05 אוגוסט 2008 | 11:52 ~ 14 תגובות | תגובות פייסבוק

אוגוסט Rush

אני מקווה לראות בחמישי את “המומיה 3” וחשבתי לעצמי שזה יהיה משעשע לתת לביקורת על הסרט את הכותרת “Mummy Mia”, שתעבוד מצוין בין אם אוהב את הסרט או לא. אבל הסרט כבר עלה באמריקה אז תהיתי לעצמי: הרי בוודאי מישהו חשב על השנינה הזאת לפניי, לא? מתברר שכן. וכן. וכן. וכןןןןןןןןןןןןןן.

=========

אני צריך להתחיל להיערך לשבועות הקרובים, בהם הילדים משוחררים מקייטנותיהם ודורשים תשומת לב הורית. אלה הסרטים שאשמח להראות לבנותיי, לפי סדר העדיפויות:

1. “השכן שלי טוטורו”. זה הימור מבחינתי, אבל נדמה לי שהן אמורות להינות מהסרט הזה. קודם כל כי הוא על שתי אחיות, בדיוק בגילן. והדינמיקה הבין-אחותית בסרט זהה לזו שהן מכירות מעצמן. ובכלל, זה מבוא מופלא לסרטיו של מיאזאקי, שהלכו ונהיו סבוכים, הזויים וסוריאליסטיים בהמשך, ובוודאי שלא מתאימים לילדות בנות 7 ו-4. הסרט הזה, נדמה לי, יקסים אותן, וכעבור שנים כשהם ייראו סוף סוף את “המסע המופלא” הם כבר יזהו את העולם התרבותי והרוחני שבו הסרט מתקיים.

2. “וול-E”. אני מקווה שהן ייהנו מהסרט, למרות שהוא לא עשיר במילים ובסלפסטיק.

3. “האי של נים”. סרט מושלם ליום בילוי של אב ובנותיו.

הגדולה רוצה את “קונג פו פנדה”, ואני מניח שאעתר, למרות שהסרט הזה לא הותיר בי חותם, או הנאה גדולה מדי. היה חמוד, ותו לא.

בתוך כך, אני צריך להזכיר לעצמי שבגיל שבע הסטנדרטים רק מתחילים להתגבש. הן ראו את “קופים בחלל” בשבוע שעבר. אני חשבתי שזה ממש סרט אידיוטי, שמתייחס לניסויים בבעלי חיים בקלות דעת לא אופיינית לתקופה, ומצמיד לה תווית פטריוטית. אבל בת השבע חשבה שזה סרט מבדר מאוד, ואני נמנעתי להמטיר על הקרנבל שלה. נדמה לי, אם כך, שזה סרט שיצליח להקסים את צופיו עד גיל 8 בלבד. גג 9. אחרי זה הוא כבר נהיה ילדותי מדי.

נושאים: כללי

14 תגובות ל - “אוגוסט Rush”

  1. דרורית 5 אוגוסט 2008 ב - 12:29 קישור ישיר

    בהתחלה לא הבנתי מה הקשר בין “קונג פו פנדה” לבין הרצון שלך לפזר מילים ביידיש או בארמית, אבל אחר כך הבנתי שזה טייפו.
    🙂
    (דאעטר).

    רוה לדרורית: אולי אלמד את הבנות הגהה בסיסית ואתן להן לנקות אחרי את שגיאותיי כשהן בחופשה. סוג של “ללכת לעבודה עם אבא”. ואולי פשוט אפתח להן בלוג.

  2. יניב אידלשטיין 5 אוגוסט 2008 ב - 12:31 קישור ישיר

    ברור שהילדות יאהבו את טוטורו! איך אפשר שלא.
    אבל קטעים קצת טראומטיים בסרט, סביב האמא החולה.

  3. דרורית 5 אוגוסט 2008 ב - 12:48 קישור ישיר

    רעיון מצויין. ניצול של כוח עבודה זול וגם חינוך לערכים מגיל צעיר.
    (ואל תתבדח לגבי פתיחת הבלוג, זה מגיע הרבה הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב.)

  4. איתן 5 אוגוסט 2008 ב - 13:16 קישור ישיר

    אני מופתע שדרורית לא קיבלה בחילה מכותרת הפוסט. בשנה שעברה היה סרט כזה, שאני די חיבבתי, והיא שנאה מאוד (ותורגם בארץ ל”ריקוד לאור ירח” או משהו בסגנון).

    לגבי כותרת לביקורת: אני אחזור על שנינה שלי: מתישהוא בקרוב עולה הרימייק של האנקה ל”משחקי שעשוע” של עצמו. מי הראשון שיעטר את ביקורתו בכותרת “Be kind, rewind” ?

    ו”טוטורו” מסקרן אותי, אבל היתי רוצה לדעת אם הוא מוקרן מפילם, או מ-DVD. עברתי ליד קולנוע דיזנגוף לפני כמה ימים, והיה כתוב שם שזו הקרנת DVD. אני לא יודע לגבי ההקרנות בסינמטק.

