06 נובמבר 2008 | 12:54 ~ 28 תגובות | תגובות פייסבוק

"קוואנטום של נחמה", הביקורת

ג’יימס בונד קוואנטום של נחמה


בבואי לכתוב באכזבה רבה על הבונד ה-22 אני צריך לבדוק טוב טוב מה עומד מאחורי מפח הנפש. האם זו שמרנות לשמה? אכזבה שהבונד הנוכחי, כמו הבונד הקודם, שברו את השטנץ ומעלו בחוקי הסדרה והדמות? האם האכזבה מונעת מהרצון לשמר את מה שהיה פעם? זה חשש שיש לבדוק ולעיין בו, אבל הוא אינו נטול צידוקים. ב-20 סרטי ג'יימס בונד נקבעה לסדרה חוקיות, שפה ומתודולוגיה עלילתית ודמותית. הסיבה שהחוקים האלה נותצו ב"קזינו רויאל" היתה מופרכת למדי: המפיק המקורי, נושא הלפיד ושומר הסף של סדרת בונד, קאבי ברוקולי, מת. ומי שלקחה על עצמה את תפקיד שימור המורשת היא בתו, ברברה. והיא, באקט נואש ושגוי, מכרה את הזיכיון לאולפני סוני. שם, כדרכם של אולפנים, בוודאי קם החוכמולוג שאמר "צריך לרענן את המותג". וכך בונד הושק למעשה מחדש אבל באופן שאינו שומר אמונים לדמות אלא מנסה לגשש אחר טעם הקהל. מה שקרה בעיני הוא טרגדיה קטנה: במקום שבונד יהיה אמת המידה לפיה מודדים סרטי פעולה וסרטי ביון מדלגי יבשות הוא כעת נשרך מאחור אחרי שלל חיקוייו. בונד ב"עולם האמיתי"? בונד "מחוספס"? בונד "בן זונה"? הרי המותג של בונד היה, מרגע השקתו כה חזק ומשפיע, שמיד קמו לו מתחרים וחקיינים. סרטי הארי פאלמר עם מייקל קיין היו "בונד בעולם האמיתי". XXX" של וין דיזל היה "בונד בן זונה". וסרטי ג'ייסון בורן היו "בונד מחוספס". וכך במקום להיות חוד החנית של סרטי הפעולה – מעמד שהסדרה שמרה לא רע בכלל בימי פירס ברוסנן – זו הפעם השנייה שסרט ג'יימס בונד נראה כמו החיקוי של משהו אחר ולא המקור עצמו. לצורך העניין טרילוגיית ג'ייסון בורן היא הטרגדיה האמיתית של ג'יימס בונד. אפילו ראשי התיבות של הגיבורים זהים. אבל ברברה ברוקולי נרדמה על המשמרת ולא אספה אליה את פול גרינגראס, שהיה יכול להיות במאי בונד מצוין, והוא הלך וביים שני סרטים מהשלושה כשהשלישי, "זהות אבודה" הפך כעת לסרט שיצר את הסטנדרט החדש, הסרט שכולם מנסים לחקות, ההצלחה שכולם מנסים לשחזר. ו"קוואנטום של נחמה" – סרט עם שם של אבקת כביסה – הוא רגע מצער בתולדות הסדרה. החיקוי ל"זהות אבודה" פשוט שובר לב. טראגי.
כל חוקיות שהיתה בסדרה, כל מסורת הקשורה בדמות, נעלמה. וכעת גם התנאי לליהוק הבמאי השתנה. במשך 21 סרטים סרטי בונד היו הפקות בריטיות והקפידו תמיד שבראשן יעמוד במאי בריטי. בשנים האחרונות ההגדרה הורחבה ואופשרה גם הכללתם של במאים ממדינות חבר העמים הבריטי, אוסטרליה וניו זילנד. ב"קוואנטום של נחמה" הבמאי הוא מרק פורסטר ("מונסטר בול", "למצוא את ארץ לעולם לא"), אמריקאי יליד גרמניה. שום זכר לבריטיות. נגיד שניחא. אבל פורסטר הזה הוא אמנם במאי מסקרן, שנע ונד בין פרויקטים שונים מאוד, אבל הוא לא במאי מוצלח במיוחד. סרטיו הקודמים היו מקסימום בסדר. אבל, יודעים מה, גם ניחא. סרטי בונד שגשגו גם עם במאים לא גדולים שידעו פשוט לעשות את העבודה. מרטין קמבל, למשל. לא. הבעיה עם פורסטר היא שיש לו יומרה להיות אמן. שהוא רוצה להגיד דברים משמעותיים בסרטיו. וכאן הוא מביך באופן עקבי. פורסטר ביים בשנה שעברה את "רודף העפיפונים", אחד הסרטים הגרועים שראיתי בשנים האחרונות. והוא מפצה אותנו כעת עם אחד מסרטי ג'יימס בונד הרעים ביותר אי פעם. סרט בו בונד אינו ג'נטלמן, הוא מין אלן דלון/צ'רלס ברונסון שמחפש נקמה במי שרצח את וספר (דמות מהסרט הקודם ששכחתי מקיומה; אני התגברתי מזמן על מותה, הוא כנראה לא). הבונד הזה הורג כל מי שבא איתו במגע. אין בו רחמים, אין בו שארם, אין לו גאדג'טים, והוא צריך – משל היה הארי פאלמר האפרורי – לתת דין וחשבון גם בפני שר החוץ וראש הממשלה.
איפשהו עמוק בתוכי אני מבין את הכיוון הזה. הרצון לבדוק את הדמות יותר לעומק. אבל אין כאן עומק, יש רק פוזה. במקום בונד שרמנטי, בונד זועם. בונד המזוהם. וזה לא נגמר כאן. כי אם בונד הממורמר הזה היה מוביל את סרטו מסצינת פעולה משובחת אחת לשנייה הדיון הזה היה נותר אקדמי, ברקע של סרט מוצלח ומהנה. אבל "קוואנטום" אינו מוצלח או מהנה. הוא מתחיל עם סיקוונס פעולה חביב מאוד באיטליה, שבשיאו הוא מעתיק באופן מאוד מביך מ"זהות אבודה", אבל מוסיף טוויסט נחמד מאוד של קטע קרב המתרחש בשעה שבונד ויריבו תלויים הפוכים מפיגומים. נחמד. ומאותו רגע: השינה הגדולה. בונד נקלע לעלילה טרחנית להפליא הקשורה לרצונו של נבל להשתלט על משאביה של בוליביה ולהמליך בה שליטים. בונד נמצא שם באופן אקראי לחלוטין ואין לו באמת עניין באיש או במזימתו, אלא רק מנסה להגיע דרכו אל זה שרצח את וספר. ואנחנו, שכל השנים כססנו ציפורניים בזמן שבונד מנסה להגיע אל קודקוד פירמידת הרשע שמזימתו עשויה לסכן את העולם כולו, נקלעים כאן לעלילה סבוכה ויבשה כבצורת הקשורה בסכסוך לאומי פנימי שלא מעניין איש.
אז העלילה לא מעניינת. בונד מעצבן בזעפו התמידי. קטעי פעולה יש בקושי וגם אז הם מבוימים באופן כזה שנראה שהם מחקים את "זהות אבודה" ללא כשרון רב. אם אין ביון ואין אקשן, בשביל מה הסרט?

