יס אינדיד
כמה הרהורים בעקבות ביקור ראשון שלי ביס פלאנט חיפה.
– נדמה לי שזה בית הקולנוע הכי טוב בארץ. חד וחלק. לכאורה הוא זהה ליס פלאנט הרמת גני, אבל העובדה שכל אולמותיו מכונסים במתחם אחד ולא מפוצלים לשני שבילים עם כניסה נפרדת זה מול זה, כמו ברמת גן, הופכת אותו למקום מוצלח יותר, כזה שהתחושה החגיגית מתחילה לקראת הסרט לפני הכניסה לאולם.
– למעשה, קשה לי להבין איך האנשים שאחראים על משהו כל כך טוב כמו היס פלאנטים אחראים גם על חברת הפצה כל כך גרועה כמו פורום פילם. אולי זה לא אותם אנשים? איך בחברה אחת (פלאנט) כל המחשבה היא על פינוק, איכות, הרשמה, התייחסות ללקוחות באופן מכובד, ואילו בחברה השנייה הכל הפוך? בוז לאמנות, בוז לתרבות, בוז ללקווחות. איך חברה אחת מתנהלת בקו אחד עם מה שקורה בעולם, והחברה השנייה מפגרת אחרי העולם ב-30 שנה? ואני אומר: אנשי תיאטראות ישראל – העבודה כמפיצים הורסת לכם את הקארמה. סיגרו את "פורום פילם" בה אתם עושים עבודה איומה, וממילא – על פי הדו"חות הכספיים שלכם, המוגשים לבורסה הפולנית (שם מונפקת החברה) – פורום פילם היא גם חברה לא רווחית במיוחד, להבדיל מעסקי בתי הקולנוע ששם אתם שומעים קא-צ'ינג מכיוון הקופה בכל פעם שמישהו מתעטש באולמותיכם. התמקדו בטוב, ניטשו את הרע.
– הצקה א': למה בהקרנות לסרטי ילדים מוקרנות פרסומות המיועדות למבוגרים? אני לא רוצה להסביר לבת ה-4 מה זה מלאך המוות כי היא רואה אותו מופיע בפרסומת תמוהה ליוגורט. אני לא רוצה, שכשהיא באה לסרט מדובב לעברית, שתחשף לפרסומות באנגלית ותרגיש שאולי היא נקלעה לסרט הלא נכון. אני לא מעוניין שבת ה-4 תצפה בתשדיר שירות (מוצלח מסוגו, אמנם) הקורא לקהל להתנדב למען קשישים, ושמציג את מצוקתם של הקשישים. אלה לא נושאי שיחה שאני רוצה לפתח רגע לפני שמתחיל סרט. ובכלל, אחרי שאני כבר ארבע שנים מנסה לשמר את מוחה מהיחשפות לפרסומות, עצוב לי שהיא נחשפת לכל כך הרבה מהם דווקא בקולנוע. זה, אני מבין, מאבק אבוד. הפרסומות כבשו את הקולנוע. קא-צ'ינג. אבל, אנא: מיינו את הפרסומות לפי הקהל שמגיע לסרט.
– הצקה ב': בעידן בו איכות ההקרנה רק מנסה להשתפר, ולהתחרות האיכויות הביתיות, קצת מצחיק שהדבר הראשון שהצופה רואה כשהוא נכנס לאולם הקולנוע זו סדרת פרסומות המוקרנות ממקרן וידיאו ביתי מצ'וקמק המציג תמונה קטנה, מגורענת ועכורה עם סאונד טרנזיסטורי. כל המתחם הזה משדר רצון לעורר עונג, ריגוש, הנאה, כולו עובד על מקסימום חושים – גודל, סאונד, צלילות – אבל רגע לפני שהסרט המתחיל הדבר הראשון שאתם שמים מולנו זה את הדבר הכי איום שיש. בום, בבת אחת כל החשק מתאדה.
– מאוחר מדי, אבל היה נכון לנקד את הכרזות העברית ל"בולט". במשך כמה דקות ליד הפוסטר של "בולט" ביס פלאנט ומשפחה אחרי משפחה חולפת לידו וכולם – מבוגרים וילדים – קוראים לסרט "Bullet” במקום "Bolt”. אותי שיבושי שמות מצמררים. אני יודע שלמפיצים זה לא מזיז.
זה בסדר ברב חון תל אביב הם מאירים את המסך בזמן הפרסומות, ולפעמים שוכחים לכבות את האורות כשמתחיל הסרט
אכן, יס פלאנט רמת גן הוא קולנוע בליגה בינלאומית (ואין לו מה להתבייש מול הקומפלקסים הגדולים של מנהטן).
בעיה אחת – בחלק מהאולמות המדרגות נמצאות די באמצע האולם ו"הורסות" מקום לכסאות שהיו יכולים להיות ממוקמים באזור הכי טוב של האולם. ברורה התועלת שבהצבת המדרגות באמצע ולא בצד, אבל אולי קצת יותר הצידה, היה פותר את הבעיה.
