17 ינואר 2006 | 03:05 ~ 36 תגובות | תגובות פייסבוק

גלובוס הזהב 2005, דקה אחר דקה

 מי שלא היה ער הלילה לראות את “גלובוס הזהב”, הנה התחליף הכי קרוב. דיווח שנכתב בזמן אמת, תוך כדי הטקס, על כל האירועים שהתחוללו (וגם: מה היתה הדקה). כולל רשימת הזוכים המלאה, ורגעי שיא מתוך נאומי התודה.

3:00. בשידור באן.בי.סי התחיל. ערוץ 10 בארץ. עדיין סוקרים את באי השטיח האדום, עוד לא נכנסו פנימה. בערוץ E, בשידור המקדים הספקתי לראות את אייזיק מזרחי ממשש לסקרלט ג’והנסון את החזה. זה היה מדהים – מעולם לא שמתי לב כמה אייזק מזרחי דומה לאייל שני.

כדי לעקוב אחר הדיווח הבלוגי החי, הדיווח החי הסתיים. כדי לקרוא את השידור החוזר פשוט נתרו לתוך עמוד ההמשך…

3:03. תקציר השטיח האדום. ליאונרדו דיקפריו עדיין לא הוריד את האיפור מ”הטייס”.

קווין לטיפה מקדמת את הסרט שלה ואת מרטין לותר קינג באותה פסקה.

3:06. אדריאן ברודי ונטלי פורטמן (בתספורת ג’ין סיברג) מגישים את פרס שחקן המשנה.

הזוכה: ג’ורג’ קלוני. “סוריאנה”. במרץ בארץ.

הלאה: שחקנית משנה. הזוכה: רייצ’ל וייס, “הגנן המסור”. הו, כמה חמוד, היא הספיקה להגניב “אני אוהבת אותך” לבעלה, דארן ארונופסקי. במאי נערץ עליי.

3:18. ג’סיקה אלבה ולוק ווילסון מגישים: שחקן משנה, טלוויזיה. זוכה: פול ניומן, “אימפריה נופלת”.

3:20. ברנדון ראות, סופרמן החדש, בחשיפה ראשונה. לצידו טרי האצ’ר, פעם לויס ליין, היום עקרת בית נואשת. שחקנית משנה, טלוויזיה: סנדרה או, “האנטומיה של גריי”.

3:28. דרו בארימור לובשת… כלום. בצבע ירוק. כאילו קרמיט בלע את מיס פיגי. היא מציגה את “לילה טוב ובהצלחה” של ג’ורג’ קלוני.

אמי רוסום (“פנטום האופרה”) מציגה את תא הכתבים הזרים של הוליווד. מזמינה את פיליפ ברק, יו”ר התא. אני מנמנם לרגע.

ג’סי מרטין (“חוק וסדר”, “רנט”) וניקולט שרידן מגישים: שחקנית, טלוויזיה (דרמה). זוכה: ג’ינה דיוויס, “קומנדר אין צ’יף” (סדרה של יס. איך יקראו לה? “גבירתי הנשיאה”?)

רוד לוריא, יליד ישראל, בנו של הקריקטוריסט רענן לוריא, מקבל שאפו מדיוויס. לוריא בינתיים כבר פוטר מהתוכנית.

3:36. יו לורי, “האוס”. שחקן השנה בטלוויזיה (דרמה). קטגוריות הטלוויזיה משעממות אותי.

מה שכן, שחקני הטלוויזיה נותנים נאומים משעשעים. יו לורי: “הכנתי רשימה של כל האנשים שאני רוצה להודות להם והגעתי ל-172 שמות. אז רשמתי את השמות על פתקים נפרדים, שמתי בכיס המכנסיים השמאלי ועכשיו אוציא שלושה שמות רנדומליים”. ואז הוא מקריא את שמו של הסקריפט סופרווייזר (נער/ת תסריט והמשכיות) ואת השם של מעצב/ת השיער. ושל הסוכן/ת שלו (“זה לא הכתב שלי….”). משעשע.