אבל יש אנקדוטה נחמדה: פורסטר – שהבין שבפעם הראשונה הבמאי בסרט של בונד יותר חזק מהמותג – הביא להפקה את הצוות שלו. ובראשו את הצלם רוברטו שייפר, שצילם את כל סרטיו הקודמים. מה שאותי משעשע הוא שאותו שייפר הוא גם הצלם הדי קבוע בסרטי האנסמבל המאולתרים של כריסטופר גסט. כן: הצלם של בונד החדש הוא גם הצלם של "מחכים לגאפמן". האמת, זה לא כל כך מצחיק.

"קוואנטום של נחמה": כרטיסים ושעות הקרנה

28 תגובות ל - “"קוואנטום של נחמה", הביקורת”

  1. אבשלום בונד 6 נובמבר 2008 ב - 13:03 קישור ישיר

    נותצו, לא נוטצו

  2. יובל אדם 6 נובמבר 2008 ב - 13:52 קישור ישיר

    לצערנו, זה עדיין סרט של בונד, הוא עדיין יכניס מאות מיליונים, והאולפנים לא יפנימו שהם עשו משהו רע…

  3. eyal 6 נובמבר 2008 ב - 15:27 קישור ישיר

    מבאס.
    ציפיתי לסרט הזה

  4. אוהד 6 נובמבר 2008 ב - 15:39 קישור ישיר

    יאיר מה לעשות זמנים משתנים אי אפשר להישאר מאחור.
    איזה ציפיות היו לך מג'ימס בונד זה לא חלף עם הרוח.
    ג'ימס בונד זה סרט אקשן ותו לא.

