14 ינואר 2013 | 02:55 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

לייב בלוג: גלובוס הזהב 2012 בשידור חי

ברוכים הבאים ללייב בלוג הראשון לשנת 2013. השידור החי בערוץ יס 1 התחיל (אין לי מושג איפה זה משודר בהוט). זו גם ההזדמנות האחרונה להימורים. אני מהמר על “לינקולן” בדרמה ו”עלובי החיים” בקומדיה/מיוזיקל. ואתם?

 

מתחילים. קפצו פנימה ורפרשו לעדכונים אחרונים.

איימי פולר וטינה פיי מתחילות עם הבדיחות. “קתרין ביגלו, הסרט שלך, ‘כוננות עם שחר’, מקבל הרבה ביקורת מהסנאט בימים האחרונים ורצינו לחזק אותך. אני מאמינים לך שאת מומחית גדולה לעינויים, בתור מי שהיתה נשואה שלוש שנים לג’יימס קמרון”.

עוד בדיחה של פיי ופולר: “אנחנו לא מתכוונות להעליב אף אחד כאן הלילה. כי אם מדברים כאן בגסות אנשי ה-HFPA מכריחים אותך להנחות את הטקס הזה עוד פעמיים”.

 

ועוד בדיחה:

טינה: “איימי, ספרי לאנשים מה זה HFPA”

איימי: “אם לא מטפלים בזה בזמן, ה-HFPA יכול לגרום לסרטן צוואר הרחם”.

טינה: “לא, ה-HFPA זה ארגון העיתונאים הזרים בהוליווד”.

איימי: “נכון. ה-HFPA הוא ארגון העתונאים הזרים בהוליווד. ואם לא מטפלים בו בזמן, הוא יכול לגרום לסרטן צוואר הרחם”.

 

ועוד בדיחה: “מריל סטריפ לא יכלה להגיע הערב. יש לה שפעת, ושמעתי שהיא מצוינת בזה”.

 

עוד בדיחה.

טינה פיי: “אן התאוויי, כשראיתי אותך ב’עלובי החיים’, ושיחקת דמות כל כך בודדה, גלמודה ואומללה, ישר חשבתי עליך מנחה את האוסקר עם ג’יימס פרנקו”.

 

איימי פולר: “בן אפלק עשה שני סרטים בבוסטון ואת הסרט השלישי שלו בטהרן כי הוא רצה לעשות סרט על מקום שמתנהג יפה לזרים. היי בן אפלק, גם אני מבוסטון ואתה לא יותר טוב ממני!”.

 

הנה וידיאו קצר:

 

3:10.

ברדלי קופר וקייט הדסון עם הפרס הראשון.

שחקן משנה:

כריסטוף וולץ, “ג’נגו ללא מעצורים”

 

רוברט דה-נירו, המועמד המוביל לזכייה באוסקר, כלל לא היה מועמד. כריסטוף וולץ אכן היה נהדר ב”ג’נגו”, וללא ספק השחקן עם הכי הרבה שורות דיאלוג בסרט.

 

שחקנית משנה, טלוויזיה:

מגי סמית, “דאונטון אבי”.

 

הבת של קלינט איסטווד והבן של מייקל ג’יי פוקס הם מר וגברת גלובוס הזהב, קרי אלה שמלווים את הזוכים לבמה ומעניקים להם את הפרס ומלווים אותם החוצה.

 

סרט טלוויזיה או מיני סדרה:

“Game Change” של ג’יי רואץ’, האיש שהפך מהבמאי של סרטי אוסטין פאוורס ו”פגוש את ההורים” לבמאי המזוהה עם דרמות פוליטיות דוקו-דרמטיות ב-HBO.

 

שלום לקוראי “סינמסקופ” בלוס אנג’לס ובניו יורק. שמח שהצטרפתם אלינו הלילה.

 

שחקנית ראשית, סרט טלוויזיה או מיני סדרה:

ג’וליאן מור, “Game Change”. בו היא מגלמת את שרה פיילין.

 

ובינתיים מגיע עדכון מארצות הברית: “למלא את החלל” זכה הערב בפרס פיפרסקי בפסטיבל פאלם ספרינגס. ברכות.

 

טינה פיי: “בסרט ‘משחקי הרעב” מסופר על חברה בה בוחרים צעירים שצריכים להילחם זה בזה למוות. שזה בדיוק הדרך בה בוחר ארגון העיתונאים הזרים בהוליווד את נשיאיו. קבלו את נשיאת ה-HFPA”.

 

שחקן ראשי, טלוויזיה:

דמיאן לואיס, “הומלנד”

 

רגע של אוויר מת בין פול ראד וסלמה האייק לפני ההכרזה על פרס הסדרה.

 

סדרת טלוויזיה:

“הומלנד”.

