25 פברואר 2013 | 03:00 ~ 75 תגובות | תגובות פייסבוק

אוסקר 2012, לייב בלוג: השידור החי. דקה אחר דקה

7:05: הטקס כרגע הסתיים. היו כמה הפתעות קטנות, היה תיקו אחד. היו כמה בדיחות טובות וכמה רעות. ואם ישנתם הלילה, פשוט דלגו פנימה ותוכלו לחוות את כל הטקס כולו, כל השלוש שעות ו-35 דקות שלו, בלגימה מהירה אחת. לפי סדר כרונולוגי.

3:00. בוקר טוב וברוכים הבאים. אני אהיה המנחה שלכם הערב. הלייב בלוג השמיני של “סינמסקופ” מתחיל עכשיו. יש לנו חצי שעה של Pre-show עד שהטקס עצמו מתחיל. זמן להתמתח, להכין קפה וכיבוד. ברגע זה, גם ננעלת תחרות ניחושי האוסקרים שלנו. תודה למאות (מאות!) המשתתפים ששלחו את ניחושיהם המאוד-מאוד מושכלים (טוב, רובכם). תמיד מפתיע אותי לגלות שקהל עוקבי האוסקרים והבקיאים במהלכי התחרות גדול ממה שאני חושב. אני לא לבד בתחביב הזה שלי. נחמד להכיר.

 דיסקליימר חשוב שאני מופתע שחלקכם עדיין לא יודעים אותו לבד: מה שמוגש לפניכם הוא טקס פרסים, לסיכום שנת הקולנוע 2012. הוא מוגש מאת אנשים שכבר צפו בכל הסרטים, ולכן בבדיחות, בסיכומים ובטריוויה נקודת המוצא היא שכולם ראו את הסרטים. לכן ייתכנו כאן ספוילרים – גם לטקס עצמו, וגם לסרטים המועמדים. אם אתם מתכננים עדיין לראות את הסרטים המועמדים/זוכים אל תקראו במה הם זכו. ככה אתם עשויים לגלות שג’יי דווידסון מ”משחק הדמעות”, הוא בעצם שחקן ולא שחקנית.

3:28. הפסקת פרסומות אחרונה לפני תחילת השידור. כולם כאן?

 

3:30. קבלו את המנחה: סת מקפרלן.

סת:

ברוכים הבאים לאוסקרים. המסע שלנו לגרום לטומי לי ג’ונס לצחוק מתחיל עכשיו (ג’ונס צוחק).

נתחיל עם “ארגו”. זה סיפור שהוא כל כך סודי, שהוליווד אפילו לא יודעת מי ביים את הסרט.

זכייה באוסקר מבטיחה קריירה ארוכה בתעשייה. קחו למשל את ז’אן דוז’רדין. הוא זכה בשנה שעברה על “הארטיסט” והשנה ראיתם אותו פשוט בכל מקום.

רומן קופולה הוא השישי ממשפחת קופולה שמועמד לאוסקר. זה בטח בית כיפי לגדול בו. “אמא, קיבתי 100 בספרדית”. “באמת? אתה יודע שלכל קרובי המשפחה שלך יש כבר אוסקר?”.

שנה גדולה לקולנוע הזר. “אהבה”, למשל. או כמו שאני קורא לו “זה 90”. (זו בדיחה מבריקה כי יש באמת דמיון בין הסרט של ג’אד אפטאו ובין הסרט של האנקה ואני מדבר על זה בביקורת שלי על סרטו של אפטאו, שתתפרסם ביום שישי).

יורד מסך עם וויליאם שטנר עליו. “הגעתי מהעתיד כדי לעצור אותך לפני שאתה הורס את הטקס. הבדיחות שלך נוראיות. למה לא יכלו להביא את טינה ואיימי? למה לא יכולים לתת לטינה ואיימי להנחות הכל?”.

סת שר שיר “ראינו את הציצים שלך” עם רשימת סרטים בהם ראינו ציצים של מועמדות לאוסקר. חוץ מג’ניפר לורנס.

הטקס השנה יחגוג, כפי שציינו בפוסט הקודם הבוקר, את המוזיקה בסרטים. קטע ריקוד של צ’נינג טייטום ושרליז תרון.

“טיסה” עם בובות גרביים. “השתגעת? אסור לגבר לבן ב-2013 לשים גרב שחורה ולגלם דמות שחורה”. “למה? זה דנזל וושינגטון. יש לו חוש הומור מצוין. הוא עשה את כל סרטי ‘הפרופסור המטורף'”.

סת מקפרלן מתחיל עם סאלי פילד. “מה את עושה בעוד שש וחצי שעות כשהטקס ייגמר?”. “אני לא יכולה ללכת, אני מועמדת”. “עזבי את זה, אן התאוואיי תזכה ממילא”.

 

אוקטביה ספנסר שזכתה בשנה שעבר באוסקר על שחקנית משנה על תפקידה ב”העזרה” עם הפרס הראשון. בקטגוריית שחקן המשנה כל חמשת המועמדים כבר זכו באוסקר בעבר. תחרות צמודה.

3:47: שחקן משנה.

כריסטוף וולץ, “ג’נגו ללא מעצורים”.

וולץ היה מועמד פעמיים וזכה פעמיים. ושתי הפעמים על סרטים של קוונטין טרנטינו. כלומר, שזה טרנטינו ודמויותיו שבעצם זוכים באוסקר. מחוץ לסרטיו של טרנטינו הוא לא בולט בכלל. נקודה למחשבה על הפער שבין שחקן לדמות. ולנו זה מזכיר: לשים טוב לב לבאפט”א. לשים טוב לב לבאפט”א. וגם לגלובוס הזהב.

מי כאן הימר על וולץ בטוטו-אוסקר שלנו?

מי שרואה את השידור ביס, שימו לב לפרומו של “מחפשים את שוגר מן”. צפו בסרט.

3:55. פול ראד ומליסה מקארתי. סרטי אנימציה. עושים קטע משונה וקצת מביך על דיבוב סרטי אנימציה. הסרט של מליסה מקארתי “גנב זהות” נמצא במקום הראשון בטבלת שוברי הקופות השבוע.

סרט אנימציה קצר.