    רוה: היו לי ציפיות לסרט אקשן. קיבלתי סרט אקשן עם מעט מדי אקשן, ויותר מדי אקשן מחורבן.

  5. אליאור 6 נובמבר 2008 ב - 20:22 קישור ישיר

    אני לא חסיד של סדרת ג'יימס בונד [אולי בגלל שאני צעיר] אבל ראיתי כמה מהם. אני לא חושב שהשינוי בדמות שלו הוא בגלל רענון או משהו כזה- בסך הכל מדובר בתחילת דרכו של בונד, לפני שאימץ לעצמו את הגינונים והקודים שפירטת כאן. אלה השנים של הראשונות של הבונד שרואים בסדרת הסרטים, שנים שמעצבים אותו בתור מי שהוא יהיה בהמשך הסדרה.
    יכול להיות שהסרט גרוע, אבל אני לא חושב שיש מקום ליציאה כנגד השינוי של בונד…

  6. אסף 6 נובמבר 2008 ב - 21:46 קישור ישיר

    הבונד שלו ציפיתי הוא בדיוק הבונד שאותו קיבלתי: חלק מהשרשרת הנוסחתית של הבונדים הקודמים, שמקדם אותה בסנטימטר נוסף, כפי שמתקדמת התקופה. הרי מהי סדרת בונד אם לא אותו סרט בדיוק, בחילופי פני הדמויות, הנופים והשמות המצחיקים של הבחורות.
    האכזבה הרגעית מהבונד המסוים הזה באה אולי על רקע הקפיצה היחסית שבאה בסרט הקודם, שבעקבותיה חשבנו שבונד הופך להיות משהו אחר. מתברר שהיא לא היתה כל כך קפיצה, אלא רק תזוזה קלה קדימה, כפי שנעשה מדי פעם בסדרה, כפי שמעדכנים את המכונית והשעון.
    בונד אינו סרט, הוא לא דמות, אלא LOOK, וכך צריך לשפוט אותו. העדכונים שהוא עובר עם הזמן לא מתבטאים בשיפורים ברמת התסריט, המשחק, הצילום או כל פרמטר קולנועי אחר, אלא במעצב החליפה.

  7. ניר 6 נובמבר 2008 ב - 22:09 קישור ישיר

    עכשיו חזרתי מבונד.
    הביקורת הגרועה לא מוצדקת.
    אז נכון,שיר נושא איום,סצינות אקשן קצת מפוזרות וכל זה.
    אבל זה אולי הבונד המופרע ביותר שראינו.
    זה בונד לא מרוסן ומשעשע.
    אני מאד נהניתי מחוש ההומור השחור שלו אבל יותר מכל,מסצינת הפתיחה שאכן עולה על הציפיות.

  8. רובין 7 נובמבר 2008 ב - 2:23 קישור ישיר

    סרט גרוע. איפה ההומור ? איפה הגאג'טים ? ולמה רוב סצינות הפעולה מצולמות בקלוז אפ בלי שאפשר להבין מי נגד מי ואיזה מכונית נפלה עכשיו לתהום ?

  9. צחי 7 נובמבר 2008 ב - 7:09 קישור ישיר

    אני נאלץ להסכים עם הביקורת. לצערי. דווקא את קזינו רויאל אהבתי יחסית, אולי אפילו בגלל שבונד נהיה קצת פחות מוסרי ויותר אלים, אבל הפעם זאת ממש הידרדרות. אין איש גאדג'טים, אין סופר-נבל (העוזר של הנבל שאי אפשר כמעט להרוג) ובעיקר יש עלילה לא ברורה לחלוטין. סצינות האקשן הפכו לכל כך רועשות ומהירות שממש קשה להבין מה בדיוק קורה, מי ניצח ומי עף מהצוק. או שהזדקנו או שהסרט מהיר מדי לעין האנושית.

