינקדוכה מוצג ללא תרגום היות וזהו עותק פסטיבלים המתנייד בעולם ואין לו ולא היתה לו כל כוונה להשתקע כאן כל עוד לא מתוכננת לו הפצה ואז המפיצים בארץ יצטרכו לפתוח את הכיס לרכוש העתקים סביב 1500 דולר לעותק בממוצע ( לסרט באורך ממוצע ) לתרגם ולהדפיס כותרות, ולהשקיע בשיווק שזו כיום העלות העיקרית ואם מראש זה לא נראה מצדיק אז הם לא עושים, זוכרמה היה כאן עם קונטרול המשובח, פיאסקו מוחלט גם בשל מוגבלותו של הסרט לקהל מאד מאד מצומצם וגם בשל אחת מאסטרטגיות ההפצה היותר מטומטמות שנראו כאן לאחרונה מכל ההיבטים.
    לשיטתך יכול היה המפיץ של הסרט ליזום מס' הקרנות בסינמטק עבור חובבי קאופמן גונדרי ( אידלשטיין סליחה שבלבלתי פשוט אצלי בראש הם די מקוטלגים בצוותא ) אך במקרה דנן עסקינן בפורום פילם ושם סליחה לאף אחד אבל ממש לאף אחד לא אכפת מקולנוע במהות שלך או לכל האנשים כאן אכפת, עבורם זה עסק, שצריך להניב והרבה ותו לא.
    והסינמטק כן מנסה להזיז אצבעות למען צופיו אך לצערי זה בטריטוריות די מוגבלות מסיבות שונות.

  17. bili 15 יולי 2008 ב - 20:40 קישור ישיר

    יצחק תודה על הפרגון, אעביר הלאה לכל המלקטים,
    אתה צודק ככל הנראה ולא התייחסתי לזה בתגובה המפרכת שלי, ככל הנראה במקרה של פנדה היו מעורבות גם הקרנות טרום בכורה אם זכרוני אינו מטעני שווה בדיקה הסרט התחיל להציג לפני יום חמישי ה – 03/07/08 אולי בטרום בכורה בסופ"ש קודם לכן או מיד עם פרוץ החופש הגדול כלומר בראשון ביולי, שיאיר יבדוק.

  18. רון 15 יולי 2008 ב - 21:33 קישור ישיר

    אנחנו משדרים די על האוטו הגל, אני מעט יותר אופטימי לגבי התוצאות, אבל פסימי כמוך לגבי הרצון להזיז לכיוון הזה.
    אבל חישוב מהיר שאם מישהו היה מרים את הכפפה בין הסינמטקים לבין המפיצים – היו יכולים להקרין כאן עותק לא מתורגם (שמובטח שגם לו ביקוש רב) שהיה מניב הכנסות לכולם אחרי 300 איש. זה לא כולל עלות שיווק, וכאן מגיע הנקודה שדורשת מעט יצירתיות מצד הסינמטקים – אבל אני לא מצפה מאנשים שלא יודעים מה יתקיים בהקרנה בנוכחות מייקל וינטרבוטם חצי שעה לפני שהיא מתקיימת, שבאמת יעשו משהו מקורי.
    אפשר לנהל כאן ויכוח היפוטטי רחב על מה היו יכולים לעשות הן המפיצים, הן הפסטיבלים והן הסינמטקים.
    אבל עצות הן דבר יפה – בעיקר כשמישהו מקשיב להן.

  19. ערן אלתר 15 יולי 2008 ב - 21:34 קישור ישיר

    אז כנראה ש"וול-E" מכר פחות כרטיסים ממה שחשבתי.

    ובניק-לינק: נשארו פחות מ-24 שעות להצביע לסקר הסרט הטוב ביותר של פיקסאר!(הסקר לא כולל את "וול-E")

  20. סטיבי 15 יולי 2008 ב - 21:53 קישור ישיר

    כותרת נפוצה לביקורת על "מאמא מיה": "אמאל'ה"?
    (לא הייתי בהקרנה, זו רק שמועה)

  21. bili 16 יולי 2008 ב - 0:26 קישור ישיר

    עדכון לשעת לילה מאוחרת
    עושה רושם שאיים מחזיק את הראש מעל למים
    הצגה שנייה חזקה יותר מראשונה בכל המקומות
    יומית לא משחקת תפקיד כלל, בפרט לא בפריפריה כמו שמישהו תאר לפני מס' ימים 0 צופים ביומית של איים באחד מקולנועי הפריפריה.
    לב דיזינגוף ראשונה הערב 78, שנייה 137
    כפר סבא גלובוס ראשונה 51, שנייה 74
    גלובוס גרנד קניון חיפה יומית 13 וראשונה 15, כנראה ספג מכה חזקה מהקומפלס אומר ההן שצמח לו בצומת המפר ( להלן יס פלנט ).
    ואולי הדיווח הקשה מכל הוא זה שמגיע הערב מקולנוע גת 19:30 וול E באנגלית וצופים אין, כ – 20 צופים באו לראות את הסרט הכה מדובר בקולנוע עם המסך והסאונד הטובים בארץ.

