01 מרץ 2014 | 19:00 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

והרי התחזית: הימורי האוסקר למחר

לפני הכל, זה הזמן להזכיר: בלילה שבין יום ראשון לשני, החל מ-3:00 לפנות בוקר, נתכנס כאן ללייב בלוג המסורתי שלנו לליל האוסקרים. זה יהיה הלייב בלוג אוסקרים התשיעי של ״סינמסקופ״. התשיעי! כבר מסורת. אז כוונו לכם כבר עכשיו שעון מעורר. אם אין לכם טלוויזיה המעבירה את הטקס, כאן תוכלו לקרוא בזמן אמת כל מה שקורה על הבמה (לא רק הזוכים). אם יש לכם טלוויזיה, תוכלו לצפות בשידור ולקרוא במקביל את ערוץ הפרשנות שלי, שנותן עוד מידע, רקע ואנקדוטות על כל פרס ועל כל זוכה.

ומכיוון שליל האוסקרים עבורי הוא לא פחות מסורת מליל הסדר, יש גם כאן מנהגים. כמו, למשל, פרסום ההימורים בסוף השבוע שלפני הטקס. וכל שנה אני נקלע לאותה מצוקה: מצד אחד, למה לא פשוט להעתיק את ההימור של אן תומפסון וזהו? היא אלופה בזה, היא יודעת מה קורה, היא מדברת עם חברי האקדמיה ושומעת את הזמזום ממקור ראשון. מצד שני, לא יעזור: לבטן שלי יש תחושות משל עצמה. לרוב, לצערי, כאלה שגורמות לי לתהות, אחרי הטקס, למה לא פשוט העתקתי את ההימור של אן תומפסון וזהו. והשנה, להפתעתי, המחלוקות שלנו מתחילות כבר בקטגוריית הסרט הטוב. אני מהמר על ״כוח משיכה״, בשעה שרוב מהמרי האוסקר המקצועניים והוותיקים יותר עדיין מהמרים על ״12 שנים של עבדות״. אני חושב שיש יותר סיכויים שיהיה תיקו מאשר ש״12 שנים של עבדות״ יזכה בפרס הסרט. יש לי נימוקים לכך, אותם אפרט תכף, אבל מכיוון שגם אן תומפסון וגם סקוט פיינברג ושאר אלופי החזאים לא חושבים כך אני נאלץ לחשוב שאני כנראה טועה. אבל אם אני לא טועה?

וגם קטגוריות שחקנית המשנה, התסריט המקורי, העריכה והסרט התיעודי מאוד-מאוד צמודות.

מצד שני, למרות כל המתח בקטגוריות, השנה האוסקרים מציגים רשימת מועמדים בעייתיות מאוד. זה אותם סרטים בכל ואריאציה, כאילו שנעשו השנה רק 20 סרטים ומתוכם צריך לבחור. יש משהו עצלני ברשימת המועמדויות השנה, שלא מביט אחורנית בשנה מעבר לספטמבר, שלא מכליל סרטים אלא אם הם ראויים לחבילת המועמדויות המלאה, מסרט/במאי ומטה. בהמון קטגוריות יש מתח מי יזכה, אבל אין אצלי התלהבות. אני מתקשה להחליט האם ״היא״ או ״חלום אמריקאי״ יזכו בפרס התסריט המקורי אבל אני יודע היטב שלאף אחד מהם לא מגיע. תסריטים בינוניים יש לשניהם. התסריט המצוין היחיד מבין חמשת המועמדים שייך ל״נברסקה״, אבל אין לו סיכוי. אבל ראיתי לא מעט סרטים אמריקאים השנה עם תסריטים מצוינים ואין להם זכר: כולל ״לשבור את הקרח״ ו״בית ספר למפלצות״, או ״הסיפור של מאד״, או ״כוח משיכה״ שנהיה אופנתי לזלזל בתסריט שלו, ושלא בצדק לדעתי. או ״פרנסס הא״. או ״אסירים״. בקיצור, רשימה עצלנית.

פורסם ב״פנאי פלוס״, 26.2.2014

זו היתה עונת אוסקרים משונה. היא התחילה חזק, עם מירוץ דרמטי וצמוד, ואז יצאה להפסקה ארוכה על הקרח. ראשי איי.בי.סי, המשדרים את האוסקרים, לא רצו להתחרות בשידורים מאולימפיאדת החורף (ששודרו ברשת אן.בי.סי המתחרה) ודחו את האוסקרים לתחילת מרץ. בהפסקה שנוצרה באמצע נדמה שכל המתח התאדה. אם יהיו הפתעות גדולות בטקס שיתקיים ביום ראשון בהוליווד, זו תהיה עדות לכך שחברי האקדמיה ניסו לרענן לעצמם את העניין בפרסים, אחרי שבועות שבהם נדמה היה שהכל כבר היה ידוע מראש.