  10. הברמן 7 נובמבר 2008 ב - 12:38 קישור ישיר

    תגובה מספר שש עשרה בלינק.
    יש נביא בעירו?
    https://cinemascope.co.il/?p=1247

  11. נטע 7 נובמבר 2008 ב - 16:59 קישור ישיר

    מסכימה עם כל מילה. נהניתי מאוד כמו מכל סרט אקשן אחר, אבל לא הרגשתי שאני צופה בסרט ג'ימס בונד. כל הסרט נראה כמו טריילר אחד ארוך, אני מכורה לטריילרים, אבל אני לא אומרת את זה בתור מחמאה.
    נכון, נתנו פה המון אקשן, כיסו את כל סוגי המרדפים האפשריים (בים ביבשה ובאויר) / כל הלוקיישינים האפשריים, כאילו רצו לעשות וי על הכל ולא לשכוח שום דבר, רק מה, שכחו את הנשמה של ג'ימס בונד.

  12. יוני 7 נובמבר 2008 ב - 19:22 קישור ישיר

    באתי מרוסן להפליא מכל הביקרות המתאכזבות ונהניתי למדי. סצינות האקשן אכן מיושנות וניכר שהבמאי צריך לעבור איזו סדנא או שתיים אצל ג'יימס קמרוו. לעומת זאת, אהבתי מאוד את ההתפתחות בדמות של בונד. מצאתי אותו מעט טראגי מקודמיו, אחד שיודע לשאת כאב נורא וכפועל ישיר, מביט למוות עם של זיק של שובבות ומתפלפל בינו לבין עצמו בהומור שחור. בעיני קרייג הוא פשוט יופי של בונד. חבל שאני בודד במערכה.

  13. בועז 8 נובמבר 2008 ב - 3:32 קישור ישיר

    סרט מופרך ואיום ונורא. הוא כל כך גרוע, שקשה להאמין, אוסף מקרי של סצינות שאינן מתחברות בשום צורה שהיא – וגם האקשן פארש, צרחני, צעקני, מתלהם, עם פסקול מזויע שדופק בראש ללא הרף, שום "כיווץ" ו"הרפיה" – איפה הבריטיות הקרירה האלגנטית מלאת ההומור של רוג'ר מור? הקלאסיות המחוייכת והחזקה של גיבור העל שון קונרי? מה זה הבימוי(?!) הזה?

    שום חוט מקשר. כלום. אין חורים בעלילה, כי אין עלילה, ונראה כאילו שלאף אחד לא איכפת מזה שאין שם כלום – לא מתח מיני, לא הומור, לא "מעורבב, לא מנוער", לא שיר נושא אנגלי. כלום.

    לשמוע את השיר המגעיל שכתב ג'ק ווייט ולחייך בחמיצות.

    כמו להפוך את שרלוק הולמס לחוקר ב-NYPD. לקחו מותג אנגלי מבריק, עיקרו אותו מכל משמעות בריטית ומהות אנגלית, ונתנו לו את השם הכי גרוע ולא קליט בהסטוריה של ג'יימס בונד, ויאללה. למסכים

    זוועה.

  14. ג'וג'ו 8 נובמבר 2008 ב - 14:08 קישור ישיר

    אני יצאתי מהסרט בתחושה שראיתי משהו חסר פואנטה. חד וחלק. הסרט נראה יותר כמו משהו שהיה צריך להיות מיני-פיצ'ר בתוספות המיוחדות של הדיוידי ל"קזינו רויאל". כי חלק גדול מהעלילה הייתה קשורה בסרט הקודם (ומי זוכר אותו בכלל?!), וחוץ מזה העלילה כאן פשוט הייתה יבשושית ובתור עובדה: היא אפילו לא הספיקה למלא סרט של יותר משעתיים בניגוד לרוב הסרטים הקודמים של בונד.

    בקיצור אכזבה.

  15. מאיה 8 נובמבר 2008 ב - 15:50 קישור ישיר

    אכן מאכזב. קשה לי להחליט אם הבימוי גרוע יותר, או שמא זה התסריט המזעזע.

    מה שבאמת אי אפשר להתווכח לגביו הם הצילומים הרועדים והקאטים המהירים, שהרסו כל פוטנציאל לסצינת אקשן טובה – בין אם זה מרדף המכוניות, או הקרב על הפיגומים. אי אפשר להבין מה הולך על המסך, וזה כל כך מעצבן שכבר קיוויתי שלא יהיו יותר מרדפים או מכות כדי לא לעבור את זה עוד פעם.