“פייפרמן”, ג’ון קארס (דיסני).

צפו ב”פייפרמן” כאן, וגם במפסידים שלצידו.

סרט אנימציה ארוך.

“אמיצה”, מארק אנדרוז וברנדה צ’פמן (פיקסאר/דיסני).

4:00. ריס וויתרספון מציגה שלושה מהסרטים המועמדים לפרס הסרט: “עלובי החיים”, “חיי פיי” ו”חיות הדרום הפראי”.

 

הודעת חסות קצרה:

-מודעה-

 

 

 

 

 

סת מקפרלן: “בגיל 9, קוונז’נה וואליס היא המועמדת הכי צעירה בתולדות האוסקרים. אז לשאר המועמדים: יופי, אתם מועמדים לאוסקר. בת 9 יכולה לעשות את זה. מאחורי הקלעים היא אמרה לי שהיא מקווה לא להפסיד לזקנה הזאת, ג’ניפר לורנס. בגיל 9 זה אומר שבעוד 16 שנה היא כבר תהיה זקנה מדי לקלוני”.

4:07: הצוות של “הנוקמים”.

צילום.

קלאודיו מירנדה, “חיי פיי”.

מירנדה היה מועמד לאוסקר על “בנג’מין באטון”. הוא יליד צ’ילה ויש לו שיער לבן ארוך. והוא ממש נרגש ומבולבל מילים.

אפקטים.

“חיי פיי”.

סיפור עגום קצת. חברת Rhythm and Hue האוסטרלית עשתה את האפקטים, וזוכה עליהם עכשיו באוסקר. אבל לפני כמה שבועות הם פשטו את הרגל. עכשיו יש להניח שמישהו שם יקנה אותם לא?

איש האפקטים אומר: “רוב מה שראיתם בסרט לא קיים”. מה שאומר שהצלם צריך להחזיר את האוסקר שלו, לא?

 

4:18: צ’נינג טייטום וג’ניפר אניסטון עם פרסי התלבושות והאיפור.

עיצוב תלבושות.

“אנה קרנינה”, ג’קלין דוראן.

איפור.

“עלובי החיים”.

נו, מצב ההימורים שלי מתחיל להשתפר, אחרי הפתיחה העגומה.

4:21: האלי ברי מציגה מחווה מוזיקלית ל-50 שנות ג’יימס בונד. שירלי באסי אמורה להגיע אחרי הקליפ.

דיים שירלי באסי שרה את “גולדפינגר”, השיר שנכתב על הבמאי של הסרט התיעודי “הדירה”. אה, סליחה, על העורך של “פופוליטיקה”.

הביטו בשירלי באסי ותראו את אדל בעוד 40 שנה.

הסבר קצר על ענייני המוזיקה באוסקר השנה. בעשר השנים האחרונות ההנחה באוסקרים היתה שהקטעים המוזיקליים עוצרים את הטקס, מאריכים אותו ומשעממים את הקהל. אבל בשנים האחרונות הרייטינג של טקסי הגראמי רק הולך ועולה בגלל קטעי ההופעות המוזיקליות בטקס. אז השנה הוחלט להביא מפיקים שמיוזיקלס הוא הקטע שלהם כדי להחזיר את המוזיקה ואת ההופעות החיות לאוסקרים, בתקווה שזה יהיה מעניין כמו בגראמי. הופעה של אדל בהחלט עשויה לעשות את זה. הופעה של שירלי באסי? ובכן, מסופקני. אפילו אבא שלי, לו היה ער עכשיו, לא היה נהנה מזה. והוא קנה בשנות הששים את כל התקליטים שלה.

ניקי פינק מסבירה מה קרה כאן: מפיקי הטקס רצו לארגן איחוד של כל השחקנים שגילמו את ג’יימס בונד. אבל שון קונרי סרב. הוא שונא את משפחת ברוקולי, מפיקי הסרטים, שהוא טוען שעדיין חייבים לו כסף. ואז פירס ברוסנן סרב להשתתף גם. כי גם הוא, מתברר, הסתכסך עם משפחת ברוקולי. וכך המחווה הזאת הלכה והצטמצמה.

4:31. סת מקפרלן נותן קרדיט למפיקים ולבמאי. קרי וושינגטון וג’יימי פוקס מ”ג’נגו ללא מעצורים” עם פרסי הסרטים הקצרים.

ג’יימי פוקס מזכיר שזו השנה הראשונה שבה הסרטים הקצרים הופצו לכלל חברי האקדמיה וההצבעה בקטגןריה הזאת היתה פתוחה לכולם. “הבמאי הגדול הבא מסתתר במעטפה הזאת”. הוא צודק. מרטין מקדונה (“בברוז'” ו”שבעה פסיכופטים”) ואנדראה ארנולד (“דרך אדומה”) זכו באוסקר על סרט קצר.

סרט קצר:

“עוצר” (Curfiew).

סרט תיעודי קצר.

“Innocente”.

4:37: ליאם ניסן מציג את “ארגו”, “לינקולן” ו”כוננות עם שחר”.

סת מקפרלן: “השחקן שנכנס הכי טוב לראשו של לינקולן הוא ג’ון ווילקס בות”. הקהל מצטמרר. “מה, גם אחרי 150 שנה עוד אי אפשר להתבדח על זה?”.

המקומות שבהם מרגישים את בעייתיות הטקס הם כשמקפרלן מדבר עם מפיקיו מעל הבמה במשפטים כמו “כן? הולכים על הבדיחה הזאת? לא החלטנו לחתוך אותה? טוב”. נראה שעדיין עורכים את הטקס תוך כדי השידור.

הקטגוריה הבאה היא של הסרט התיעודי!

4:43: בן אפלק עם פרס הסרט התיעודי.

סרט תיעודי.

“מחפשים את שוגר מן”. מאליק בנג’לול.

אם הם מעלים את רודריגז לבמה הם הורסים את הסרט.

רודריגז לא עולה, אבל המפיקים מדברים עליו ולמה הוא לא בא. מוקדם היום טען טריק ברנשטיין בפייסבוק שלדעתו רודריגז לא היה ולא נברא ושכל הסרט הזה הוא בלוף. מי לא מגיע לאוסקרים? אולי הוא צודק?