אלכס גנסה מודה לסוכן שהכיר לו את גידי רף ואבי ניר, ש”הסדרה הישראלית שלהם היוותה השראה לסדרה שלנו”.

 

כדי להציג את “ארגו”, ג’ון גודמן עולה לבמה עם טוני מנדז, סוכן הסי.איי.איי האמיתי עליו מבוסס הסרט, ושאותו מגלם בן אפלק בסרט. סוכן הסי.איי.איי יודע להציל חיים בצד השני של העולם, אבל לא לדבר למיקרופון בלי פידבקים. ובקליפ מהסרט כמובן שבוחרים את הרגע בו מזכירים את גלובוס הזהב. “אתה מכיר את וורן בייטי?”, שואל ג’ון גודמן. “בוודאי”, עונה אלו ארקין, “השתנתי פעם לידו בגלובוס הזהב”.

 

פסקול:

“חיי פיי”, מייקל דאנה.

מעניין. זו קטגוריה די פתוחה באוסקרים. האם נרשם כרגע זוכה פוטנציאלי?

 

שיר:

“סקייפול”, אדל.

לאדל יש אלפיים פרסי גראמי (טוב, תשעה). ועכשיו גלובוס הזהב. לא אתפלא כלל אם יהיה לה גם אוסקר בעוד חודש ושליש.

 

שחקן, סרט טלוויזיה או מיני סדרה:

קווין קוסטנר, “האטפילד ומקוי”

בפעם הקודמת שקווין קוסטנר זכה בגלובוס הזהב זה היה בתור הבמאי של “רוקד עם זאבים” ב-1991.

 

ביל קלינטון מגיע לגלובוס הזהב. הקהל, שלפני רגע רקק על שרה פיילין, נעמד על רגליו ומצדיע בהתלהבות. הוא מגיע כדי להציג את “לינקולן”.

 

איימי פולר: “וואו, זה היה בעלה של הילרי קלינטון!”.

 

אחת הסיבות להצלחה של גלובוס הזהב היא הטקס, שמופק שנים על ידי דיק קלארק. השנה דיק קלארק הלך לעולמו אבל החברה שלו ממשיכה להפיק את הטקס (והשנה יש לא מעט תקלות). העניין הוא שאנשי ה-HFPA רוצים כבר שנים להתנתק מדיק קלארק וחברתו והם תבעו אותו, עוד בחייו, למשפט שעדיין מתנהל. הוא טוען שהמותג “גלובוס הזהב” והצלחתו שייכים לו. הם טוענים שהוא שלהם. וכל עוד בית המשפט דן בכך, הם מחויבים להמשיך לעבוד יחד. זו אגב אחת הסיבות לכך שמנחי המשדר בשנים האחרונות, ובייחוד ריקי ג’רווייס, קיבלו רשות מההפקה לרדת רצח על ה-HFPA. זה הכל חלק ממלחמה פנימית. מבחינת אן.בי.סי, שזה אחד המשדרים הכי רווחיים והכי נצפים שלה בונות לא מאוד טובות שלה, ברור שהם מחזיקים מההפקה של דיק קלארק יותר מאשר מהנוכחות של ה-HFPA. מי שהביא את ביל קלינטון לבמה הערב – בקטע שבוודאי ישודר מחר בכל משדרי החדשות בעולם – הם מפיקי הערב, ולא ה-HFPA, שלהבדיל מהאקדמיה אין להם חלק פעיל בעריכה ובהפקה של הערב.

 

וויל פארל וקריסטין ווייג מציגים את הפרס. דברים שלמדתי הערב: מבטאים את שמה ווייג ולא וויג.

שחקנית ראשית קומדיה/מיוזיקל:

ג’ניפר לורנס, “אופטימיות היא שם המשחק”

 

שחקנית משנה:

אן התאוויי, “עלובי החיים”.

הנה פרס שיחזור על עצמו בוודאות גם באוסקר.

מי שהתלבט לגביה, הנאום שלה – שעושה כבוד לסאלי פילד, המעמדת לצידה, בוודאי שכנע אותו.

 

תסריט:

קוונטין טרנטינו, “ג’נגו ללא מעוצורים”.

באמת?? דיאלוגים הכי טובים, אני מבין. אבל זה התסריט הכי חלש של טרנטינו. משונה. לא טוני קושנר? לא דיוויד או. ראסל? משונה.

 

ערב משונה מאוד וקצת אידיוטי, האמת. טרנטינו זוכה ואז ג’רמי איירונס מציג את “לדוג סלמון בתימן”? בפרסי אופיר השנה היו יותר יצירות מופת בינלאומיות מאשר בגלובוסים.