    הסצינות עצמן שוזרות (בקטע אמנותי, יענו) חלקים מאופרה, או מתחרות סוסים – ועשויות פשוט גרוע.

    את סרט הבונד הקודם חיבבתי מאוד, ועכשיו גם למדתי להעריך את הדברים הטובים הרבים שהיו בו לעומת הפעם: קו עלילה שניתן לעקוב אחריו, והצילום המעולה של סצינת המרדף על המנוף בהתחלה (ובכלל כל סצינות האקשן).

    התבאסתי קשות 🙁

  16. יניב 8 נובמבר 2008 ב - 16:19 קישור ישיר

    אני מצטער לומר שלגיל אין כול משמעות אני בן 16 ואני רואה סרטים של גיימס בונד שנים על גביי שנים ראיתי את כולם וזה פשוט סרט חרא .
    זה סרט ללא בסיס ללא סיפור או עלילה זה סתם סרט עקשן גררוע טוב שאיאן פלמינג לא איתנו עוד כי עם הוא היה רואה מה עשה מהדמות שהוא יצר הוא פשוט היא מתפוצץ כי זאת בדיחה.כול הדמויות שבנו את הסרט נעלמו, מוניפני Q וכן כול הגגטים נעלמו יחד איתו,
    אבל יש לציין שדניאל קרייג שחקן טוב וכך גם רוב הקסט.

    אני מקווה שפעם הבאה יוצרי העלילה השקרה יצרו עלילה

  17. אורון 9 נובמבר 2008 ב - 10:46 קישור ישיר

    בסוף השבוע שעבר קרו שני אירועים, שווים בעוצמתם מבחינתי, שהסעירו אותי עד מאוד. עד כדי כך שאפילו יצאתי מהאדישות היומיומית שלי לרגע. שניהם קשורים לחריפות התגובות הבלתי רציונליות/מציאותיות של אנשים כלפיי מאורע, בעוד אני נותר "אחרון הציניקנים" או משהו כזה.
    אובמה נבחר. ניחא, מגיע לו. הוא באמת כובש ומאוד נחמד היה לגלות שטעיתי, שאמריקה היא לא האומה השמרנית ביותר בעולם – סתם עדר שנשרך אחר סלב, לא אדם כי אם סיסמא (לא אמרתי ריקה מתוכן או מאולצת, את זה רק ימים יגידו). ופתאום, כל העולם סביבי התחיל לדבר על כמה שהכל טוב ונפלא פה. אין יותר צרות, רק אושר ואוטופיה מרנינים מעכשיו, ואם אני לא רוצה להצטרף – בעיה שלי.
    מצד שני, לא מצאתי אף אחד שיסכים שהבונד החדש לא מזוויע (את כתב ההגנה שלי אפשר למצוא בניק-לינק). זה לא היה מפריע לי, אני רגיל להיות בדעת מיעוט, אלא ששוב התגובה הייתה קיצונית באופן שהמוח שלי לא הצליח לתפוס – הרסו לנו את בונד! מה, הוא מזיע ומתלכלך וכאלה! אין גאדג'טים! אנחנו סתם צועקים בלי לחשוב!
    אז מעבר לזה ש"קוואנטום" הוא סרט טוב לדעתי, הוא גם הרבה יותר טוב מרוב הג'יימס בונדים שראיתי (וראיתי, נסו אותי). אני מוכן לקבל נוסטלגיזם בקשר להמון דברים, אבל ג'יימס בונד?! איזו נשמה יש לו בדיוק? היא עשויה מאסטון מרטין, או שעון אומגה? כנראה שהשתגעתי סופית (אולי לחכות שיצטברו כאן תגובות לא היה רעיון כל-כך טוב) אז אני נאלץ להפנות מכאן ואילך לתגובה של אסף (#6) בכדי להסביר למה אין לנוסטלגיה אין מקום כאן.

    אבל העיקר שיצא טיזר למשהו מבית פיקסאר, כדי שאוכל להסכים עם כולם שהוא מקסים 🙂

  18. תוהה. 9 נובמבר 2008 ב - 12:44 קישור ישיר

    נו בסדר, אז לא משהו.
    אבל מי זו נחמה, ואיך היא קשורה לסרט?