ג’ינה דיוויס: “בדרך לטקס עצרה אותי ילדה קטנה ואמר לי: בזכותך אני רוצה להיות נשיאה כשאהיה גדולה”. הקהל: אוווווו…. ג’ינה: “טוב, זה לא באמת קרה”. הקהל, ובהם פירס ברוסנון ו-וויל פארל, מתפקעים. חביב מאוד.

מיס גולדן גלוב השנה: דקוטה ג’ונסון, בתם של מלאני גריפית ודון ג’ונסון. האם אני רואה סרט ישראלי באופק שלה?

3:45. קווין לטיפה ומט דילון. מיני סדרה או סרט טלוויזיה (אני מנקר קצת…). זוכה: “אמפריה נופלת”. דווקא בא לי לראות את זה. המפיק כמובן לא טרח להזכיר את הבמאי, פרד סקפיזי.

3:50. פמלה אנדרסון והמזוקן מ-CSI נותנים פרס לסטיב קארל על “המשרד” (שחקן ראשי, טלוויזיה, קומדיה). מת על סטיב קארל. בשבת יש את “ברוס הגדול מכולם” בערוץ 10 ושם תראו איך קארל גונב את ההצגה מג’ים קארי בתפקיד קומי גאוני.

הנאום שלו (“אשתי כתבה לי”) היה נהדר. לשאלה המתבקשת למה באוסקרים אין נאומי זכייה כאלה, התשובה המתבקשת היא: כי סטיב קארל לעולם לא יזכה באוסקר.

3:58. טים רובינס מציג קטע מ”הגנן המסור”.

או, חזרנו לקולנוע…

4:00. ג’יימי פוקס (זוכה השנה שעברה על “ריי”). שחקנית ראשית, קומדיה/מיוזיקל. והזוכה: ריס וויתרספון, “הולך בדרכי”. הסנטר שלה פשוט פנומנלי בעיניי. (“בעלי” אצל ריס הוא ריאן פיליפה).

4:03. כריס רוק מגיש פרס לשחקנית ראשית, טלוויזיה (קומדיה). מרי לואיז פרקר (בחיוורון מלכותי), מביסה את כל ארבעת עקרות הבית הנואשות על “העשב של השכן”.

אוקיי, הסבר קצר. בשנה שעברה “עקרות בית נואשות” שודרה מול “גלובוס הזהב” והן הביסו את הגלובוסים ברייטינג. זה היה הטקס עם הרייטינג הכי נמוך בתולדות הטקס. השנה אן.בי.סי העבירו את הטקס ליום שני כדי לא להתחרות ב”עקרות בית נואשות”. ו-95חברי תא הכתבים מצליחים לנקום בסדרה שדפקה להם את החיים. “העשב של השכן” היא סדרה של שואוטיים, רשת כבלים פרימיום עם פחות מנויים מאשר ל-HBO. בקיצור, סיכול ממוקד בפריים טיים.

אמה תומפסון מציגה קטע מ”גאווה ודעה קדומה”. הקטע שלה משעשע. אבל היא לא מזכירה לצופים שהי ביצעה שכתוב ללא קרדיט לתסריט. לא נורא.

4:12. אריק באנה וקייט בקינסייל. שחקן ראשי, טלוויזיה (מיני סדרה או סרט טלוויזיה). ג’ונתן ריס מאיירס זוכה על “אלביס”.

הלאה: שחקנית, מיני סדרה או סרט טלוויזיה. ס. אפאתה מרקרסון, “לאקוואנה בלוז”. מי? אה, מ”חוק וסדר”. לא רואה. סליחה.

מרקרסון: “אני בת 53, זה התפקיד הראשי הראשון שלי. אני מרגישה כמו בת 16. אם לא היה לי כרגע גל חום בכל הגוף הייתי יכולה גם להאמין לזה”. 