 

שחקן ראשי, סדרת טלוויזיה קומית

דון צ’ידל, “House of Lies”

 

סילבסטר סטאלון וארנולד שוורצנגר מגישים את פרס הסרט הזר.

הסרט הזר:

“אהבה” (אוסטריה), מיכאל האנקה.

יזכה גם באוסקר.

האנקה על שוורצנגר: “לא חשבתי שאזכה בפרס בהוליווד מידיו של אוסטרי”.

 

שחקנית, סדרת טלוויזיה:

קלייר דיינס, “הומלנד”.

“הומלנד” ו”Game Change” הם זוכי הטלוויזיה הגדולים הערב.

 

סשה ברון כהן עולה לבמה עם כוס משקה ומבטא בריטי שתוי ומדבר רבות על “עלובי החיים”. אבל אז מציג את פרס סרט האנימציה.

סרט אנימציה:

“אמיצה”

הבמאי מרק אנדרוז מקבל את הפרס. הבמאית ברנדה צ’פמן, שחתומה על הסרט אבל פרשה (או פוטרה) באמצע, על הבמה ומקבלת את התודה הראשונה מאנדרוז.

אגב, אני מהמר שבאוסקר יזכה דווקא “פרנקנוויני” של טים ברטון.

 

שחקנית ראשית, סדרה קומית:

לינה דנהאם, “בנות”.

מועמדות ראשונה, זכייה ראשונה. צריך לתת לגלובוסים את הקרדיט שמגיע להם: הם יודעים לטפח את הכשרונות הצעירים בתחילת דרכם ולזהות אותם מוקדם בקריירה. בעיקר של השחקניות. אגב, שתי מנחות הערב היו מועמדות בקטגוריה הזאת ושתיהן הפסידו הערב.

 

טינה פיי ואיימי פולר עולות עם כוסות משקה ביד, כאילו-שיכורות בעקבות ההפסד שלהן, מלגלגלות קצת על לינה דנהם, ואומרות “אנחנו רוצות להיות שיכורות כמו גלן קלוז”. קאט לגלן קלוז בקהל:

 

הלאה.

טינה פיי: “השחקן הבא כל כך ורסטילי שהוא גילם את איירון מן בשלושה סרטים שונים”.

רוברט דאוני ג’וניור מציג את פרס ססיל בי דה מיל למפעל חיים לג’ודי פוסטר. “ג’ודי”, הוא אומר, “אני רוצה שתדעי שאני אוהב ומעריך אותך, לא משנה מה ישתמע מדבריי בדקות הבאות. פרס ססיל בי דה-מיל אומר יותר על מגיש הפרס מאשר על מקבל הפרס”.

לצידה של פוסטר, מל גיבסון. ג’ודי פוסטר מודה לבת זוגה לשעבר, ושותפתה להורות על שני בניהם.

 

בימוי:

בן אפלק, “ארגו”

האקדמיה הצליחה לעשות בלאגן גדול השנה עם הקדמת המועמדויות שלה. הגלובוסים חשבו שהם מנבאים את האוסקר עם הזכייה של אפלק, אבל הוא בכלל לא מועמד. אז הטקס השנה חסר כל חשיבות מבחינת האוסקרים. האקדמיה התנקשה בגלובוסים.

 

סדרה קומית:

“בנות”. הגלובוס השני של לינה דנהם הערב.

 

שחקן, קומדיה/מיוזיקל:

יו ג’קמן, “עלובי החיים”

אין קטגוריה כזאת באוסקרים, מה שאומר שג’קמן יצטרך להתחרות שם מול דניאל דיי לואיס ויפסיד.

 

דסטין הופמן עם הפרס לקומדיה/מיוזיקל, קטגוריה בה אין ל”עלובי החיים” אף מתחרה.

קומדיה/מיוזיקל:

“עלובי החיים”.

 

שחקנית, דרמה:

ג’סיקה צ’סטיין, “כוננות עם שחר”

זכייה צפויה כאן. באוסקרים יש לה עדיין תחרות צמודה עם ג’ניפר לורנס, שכנראה תנצח אותה שם.

 

מריל סטריפ היתה אמורה להגיש את הפרס לשחקן, אבל היא חולה, אז ג’ורג’ קלוני ממלא את מקומה.

 

שחקן, דרמה:

דניאל דיי לואיס, “לינקולן”

יזכה גם באוסקר.

 

מחוות יפות של השחקנים הזוכים לנשותיהם. יו ג’קמן היה מקסים במחווה לאשתו (“את תמיד צודקת”). בן אפלק היה נהדר במחווה לאשתו, ג’ניפר גרנר (שעלתה אחר כך להגיש פרס והצילה אותו בכך שהזכירה שבעלה שכח להודות למפיקי סרטו, ג’ורג’ קלוני וגרנט הסלוב), ודניאל דיי לואיס מודה לאשתו, רבקה מילר, במאית (ובתו של ארתור מילר).