  19. דן 9 נובמבר 2008 ב - 13:04 קישור ישיר

    לא מתחיל להימאס כבר מאקשן שלא ברור מה קורה בו???
    פול גרינגרס קצת עדן את זה בסרט האחרון של בורן (זוכריםא ת המרדף בסוך הסרט השני? מישהו הבין מה היה שם?) אבל פורסטר עושה שוב את אותן טעויות, כמעו בכל סצינה. החל מהמרדף הגרוע בהתחלה, דרך סצינת הפיגומים (שעוד היתה סבירה יחסית), וממשיך במרדף במים וכן הלאה. איך לעזאזל מתיה אמלריק דפק לעצמו את הגרזן ברגל? הכל הופך לכ"כ שרירותי, מעין מסמן של אקשן במקום הדבר עצמו. וזה די מבאס כשבים לראות סרט אקשן.
    הסרט עצמו דווקא לא היה נפילה גדולה. פשוט סתמי ומאכזב ביחס לקזינו רויאל שהיה איזה זריקת אנרגיה לסדרה הזאת. סצינת האופרה היתה טובה, למרות שגם בה פורסטר חתך את האקשן ובסה"כ נראה שהסרט הזה נעשה ע"י טייס אוטומטי לא מאוד מוכשר ובמיוחד חסר נשמה. האולם ברב חן דיזנגוף היה די מלא אתמול בעשר בערב, למרות שזה מסוג הסרטים שיהודה סתיו היה כותב עליהם "בסדר, ליומית". אח, היומית!

  20. דנה 9 נובמבר 2008 ב - 14:07 קישור ישיר

    כשהיתי בת 10 ביקרתי את אחותי בקיבוץ, הקרינו שם את GOLDFINGER, ומאז אני מאוהבת. ראתי את כל הסרטים יותר מפעם אחת ואני מאלו שחושבים ששון קונרי הוא הבונד האולטימטיווי.
    אני דווקא נהנתי ואהבתי את הבונד החדש (חוץ מהשם המעפני) אהבתי את גרפיקת הפתיח ששליבה חדש עם ישן, והכניסה דמויות נשיות (בקזינו רוייאל אין נשים בפתיח)התמוגגתי מסיקוונס האקשן בתחילת הסרט ומהסצנות באופרה. נכון, ג'ימס לא מדבר הרבה, וגם הגיבורה לא מעננינת כמו נערות בונד אחרות.
    אני אהבתי חזרה לערכים בסיסיים שהיו קיימים בסרטים הראשונים של בונד. שון קונרי שכב עם כל הנשים, אבל אף פעם לא היה ג'נטלמן, ה"נעימות" לנשים והדיבור החלקלק זה דברים שנוספו בהמשך באיזה נסיון להפוך את בונד לפחות שובניסט. ובונד הוא שובניסט עם ביטחון עצמי, איש של מעשים ולא דיבורים ובדרך כלל משתמש בכוח מופרז. ולכן אני אוהבת אותו. גבר גבר, בלי התיפיפויות. בתור שכזה דניאל קרייג נהדר.
    בקשר לאקשן, דן בראדלי (שעשה את האקשן בשתי הבורנים האחרונים) עשה את אותה העבודה גם כאן, ולכן זה נראה דומה. ובאשר לצילום הקרוב מידי שלא מאפשר לך לראות מה קורה, זה לא הסרט היחידי שזה קורה בו. גם בטרנספורמרז ובחלקים של אירוןמן יש בעיה כזו. זה נסיון להוסיף "בלגן" במסך ולטשטש את ה CG שאנשים קולטים (כשהם נופלים דרך הזכוכית בהתחלה, הזכוכית היא CG).
    אני רוצה גם להזכיר את העיצוב המודרני והבחירה בבנינים פוסט מודרניים. אין פה "אירופה הקלאסית" כמו בסרטים קודמים, הכל קר, מחושב, פונקציונלי אך לא פחות מרשים חזותית. מדובר על שימוש ולא על אורנמנטיקה או רומנטיקה. ולכן גם אין בעיה שאין גאדג'טים מופרחים, אם אפשר בפשטות אז למה לסבך, לפנפן וליפות. בסופו של דבר זה רק מחזק את בונד בתור איש מוכשר בעל יכולות שלא מסתמך על צעצועים.
    ונקודה אחרונה, כשהבונד הראשון (דוקטור נו) עלה, אנשים הזדעקו מהבחירה בשון קונרי. הוא נחשב גס מידי לשחק את ג'ימס בונד האלגנטי מהספרים של איאן פלמינג.
    הוא היה נהג משאית מחוספס חסר ברק ונראה יותר כמו פרחח לונדוני מאשר המושיע של האימפריה הבריטית….
    ובונד פה הוא פרחח לא פחות, ואולי המושיע של כולנו מהעולם התאגידי הפוסט 9/11….