רוה: עניין המדרגות באמצע אולם היה בעבר אחת הרעות החולות של עיצוב אולמות הקרנה בארץ. בחיי שלא הצלחתי להבין את הרעיון מאחורי זה. אבל בגלל שביס פלאנט אני חושב שיש רק כמה אולמות בודדים עם התכונה הזאת ולא הרוב אני חייב לתהות שמא מדובר באיזשהו אילוץ תכנוני/הנדסי שנסתר מעיניי שחייב את הפתרון הזה, ולא בחירה שנעשתה מבורות או איוולות. כי רוב האולמות מתוכננים באופן כמעט אופטימלי.
ועוד בעיה בפלאנט-חיפה: סרטים בייחס מסך 1:1.85 מוקרנים במרכז המסך כאשר שוליו נשארים חשופים, לבנים ובולטים (ברוב האולמות, גם הפרימיטיבים משנות ה-90' קיים וילון חשמלי המתכוונן על רוחב המסך). אותי זה מאוד מעצבן. אין לי מושג מדוע חסכו שם כסף על הפיצ'ר הזה (אולי שכחו שם שיש במאים המעדיפים להמנע מ1:2.35? אולי).
לפעמים יש לי הרגשה שאני היחיד שחושב שקולנועי יס פלאנט הם לא המושלמים בעולם. בואו נודה בזה, אם אתם קונים כרטיס לשורה שהיא פחות משבע, אתם הולכים לקבל את הסרט ישר לתוך הפרצוף, מה גם שכל הזמן צריך להוריד את העיניים למטה בשביל לקרוא את הכתוביות. ברור שזה עדיף על זוועות רב חן בת"א (הצצתי השבוע לאולם 4 והייתי בשוק מכמה המסך קטן יותר עוד ממה שזכרתי)אבל אני מעדיף את המסכים שלי מעט מוגבהים מהאולם, כאילו הקהל משרת את הסרט ולא הסרט את הקהל. האולם הגדול ב"לב", ב"רב חן" ובסינמה סיטי הם דוגמאות טובות בעיני. או שאולי אני סתם מיושן.
ובקשר לפרסומות – מבין אותך. פעם הלכתי עם אחי הקטן ל"מרד התרנגולים" בגלובוס. לפניהסרט וגם בהפסקה הוקרנו טריילרים ל"אסקימו לימון- החגיגה נמשכת". מילא שילדים בני 5 נחשפים לציצים, אבל למה הם צריכים לראות את התחת של ניקי גולדשטיין?
אכן – לא רק הפרסומות אלא גם הטריילרים (סרט ילדים צריך להתחיל עם הטריילר ל"מקס פיין"?).
רוה: לשמחתי נחשפנו רק ל"בולט". אבל אני נשבע שאם היו חושפים את הילדות שלי, בסרט ילדים, לטריילרים לסרטים שאינם מתאימים לגילן הייתי מתלונן על זה במשטרה.
היס פלאנט (הרמת-גני) הוא בעיני הקולנוע הטוב ביותר בארץ, הרבה מעבר ל"סינמה סיטי" (שהיה יכול להיות מעולה לו היו מקפידים שם על איכויות הקרנה באופן עקבי), וכזה שאכן עומד – כפי שצוין פה – בקנה אחד עם הקומפלקסים המודרניים ביותר בעולם.
כשביקרתי בניו יורק לפני כשבועיים ביקרתי ב AMC EMPIRE שברחוב 42, קומפלקס מהודר בן 25 אולמות. תכנון האולם (אולם 24) היה נחות מזה של אולמות הפלאנט. לא בהרבה, וחווית הצפייה ב"זאק ומירי" לא נפגעה כלל (איכות ההקרנה היתה מעולה, והפרסומות הוקרנו ממקרן היי דפנישן באיכות של 35 מ"מ), אבל מי שתכנן את מבנה האולם שם היה יכול ללמוד דבר או שניים מהפלאנט ברמת גן.
ואגב, שם האולמות היו מפוצלים למספר מתחמים, כל אחד בקומה אחרת. אנו נאלצנו לטפס (בדרגנועים, לא לדאוג) עד לקומה הרביעית או החמישית כדי להגיע לאולם שבו הוקרן הסרט שלנו. בפלאנט של רמת גן, על פיצולו לשני מתחמים, זה עדיין הרבה יותר נוח.
רותם ואני ראינו בעזריאלי את משחקי שעשוע. טריילר אחד בלבד הוקרן לפני כן. נחשו למה? נכון, לסיפורי שפת הנחל
הייתי פעם אחת בלבד ביס פלאנט חיפה, והיה לי גדול מידי, כל הקומפלקס וזה היה גם ביום שישי אז היה מפוצץ ולא נעים. את יס פלאנט רמת גן אני אוהבת מאוד, הפך להיות קולנוע הבית די מזמן כבר.
האמת שאותי זה דווקא משמח שמקרינים את הפרסומת בצורה נחותה, אני יכול לדמיין את המפרסמים מורטים את שערות ראשם כשהם מגלים מה עושים לפרסומות שהופקו במליוני דולרים.
אגב, זה גם מוריד משמעותית את ההשפעה שלהם על הצופה, כך שהרווחנו שנים במחיר אחד.