  22. bili 16 יולי 2008 ב - 0:27 קישור ישיר

    צומת המפרץ כמובן
    ושכחתי תודות לעושות במלאכה.

  23. אורון 16 יולי 2008 ב - 1:52 קישור ישיר

    פסטיבל י-ם: יום שלישי.
    "שנות הנעורים" – מבחינתי, התשובה לשאלת "האם זה סרט על פון טרייר בלי פון טרייר?" זהה לתשובה במקרה בוב דילן/"אני לא שם". אני מנחש שהוא כתב את התסריט, וחתם כאריק ניטשה, שמו של הגיבור. אפילו הבדיחות הן פון טרייר ("אריק לא רצה שסרטו הראשון בבית הספר לקולנוע יהיה אוטוביוגרפי, כי חשב שהועדה אינה מוכנה ל-15 דקות של אוננות גברית"). ואחרי הקרדיטים (לא ספוילר, כי אין קשר לעלילה) מופיע גיבורנו במגרש טניס, מבוגר יותר ועובר על הקווים בעזרת המחבט. מבט עילי פותח לאט לאט את כל קווי המגרש, שהופך פתאום לסט של "דוגוויל". בלי קשר, מאוד נהנתי ומעכשיו הסרט הזה הוא התשובה שלי לכל מי שישאל למה אני לא חושב על לימודי קולנוע (ויש בו בדיחות שאני משוכנע שקרו לכל סטודנט, כולל המרצה שמורח את תלמידיו על רצונו של הבמאי כאשר יש בכלל טעות בהקרנה).
    "מפגשים בסוף העולם" – סחבתי את עצמי לראות סרט תיעודי, כי טרם צפיתי באחד בפסטיבל. צילומי הטבע היו מרהיבים אבל אינם מדברים אליי. הסיפורים האישיים היו מעניינים יותר או פחות, אבל הרגשתי חללים גדולים ביניהם, לא נשבתי. ודווקא חיבבתי את השטויות שהרצוג דיבר. מדהים שהוא עדיין סקרן כילד נלהב ושואל נכון ובמקום. חבל רק שכמו רוב הדוקומנטריים שיצא לי לראות, הוא נגרר לפרובוקציות/מניפולציות על מרואייניו ו/או משפיל אותם להנאת הקהל.

    מחר – הפסקה, מנוחה, אין פסטיבל מבחינתי. ו…באטמן!!!

  24. גיל 16 יולי 2008 ב - 2:01 קישור ישיר

    לבינתיים הסרט הטוב ביותר שראיתי הוא סרט בשם שתורגם לעברית באופן גרוע "ללכת איתם". מומלץ מאוד. הרחבה יותר מאוחר, צריך לעכל.

  25. שלומי 16 יולי 2008 ב - 12:32 קישור ישיר

    אתמול בפסטיבל: קולנוע רומני,הדור הבא:
    השורה התחתונה: נמצא אחיו התאום האובד של הקולנוע הישראלי. האח,הידד…
    6 סרטים קצרים מהם מעולים ומהם פחות. "מגטרון" היה המרשים שבהם מבחינת השפה(כל הסרט בנוי מוואן-שוטים שמטרתם לתת לצופה תחושת "ביחד עם הגיבור" מבלי לאבד את המרחק של "התבוננות מהצד". כשהגיבורים רוכבים על אופניים – גם המצלמה. כשהגיבורים מחכים לטרמפ – גם המצלמה כביכול מחכה לטרמפ מעבר לכביש. וכן הלאה).
    אישית אהבתי מאוד את "גלים". הלוקיישן: חוף ים מלא מתרחצים. הגיבור בן טיפש-עשרה שמתיישב בסמוך לתיירת שבדית עם ילד שבאה לארצות החום. בהמשך התיירת תזכה לשיעור שחיה מגבר מקומי שמן שרגע קודם לכן ישב עם אשתו המצקצקת בלשונה על חרמנותם היתרה והלא מוסרית של שכניהם לחוף. לא יודע למה, אבל הכל בסרט הזה נראה כ"כ ישראלי. גם "החיים קשים" נראה לי סרט ישראלי לכל דבר(אבל היה פחות מוצלח בעיני). היו סרטים טובים נוספים, ואח"כ דיון על מה ולמה מצליח לפתע פתאום הקולנוע הרומני, אבל הדיון נראה לי מחופף מדי(או ישראלי מדי?…הדיון הזכיר לי את אופן ההתייחסות של קולנוענים ישראלים לקולנוע הישראלי עד לפני כמה שנים) אז פרשתי.


השאירו תגובה ל - bili