4:27. הריסון פורד ו-וירג’יניה מאדסן, כוכבי הסרט “פיירוול” (בקרוב בקולנוע) מציגים את פרס התסריט. אחת הקטגוריות הכי צמודות השנה. הזוכים: לארי מקמרטרי ודיאנה אוסנה, “הר ברוקבק”. האם מיברג יכתוב איפשהו 3000 מילה על מקמרטרי, יוצר “יונה בודדה” האהוב עליו.

מקמרטרי: “אני רוצה להודות למכונת הכתיבה האצילית שלי, הרמיס 3000, שבמשך 30 שנה שמרה עלי מפני חיבוקו הקר של המחשב”.

4:35. סדרת טלוויזיה, קומדיה: “עקרות בית נואשות”. טוב, אולי תיאוריית הסיכול הממוקד היתה קצת מופרכת.

4:39. מתיו מקונהיי ושרה ג’סיקה פרקר. הסרט הזר. וואו!!! וואו! “גן עדן עכשיו”. פלסטין זוכה לעצמאות בגלובוסים. ועוד לסרט כ”כ מצוין. בראבו!

4:46. קתרין דנב מציגה את “היסטוריה של אלימות”.

4:47. ג’וליאן מקמהון ורוזריו דוסון, פסקול. קטגורייה קלה לניחוש? איפה! ג’ון וויליאמס זוכה, “זכרונותיה של גיישה”. אני מעריץ אדיר של וויליאמס, אבל זה אחד הפסקולים הכי חלשים שלו. אני עדיין בטוח ש”הר ברוקבק” יזכה באוסקר על הפסקול.

4:49. פרס השיר. מגישה מריה קארי. רגע, היא השתילה סיליקון… בכתפיים? הפרס: “הר ברוקבק”. שרה: אמי-לו האריס. מילים: ברני טופין (התמלילן של אלטון ג’ון). לחן: גוסטבו סנטאוללה.

4:46. גווינית פלטרו, שהפכה את כיסוי המיטה שלה לשמלת הריון, מגישה פרס על מפעל חיים לאנתוני הופקינס.

5:00. נראה לי שנשארתי כאן לבד. כולם הלכו.

5:08. נמנום חטוף. כמו חדש….

5:13. קלינט איסטווד מציג את פרס הבימוי. והזוכה: אנג לי, “הר ברוקבק”.

5:17. ג’ון טרבולטה. פרס השחקן (קומדיה/מוזיקלי). הזוכה: חואקין פיניקס, “הולך בדרכי”. מה שאומר שהקרב באוסקר יהיה בינו ובין הית לדג’ר.

פיניקס, רציני ועגום כרגיל: “מי היה מאמין שאני אזכה דווקא בקטגוריית הקומדיה/מיוזיקל”.

5:26. רנה זלווגר מגישה את פרס הסרט הטוב ביותר (קומדיה/מוזיקלי) ל”הולך בדרכי”. איפה ג’יימס מנגולד? למה לא מראים אותו? משונה. הסרט, אגב, מאוד מהנה, אבל גם מאוד סטנדרטי.

5:36. הצוות של “וויל וגרייס” מציג את הפרס לסדרת הדרמה בטלוויזיה. הזוכה: “אבודים”.

5:41. ליאונרדו דיקפריו. שחקנית, סרט (דרמה): פליסיטי הפמן, “טרנס-אמריקה”. נו, בכל זאת עקרת בית נואשת זוכה בפרס על משחק. הנה מקרה מבחן מעניין ליחס שבין הגלובוסים והאוסקרים. “טרנס-אמריקה” אמנם זוכה לביקורות נהדרות מאז סאנדנס לפני שנה (הפמן מגלמת שם גבר שעבר ניתוח לשינוי מין), אבל על פי המנבאים הוא כרגע טס מתחת לרדאר האוסקרים. האם הזכייה בגלובוסים תקדם את זכייתו באוסקרים, או בסך הכל מפנה מקום לזכייה של ריס וויתרספון באוסקר?