סת מקפרלן: “אחרי הפרסומות – הצוות של ‘פרומתיאוס’ מסביר מה לעזאזל קרה בסרט”.

 

ננצל את הפסקת הפרסומות הזאת, אחרי האנטי-קליימקס של הקטגוריה התיעודית למשאל רחוב קצר. תפריט האוסקרים שלי על הספה בסלון הוא ביסלי וקולה זירו. ואני צופה בטלוויזיה 29 אינץ’ של סוני מ-1999. מה אתם אוכלים ובאיזה מסך אתם צופים בשידור?

בן אפלק הגיע, אז גם ג’ניפר גרנר פנויה והנה היא מגיעה להגיש את פרס הסרט הזר עם ג’סיקה צ’סטיין.

4:50: הסרט הזר.

“אהבה”, מיכאל האנקה (אוסטריה).

זה הסרט השני מאוסטריה שזוכה באוסקר. קדם לו “הזייפנים”, שניצח את “בופור” ב-2007.

לא להאמין שמיכאל האנקה מדבר מול מיליארד אנשים. לא מאמין שהוא נשוי (רואים את אשתו) ואחרי “אהבה” היא לא בורחת ממנו, או לפחות מסלקת את כל הכריות מהבית. צמרמורת.

אגב, את הזוכים בשתי הקטגוריות האחרונות הפיצה חברת סוני פיקצ’רס קלאסיקס.

סת מקפרלן עם פרט טריוויה מדהים: התזמורת השנה לא יושבת באולם, אלא באולפן בראש מגדל קפיטול במורד הרחוב.

4:53: ג’ון טרבולטה מציג מחווה למיוזיקלס של העשור האחרון: “עלובי החיים”, “שיקגו”, “נערות החלומות”.

זו פעם שניה שיו ג’קמן ואן התאוויי שרים באוסקר, לא? האם טקסי האוסקר חוזים את העתיד? האם צ’נינג טייטום ושרליז תרון יהיו מועמדים לאוסקר על מיוזיקל משותף בעוד כמה שנים?

תראו תראו, סשה ברון כהן בכל זאת הצליח להגיע לאוסקרים, אבל בתור זמר. בפעם הקודמת שהוא הוזמן לעשות קטע באוסקרים – כשהוא מחופש לנא’בי מ”אווטאר” לצד בן סטילר – הקטע שלו צונזר ברגע האחרון.

אחרי הקטע המוצלח של “עלובי החיים” על הבמה אנחנו יודעים בוודאות לאיזה סרט הצביעו מפיקי הטקס.

הקטע המוזיקלי הא-ר-ו-ך הזה מפיל לי את הטראפיק. אין לי מה לעדכן. אה, כן. מצאתי משהו. תכירו את סידרינג פוקס, היא הקריינית שלכם לערב זה. היא זו שמוסיפה פנכות מידע בזמן שהשחקנים עולים לבמה. זה האתר שלה.

5:08: כריס פיין וזואי סלדנה עם פרסי המדע-טכנולוגיה שהם העניקו לפני כמה שבועות. אם עקבתם אחר דיווחי האוסקר של הימים האחרונים, יכולתם לראות את הטקס הזה כאן כמעט במלואו. ובין כריס פיין כאן ושטנר בפתיח, יש לא מעט קפטן קירקים באוסקר השנה.

והנה, זה היה צפוי: טד הדובי מסרטו של מקפרלן יחד עם מרק וולברג מגישים את פרס המוזיקה. טד: “איפה מתקיימת האורגיה שאחרי האוסקרים?”. מרק: “בבית של ג’ק ניקולסון”.

טד אומר שצריך להיות יהודי בהוליווד כדי להצליח. ולראייה, שמו האמיתי הוא תיאודור שפירו (שזה שם של מלחין אמיתי בהוליווד) והוא תורם את כל הכנסותיו לישראל. הוא מציג למארק וולברג – ששמו מסתיים ב”ברג” – להודיע שגם הוא חצי יהודי אם הוא רוצה להצליח בתעשיה הזאת.

ואגב, סת מקפרלן, מאיזו תפוצה הוא? סת הוא שם נפוץ בקרב יהודים באמריקה, אבל מקפרלן הוא בהחלט לא שם יהודי. מי יודע?

מיקס סאונד.

הזוכה: “עלובי החיים”

הזוכה כאן מועמד גם על “לינקולן”, אגב.

נעשה קצת סדר: מיקס הסאונד הוא פרס על עבודת הסאונד שנעשית על הסט עצמו: ההקלטה, הבום ובעיקר המיקס על הסט, בין המיקרופונים. וסרט שמתגאה בהקלטת שירה חיה על הסט הוא זוכה ודאי על כך.

עריכת סאונד:

תיקו!!

“כוננות עם שחר”

“סקייפול”

זה התיקו הראשון באוסקר מאז 1968. (מעדכנים אותי שהיה גם תיקו בסרט הקצר ב-1995).

את “סקייפול”, אגב, ניחשתי.

אגב, עורכי הסאונד של “כוננות” ושל “סקייפול” כמעט תאומים זהים, עם שיער בלונדיני ארוך. שימו אותם ליד הצלם של “חיי פיי” וליד זהר סלע ותקבלו… מה בעצם?

 

קטע משעשע של המחזת סצינה מתוך “צלילי המוזיקה”. שמוביל לכריסטופר פלאמר עם פרס שחקנית המשנה. פלאמר עולה על הבמה מזועזע. הוא שונא שמזכירים אותו ואת “צלילי המוזיקה” בנשימה אחת.

תוספת מאוחרת: זו, בעצם, היתה הבדיחה הכי טובה של הערב. בדיחת “פאמילי גאי” קלאסית שבוצעה במקום המושלם ביותר שלה. היא הלכה ככה. סת מקפרלן מכריז, “ועכשיו קבלו את משפחת פון טראפ המזמרת!”. המצלמה מתמקדת בדלת צדדית ממנה אמורה משפחת פון טראפ – המשפחת האמיתית? הילדים מהסרט? מה מכינים לנו? – להגיח. אבל הדלת לא נפתחת. מקפרלן נראה נבוך וחוזר ומכריז: “קבלו את משפחת פון טראפ המזמרת”. שוב, זום על הדלת. היא לא נפתחת. ואז… הדלת נפתחת וחייל בלבוש נאצי נכנס לאולם וצועק “הם ברחו!”.