    רוה לאיתן: “טוטורו” מוקרן בסינמטק מקלטת בטא. עם כל סלידתי מהקרנות סרטים שלא בפורמט בו הם נוצרו, נאלצתי להודות שבמקרה הזה, בו אנו נחשפים בדיעבד לסרט בן 20, האיכות מצליחה להיות סבירה. זאת על סמך צפייה בסינמטק 2 בלבד. לא יודע איך זה יראה מדי.וי.די בקולנוע דיזנגוף.

  5. מיכאל 5 אוגוסט 2008 ב - 13:56 קישור ישיר

    אנחנו הוספנו לרשימה הנ”ל את “מסע אל בטן האדמה”.
    נרשמה הנאה גדולה, למרות שהיה לעיתים מעיק עם המשקפיים.

  6. דרורית 5 אוגוסט 2008 ב - 14:07 קישור ישיר

    איתן – נכון מאוד. יש לי טראומה מהסרט הנ”ל.
    ואצלנו נוצרה בעיה מסויימת שסיימנו כבר לראות את מכסת כל הסרטים שלנו כבר ביולי, וכלום לא נשאר לחופש.
    (במקרה כזה עוברים למוד די.וי.די ישנים יחסית “הנסיכה הקסומה” וה”גוניס” סתם כדוגמא).
    ובנוסף לזה, אני מחפשת כבר איזשהו זמן את המארז המלא של פיקסאר – יש בכלל דבר כזה? (ובמיוחד את צעצוע של סיפור 1+2) אם אני לא טועה ט.ל. מתישהו דיווחה שיש אחד כזה בחנויות המובחרות. בנתיים לא נתקלתי.

  7. ט.ל. 5 אוגוסט 2008 ב - 15:03 קישור ישיר

    ט.ל. דיווחה שיש דיוידי מצוין של הקצרים של פיקסאר.
    אבל בלי קשר, יש מארז של טוי-סטורי 1+2 ותוספות. אבל אני לא בטוחה שיש אותו בתרגום לעברית.

  8. שגיאB 5 אוגוסט 2008 ב - 15:21 קישור ישיר

    מסכים איתך לגבי קונג פו פנדה, ובכל זאת הבן שלי בן ה-3 כל-כך נהנה מהסרט… עד עכשיו הוא משחק איתי כל ערב בקונג פו פנדה (הוא) ומאסטר שיפו (אני).
    אני חושב שעד גיל 8 אפשר לקחת את הילדים גם לסרטים “נחמדים”… 🙂

  9. זוהר 5 אוגוסט 2008 ב - 18:19 קישור ישיר

    אוי, כמה שאני רוצה לראות את ‘השכן שלי טוטורו’! זה נראה סרט מקסים, ואת המסע המופלא אהבתי, ואת הטירה הנעה אני זוכר שיצאתי עם עיניים פעורות. קונג פו פנדה לא נראה משהו, והאי של נים, עד כמה שזה מוזר להגיד על סרט של גודי פוסטר ואביגייל ברסלין, נראה גרוע.

  10. ט.ל. 5 אוגוסט 2008 ב - 18:40 קישור ישיר

    קונג פו פנדה היה בעיני חמוד מאוד ומהנה, לא רק לבני שלוש או שמונה. סרט קיץ מבדר, שאולי לא משאיר חותם לטווח הארוך, אבל הוא גם לא זוועתון שכולו סבל. להיפך. אני בעדו.

  11. דרורית 5 אוגוסט 2008 ב - 19:25 קישור ישיר

    ואני בעד מה שט.ל. בעדו!
    🙂
    אצלי גם נהנו ממנו אלו שמעבר לגילאי 9.
    ולגבי האי של נים כתבתי כבר, שהילדים הגדולים אהבו (ראינו בגרסה הלא מדובבת) וגם שתי המבוגרות שראו את הסרט לא סבלו. זה נכון שאביגיל ברסלין הופכת להיות מתבגרת מעצבנת משהו (ככל שהיא מתרחקת בגילה ממי שהיא הייתה ב”ליטל מיס סנשיין” החמידות שלה קטנה, בעיני) אבל ג’ודי פוסטר עושה יופי של תפקיד, ובתור סרט קיץ הוא נחמד מאוד.

  12. Shai 5 אוגוסט 2008 ב - 22:14 קישור ישיר

    Kong Fu Panda is a cute film.Not a masterpiece and yet one you can watch with quite enjoyment.I was annoyed from the Disney like message(s) but it was so entertaining that I could ignored these messages.

  13. assafTV 5 אוגוסט 2008 ב - 23:18 קישור ישיר

    השכן שלי טוטורו משודר זה זמן מה בערוצי הסרטים ביס ובהוט.

  14. יניב אידלשטיין 6 אוגוסט 2008 ב - 8:33 קישור ישיר

    …כיאה לסרט שהופק בשנת 1988.
    מישהו יודע איך נולדה היוזמה (המבורכת) להפיץ אותו בקולנוע?


השאירו תגובה