הלילה הוא יבוא
אם אתם ערים ב-23:00 הערב, תדליקו רדיו וכוונו ל-88fm לתוכנית הקבועה של עידן אלתרמן, "לילה אלתרמנטיבי", שהוא משדר שם כל יום רביעי בין 23:00 ל-1:00. הלילה הוא הזמין אותי להצטרף אליו לתוכנית, לכבוד יום הרדיו הבינלאומי (מה שזה לא יהיה), וגם לקראת האוסקרים, וסתם כי מאז "ציפורי לילה קולנועיות" שלנו מלפני 13 שנים (שגם שודרה בימי רביעי) פשוט כיף לנו לשדר יחד (פעם בכמה שנים). אני שמח מההזמנה, וקיבצתי כמה שירים מצוינים, שירים מסרטים, שירים על רדיו, שירים על רדיו מסרטים, שירים על רדיו על הטלוויזיה, וסתם שירים שלא קשורים לכלום, חוץ מזה שהם נהדרים בעיניי. ועל הדרך, שימו לייק לדף הפייסבוק של התוכנית.
===================
עד אז, קפצו ל"וואלה" שלכבוד עליית "לרדת מהעץ" מחר, קיבלו מגור בנטביץ' רשות להעלות את הסרט הקצר הממש מקסים שלו, "עובר ושב", שזכה בפרס וולג'ין ב-2008. 12 דקות שנונות מאוד, קומדיה של סמסים מלאת קארמה.
==================
אליסה סימון, ידידת הבלוג ב"וראייטי", חיבבה את "רוק בקסבה" של יריב הורוביץ, אותו ראתה בברלין. דניס לים ב"ניו יורק טיימס" מציין את "הנוער" של תום שובל בסיכום חצי הפסטיבל שלו. אין שם מילים של שבח או רתיעה, אלא דיווח קורקטי, שמעיד על כך שלים העריך את הסרט, אבל לא התאהב בו. טון דומה נוקטת דברה יאנג ב"הוליווד ריפורטר": הערכה, עניין, אבל לא השתפכות. זה לא רע, אגב. מול כל כך הרבה סרטים בפסטיבלים, מבקרים נוטים לבטל סרטים במהירות ובקלות, סרט שגורם להם איפוק או היסוס במציאת המילים לתאר אותו דווקא נשמע מסקרן. משהו כנראה ריתק אותם, אבל לא שאב. אני כבר סקרן לראות את הסרט הזה מאוד.
====================
אגב תום שובל, הוא ביים לפני כמה שנים את אחד הקליפים הישראליים האהובים עליי. קבלו:
אגב, מי שראה את "שבע דקות בגן עדן" של עמרי גבעון, יזהה את האוטובוס מהקליפ. כוכב.
=================
יניב אידלשטיין מעדכן ויה טוויטר שבשיחה של פול תומס אנדרסון עם אלוויס מיצ'ל הוא מזכיר את תתיה רוזנטל, הבמאית הישראלית של "9.99". השיחה התקיימה במוזיאון לאמנות מודרנית בלוס אנג'לס – שם הוא הציג שני סרטי תעודה של ג'ון יוסטון שהוא ראה לראשונה ביו-טיוב ושהשפיעו עליו בעשיית "המאסטר" (דיברנו על זה כאן). התחלתי להקשיב, גם כי אני מאוד אוהב לשמוע את אנדרסון מדבר – יש בו משהו גלוי מאוד – וגם מסקרנות, מה פשר הקשר בין אנדרסון לרוזנתל. לא הגעתי עדיין לקטע הזה, אבל על הדרך רותקתי לדיבור של אנדרסון על ג'ון יוסטון. אני מודה: יוסטון הוא במאי שיש לי בעיות איתו. אלא שהאופן שבו אנדרסון מדבר עליו, והקשר שהוא מוצא בין "המאסטר" ו"זה יגמר בדם" ובין סרטיו של יוסטון גורם לי לרצות לבחון את את סרטיו של יוסטון שוב. מי מרים רטרוספקטיבה? הנה הקלטת הרדיו של השיחה הזאת. עדכנו אותי מה הוא אומר על רוזנטל, ולמה.
==================
ועוד פול תומס אנדרסון: זה כבר די ישן (ארבעה חודשים), אבל נתקלתי בזה רק היום בעת שיטוטיי באתר של "סייט אנד סאונד": מאמר וידיאו המנתח את השימוש של פול תומס אנדרסון בסטדיקאם ובשוטים ארוכים מ"Hard 8" ועד "זה יגמר בדם". התוצאה מעניינת ומראה את המעבר שלו בין השפעות סקורסזיאניות בעבר להשפעות, אם תרצו, יוסטוניות בהווה.
http://vimeo.com/19788132
This is an excerpt from There Will Be Blood (Paul Thomas Anderson, 2007). 11 adult viewers were shown the
video and their eye movements recorded using an Eyelink 1000 (SR Research) infra-red camera-based eyetracker. Each dot represents the center of one viewer's gaze. The size of each dot represents the length of time they have held fixation.
יאיר, טריילר חדש לאוניברסיטת המפלצות.
כדאי להעלות אותו לכאן.