וככה, גם בדיחה על סרט וגם נאצי בגאג אחד. אבל פלאמר שנא את זה. הוא צריך לקחת קורס אצל שאטנר איך להעריך את הדמויות שבזכותן הוא נהיה מפורסם.

5:20: שחקנית משנה.

והזוכה: אן התאוויי, “עלובי החיים”

לגזוז את שיערה לטובת התפקיד ב”עלובי החיים” היה מהלך מוצלח מאוד בשביל אן התאוויי. זה גם גרם לה לזכות באוסקר וגם גרם לכך ששנה אחר כך היא מגיעה לטקס עם תספורת אודרי הפבורן מקסימה.

ובלי ציניות: הסצינה שלה ב”עלובי החיים” היתה מהנפלאות של השנה, ואולי מזה שנים רבות. שלוש שעות של סרט ניצלו בזכות כמה דקות מצוינות שלה, שהיו באמת מרגשות. הגיע לה.

סת מקפרלן: “המגישה הבאה שלנו גילמה אלכוהוליסטית בסרט ’28 יום’. שזה צירוף מקרם, כי זה בדיוק מה שיהיה בגורלי בעוד שעה ורבע”.

סנדרה בולוק עם פרס העריכה. הפרס הראשון של “ארגו” סוף סוף?

 עריכה.

הזוכה: “ארגו”, וויליאם גולדנברג.

אגב, וויליאם גולדנברג היה מועמד בקטגוריה הזאת גם על “כוננות עם שחר”.

בינתיים הגיע עיתון “הארץ”. באופן משונה אין שם מילה על זוכי האוסקר. ממתי העיתון הזה?

ג’ניפר לורנס מציגה את אדל, שמבצעת את “סקייפול”.

מצד אחד, אדל היא באמת הזמרת הכי גדולה בעולם כרגע, ולהשיג אותה לשיר באוסקר זה שיחוק עצום. מצד שני, האם זה הוגן לבצע רק שיר מועמד אחד מתוך החמישה רק כי ארבעת הזמרים האחרים אלמוניים ממנה? (סליחה, גם “פתאום” מתוך “עלובי החיים” הושר קודם בסיקוונס המיוזיקלס).

5:44: ניקול קדמן מציגה את “ג’נגו ללא מעצורים”, “אהבה” ו”אופטימיות היא שם המשחק”.

דניאל רדקליף (“הארי פוטר”) וקריסטן סטיוארט (“דמדומים”) עם פרס העיצוב.

אגב, רק אני חושב שמרגע שסדרת “דמדומים” הגיעה לסיומה בזאת הסתיימה הקריירה של קריסטן סטיוארט, שמעתה ועד עולם תעשה רק מותחנים אירוטיים סוג ב’?

עיצוב.

הזוכה: “לינקולן”, ריק קרטר.

בום! הפתעה. לא “חיי פיי”.

קרטר כבר זכה באוסקר על “אווטאר”.

סלמה האייק עם תקציר פרסי מפעל החיים: האל נידהם, ד.א פניבייקר, ג’ורג’ סטיבנס ג’וניור (בנו של הבמאי הנודע, ומייסד מכון הקולנוע האמריקאי) וג’פרי קצנברג (על מפעלות הצדקה שלו).

5:57: ג’ורג’ קלוני שיזכה הערב באוסקר השני שלו, מציג את הקליפ לזכר אלה שמתו השנה.

בין המתים: אייקו שיוקי, שמועמדת לאוסקר השנה על התלבושות שעיצבה ל”מראה מראה”.  מוזכרים נוספים: טונינו גוארה, ארלנד יוזפסון, ברוס סורטיס, האריס סאווידס, טוני סקוט, נורה אפרון, ריי ברדבורי, רוברט שרמן (מלחין “מרי פופינס”).

האחרון ברשימה הוא מרווין המליש והנה עולה ברברה סטרייסנד לשיר את שירו זוכה האוסקר “כך היינו”. רגע יפה, עיניי מצועפות.

מה שכן, מפיקי הטקס בתור חובבי מיוזיקלס היו צריכים לדעת שאם כבר קטעים מוזיקליים אז לא כל כך הרבה בלדות, אלא דברים יותר קצביים. אם הם רוצים להידמות לגראמי, צריך יותר שואו עוצר נשימה ומאוד אנרגטי, לא שירת המנונים.

מקפרלן: “הנה הצוות של ‘שיקגו’, במלאת עשר שנים לזכייתו באוסקר, כי הטקס הזה פשוט לא היה מספיק גיי עד עכשיו”.

6:09: ריצ’רד גיר, קווין לטיפה, קתרין זיטה ג’ונס ורנה זלווגר מגישים את פרס הפסקול.

יש כאן המון מועמדים שאשמח שייזכו. מייקל דאנה, תומס ניומן, דריו מרינלי, ג’ון וויליאמס.

פסקול.

הזוכה: “חיי פיי”, מייקל דאנה.

זו זכיה מקסימה בעיניי. דאנה הוא מלחין קנדי שהלחין כמעט את כל הסרטים של אטום אגויאן, ובהמשך גם כמה וכמה מסרטיו של אנג לי, ובראשם את “סופת קרח”. אגב, השימוש בכלי הקשה מלודיים שאיפיין את הפסקולים של תומס ניומן בשני העשורים האחרונים הוא סוג של גניבה מהפסקולים המוקדמים של דאנה לסרטיו של אגויאן, אז נעשה כאן צדק שדאנה זכה ולא ניומן (מלחין שאני מאוד אוהב ושמגיע לו כבר אוסקר).

ועכשיו לקטגוריית השיר. שימו לה שאחד השירים הוא מתוך פסקול לסרט תיעודי (“רודפים אחרי קרחונים”). וגם נורה ג’ונס מגיעה כדי לבצע את השיר מתוך “טד”. נורה ג’ונס היתה אדל של לפני עשר שנים בערך, לא?