  21. עמיתוש 9 נובמבר 2008 ב - 16:30 קישור ישיר

    אני באמת לא מבינה מה אתם רוצים. נכון שזה היה סרט שקצת קשה להבין את העלילה וג'יימס בונד מתנהג שם כמו פרא אדם אבל עדיין הסרט בתכלס הוא ממש נחמד.=)

  22. דרור אחד שמבין בסרטים 12 נובמבר 2008 ב - 22:01 קישור ישיר

    אני לא מבין מה אתם רוצים לפי דעתי אם כל הסרטים של ג'יימס בונד היו נראים ככה אז זו הייתה הסדרת הסרטים הטובה בעולם . אתם סתם מתלוננים הכל מצויין בסדר החדש של ג'יימס בונד ותאמינו לי אני ראיתי את כולם הוא פשוט שונה בגלל זה אתם לא אוהבים אותו . תבינו אחים שלי זה סרט של התקופה העכשוית סוף אנחנו רואים שילוב של מכוניות יפות ומרדפים מרהיבים סוף סוף ג'יימס בונד הפך להיות סרט שעוסק בג'יימס בונד ולא בחליפות היפות המכוניות והנשים וסוף סוף סרט של ג'יימס בונד שלא מדברים יותר מחצי סרט אניממליץ לך לשפשף את העיניים שלכם וללכת לראות אותו שוב כי אם אתם אומרים את זה כנראה שלא ראיתם אותו טוב . אה ואגב דניאל קרייג הוא השחקן שהכי מתאים לסרט הזה ג'יימס בונד!!!!!!!!

  23. רותם 13 נובמבר 2008 ב - 1:18 קישור ישיר

    אורון, אני מסכים איתך לגבי דבר אחד: הנוסטלגיזם מיותר פה. פרט לסיבה העקרונית שנוסטלגיזם זה דבר ריק, את בונד הרגו בקודם. מה שאני חולק עליך היא לגבי איכותו של הסרט. מבחינתי זה לא סרט טוב. נקודה. לא בתור בונד, לא בתור מותחן, לא בתור אקשן – כלום. הוא חוטא בכל דבר אפשרי: עלילה שאני לא הבנתי מאיפה דברים קרו. הצילום שלא הבנתי מאיפה דברים קרו (ומודרניות/פוסט מודרניות/רוח התקופה וכל תירוץ אחר לא ממש מתקבל אצלי. צילום אמור להיות מובן. אם הוא לא אמור להיות מובן, אז לא צריך לצלם. אפשר לצלם בלונג שוטים. למה לבחור בתקריבים שלא מובנים? אולי זו אימרה אומנותית שנשגבת מהבנתי. נא לקרוא בהסתייגות והכללה). ובכלל אני לא חושב שזה "מעין מסמן של אקשן במקום הדבר עצמו"- זה פשוט לא מישהו שיודע לעשות אקשן. ככה לא נראה מסמן. כך נראה סימן לא ברור.

    ולגבי הדברים החסרים: בסרט האחרון עם ברוסנן הופיע ג'ון קליז כמחליף של Q. וכמו שכתבתי בהתחלה, אין לי בעיה שאין את Q. אבל למה אין את ג'ון קליז?
    לפחות שייתנו לאריק איידל לעשות את שיר הפתיחה בסרט הבא.

  24. אורון 16 נובמבר 2008 ב - 11:30 קישור ישיר

    רק כדי לסגור את הדיון על בונד (מהצד שלי), מתוך נימוס וכל זה:
    "בורן 3" AKA "זהות אבודה" הוא המטריקס החדש בכל הנוגע להיותו סרט האקשן המייצג של תקופה, שיא סגנוני מסויים שכו-לם רוצים וירצו לחקות (עד שיגיע הבא כמובן). כשפיטר ברג עושה את ב"הממלכה" זה נראה זוועה, אבל כשמארק פורסטר – במאי שלדעתי הוא מקצוען שסיים עם ציון עובר בכל פרוייקט בכל ז'אנר – עושה את זה התוצאה בהחלט עושה את העבודה. ואני האחרון שרוצה לדבר על סרטים במונחים של "עבודה" ו-"לדפוק כרטיס", אבל זה ג'יימס בונד לכל הרוחות.