5:48. הילארי סוואנק. פרס השחקן, דרמה. הזוכה: פיליפ סימור הופמן, “טרומן קפוטה”. או.קיי, הזכיה שלו באוסקר נראית עכשיו די ודאית.

5:55. דנזל וושינגטון עם הפרס לסרט הטוב ביותר (איך הגלובוסים מצליחים לעשות את זה בשלוש שעות בול, והאוסקרים נמשכים לפעמים ארבע שעות ויותר). הזוכה: “הר ברוקבק”.

האיש עם הפפיון (סימן ההכר שלו כבר עשרים שנה) הוא ג’יימס שיימוס, מרצה לקולנוע באוניברסיטת קולומביה שהפך מפיק עצמאי, שהקים את “גוד משין”, שגילה את אנג לי וכתב כמעט את כל התסריטים לסרטיו (לא כולל “ברוקבק”) והפך למנהל מיני-אולפן הוליוודי עצמאי למחצה כשיוניברסל קנו את גוד משין, איחדו אותה עם יו.אס.איי והקימו את פוקוס פיצ’רז. בשנה בה מיראמקס ודרימוורקס, יריבות האוסקרים הגדולות, די התפרקו ונמכרו לזרים, פוקוס פיצ’רז הופכת ליצרנית התוכן העצמאי והבוגר הבולט באמריקה.

לא זוכרים מה היו ההימורים לפני הטקס? אנא התרעננו ברשימת הנבואות של טום אוניל והפרשנות שלי עליהן.

ועד כאן בלוגנו ללילה זה. לילה טוב, בוקר טוב ובהצלחה.

נושאים: בשוטף

36 תגובות ל - “גלובוס הזהב 2005, דקה אחר דקה”

  1. סמנתה מורטון 17 ינואר 2006 ב - 3:23 קישור ישיר

    אני מחבבת את סנדרה או.

    תזכיר לי מה ההימור שלך לגבי קטגוריית השחקנית בסדרת פרברים?

  2. סמנתה מורטון 17 ינואר 2006 ב - 3:28 קישור ישיר

    אלוהים אדירים. מה נהיה עם הציצים של דרו ברימור?

  3. סמנתה מורטון 17 ינואר 2006 ב - 3:35 קישור ישיר

    ירוק, מסתמן, הוא השחור החדש

  4. יאיר רוה 17 ינואר 2006 ב - 3:39 קישור ישיר

    אייזק מזרחי אמר ב”אי” שאדום הוא השחור החדש. ע”ע סקרלט, ג’ינה דיוויס וג’וני דפ.

  5. ע.ג 17 ינואר 2006 ב - 3:40 קישור ישיר

    אתה מהר לכתוב שמשעמם אותך, אבל יו לורי שעשע מאוד!

  6. יאיר רוה 17 ינואר 2006 ב - 3:47 קישור ישיר

    אכן, וכבר עודכן. אבל קטגוריות הטלוויזיה פחות מעניינות אותי. הן לא… נו … סינמסקופיות מספיק.

  7. ע.ג 17 ינואר 2006 ב - 3:53 קישור ישיר

    איפאיפה אתה רואה סרטים שעוד לא הגיעו לארץ? אני יודע שיש הקרנות עיתונאים, אבל שבועיים קודם לא יותר…
    ע
    א

  8. יאיר רוה 17 ינואר 2006 ב - 3:57 קישור ישיר

    איזה סרט?

  9. ע.ג 17 ינואר 2006 ב - 3:58 קישור ישיר

    אתה נותן חוות דעת והימורים על סרטים שעוד לא הגיעו לארץ לא?

  10. סמנתה מורטון 17 ינואר 2006 ב - 4:05 קישור ישיר

    יששש! ואם היתה קטגוריה של שיר נושא בסדרת טלוויזיה, “העשב של השכן” היתה זוכה גם בה.