 שיר:

הזוכה: “סקייפול”, אדל ופול אפוורת

ההתרגשות של אדל היא הרגע הראשון בטקס הזה שייכנס למונטאז’ים עתידיים של רגעי האוסקר.

6:22: דסטין הופמן ושרליז תרון עם פרסי התסריטאות.

תחרות צמודה כאן בשתי הקטגוריות. מתח רב. מתחילים עם התסריט המעובד. “לינקולן” או “ארגו”?

תסריט מעובד:

“ארגו”, כריס טריו

כריס טריו חייב להפסיק עם הקוק. רואים עליו.

ועכשיו תסריט מקורי. קטגוריה גם צמודה, אבל פחות מעניינת השנה.

תסריט מקורי:

“ג’נגו ללא מעצורים”, קוונטין טרנטינו

זה האוסקר השני שלו אחרי התסריט ל”ספרות זולה” לפני 19 שנים.

יש לנו במאי, שחקנים וסרט בחצי השעה הקרובה.

סת מקפרלן: “אנחנו כבר כל כך הרבה זמן יחד, שמיד בסוף התוכנית נתחיל את שידור טקס האוסקר לשנת 2014”.

“המגישים הבאים שלנו גדלו כאן בשנות הששים והשבעים והם זוכרים שכל הוליווד היתה כולה רק עצי קוקאין”.

6:33: ג’יין פונדה ומייקל דאגלס עם פרס הבימוי.

בימוי:

אנג לי, “חיי פיי”.

זה האוסקר השני של אנג לי, אחרי “הר ברוקבק”. בשני המקרים הוא לא זכה גם בפרס הסרט באותה שנה.

מזכר לעצמי: להמר על מה שאן תומפסון מהמרת.

“חיי פיי” יוצא מהטקס הזה עם ארבעה פרסים, יותר מכל סרט אחר: פסקול, צילום, אפקטים ובימוי. ממש כמו שצפיתי שיקרה כאן.

סת מקפרלן: “אחרי הפרסומות פרס השחקנית. האם תזכה כאן קוונז’נה וואליס, בת ה-9, או עמנואל ריבה, שהיתה בת 9 כשהשידור הזה התחיל?”.

אגב, עמנואל ריבה היתה בת שנה כשטקס האוסקר הראשון התקיים.

6:40: ז’אן דוז’רדן, זוכה האוסקר בשנה שעברה על “הארטיסט”, מגיש את פרס השחקנית.

שחקנית:

ג’ניפר לורנס, “אופטימיות היא שם המשחק”

לורנס מועדת על שמלתה ומקבלת standing ovation. היא אומרת לעמנואל ריבה “יום הולדת שמח”. היא בת 86 היום.

6:45 מריל סטריפ, שזכתה בשנה שעברה על “אשת הברזל”, עם פרס השחקן. אני שמח שהפסיקו השנה עם המנהג של השנים האחרונות לעשות מחוות ארוכות לכל מועמד ומועמד שהיה מתיש ומיותר (מדהים, לחואקין פיניקס ממש קשה לראות את עצמו על המסך. הוא סובל באמת).

שחקן:

דניאל דיי לואיס, “לינקולן”.

שוב הקהל עומד. דניאל דניי לואיס הוא השחקן הראשון בתולדות האוסקרים שזכה בשלושה פרסי אוסקר בקטגוריית השחקן הראשי. הוא זכה גם על “כף רגלי השמאלית” ועל “זה יגמר בדם”.

דניאל די לואיס עם הבדיחה הכי טובה של הערב: “איזה מזל. לפני שלוש שנים, לפני שהחלטנו להתחלף, אני התחייבתי לגלם את מרגרט תאצ’ר ומריל סטריפ היתה הבחירה הראשונה של ספילברג לגלם את לינקולן. הייתי רוצה לראות את הגרסה הזאת”.

6:51: ג’ק ניקולסון עם הפרס האחרון של הערב, פרס הסרט. והערב הפתעה: בשידור חי מהבית הלבן, מישל אובמה מציגה את הסרטים המועמדים יחד עם ג’ק.

מי שמכריזה היא מישל אובמה.

הסרט הטוב ביותר:

“ארגו”.

בן אפלק, ג’ורג’ קלוני וגרנט הסלוב הם מפיקי הסרט. משום מה שלושתם עם זקנים. הסרט זכה בשלושה פרסים הערב: עריכה, תסריט מעובד וסרט. זה האוסקר השני של אפלק וקלוני.

כשאומרים לזוכים לדבר מהלב, הנאום של אפלק הוא דוגמה לכך. מהיר, מגומגם, לא ברור, אבל נרגש.

המצב הוא כזה:

“חיי פיי”: 4

“ארגו”: 3

“לינקולן”, “ג’נגו ללא מעוצרים” ו”סקייפול”: 2

“אופטימיות היא שם המשחק”: 1

7:01: סת מקפרלן וקריסטין צ’ננוות שרים על כותרות הסיום שיר על המפסידים, שלא מבינים למה הם התלבשו הערב והגיעו. “בראדלי קופר, תרים את עצמך מהרצפה. הנה הסילבר-לייניג שלך: אתה תעשה את ‘בדרך לחתונה 4′”.

היא: “תתנחמו בזה שגם את הסרטים שלכם יזכרו לנצח”.

הוא: “באמת? איזה סרטים הפסידו ל’שיקגו'”?

אני: “כנופיות ניו יורק”, “השעות”, “שר הטבעות: שני הצריחים” ו”הפסנתרן”.

בוקר טוב. עד כאן האוסקר לשנה זאת.

שאלות?

נושאים: בשוטף

75 תגובות ל - “אוסקר 2012, לייב בלוג: השידור החי. דקה אחר דקה”

  1. שלו 25 פברואר 2013 ב - 3:31 קישור ישיר

    יאללה, הגעתי

  2. JNH 25 פברואר 2013 ב - 3:34 קישור ישיר

    אם מישהו מוצא לינק לצפייה ישירה שעובד – נא לחלוק

  3. שלו 25 פברואר 2013 ב - 3:38 קישור ישיר

    נראה שהוא מגזים לגמרי

  4. ק 25 פברואר 2013 ב - 3:45 קישור ישיר

    אז מה, אין לינק הא?

