18 אפריל 2013 | 14:52 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

פסטיבל קאן. ישראל: 0, העולם: 19

פורסמה רשימת הסרטים במסגרות הרשמיות של פסטיבל קאן. ונפתח עם הכותרת: כמה מהסרטים הישראליים שציפיתי למצוא שם נכנסו? התשובה: אפס. אין אף סרט ישראלי. כלום. ריק. לא ארי פולמן ולא אף אחד. הכי קרוב לסרט ישראלי נמצא רק במסגרת “מבט מסוים” עם סרטו החדש של האני אבו אסעד, “עומר”. שהוא ההפקה הראשונה שמומנה כולה על ידי הרשות הפלסטינית, ולא כקו-פרודוקציה (אבל צולמה בנצרת). מכיוון ש”גן עדן עכשיו” סרטו הארוך הראשון של אבו-אסעד, שזכה בגלובוס הזהב והיה מועמד לאוסקר, פותח בחממות סאנדאנס תחת טיפוחה של אליסיה ווסטון, כיום מנהלת סינמטק ירטשלים, אני מקווה שהיא תצליח לשכנע את אבו-אסעד להתגבר על מעצורים פוליטיים ולהציג את סרטו בפסטיבל ירושלים הקרוב.

אז מי כן בפנים? האחים כהן (בשחור לבן), אלכסנדר פיין (בשחור לבן), סטיבן סודרברג, פאולו סורנטינו, ניקולס וינדינג-ראפן, רומן פולנסקי, אסגר פרהדי (שזכה בפסטיבל ברלים עם סרטו הקודם, “פרידה”, ועכשיו משתדרג לפסטיבל קאן עם סרט צרפתי שהתקציר שלו נשמע זהה לסרטו הקודם) ופרנסואה אוזון. וכן כוכבי הפסטיבלים ארנו דפלשן (סוף סוף סרט חדש שלו, במאי שאני מחבב מאוד), עבדלאטיף קשיש, ג’יימס גריי, הירוקאזה קורה-אדה וז’יה ז’אנג-קה. סופיה קופולה תפתח את מסגרת “מבט מסוים”.

הנה הרשימה המלאה:

OPENER

  • “The Great Gatsby” (Baz Luhrmann)


COMPETITION

  • “Behind the Candelabra” (Steven Soderbergh)
  • “Borgman” (Alex van Warmerdam)
  • “The Great Beauty” (Paolo Sorrentino)
  • “Grigris” (Mahamet Saleh-Haroun)
  • “Heli” (Amat Escalante)
  • “The Immigrant” (James Gray)
  • “Inside Llewyn Davis” (Joel and Ethan Coen)
  • “Jeune et jolie” (Francois Ozon)
  • “Jimmy P.” (Arnaud Desplechin)
  • “La Vie d’Adele” (Abdellatif Kechiche)
  • “Like Father, Like Son” (Hirokazu Kore-eda)
  • “Michael Kohlhaas” (Arnaud des Pallieres)
  • “Nebraska” (Alexander Payne)
  • “Only God Forgives” (Nicolas Winding Refn)
  • “The Past” (Asghar Farhadi)
  • “Straw Shield” (Takashi Miike)
  • “A Touch of Sin” (Jia Zhangke)
  • “Un chateau en Italie” (Valeria Bruni Tedeschi)
  • “Venus in Fur” (Roman Polanski)


OUT OF COMPETITION
 

  • “All Is Lost” (J.C. Chandor)
  • “Blood Ties” (Guillaume Canet)


UN CERTAIN REGARD

  • OPENER: “The Bling Ring” (Sofia Coppola)
  • “Anonymous” (Mohammad Rasoulof)
  • “The Bastards” (Claire Denis)
  • “Bends” (Flora Lau)
  • “Death March” (Adolfo Alix Jr.)
  • “Fruitvale Station” (Ryan Coogler)
  • “Grand Central” (Rebecca Zlotowski)
  • “La Jaula de Oro” (Diego Quemada-Diez)
  • “L’image manquante” (Rithy Panh)
  • “L’inconnu du lac” (Alain Guiraudie)
  • “Miele” (Valeria Golino)
  • “Norte, hangganan ng kasaysayan” (Lav Diaz)
  • “Omar” (Hany Abu-Assad)
  • “Sarah prefere la course” (Chloe Robichaud)


MIDNIGHT SCREENINGS

  • “Blind Detective” (Johnnie To)
  • “Monsoon Shootout” (Amit Kumar)


HOMAGE TO JERRY LEWIS
 

  • “Max Rose” (Daniel Noah)


SPECIAL SCREENINGS

  • “Bite the Dust” (Taisia Igumentseva)
  • “Muhammad Ali’s Greatest Fight” (Stephen Frears)
  • “Seduced and Abandoned” (James Toback)
  • “Stop the Pounding Heart” (Roberto Minervini)
  • “Week End of a Champion” (Roman Polanski)

GALA SCREENING IN HONOR OF INDIA

  • “Bombay Talkies” (Anurag Kashyap, Dibakar Banerjee, Zoya Akhtar, Karan Johar)


CLOSER

  • “Zulu” (Jerome Salle)

תיאוריית קונספירציה אפשרית: פסטיבל קאן בדרך כלל מכיל לפחות 20 סרטים בתחרות, ופורסמו 19. האם יש עדיין סרט ישראלי מסתתר כמספר 20 שיפורסם קרוב יותר לתחילת הפסטיבל במאי?

נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “פסטיבל קאן. ישראל: 0, העולם: 19”

  1. איתן 18 אפריל 2013 ב - 18:45 קישור ישיר

    עזוב רגע את הישראלים. איכשהו יש משהו מאכזב ברשימה הזו. יש כאן כמה שמות גדולים ומסקרנים, והרבה תמוהים. זה אמור להיות ה-פסטיבל של השנה. המקום שבו הסרטים הכי גדולים של השנה (מהצד של הארט-האוס, לפחות) יחשפו.
    אז יש את סודרברג, וסורנטינו, והאחים כהן, וניקולס וינדינג רפן.
    לי באופן אישי אין סבלנות לקורה-אדה, ובטח לא לדספלשין (סבלתי קשות בשני סרטיו הקודמים). אני מת על פרנסואה אוזון, אבל הוא לא מאלו שיביאו אותה בסרט מדהים. וכנ”ל לגבי אלכסנדר פיין. וטאקאשי מייקי הוא סתם קיצוני מדי (אבל אני מאוד אוהב את הסרטים שלו). ואז מה נשאר?
    איכשהו נדמה לי שפסטיבל קאן השנה יהיה דומה יותר לזה שבו ניצח “דוד בונמי” – משהו אפור כזה ולא מלהיב. את הסרטים הכי מלהיבים ומסקרנים הם דחפו למסגרות משנה (ארי פולמן) או נתנו במתנה לונציה (בונג ג’ון הו? ג’ים ג’רמוש? ג’ונתן גלייזר, הבמאי של “לידה”, סוף סוף בסרט חדש?)

    ובכלל, איכשהו אלמודובר החליט שהוא מסתדר בלי קאן, והוציא את הסרט שלו לפני הפסטיבל. כנ”ל לגבי מישל גונדרי. האם פסטיבל קאן הולך בדרכו של פסטיבל ירושלים?

    • נעם 18 אפריל 2013 ב - 19:40 קישור ישיר

      אפשר להסתכל על זה גם מזווית אחרת. נכון שאין פה רשימה מנקרת עיניים כמו שהתרגלנו (למשל ב2009 הציגו לא פחות מאת: טרנטינו, האנקה, קמפיון, אלמדובר, אנג לי, פון טרייר, פארק, אודיאר, רנה, לואץ’ וסולימן). מצד שני, השמות הגדולים בדרך כלל מאכזבים (ראו שנה שעברה). אולי הגיע היום שבו סרטים יכנסו לפי האיכות שלהם ולא לפי הרזומה של הבמאים שלהם.

      אני לא מבין הפסטיבלים והמנהלי המסגרות השונות מתערבים למי יהיו יותר שמות ערבים (נק’)/מוסלמים (נק’)/מזרח תיכונים(נק’)/אריאניים(5נק’)?

  2. קוף 19 אפריל 2013 ב - 22:11 קישור ישיר

    לא ממש מבין על מה המרמור. שלושה זוכי דקל לשעבר שחוזרים לתחרות- הכהנים, פולנסקי וסודרברג. אמנם שלישייה שעשויה להנפיק גם סרטים מבאסים אבל עם מספיק יצירות מופת ברזומה כדי לסקרן. זאנגקה הענק שזכה באריה הזהב בונציה. פרהאדי שזכה בפרס הגדול בברלין. סרט מסקרן של אוזון אחרי שנים של התעלמויות מפסטיבל קאן. שני הקטבים הקיצוניים של הקולנוע היפני העכשווי. שדרוג לרשמית לאסקלנטה המעולה, מחבורתו הבועטת של רייגדאס במקסיקו, פיין, וינדיג רפן, גריי ודספלשן שאותי לפחות, מאכזבים לעתים נדירות מאוד ועיבוד לאחת הנובליות הגאוניות שנכתבו אי פעם. וזה בלי להתייחס למסגרת השנייה עם סופיה קופולה, קלייר דני ועוד שלוש במאיות עם סרט ראשון. לזה אני קורא הפקת לקחים. ועוד יש פוטנציאל לישראלים בקאן במסגרות הצדדיות אז גם שם אין מה להתבאס עדיין. אני, כרגיל, מתרגש.


השאירו תגובה