  11. יאיר רוה 17 ינואר 2006 ב - 4:10 קישור ישיר

    בשביל להמר על זוכים לא באמת צריך לראות את הסר, רק להכיר את הלך המחשבה של הוליווד. לצורך העניין, את “סוריאנה” ואת “לילה טוב ובהצלחה” עוד לא ראיתי. את כל השאר כן.

  12. ע.ג 17 ינואר 2006 ב - 4:12 קישור ישיר

    הייתה הקרנת עיתונאים ל”הולך בדרכי”?

  13. ע.ג 17 ינואר 2006 ב - 4:22 קישור ישיר

    ס. אפאתה מרקרסון שיחקה תפקידים חסרי חשיבות ב:ג’רזי גירל, חוק וסדר, אהבה מקרית…

  14. יאיר רוה 17 ינואר 2006 ב - 4:22 קישור ישיר

    כן. ול”גברת הנדרסון גאה להציג” ול”גאווה ודעה קדומה”, שייצאו רק בפברואר.

  15. ע.ג 17 ינואר 2006 ב - 4:33 קישור ישיר

    מקמרטרי: ולאצבעות ידי שבמשך 30 שנה שנרו אותי מחיבוקו הקר של המסרק. ולמשקפי ששמרו אותי במשך 30 שנה מחנות אופטיקה עדכנית…

  16. עקרת בית נואשת 17 ינואר 2006 ב - 4:36 קישור ישיר

    אוי, מר רווה, הלכה התיאוריה היפה על חיסול ממוקד…

  17. הגברים עובדים בלילה 17 ינואר 2006 ב - 5:04 קישור ישיר

    כנרכנראה שהלכו בשל הזכייה של הסרט הפלסטינאי והתגובות הנלהבות שלך , זאת הזכייה הכי צפויה בייחוד שזה תא הכתבים הזרים , הרי ידוע שכל משהו שמאלני ופרו ערבי זוכה בהערכה ביקורות טובות ופרסים. מסתבר שלא רק באירופה אלא גם בארצנו

  18. הגברים עובדים בלילה 17 ינואר 2006 ב - 5:20 קישור ישיר

    עכשעכשיו יהיה “קשה” לנחש מה הסרט שיזכה בקטגורית מוז מוסיקלי/קומדיה אפשר כבר לסגור את הערב שני הזו הזוכים הגדולים בקטגוריות הסרטים ברורים.

  19. יאיר רוה 17 ינואר 2006 ב - 5:21 קישור ישיר

    שמע, זה סרט ממש טוב. ותא המבקרים הזרים ידוע כאיגוד מאוד יהודי ופרו-ישראלי. לא הייתי הולך לכיוון “כל העולם נגדנו”.

  20. הגברים עובדים בלילה 17 ינואר 2006 ב - 5:22 קישור ישיר

    מה לעשות כל התעשייה הזאת שמאלנית (אני מעריך שגם אתה) ואני בבית ספרי (מנשר וקמרה לפני כן ) מרגיש כאילו אני צריך להתבייש בזה שאני חושב אחרת.

  21. יאיר רוה 17 ינואר 2006 ב - 5:26 קישור ישיר

    מה הקשר? אני מחבב את “גן עדן עכשיו” בגלל שאני שמאלני או בגלל שהוא סרט מצוין? ואם בתור שמאלני תראה לי סרט ימני מצוין, אני לא אחשוב שהוא מצוין רק בגלל שעמדתי הפוליטית שונה? נשאלת השאלה: האם ראית את “גן עדן עכשיו” והאם יש לך אבחנה קולנועית ולא פוליטית עליו?