  5. JNH 25 פברואר 2013 ב - 3:47 קישור ישיר

    אוקיי, מצאתי לינק לכל המעוניין:
    http://oscars2013video.blogspot.co.il/2013/02/watch-85th-annual-academy-awards-2013.html

  6. שלו 25 פברואר 2013 ב - 3:48 קישור ישיר

    מקפרלן מעצבן. הוא נראה מאולף, מוכתב ומנסה נואשות.

    • יובל 25 פברואר 2013 ב - 5:08 קישור ישיר

      מסכים. אני מת עליו אבל פחדתי שזה יקרה. משהו פשוט לא עובד.

  7. שלו 25 פברואר 2013 ב - 3:50 קישור ישיר

    ידעתי!!! וולץ היה מבריק בגאנגו!!!

  8. איתן 25 פברואר 2013 ב - 3:54 קישור ישיר

    טוב, ככה

    ההקדמה היתה ארוכה מדי, ושיר הציצים היה די מביך. נמאס לי מקפטן קירק.
    ומצד שני היו כמה בדיחות לא רעות.
    ומצד שלישי, אני שונא מיוזיקלס, כך שזה הולך להיות טקס קשה בשבילי.

    כריסטוף וולץ. האיש 2 מ-2. די מדהים.

  9. שלו 25 פברואר 2013 ב - 3:55 קישור ישיר

    שמתי לב שזרקו את טרנטינו בצד האולם. אני בדרך! כלל הם שמים את הזוכים הפוטנציאליים בקדמת האולם, שימו לב איפה הושיבו את אפלק. אני ממש מקווה שהוא הולך לחטוף.

  10. איתן 25 פברואר 2013 ב - 3:58 קישור ישיר

    תמיד תלך עם הרגש. Paperman הוא כזה.
    ומליסה מקרת’י ופול ראד היו פשוט איומים.

  11. איתן 25 פברואר 2013 ב - 3:59 קישור ישיר

    לא נכון. “אמיצה” לא סרט רע. אבל אוסקר?!

  12. שלו 25 פברואר 2013 ב - 4:00 קישור ישיר

    טוב, זה מעצבן ממש. אמיצה היה חרא של סרט, ממש לא בליגה של שאר סרטי פיקסאר וכנראה שהרבה סקוטים התהפכו בקבר.

  13. _LiBERTiNE_ 25 פברואר 2013 ב - 4:03 קישור ישיר

    ווהו כריסטוף ואלץ!!!!!!!!!!! ^__________________^
    (בינתיים אני ב-2 מתוך 3, לא האמנתי שאצליח אפילו באחד מההימוּרים.)

  14. איתן 25 פברואר 2013 ב - 4:07 קישור ישיר

    זה לא הסרט הכי טוב שראיתי השנה. אבל זה הסרט הכי יפה. “חיי פיי” מקבל אוסקר על צילום. מגיע לו.

  15. איתן 25 פברואר 2013 ב - 4:10 קישור ישיר

    קופי פייסט לתגובה הקודמת שלי. איזה סרט יפה זה, “חיי פיי”. גם אפקטים.

  16. איתן 25 פברואר 2013 ב - 4:17 קישור ישיר

    האיש שהתפשט מגיש אוסקר על תלבושות?

  17. איתן 25 פברואר 2013 ב - 4:18 קישור ישיר

    וזה הסרט השני הכי יפה שראיתי השנה. “אנה קרנינה”. אוסקר מוצדק על תלבושות.

  18. שלו 25 פברואר 2013 ב - 4:20 קישור ישיר

    טוב, תמונת מצב: אין מגמה מסתמנת, הכל די מפוזר ולא ברור. אנג לי הולך לקחת?

  19. כפירם 25 פברואר 2013 ב - 4:26 קישור ישיר

    אף אחד לא יקנה את הגוויה של R&H לצערנו. ההזדמנות לפעולה מהסוג הזה כבר עברה. תעשיית ה-VFX בהוליווד נופחת את נשמתה אולפן אחרי אולפן, בעיקר כי לביג-שוטס בהוליווד נדמה ש”המחשב עושה הכל” והם מתמחרים את האפקטים בהתאם, בלי לקחת בחשבון שכל בלוקבאסטר היום מצריך עבודה של שנה-שנתיים בצוות של כמה מאות עובדים, מסביב לשעון.
    ביזיון.

  20. שלו 25 פברואר 2013 ב - 4:28 קישור ישיר

    שירלי בסי נתנה בזיוף בתחילת השיר. נסלח לה, היא כבר צריכה להיות מבוגרת לאללה.

  21. JNH 25 פברואר 2013 ב - 4:29 קישור ישיר

    עוד מישהו קלט את הפספוס של שירלי באסי? היא התחילה לשיר לא בזמן.

  22. עידו 25 פברואר 2013 ב - 4:31 קישור ישיר

    היו יכולים לזרוק ל”הוביט” לפחות עצם בצורת איפור, אחרי שאפילו מועמדות על השיר מסרט הוא לא קיבל.

    • _LiBERTiNE_ 25 פברואר 2013 ב - 5:10 קישור ישיר

      מחזקת. היה מגיע לו מוּעמדות וזכיה על שיר הנושא המוּפלא. (לא שאני מתיימרת לאובייקטיביות)

  23. מיכאל מושונוב 25 פברואר 2013 ב - 4:33 קישור ישיר

    אהבתי מאוד את מה שכתבת על הזכיה של כריסטוף וולץ נכון ומדויק . אני מאוכזב בנתיים מסת.

  24. איתן 25 פברואר 2013 ב - 4:37 קישור ישיר

    לא מסכים, מיכאל. גם בסרט של רומן פולנסקי, כריסטוף וולץ היה מצוין.

  25. שלו 25 פברואר 2013 ב - 4:39 קישור ישיר

    לא אהבתי את הדרך בה הם בחרו להציג את הסרטים המועמדים השנה. כאילו ניסו לקבץ אותם לקבוצות הגיוניות אבל חוץ מגאנגו ולינקולן, אין בניהם קשר ממשי

    • JNH 25 פברואר 2013 ב - 4:40 קישור ישיר

      לפחות הם קיבצו אותם הפעם. בשנים קודמות כל סרט היה מקבל 5 דקות הצגה בנפרד, וכמעט תמיד אלו היו הקטעים הכי מתישים בטקס.

