28 ינואר 2013 | 06:37 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

אוסקר 2012: הזוכים בפרסי גילדת השחקנים

השחקנים מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר מבין חברי האקדמיה – 1,200 שחקנים מתוך 6,000 חברי אקדמיה הבוחרים את זוכי האוסקר. כלומר, שאם יש סרט שהשחקנים אוהבים, יש לו יתרון מספרי. לכן הזוכים בפרסי הסא”ג (SAG), פרסי גילדת השחקנים של אמריקה, על פי רוב יהיו גם השחקנים שייזכו באוסקר. לא במאה אחוז, אבל אלה הפייבוריטים. אלה הסרטים שזכו הבוקר בפרסי גילדת השחקנים, והפכו בזאת למועמדים המובילים לזכייה גם באוסקר:

פרס האנסמבל (המקבילה שלהם לפרס הסרט הטוב ביותר): “ארגו”

שחקן: דניאל דיי-לואיס, “לינקולן”

שחקנית: ג’ניפר לורנס, “אופטימיות היא שם המשחק”

שחקן משנה: טומי לי ג’ונס, “לינקולן”

שחקנית משנה: אן האתאוויי, “עלובי החיים”

צוות פעלולנים: “סקייפול”

(ויש גם פרסים לסדרות טלוויזיה שם זכו “הומלנד”, “שובר שורות”, “דאונטון אבי” ו”רוק 30″. לרשימת הזוכים המלאה).

==================

מה זה אומר? ובכן, ככל הנראה ש”ארגו” הולך לזכות באוסקר. מתברר שהתקלה הגדולה במירוץ האוסקר השנה קשורה רק לקבוצת מצביעים אחת: הבמאים. הם, משום מה, לא נתנו לבן אפלק מועמדות על הבימוי וככה יצרו את מראית העין שהסרט הזה, שהיה הפייבוריט בקרב העיתונאים בפרסי השנה, נכנס לאוסקרים בעמדת נחיתות. והוא אכן בעמדת נחיתות ללא מועמדות לבמאי, אבל עכשיו כשהמפיקים לצידו וגם השחקנים סיכוייו לזכות באוסקר רבים מאוד.

אלא אם….

אלא אם “ארגו” הוא “מיס סאנשיין הקטנה” של השנה. הסרט הכי אהוב, אבל לא זה שיזכה לבסוף בפרס הגדול. כי בכל זאת, אין מה לעשות, צריך להקשיב לבמאים. בשלב הזה של התחרות בשנת 2007, “מיס סאנשיין הקטנה” זכה בפרס המפיקים ובפרס האנסמבל אצל השחקנים, אבל הפסיד את האוסקר ל”השתולים” של מרטין סקורסזי, שזכה בפרס גילדת הבמאים. מה שמפנה את תשומת ליבנו למוצאי שבת הבא (יום ראשון לפנות בוקר) ולשאלה מי יזכה בפרס גילדת הבמאים (DGA). שם “ארגו” מועמד. אבל האם יקרה, מה שכמעט ולא קרה מעולם, שיזכה סרט שהבמאי שלו בכלל לא מועמד לאוסקר?

“לינקולן” יוצא בעמדת נחיתות קשה מסוף השבוע הזה. מעמדו כזוכה פוטנציאלי באוסקרים נחלש מאוד. “ארגו” חזר לעמדת הובלה, אבל אם זה יקרה, זה יהיה רגע תקדימי ומנער סטטיסטיקות, שכן רק פעם אחת ב-85 שנות האוסקר שסרט זכה באוסקר מבלי שהבמאי שלו מועמד (“הנהג של מיס דייזי”). אז מה הוא “ארגו”? “מיס סאנשיין” (המפסיד לבסוף) או “מיס דייז” (הזוכה כנגד כל הסיכויים)?

נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “אוסקר 2012: הזוכים בפרסי גילדת השחקנים”

  1. יונה 28 ינואר 2013 ב - 9:10 קישור ישיר

    אפילו עונת הפרסים האמריקאית מתנהלת כמו סרט אמריקאי טיפוסי: תמיד יש עוד טקס אחד, עוד פרס אחד שיכול לשנות את כל התמונה

  2. דודי 28 ינואר 2013 ב - 13:08 קישור ישיר

    ארגו לא ראוי בשיט לפרס “הסרט הטוב לשנה”..
    רגשי הפטריוטיזם (והדרמה\ פומפוזיות- מה שהכי חשוב למצביעי האוסקר המביכים) , הרסו גם את הסרט, וגם את הטעם לצופים באמריקה.
    לינקולן אולי פחות קיטש (חיי פיי), ומודה שצריך צפיה שניה, אבל גם בעיני עונה לזה.