 

ג’וליה רוברטס עם הפרס האחרון להערב. “ארגו” או “לינקולן”?

סרט (דרמה):

“ארגו”.

אוקיי, אז “ארגו” הוא “הרשת החברתית” של השנה כנראה. הוא הזוכה המוביל ברוב פרסי המבקרים, כולל טקס בחירת המבקרים וגלובוס הזהב. הוא השיג את את “כוננות עם שחר” שהיה הזוכה המוביל של איגודי המבקרים בתחילת העונה ואז נבלם. בשנה רגילה היינו מהמרים עליו גם כזוכה באוסקר, וכך – למעשה – חשבתי שיקרה עד ליום חמישי האחרון, אז התברר שאפלק בכלל לא מועמד לבמאי. סיכויי הזכייה של “ארגו” בפרס הסרט ללא מועמדות בימוי היא אפסית (קיימת, אבל אפסית). התחרות באוסקר היא למעשה כעת בין “לינקולן” ו”אופטימיות היא שם הסיפור”, אלה הסרטים שיש מאחוריהם גיבוי גם מצד הבמאים וגם מצד השחקנים. כך שהשנה (בהנחה שאני לא טועה) לגלובוס הזהב לא יהיה תפקיד בחיזוי האוסקר, שם יזכו סטיבן ספילברג ו”לינקולן”.

אגב, ראיתי היום את “לינקולן”, סרט אדיר עם תסריט מבריק. ואף, סרט חשוב. יותר טוב מ”ארגו”.

עד כאן הלייב בלוג שלנו להלילה. סמנו לכם את 24.2, מוצאי פורים, לייב בלוג של האוסקרים. עם שני מועמדים ישראליים. אולי נעשה לייב בלוג בשילוב מסיבת תחפושות אוסקרים? מי לוקח על עצמו להפיק?

 

נושאים: בשוטף

5 תגובות ל - “לייב בלוג: גלובוס הזהב 2012 בשידור חי”

  1. ענבל 14 ינואר 2013 ב - 4:29 קישור ישיר

    אני מנסה להתעדכן פה, פעם בכמה קטגוריות, בלייב בלוגינג שלך, תוך כדי בלוגינג מאוד לא חי משלי. יהיה נחמד אם תציין, לטובת מי שלא בעניינים בעונת הפרסים הזו, לגבי הזוכים בקטגוריות הרלוונטיות (למשל, ג’ניפר לורנס) האם הם מועמדים גם לאוסקר ומי מועמדי האוסקר שהפסידו להם בקטגוריה. זה אמנם פחות מעניין מהתרגום הסימולטני של הבדיחות, אבל אם אני כבר פה, אולי לפחות אתחיל להבין אם יש לי כוח לאוסקר השנה…

  2. איתי 14 ינואר 2013 ב - 6:19 קישור ישיר

    כרגיל, היה טקס מהנה מאוד עם בחירות מזעזעות לזוכים. אני בעד שטינה ואיימי ינחו את הגלובוסים עד שהמוות יפריד ביניהן, וגם אז שווה לשקול האם הגופות שלהן יוכלו לחתום חוזה נוסף. עד כדי כך הן מלכות.

  3. דודי 14 ינואר 2013 ב - 8:06 קישור ישיר

    טרנטינו (למרות שמסכים לגמרי שהדיאלוגים בג’נגו יותר גדולים ומגיע לו יותר פרסים על הבימוי ועל תרומה בכלל, מאשר תסריטים וסיפורים עמוקים)

    דון צ’ידל, כריסטופר וולץ, ג’סיקה צ’סטיין ודניאל דיי לואיס (למרות שאני לא סבלתי את לינקולן, טעם) הם זוכים ראויים ביותר.

    לא שמח להרוס את החגיגה, אבל לא חותם שארגו ורוב המועמדים בכלל הם מהעשיריה הטובה שיצאה בארה”ב בשנתיים האחרונות.
    ג’נגו, ואוליייי- אופטימיות, כוננות ו”אהבה” (מקטגוריה אחרת) ראויים, רוב השאר חרטות מכוונות פרסים עם מעט מאוד הנאה אמיתית.

  4. לירון 14 ינואר 2013 ב - 8:30 קישור ישיר

    יאיר, פספסת את הבדיחה – טינה פיי בכוונה ביטאה את השמות של וויל פרל וקריסטין וויג לא נכון.

  5. איריסע 14 ינואר 2013 ב - 20:49 קישור ישיר

    אני מקווה מאוד שג’ניפר לורנס לא תיזכה באוסקר. זה יהרוס לה את הקריירה. עוד לא הבינו את זה שם בהוליווד, הכי טוב להיות מועמד.


השאירו תגובה