עמוס גיתאי בתחרות הרשמית בוונציה (עם סרט בשוט אחד). ומי עוד?
שרה אדלר ב"אנה ערבייה" של עמוס גיתאי
ברגעים אלה מתקיימת ברומא מסיבת העיתונאים בה מוכרזים שמות הסרטים בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה במהדורתו ה-70. בינתיים כבר אפשר לעדכן ש"אנה ערבייה", סרטו החדש של עמוס גיתאי נמצא שם. שרה אדלר ויובל שרף בתפקידים הראשיים. גיורא ביח צילם את הסרט, שצולם בשוט רצוף אחד בן 81 דקות.
במקביל, פורסמו שמות הסרטים שיוצגו במסגרת הצדדית של פסטיבל ונציה, שבוע הביקורת. "צל לבן", סרטו של נועז דשא, במאי ישראלי שחי על הקו בין לוס אנג'לס וברלין, ובהפקת ריאן גוסלינג יוקרן שם בבכורה. הסרט עוסק בלבקנים בטנזניה ובאפליה נגדם. דשא הוא אחיה של השחקנית שירי-לי דשא, ובנו של המפיק האגדי, אברהם (דשא) פשנל.
הרשימה המלאה, כולל סרטים חדשים לטרי גיליאם וארול מוריס:
“Es-Stouh” (The Rooftops), Merzak Allouache (Algeria-France)
“L’intrepido” Gianni Amelio (Italy)
“Miss Violence,” Alexandros Avranas (Greece)
“Tracks,” John Curran (U.K.-Australia)
“Via Castellana Bandiera,” Emma Dante (Italy-Switzerland-France)
“Tom at the Farm,” Xavier Dolan (Canada-France)
“Child of God,” James Franco (U.S.)
“Philomena,” Stephen Frears (U.K.)
“La Jalousie,” Philippe Garrel (France)
“The Zero Theorem,” Terry Gilliam (U.K.-U.S.)
“Ana Arabia,” Amos Gitai (Israel-France)
“Under the Skin,” Jonathan Glazer (U.K.-U.S.)
“Joe,” David Gordon Green (U.S.)
“Die Frau des Polizisten” (The Police Officer’s Wife) Philip Groning (Germany)
“Kaze tachinu,” Hayao Miyazaki (Japan)
“The Unknown Known: the Life and Times of Donald Rumsfeld,” Errol Morris (U.S.)
“Night Moves,” Kelly Reichardt (U.S.)
“Sacro GRA,” Gianfranco Rosi (Italy)
“Jiaoyou” (Stray Dogs), Tsai Ming-liang (Taiwan-France)
בין הסרטים המסקרנים: סרט חדש של ארול מוריס על דונלד ראמספלד; סרט מדע בדיוני חדש לטרי גיליאם עם כריסטוף וולץ; סרט חדש לדיוויד גורדון גרין; סרט חדש לצאי מינג-ליאנג; סרט חדש להיאו מיאזאקי, "הרוח נושבת", סרטו הראשון מאז "פוניו" מלפני חמש שנים, שכבר שובר קופות ביפן, שם עלה למסכים לפני שבוע; וסרטה החדש של הניו יורקית קלי רייכארדט ("וונדי ולוסי").
מחוץ לתחרות יוצג וסרט חדש לקים קי-דוק, שזכה בוונציה לפני שנה עם "רחמים", וכן "גרביטי" של אלפונסו קוארון, שיהיה סרט הפתיחה של הפסטיבל.
ברנרדו ברטולוצ'י יעמוד השנה בראש חבר השופטים של הפסטיבל. יעל שוב, מבקרת הקולנוע של "טיים אאוט", תעמוד בראש חבר השופטים של איגוד המבקרים פיפרסקי.
הנה התוכניה המלאה של פסטיבל ונציה, הכוללת את המסגרות הרשמיות: התחרות, ההקרנות מחוץ לתחרות, מסגרת "אוריזונטה" (אופקים) לקולנוע אלטרנטיבי, והמסגרת הקלאסית להקרנות חורות של סרטים משופצים. וכן, שתי המסגרות העצמאיות המוצגות במקביל לפסטיבל, "ימי ונציה" ו"שבוע המבקרים".
מסגרת "ימי ונציה", המקבילה ל"השבועיים של הבמאים", פורסמה שלשום, והיא מכילה את "בית לחם" של יובל אדלר.
סרטים ישראלים בפסטיבלים, הסברה ישראלית בכוננות…
אוי, סרט של עמוס גיתאי בשוט אחד. נשמע יותר מבהיל מ"מי מפחד מהזאב הרע"
סרט חדש של טסאי מינג ליאנג זה נהדר! אחד הבמאים האהובים עליי. אני רק מקווה שהוא יותר טוב מ VISAGE המאכזב מלפני כמה שנים.
יונה, מאיפה הציניות והרוע? הבנאדם מנסה לאתגר את העשייה, לפעמים מצליח ולפעמים פחות. אתה באמת מעדיף רק סרטים מיינסטרים כמו הזאב הרע או שזה בסדר מצידך לחיות גם עם אלו וגם עם אלו? מה נסגר עם הציניות וחוסר הפרגון של אנשים.
בעין הדג שמו טריילר של 4 דקות לסרט החדש מיאזקי:
http://www.fisheye.co.il/wind_rises_trailer
בעולם הנורמלי הלא קולנוע, יש עניין כזה של תו תקן, מן עדות שהמוצר עומד באיזה שהוא סטנדאט. פסטיבל שמכניס לשורותיו אחד עמוס גיתאי ועוד בואן שוט, משול למי שמדביק בשעריו תו אנטי תקן, מה שמעיד מן הסתם על רמתו.. אין שום צורף להתלהב משום דבר!
וונציה כבר שנים פסטיבל שלא ממש מסתכלים עליו. הוא קרוב יותר בחשיבותו ללוקרנו, טלורייד, קרלובי וארי או בוסאן, מאשר לקאן, טורונטו, ברלין או סאנדנס.
ערן, אפשר לאהוב או לא לאהוב את גיתאי, אבל לא חייבים לאנוס את המציאות ולהמציא תיאוריות לא מבוססות רק בשביל להפחית מהישגו. ונציה, לפחות עד שמרקו מולר עזב ונציה היה פסטיבל הרבה יותר איכותי ואומנותי מברלין שיש לו שוק גדול בהרבה. ונציה ולוקרנו, שהפך בשנים האחרונות לפסטיבל אנין הטעם של אירופה הם בודאי הרבה יותר יוקרתיים מסנדאנס, שחשוב בעיקר לסרטים אמריקאיים ומטורונטו שחשיבותו היא למפיצים ולביזנס אבל יוקרתו האומנותית נמוכה בהרבה ויש בו המון המון סרטים. טלורייד הוא בכלל ז'אנר אחר, הוא ופסטיבל ניו יורק הם שני הפסטיבלים הכי סלקטיבים שיש, הם לוקחים סרטים שכבר היו בפסטיבלים האירופאים הגדולים ויוקרתם לכן היא אומנותית בלבד.
אין לי שום בעייה עם גיתאי. אולי לתום יש?
כל אחד מהפסטיבלים האלה הוא הישג. וחוץ מזה לא חסרים לגיתאי הישגים.
באמת שלא זו הייתה כוונתי.
ההערה שלי היא לגבי וונציה ואני עומד מאחוריה. חוץ מיוקרתיות לא נשאר לפסטיבל הזה כלום.
(אולי אם אתה מחפש מפיץ איטלקי)