    מלבד שליש אחרון נחמד ומותח, עדיין סרט מוצר קיטשי, הדמויות עם אפס עגול של עומק (אולי ג’ון גודמן ואל ארקין המעולים מוסיפים צבע ועניין).
    אפלק במאי קיטשי ומעייף, וכשחקן זה ביכלל מעצבן, יש לו את העניין שכאילו כל רגע נראה שהוא ייבכה מהתרגשות מעצמו, וגם ארשת קוליות לא מעניינת.

    סוכן C.I.A , גם בשנים הללו, לא יהיה עם חצי קרה וזקן עבה (ובחייאת, שתיעלם לנן כבר אופנת זקן משה רבינו הזו), אין לאפלק טעם אפילו לדברים הקטנים. מלבד אולי בחירת תסריטים (אבל אחרי כן- הריסתם, במקום לבנות משהו אותנטי ועמוק יותר) ובניית מתח סבירה בסוף.

    מכל הסרטים המפוצצים, מי שיותר ראוי לאוסקר- ג’אנגו, אהבה, וגם שניים שלא ראיתי אבל מאת במאים מעולים-אופטימיות של ראסל, וכוננות (הגם שגם הוא די מנגן על פטריוטיזם, נגמרו רעיונות לסיפורי אהבה מיוחדים שם ?!)
    של ביגלו המעולה לרוב.

    חבל שמיוחדים וסוחפים יותר, לא מועמדים, כמו לופר הסוחף ואדיר בעיניי,
    ממלכת אור הירח (הגם שווס אנדרסון יכול להעיק), “היתרון בלהיות פרח קיר” (ראוי למועמדות, בשביל קולנוע אישי ואנושי יותר), האביר האפל האחרון (לא זוהר אבל לפחות מהנה ויוצא מהקופסה, יותר מהרבה אוסקרי פומפוזיות), והמאסטר.

    מה שכן, די לואיס הפומפוזי כשלעצמו, נתן באמת משחק מעולה (ופחות פומפוזי הפעם) ב”לינקולן”.
    במקום הומלנד ושובר שורות, אם היה להם גם יותר טעם ושכל ישר, היו יודעים בעבר לפנק תכניות כמו המופע של שאפל, הסטירה האוסטרלית, עמוק באדמה, וכו’. אפילו, וגם הסדרה החדשה עכשיו של עדי אשכנזי עדיפה על הרבה שטויות של ימינו בארה”ב. או להעניק פרס מיוחד למשרד האמריקאית שעכשיו עומדת להסתיים, אחד הדברים הקומיים הראויים היחידי-ם בארה”ב.

  3. דודי 30 ינואר 2013 ב - 3:59 קישור ישיר

    אז ראיתי את “אופטימיות” של ראסל.. גם אם מעט מתחיל (ומסתיים) קלישאתי ובמקום בראדלי קופר הקולי ופלקטי, היינו מקבלים פה טיפוס מיוחד ומעניין יותר (אפילו מייקל פיט, קולין פארל או אדוארד נורטון הכוכבים גם)..

    …עדיין מהסרטים האמריקאים הטובים ומרגשים של השנים האחרונות… וגם- ג’ניפר לורנס זוכה מוצדקת (לפרס שהוזכר בפוסט פה) וראויה לאוסקר השנה על משחקה ב”אופטימיות”- שאולי גם הטוב מכל המועמדים הקרובים לאוסקר הקרוב (לפרס הסרט).
    וגם יוצא מספיק מהקופסה ההוליוודית למקומות מאוד אמינים ואנושיים, של בעיות יום יום של משפחות קשות יום. הקומדיה הרומנטית השרוטה של השנה.
    וגם מהסרטים היותר מצחיקים של השנה. ואפילו חזרה מבורכת של דה נירו האדיר בעבר, לתסריטים ראויים יותר, וכך קרה שגם נתן פה משחק מעולה.


השאירו תגובה