26 נובמבר 2013 | 23:16 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

היה פה שמח

אבל כמה עצוב הערב. אריק אינשטיין הלך לעולמו לפני חצי שעה, ב-22:40. בדיוק חודש אחרי לו ריד. כל גיבורי הבית שלנו הולכים לעולמם.

ב-1970 הקים אינשטיין חברה בשם ״הגר״ עם צבי שיסל ובועז דוידזון ויחד הם יצרו את הסרט הקוואזי-דוקומנטרי הזה, בהשראת הסרטים של הביטלס (״לילה של יום מפרך״ ו״Let It Be״). ״הגר״ גם תפיק את סדרת ״לול״. כולם ידברו עליו היום ומחר בהספדים כעל זמר (נפלא), אבל אריק אינשטיין היה גם שחקן קולנוע אדיר. כוכב של ממש. וקומיקאי מחונן. הוא השאיר אחריו את אשתו, סימה אליהו, שסיפור אהבתם פחות או יותר מתועד בעקיפין ב״מציצים״ וב״עיניים גדולות״. ובזכות חברותו עם הרב אורי זהר, שהפכו לקשרי משפחה (לשניים נכדים משותפים), ההלוויה שלו תהיה אחד האירועים המשונים – אך המטאפוריים של ימינו – שיפגישו את עולם הבידור החילוני התל אביבי עם העולם החרדי הירושלמי.

נושאים: בשוטף

תגובה אחת ל - “היה פה שמח”

  1. ד. 27 נובמבר 2013 ב - 1:30 קישור ישיר

    לפני הכל, כאיש מקצוע (מבקר מוזיקה, מכיר המון דברים, אומר הכל בשביל המחמאה ל–א.ר.י.ק), במוסיקה, כאשר שומעים את השירים “אבשלום” ו”למה לי לקחת ללב” (ובטח שגם.. “החלונות” שהוא יצר עם קראוס וכץ, 3 יפיפיים בצעירותם ועד ימינו.. חשיבות הרכב זה היא עצומה לתקומת הרוק ן רול המשוחרר ואמיתי יותר בישראל),
    שיצר אריק עם שלום לאלבום “שבלול” (מאי 1970), מבינים שאריק הגדול היה יותר מעוד זמר טוב. אלא יוצר ענק, סוחף, חדשני (דאז) וייחודי גם יחד.
    http://www.youtube.com/watch?v=GpZ8xuZ4TY0

    עכשיו מה שהעלתי בפייס שלי, לזכרו, בלבד :
    copy paste:
    יהי זכרו ברוך, אריק איינשטיין הגדוללל, הלך לעולמו. מצער.
    איזה איש טוב. ומה שהכי אזכור: אנושיות (לצד האלבומים הדגולים באממת-
    “שבלול”, פוזי, שירי חלפי, פלסטלינה, בדשא אצל אביגדור)
    מהאיש המצויין, איך בסערת ההקצנות אל מול הזמר הים תיכוני
    (האכן ממוסחר מידי– לרוב), הוא לא התבייש לעלות לרדיו ולהחמיא, לישי לוי (לא תגיד סינטרה, אלא מזרחי אסלי שלא הרבה אשכנזים מעריצים, וגם צדק שוב אומנותית אריק, כמשומני החמיא בצדק לשיר הכי יפה של ישי מהשנים האחרונות- “את”) …
    לבוא מהמקום הכי חיובי וטובב, ולהחמיא לו ברדיו מרכזי. בשביל להראות שגם אשכנזים מוערכים אוהבים (כמה דברים ב..) מוזיקה מזרחית.
    אריק מהסוג הטובב באמת של הצבר הישראלי השורשי ומודרני, עם ראש פתוח, והביא פה לתקומת הרוק ן רול. ממש כמעט הוא לבדו בסוף הסיקסטיז בישראל (עם החלונות הגבוהים, קראוס וג’וזי כץ היפה). הוא היה גם מעז וחזק במוזיקה, מימה שנוטים לזכור משירי הרדיו המאוחרים (יפים גם, אבל זה לא השלמות שלו ביצירה המוקדמת).
    מקווה שהלייבל שלו ייתו לי לחלוק כבוד אחרון וחשוב ולערוך לגדול זמרי קום המדינה, אוסף סוחף ושלם.

    אהיה קטנוני בטיפה. מה שטיפה צורם לי, לא אשמת אריק האדיר ונדיר (חומרים ראשונים שלו זה שלימות) .. אבל חסרה לו יצירה- אלבום מופת מהעשור האחרון לחייו. הסובבים אותו בעשור האחרון לחייו לא עטפו את קולו המעולה (בעשור האחרון
    מדבר…) במוזיקה סוחפת וייחודית, וצעירה יותר, כמו שבזמנו יצר אריק את “שבלול” (ביחד עם שלום חנוך). יישאר ה-אלבום של אריק המצוין והמתנה שלו– אליי.
    קריאה (בעלת סיכוי לא גדול) ללייבל המרכזי שלו (אן אם סי, מאוחדת עם הד ארצי, כמדומני): למען היצירה ואהבת הקהל של הדברים הכי חזקים שלו,
    אני אדע לאסוף חומרים הכי טובים, גם מתוך מה שיצר ביחד עם עוד יוצר מעולה (גדולה נוספתת של אריק – טעם חד פעמי !!) – עם יוני רכטר.


השאירו תגובה