  26. איתן 25 פברואר 2013 ב - 4:45 קישור ישיר

    איזה סרט מרגש זה, “שוגר מן”. סרט נפלא, ודי בלתי יאמן. מגיע לו לגמרי.

  27. שלו 25 פברואר 2013 ב - 4:45 קישור ישיר

    טוב, זה היה צפוי.

  28. עידו 25 פברואר 2013 ב - 4:47 קישור ישיר

    אכן “שוגרמן” היה צפוי לפי כל התחזיות המקדימות. בינתיים מאזן ההימורים שלי יצא ממש טוב יחסית

  29. שלו 25 פברואר 2013 ב - 4:52 קישור ישיר

    LG LCD 42″, נספרסו ועוגת שמרים. יה בייבי!

  30. שלו 25 פברואר 2013 ב - 4:53 קישור ישיר

    אני חושב שזו הפעם הראשונה שהתזמורת לא יושבת מתחת לבמה!!

  31. עידו 25 פברואר 2013 ב - 4:55 קישור ישיר

    מעבר לזה שמיכאל האנקה היה צפוי לזכות, הקולנוע האוסטרי בכלל נמצא בשנים האחרונות במן סוג של תור זהב, אחרי שבמשך שנים אף אחד לא ספר אותו. רק לתזכורת: “הזייפנים”, אבל היו גם עוד כמה בשנים האחרונות.

  32. talotan 25 פברואר 2013 ב - 4:57 קישור ישיר

    סוכריית תפוח דובדבן ומסך מקרן HD משגע.

  33. JNH 25 פברואר 2013 ב - 4:57 קישור ישיר

    אז השנה וויליאם רוס מנצח על התזמורת. יפה. רוס הוא מלחין מחונן שלא התמזל מזלו לקבל סרטים משמעותיים מספיק בשביל שהשם שלו יהפוך למוכר. והוא עבד שנים בתור המתזמר של ג’רי גולדסמית וג’ון וויליאמס.

  34. מיקה 25 פברואר 2013 ב - 4:58 קישור ישיר

    במבה ואדמממה… שילוב באוסקרים המנצח שלי בארבע שנים האחרונות

  35. איתן 25 פברואר 2013 ב - 4:59 קישור ישיר

    זה החלק המת של הטקס. לפי הבריק דאון שלך, יש עוד 10 דקות עד הפרס הבא.
    תגיד – אין השנה אוסקר של כבוד? נגמרו השחקנים/הבמאים הגדולים ?

    ===================

    רוה לאיתן: זו תהיה שעה מתה עכשיו עם פרסי סאונד. האוסקרי כבוד מחולקים כבר כמה שנים בטקס נפרד. יהיה קטע “המיטב” ממנו בהמשך הערב.

  36. רון 25 פברואר 2013 ב - 5:03 קישור ישיר

    או שזה אני,אבל הטקס משעמם רצח…

    • עידו 25 פברואר 2013 ב - 5:22 קישור ישיר

      זה לא אתה. זה הטקס 🙂

  37. שלו 25 פברואר 2013 ב - 5:04 קישור ישיר

    עלובי החיים נשמע כמו תחרות צעקות מלוקקת

  38. _LiBERTiNE_ 25 פברואר 2013 ב - 5:09 קישור ישיר

    צופה במסך גדול במכללה לאנימציה עם חבורת סינפילים מקסימה ומהגגת בטוויטר תוך כדי. מנשנשים פופקורן בחמאה וממתקי שוקולד/חמאת-בוטנים. היית צריך להיות פה :c)

  39. יובל 25 פברואר 2013 ב - 5:11 קישור ישיר

    אני צופה עם Samsung Smart TV 42.
    פופקורן ושטוחים (מנוגב עם חומוס)

  40. talotan 25 פברואר 2013 ב - 5:13 קישור ישיר

    LiBERTiNE צודקת.

  41. שלו 25 פברואר 2013 ב - 5:13 קישור ישיר

    החדשות הטובות בנתיים שמתעלמים מארגו לחלוטין בקטגוריות הטכניות. לא סימן טוב לעתיד, אבל התחלה בריאה

  42. יוסי 25 פברואר 2013 ב - 5:20 קישור ישיר

    מה זה היה הקטע הדפוק על יהודים? לא קשור לשום דבר, סתם דוחה.

  43. עידו 25 פברואר 2013 ב - 5:22 קישור ישיר

    לא ברור לי הקטע של התיקו הזה… מה זה אומר? ששניהם זוכים ביחד באמת? איך זה יירשם בעתיד?

  44. איתן 25 פברואר 2013 ב - 5:23 קישור ישיר

    פרט טריוויה: אן האת’אוואי משחקת ב”עלובי החיים” את אותו תפקיד שאמא שלה שיחקה בעבר.

  45. יונתן 25 פברואר 2013 ב - 5:28 קישור ישיר

    יאיר יש מצב שעשית ספוילר לאהבה של הנקה שעוד לא ראיתי??? אם כן אני רוצח אותך עם כרית

  46. שלו 25 פברואר 2013 ב - 5:28 קישור ישיר

    מקפארלן מתברר כבחירה הכי שגויה שיכלה להיות למנחה. אני מעדיף ערב הקראת שירה עם בילי קריסטל מאשר הזוועה הזאת, והכי עצוב זה שאף אחד לא חשב לעצור ולחשוב ולהבין את גודל הטעות. אין לי בעיה עם דוחה וולגרי, אבל כשזה רק זה, זה רע.

  47. JNH 25 פברואר 2013 ב - 5:31 קישור ישיר

    בעיני מקפארלן דווקא עושה אחלה עבודה. הבדיחות שלו מצחיקות כמעט בלי יוצא מהכלל.

  48. שלו 25 פברואר 2013 ב - 5:37 קישור ישיר

    משהו מוזר עם אדל- כשהיא שרה את הפזמון הקול שלה נחלש, כאילו עוברים להקלטה או משהו

  49. איתן 25 פברואר 2013 ב - 5:41 קישור ישיר

    גם אלי הגיע “הארץ”. ברפרוף: יש ביקורת על “רוק בקסבה”, אבל אין קרדיט. אז מי כתב את הביקורת? אורי קליין, או מישהו אחר?