  22. הגברים עובדים בלילה 17 ינואר 2006 ב - 5:27 קישור ישיר

    אני אגיד לך משהו אחר אני חושב מהצד השני גם שרשימת שינדלר סרט מוערך יתר על המידה ורק בגלל שזה ספילברג שעסק בנושא השואה הוא זכה באוסקר.
    זה סרט בינוני מאוד ואף מופרך

  23. חן חן 17 ינואר 2006 ב - 5:30 קישור ישיר

    אאתאת נקם אחת משתי עיניי אהבתם רק כי הוא שמאלני. רייצל וויז זה לא הפתעה עצומה?

  24. יאיר רוה 17 ינואר 2006 ב - 5:35 קישור ישיר

    אגב, אני מתנצל על הבאג שמסתיר את האותיות הראשונות בתיבת כתיבת התגובות. אם מישהו יודע איך לפתור את הבעיה אשמח להשכיל.

  25. הגברים עובדים בלילה 17 ינואר 2006 ב - 5:35 קישור ישיר

    לא ראיתי את “גן עדן עכשיו” ואינני מתכוון לראות כמו שלא ראיתי את “ג’נין ג’נין” ואני חושב שסרטים מסוג כזה אינם עוזרים להבנת שני הצדדים אלא רק מלבים יותר את השנאה כשמוצאים צידוקים לפעולות טרוריסטיות אבל לא נכנס לזה מעבר לזה.

  26. חן חן 17 ינואר 2006 ב - 5:35 קישור ישיר

    והאם לתת את פרס המשנה לקלוני זה כדי לפנות את הדרך באוסקר, בקטגוריית הבימוי, לאנג לי? כנראה שכן. בכל מקרה, ללדג’ר יהיה באוסקר את הופמן על הגב

  27. חן חן 17 ינואר 2006 ב - 5:38 קישור ישיר

    תפסיקו עם הפוליטיקה! למה נתנו ללוסט. איזה שעמום, נו באמת. יאללה, או שימים של אהבה זוכה בסרט או שזה ערב ממש מבאס

  28. חן חן 17 ינואר 2006 ב - 5:57 קישור ישיר

    ססימור הופמן! הפתעה עצומה. אבל יאיר, לאן נעלמת?

  29. בייבי בלוז 17 ינואר 2006 ב - 7:19 קישור ישיר

    רפרתה מרקסון, הכושייה הגדולה, כבר התחרפנה קצת באמי, כששלפה מהמחשוף הדשן שלה את הנאום. היא מתוקה, לא? מ-תו-קה.

  30. בייבי בלוז 17 ינואר 2006 ב - 7:20 קישור ישיר

    אפאתה. ביינסור.

  31. עמי 17 ינואר 2006 ב - 10:13 קישור ישיר

    סחתיין על הסיכום. אומנם קראתי רק עכשיו אבל היה מאוד משעשע ומחכים.

  32. הפינגווין 17 ינואר 2006 ב - 14:59 קישור ישיר

    כמה דברים:

    1. רוד לוריא הישראלי לשעבר, הוא לא רק מיוצרי Commander in Chief, אלא גם הבמאי והתסריטאי של “המועמדת”, סרט בכלל לא רע לטעמי.

    2. מצאתי את הנאום של יו לורי (שחקן מעולה) משעשע. זו לא אשמתו שמייד לאחר מכן נרדמתי ופספסתי את המשך הטקס.

    3. פעם חשבו ששחקן כמו ג’יימי פוקס לעולם לא יזכה באוסקר. אל תקבור עדיין את סיכוייו של קארל. אולי עוד כמה שנים, יעבור פתאום לדרמה והאקדמיה תכיר בו כשחקן. 🙂

