13 ינואר 2014 | 07:11 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

הזוכים בגלובוס הזהב

לפני כחצי שעה הסתיים טקס גלובוס הזהב. למעט הפתעה וחצי, אולי שתיים, הכל התנהל שם פחות או יותר על פי הצפוי, ורשימת הזוכים מתחילה להיראות כמו מה שאפשר לדמיין שתיראה גם רשימת הזוכים באוסקר (שיחולק ב-2 במרץ). לגלובוס הזהב לא תהיה השפעה על המועמדויות לאוסקר כי ההצבעה שם כבר ננעלה לפני חמישה ימים, והמועמדויות יוכרזו ביום חמישי הקרוב אחרי הצהריים (שעון ישראל). ביום שישי הקרוב לפנות בוקר (שעון ישראל) יחולקו פרסי בחירת המבקרים, ובין שתי רשימות הזוכים הזאת אפשר יהיה להרכיב את רשימת הזוכים באוסקר.

הנה הסרטים שזכו הבוקר בגלובוס הזהב:

סרט (דרמה): ״12 שנים של עבדות״

סרט (קומדיה/מיוזיקל): ״חלום אמריקאי״

במאי: אלפונסו קוארון, ״כוח משיכה״

תסריט: ״היא״, ספייק ג׳ונז

שחקנית (דרמה): קייט בלנשט, ״יסמין הכחולה״

שחקן (דרמה): מתיו מקונוהיי, ״מועדון הלקוחות של דאלאס״

שחקנית (קומדיה): איימי אדמס, ״חלום אמריקאי״

שחקן (קומדיה): ליאונרדו דיקפריו, ״הזאב מוול סטריט״

שחקנית משנה: ג׳ניפר לורנס, ״חלום אמריקאי״

שחקן משנה: ג׳ארד לטו, ״מועדון הלקוחות של דאלאס״

סרט אנימציה: ״לשבור את הקרח״

סרט זר: ״יפה לנצח״, פאולו סורנטינו (איטליה)

פסקול: אלכס איברטס, ״הכל אבוד״

שיר: ״אהבה פשוטה״, יו-2 (מתוך ״מנדלה, ארוכה הדרך לחופש״)

 

קודם כל, שימו לב שכל הסרטים כבר הוקרנו מסחרית בארץ (״12 שנים של עבדות״ יוצא השבוע). זה גם הישג, לראות טקס פרסים ולהכיר את כל הסרטים (איזה באסה שבפרסי אופיר זה אף פעם לא ככה).

הנה נקודות לשים לב אליהן:

– ״12 שנים של עבדות״ זכה בפרס הסרט, אבל אלפונסו קוארון זכה בפרס הבמאי. באוסקרים הפיצול הזה מתקיים לעיתים נדירות. האם הגלובוסים מנבאים כאן שצפוי פיצול, או שמעמדו של ״כוח משיכה״ חזק ממה שנדמה?

– ״12 שנים של עבדות״ זכה רק בפרס אחד. ״חלום אמריקאי״ זכה בשלושה, כולל בפרס שחקנית המשנה (לג׳ניפר לורנס) שכל התחזיות ניבאו שהוא ילך ללופיטה ניונגו מ״12 שנים של עבדות״. האם ג׳ניפר לורנס הולך לזכות באוסקר שני רצוף?

– ההפתעה הגדולה של הערב: ספייק ג׳ונז זוכה בפרס על התסריט ל״היא״. לא ״12 שנים של עבדות״, לא ״חלום אמריקאי״, לא ״יסמין הכחולה״. מעניין.

– ההפתעה השניה הגדולה של הערב, אבל המוצדקת: מתיו מקונוהיי זוכה בפרס השחקן (דרמה) על ״מועדון הלקוחות של דאלאס״. אם היה מקום אחד שהיה אמור לעשות לרוברט רדפורד חיים קלים ולתת לו פרס, על שום הערצה והיותו כוכב, זה כאן. אם גם כאן הוא הפסיד, זה נועל את מקונוהיי סופית לאוסקר. אני מזכיר שאני ניבאתי אוסקר למקונוהיי עוד בתחילת השנה שעברה, כשיצא ״מאד״, ואחרי שראיתי את ״מועדון הלקוחות של דאלאס״, סרט שלא מאוד אהבתי, הייתי בטוח לחלוטין שמקונוהיי יזכה השנה. והנה, זה קורה. ובכנות, אני לגמרי בעדו. מגיע לו.

– חצי הפתעה: ״יפה לנצח״ של פאולו סורנטינו זוכה בפרס הסרט הזר. האם יש לו סיכוי גם באוסקר? הייתי סקפטי עד כה, אבל עכשיו אולי קצת פחות.