  50. יובל 25 פברואר 2013 ב - 5:41 קישור ישיר

    הוא טיפה השתפר ככל שהטקס התקדם (לפחות מרגיש קצת יותר קליל ופחות מתאמץ)

  51. James 25 פברואר 2013 ב - 5:47 קישור ישיר

    בינתיים טקס מהנה. לא ראיתי את כריסטוף וולץ ואת ג׳אנגו ובהחלט הופתעתי.
    חברה שצופה יחד איתי הזדעזעה קשות מהבדיחה על יהודים של סת׳ מקפארלן וטענה שזו אנטישמיות בוטה במסווה של הומור. עוד מישהו חש בזה?
    יאיר לשאלתך אנחנו עם פופקורן בייגלאך שטוחים ופסק זמן.

  52. יובל 25 פברואר 2013 ב - 5:51 קישור ישיר

    אווו… ניקול קידמן הייתה ממש מביכה. וקריסטן סטיוארט נראית כאילו הריצה כמה שורות מאחורי הקלעים.

  53. שלו 25 פברואר 2013 ב - 5:51 קישור ישיר

    מה לעזזאזל קרה לקריסטן סטיוארט??

  54. זיו 25 פברואר 2013 ב - 5:53 קישור ישיר

    חידון מגניב לזמן הפרסומות:
    נראה אתכם מצליחים לזהות את הסרט ממנו נלקחו פרטי הלבוש
    http://www.1DesignPerDay.com/2013/02/24/classic-movie-outfits-by-candice-milon

  55. ע 25 פברואר 2013 ב - 5:57 קישור ישיר

    רק לי נראה שקריסטין סטיוארט היתה על משהו?

  56. רון 25 פברואר 2013 ב - 5:58 קישור ישיר

    נשבע לכם שאם לא הייתי צריך לדבר על הטקס מחר ברדיו ובטלוויזיה הייתי הולך לישון

  57. שלו 25 פברואר 2013 ב - 6:03 קישור ישיר

    בדיוק כשאני מרגיש שאני מתעלף למיטה, הביאו את ברברה סטרייסנד להעיף לי את הגבות. הטקס הזה יכול להיות יותר משעמם???

  58. JNH 25 פברואר 2013 ב - 6:04 קישור ישיר

    מרווין המליש גם הלחין את סרטה של סטרייסנד “שתי פנים למראה”, והיה המעבד המוזיקלי של ההופעות שלה.

  59. איתן 25 פברואר 2013 ב - 6:05 קישור ישיר

    קריסטן סטיוארט באמת נראתה לא משהו, אבל, יאיר, היה גם את הסרט ההוא עם ג’יימס גנדולפיני, “ברוכים הבאים לריילי”. היא היתה ממש לא רעה שם. השאלה היא אם היא תהיה חכמה מספיק בבחירת הפרויקטים שלה.

    ==================

    רוה לאיתן: היא היתה רעה שם.

  60. Eran 25 פברואר 2013 ב - 6:10 קישור ישיר

    חאלס עם השירים האלה כבר. נמאס!

  61. שלו 25 פברואר 2013 ב - 6:15 קישור ישיר

    קיבינימאט עם השירים!!!

  62. שלו 25 פברואר 2013 ב - 6:16 קישור ישיר

    איזה בימוי גרוע. חלק מהשירים בצורת וידיאו, אדל שרה לפני שעה וחצי, פתאום נורה ג׳ונס. מפוזר לגמרי, ללא מחשבה תחילה ומאוד מאוד מעשמם

  63. _LiBERTiNE_ 25 פברואר 2013 ב - 6:29 קישור ישיר

    כל-כך מאושרת שהלכתי עם הלב שלי והצבעתי ל(ד)ג’נגו אנצ’יינד בכל קטגוריה בה היה מוּעמד. את הפרסים החשובים באמת הוא גרף. איזה אושר. מסכן הקהל פה במכללה לאנימציה שהיה צריך לסבול את צווחות החדווה שלי בכל זכיה שלו ;c)

  64. איתן 25 פברואר 2013 ב - 6:34 קישור ישיר

    איזה כיף. אז אולי “חיי פיי” כבר ייקח גם סרט? יש לו כבר 4…

  65. שלו 25 פברואר 2013 ב - 6:40 קישור ישיר

    באמת? חיי פיי???

  66. איתן 25 פברואר 2013 ב - 7:02 קישור ישיר

    ג’ניפר לורנס שחקנית מעולה בעיניי. מגיע לה אוסקר גם על הסרים הקודמים שעשתה. והיא עדיין רחוקה מגיל 86.
    לדניאל דיי לואיס יש חוש הומור. מי חשב.
    וזה טקס משונה. 4 פרסים ל”חיי פיי”, ולסרט הטוב ביותר, “ארגו”, 3 פרסים.

    סת’ מקפרלין היה לא רע בעיניי, אבל אלן דג’נרס או ג’ון סטיוארט היו הרבה יותר טובים.

  67. איתן 25 פברואר 2013 ב - 7:16 קישור ישיר

    שאלות? הממ… אז מי ניצח בסקר של סינמסקופ?
    לי יש 10 מ-15 (14 מ-24 בכללי)
    אני הולך קצת לישון. להתראות מחר (היום)

  68. עידו 25 פברואר 2013 ב - 10:00 קישור ישיר

    מסתבר שקלעתי במשהו כמו 14 או 15 קטגוריות. חבל שלא השתתפתי בתחרות הרשמית 🙂

  69. אוטו פוקוס 25 פברואר 2013 ב - 12:17 קישור ישיר

    תודה רבה על הספויילר ל”שוגר מן”, שעד עתה הצלחתי להמנע מלקרוא עליו. ממש, ממש תודה.

    • אוזפה 25 פברואר 2013 ב - 14:00 קישור ישיר

      עזוב. סרט מבולבל . תסתפק בפס קול.

  70. מיכאל 25 פברואר 2013 ב - 22:05 קישור ישיר

    ומילה על זה שהטקס יצא בפורים?


השאירו תגובה