    4. לא ראיתי את “גן עדן עכשיו”, אבל דבר אחד כל הזמן מטריד אותי לגבי הסרט הזה. הוא לא סרט פלסטיני. לא על הנייר, בכל אופן. הוא זכה כבר בפרס הסרט ההולנדי הטוב ביותר, אין לו אף מפיק פלסטיני והבמאי/תסריטאי האני אבו-אסעד הוא לא אזרח פלסטיני. מצד שני, אני פשוט יודע שגם אם שמים לב לזה, אף אחד לא טורח לפסול אותו כנציג פלסטין על הסעיף הטכני הזה.
    העניין הוא שבעבר, כבר נפסל סרט מאורוגוואי (“מקום בעולם”) ממועמדות לאוסקר לסרט הזר לאחר שכבר הוכרזו המועמדים מכיוון שהתברר כי מדובר בכלל בסרט ארגנטינאי. השנה, נפסלו Cache דובר הצרפתית ו-Private דובר העברית וערבית מלייצג את אוסטריה ואיטליה (בהתאמה) משום שאינם תואמים את השפה הרשמית במדינה. נדמה כאילו “גן עדן עכשיו” זוכה להנחות מסוימות ולכיפוף נהלים שלא קיים עבור סרטים אחרים.

    5. שמישהו יסביר לי למה אולפני פוקוס החליטו לא לרשום אף שיר מ”הר ברוקבק” כמועמד אפשרי לאוסקר. אני יודע שהם חדשים בקטע הזה של להריץ פייבוריטים, אבל הם לא מבינים רמזים?

    6. בשבועות האחרונים, עם כל הפרסים שמחולקים ברחבי אמריקה, המניות של פליסיטי האפמן נמצאות בעליה מתמדת. כרגע, הייתי מהמר על ריס ווית’רספון כזוכה באוסקר, אבל עד אז, האפמן יכולה לעקוף אותה בסיבוב האחרון.

    7. אני לא חושב שהזכיה של פיליפ סימור הופמן נראית ודאית עכשיו יותר משהייתה בשבוע שעבר. כנראה שיהיה מועמד מוביל ושיהיה קרב תלת-ראשי קשה, אבל הופמן פשוט לא מבצע את החדירה הדרושה לתודעה. איכשהו, עם כל הפרסים והשבחים שכבר אסף, עדיין קשה לי לראות אותו עולה לבמה וזוכה באוסקר כשהית’ לדג’ר (שחקן ראשי בפייבוריט לפרס הסרט) וחואקין פניקס (תפקיד אוסקרי במיוחד) מוחאים כפיים באיפוק. אם תהיה התפלגות משמעותית בין הקולות, אפילו דיוויד סטראת’יירן או טרנס האוורד יכולים לצאת עם הפרס. הקטגוריה הזו רחוקה מלהיות סגורה.

  33. יאיר רוה 17 ינואר 2006 ב - 18:34 קישור ישיר

    תודה לפינגווין על תגובה נפלאה. שתי מחשבות:

    4. זה שהאקדמיה קטנונית עם החוקים זה לא אומר שכך צריך להיות. הפסילה של הסרט של האנקה היתה מטופשת. זה לא אומר שזה צריך לגרום להם לפסול גם את “גן עדן עכשיו”. אם כבר יש משהו עקבי בחוקים האלה, שהם שמים יותר דגש על לוקיישן הצילום ושפת הדיבור מאשר לארץ שממנה מגיע הכסף. ואז באמת “גן עדן עכשיו” הוא סרט פלסטיני ולא הולנדי, ו”Cache” הוא סרט צרפתי, ולא גרמני. בכל מקרה, הזכייה מוצדקת. קשה לי לדמיין שזה יקרה שוב באוסקר, אבל בינתיים זה רגע גדול לקולנוע הפלסטיני-ישראלי-הולנדי.
    7. נראה לי שהזכייה בגלובוס תעשה לו את החדירה לתודעה שהיתה חסרה לו. זו תחרות צמודה, אבל כרגע אני מנבא שהופמן ייקח את האוסקר. אבל לא האפמן.

  34. הפינגווין 17 ינואר 2006 ב - 18:51 קישור ישיר

    הופמן-האפמן.
    אומה-אופרה.
    🙂


השאירו תגובה