נושאים: בשוטף

5 תגובות ל - “הזוכים בגלובוס הזהב”

  1. איתן 13 ינואר 2014 ב - 8:20 קישור ישיר

    בינתיים רק הערה אחת לגבי סורנטינו: גלובוס הזהב מחולק ע”י הכתבים הזרים בהוליווד. כלומר, עיתונאים. ו”יפה לנצח” הוא סרט שמבקרים ועיתונאים מאוד אוהבים. אני לא בטוח מה היחס של כל השאר לסרט הזה (אני ממש שנאתי אותו).

    ואתמול ראיתי את השם שלו, סוף סוף, בטבלת ההפצה (בעוד חודש).

  2. איתן 13 ינואר 2014 ב - 9:10 קישור ישיר

    גם אני, כמוך, דילגתי על השידור הישיר (ובכלל לא היה שידור ישיר ב”הוט”), אז עכשיו, בבוקר, ראיתי קצת ביו-טיוב את הנאומים. כמה דברים:

    קודם כל, יכול להיות שאני טועה, אבל אני לא זוכר שבגלובוסים בשנים שעברו התחילו אחרי דקה לנגן מוסיקה כדי לזרז את הזוכים לרדת מהבמה (זה המנהג המגונה של האוסקרים, לא של הגלובוסים). השנה גם בגלובוסים אימצו את המנהג הזה.

    אתה חייב לראות את הנאום של אלפונסו קוארון. בדיחת ההרפס שלו היא הדבר הכי מצחיק ששמעתי כבר הרבה זמן.

    אן ת’ומפסון חוזה שהשנה דווקא יש סיכוי טוב לפיצול גם באוסקרים בין בימוי לסרט (הי, גם בשנה שעברה זה קרה. אולי זה כבר לא יהיה כל כך נדיר)

    למת’יו מקונוהי יש סיפור יפה על אמא שלו בנאום.

    איימי אדמס כאילו קראה את ספר ההוראות לנאום שיקדם את סיוכייה באוסקר, וגם היא הביאה אותה בנאום יפה שקצת לוחץ לכיוון המרגש (הקטע עם הבת שלה בסוף – גם יפה מאוד, וגם לוחץ מדי על הדמעות)

    רוברט דאוני ג’וניור אמר כמה מילים די משעשעות לפני שהוא העניק את הפרס לאיימי אדמס.

    וכמובן די-קפריו, שממש צחק על תא הכתבים הזרים: מי חשב שאני אזכה פרס על הופעה קומית…

    ואחרי כל זה, אני מהמר על “12 שנות עבדות” לאוסקר, למרות שאני אוהב את “כח משיכה” הרבה יותר. ניפגש ביום חמישי, אחרי המועמדויות.

  3. עידן 13 ינואר 2014 ב - 10:49 קישור ישיר

    החלוקה המטופשת לקומדיה ודרמה תמיד הייתה תמוהה, אבל כשיסמין הכחולה מתוייג כדרמה וחלום אמריקאי והזאב כקומדיה , זה כבר ביזאר

    =================

    רוה לעידן: כל החבורה הזאת של 90 העיתונאים האלה תמוהה לגמרי. אבל איכשהו, זה עובד להם. לך תבין.

    • ערן 14 ינואר 2014 ב - 9:46 קישור ישיר

      החלוקה הזו מקובלת בטלוויזיה, כולל בפרסי האמי, אז למה היא כל כך “תמוהה” בקולנוע?

  4. דני 16 פברואר 2014 ב - 2:18 קישור ישיר

    אהלן יאיר ושאר חובבי הקולנוע.

    אני אוהב וצופה שנים בסרטים ואוהב מאוד ללכת לקולוע, ואוהב לקרוא פה בבלוג את הביקורות שלך יאיר, הייתי שמח לקבל הסבר מלומד איך הסרט “חלום אמריקאי” זוכה להצלחה כזאת בפסטיבלים נחשבים.
    מתוך ה10 שנים אחרונות, זה הסרט שהכי לא נהנתי בו. ישבתי בקולנוע עם חברים, צפינו, ופשוט סבלנו. לא הפסקנו לסבול ולתהות האם קיים בנאדם אחד בעולם שחשב שזה סרט מוצלח.
    מה שעוד יותר הפתיע אותי שהסרט הזה נחשב כקומדיה. אני לא מצאתי פאנץ’ ליין אחד לאורך כל הסרט. “הזאב” לעומתו הוא פשוט סרט מצחיק מאוד. “מועדון הלקוחות” טומן בחובו המון קטעי הומור מעולים. אפילו ב”היא” יש הרבה קטעים שאתה מוצא את עצמך מחייך ומגחך עם עצמך. ב”חלום אמריקאי” לא חייכתי אפילו לחצי שניה.
    אני לרוב מוצא גם בסרטים הכי גרועים נקודות אור. “חלום אמריקאי” היה פשוט בלתי נסבל לצפייה בעליל.


השאירו תגובה ל - דני