    ואת הדיון על "האביר האפל" אני דוחה (שוב, מהצד שלי) עד יום הכרזת המועמדויות לאוסקר. או אז, אני מכיר כמה אנשים שיאלצו לעשות את האוזי אוסבורן ולבלוע עטלף גדול ושמן 🙂

  25. רועי 17 נובמבר 2008 ב - 23:50 קישור ישיר

    חרא של סרט ברמות קשות
    מהומה רבה על כלום
    אל תלכו לראות חבל על הכסף!!!!!!!

  26. יאיר 30 נובמבר 2008 ב - 1:55 קישור ישיר

    אני חסיד ותיק של סרטי בונד וראיתי את כולם לפחות פעם אחת (את רובם יותר)
    מאוד נהניתי מהסרט החדש על אף חסרונותיו המרובים. דניאל קרייג מגלם בונד רב עוצמה, פגום ומרתק. סצנות האקשן מצויינות (ונכון שהקפיצות בלתי נסבלות). המשחק של שחקני המשנה מעולה, במיוחד ג'ודי דנץ' וג'יאנקרלו ג'ניני (מאתיס). זו לא יצירת מופת כמו קאזינו רויאל אבל הסרט סוחף ומהנה ביותר.

  27. אורן 16 אפריל 2009 ב - 9:56 קישור ישיר

    נתקלתי באתר במקרה. אני מעריץ בונד נלהב. אכן בקולנוע היה קשה להנות מהסרט, אולי בגלל גודל המסך והאקשן הבלתי פוסק, אבל ראיתי אותו שוב בDVD ומדובר בסרט מעולה! התסריט, לחובבי בונד, הוא מעולה. צירוף קזינו רויאל (סרט הבונד השני הטוב בהיסטוריה אחרי מרוסיה באהבה) עם קוואנטום מלמד אותנו איך נוצר "בונד" כפי שהוא משתקף ב- 20 סרטים קודמים שהם, בעצם, מאוחרים, ואת זה אסור לשכוח.
    אני חושב שקרייג היה מעולה לשני הסרטים שעשה, המבחן האמיתי לסדרה ולו הוא דווקא הסרט הבא, מהיכן הוא ימשיך …
    אגב, לגבי האקשן, ישנם קטעים שיכנסו לרשימה המקוצרת של קטעים גדולים בבונד – סצינת המרדף הרגלית בפתיחה (עם החבלים באתר הבניה) והסצינה הגאונית באופרה (במיוחד מרדף היריות במשולב בקטעי האופרה.

  28. אורן 1 מאי 2009 ב - 1:09 קישור ישיר

    כשראיתי את קזינו רויאל רציתי לשרוף את המסך. איך לוקחים שטנץ' עובד של 20 סרטים, עשרות שנים ובוום הורסים.
    כשאתה הולך לראות בונד, אתה מצפה לראות, חתיך עם קור רוח, ג'נטלמניות שנוסע במכוניות הכי שוות, משיג את הבחורות הכי יפות, מציל את העולם ויוצא מכל פיצוץ ללא סריטה.
    ומה קיבלנו. דניאל קרייג.
    אחרי שראיתי את הסרט "קוואנטום של נחמה" – כבר לא התאכזבתי. ידעתי שאני הולך לראות בונד חדש. בונד שהוא דמות מורכבת. ת'אמת, הסרט הזה היה טוב יותר מקודמו. האקשן טוב, הבחורות יפות, דניאל קרייג שחקן מעולה. וזהו בונד הישן והטוב מת. בונד החדש זה סרט אקשן אפל וללא טוב ורע מוחלטים.
    זו המגמה העולמית של הסרטים – להפוך את הגיבורים שלנו לאנושיים ושבירים.

    בקיצור, סרט שמעביר את הזמן בכיף, ועדיף שלא להתעמק בראש המעוות של מי שכתב את התסריט לטרילוגיית הבונד הזו


השאירו תגובה ל - תוהה.