ובכל זאת, גם אחרי שלל פרסים מקדימים, אנחנו מגיעים לדקה האחרונה, יממה אחרי נעילת ההצבעה, כשכמה מהקטגוריות המרכזיות ביותר עדיין צמודות ולא ידועות. כמה צמודות? נאמר זאת כך: ההימור הכי טוב שתוכלו לעשות על פרס הסרט הוא תיקו. עד כדי כך צמוד. במירוץ לאוסקר שבין ״12 שנים של עבדות״ ובין ״כוח משיכה״ הזוכה יהיה… לא יודע. זה ממש צמוד. קטגוריות העריכה והסרט התיעודי גם מציגים פייט צמוד בין שלושה סרטים. בשאר הקטגוריות, זה מירוץ בין שני מועמדים בלבד.

יש דבר אחד שאני יודע בוודאות: ״כוח משיכה״ יהיה בסוף הערב הסרט שקיבל הכי הרבה פרסים.

כמדי שנה, גם הפעם אני קופץ ראש לבריכת המים הקפואים ומפרסם בפומבי את הימוריי לאוסקר. לפעמים זה מצליח לי. אני עוקב אחר כל הפרסים המקדימים, יודע להגיד איזה פרס משפיע וחשוב יותר ומהווה חזאי אמין, אני קורא את הימורי המומחים האמריקאיים, שכמה מהם הם באמת אלופים בהימורי אוסקר, ועכשיו אני צריך להמר בעצמי. אם הייתי רוצה ללכת על בטוח, הייתי בוחר באחד המומחים האמריקאים ונצמד להימור שלהם. אבל אני, מה לעשות, יש לי תחושות בטן. תחושות בטן שלרוב גורמות לי לדפוק את הראש בקיר בבוקר שאחרי האוסקרים, לכעוס על עצמי שלא הלכתי על בטוח, על הצפוי ביותר, ושגורמות לי להישבע שבשנה הבאה אין יותר הימורים לא בטוחים. אבל מצד שני, פעם בכמה שנים הם מצליחים לי יפה מאוד.

כדי שאוכל לנמק בדיוק למה אני חושב אחרת מכמה ממומחי האוסקר הכי גדולים, נתחיל ישר מהצמרת. עם הקטגוריה הבכירה ביותר, שלדעתי היא עדיין פתוחה וצמודה:

הסרט הטוב ביותר:

כמעט כל הפרסים החשובים שחולקו עד עכשיו התמידו עם דפוס אחד קבוע: פרס הסרט הוענק ל״12 שנים של עבדות״ ופרס הבמאי הוענק לאלפונסו קוארון על ״כוח משיכה״. זה מה שקרה בגלובוס הזהב, בטקס בחירת המבקרים ובבאפט״א. כל חזאי האוסקרים חוזים שזה מה שיקרה גם באוסקר: פרס הסרט הטוב ביותר ל״12 שנים של עבדות״ ופרס הבמאי לאלפונסו קוארון. רוצים להמר על בטוח? המרו כך. אבל לי יש בעיה עם התחזית הזאת. פיצול בין סרט ובמאי הוא תרחיש מאוד נדיר באוסקרים. תגידו תכף: ״מה נדיר? זה קרה בשנה שעברה! ׳ארגו׳ זכה בפרס הסרט ואילו אנג לי זכה בפרס הבימוי על ׳חיי פיי׳״. נכון, אענה לכם. אבל זה קרה כי בן אפלק בכלל לא היה מועמד לאוסקר על הבימוי. אם יש חוקיות לפיצול היא כזאת: או שזה קורה כי הבמאי לא מועמד בכלל, או כשזו הפתעה גמורה. להמר על פיצול מלכתחילה זה להמר שמצביעי האקדמיה באמת יצביעו על במאי וסרט נפרדים, ועל פי רוב זה פשוט לא דפוס ההצבעה. על פי רוב, המצביע הממוצע מצביע לסרט ולבמאי שלו. ולכן קשה לי להמר על פיצול. ויש לי נימוק נוסף: יש פרס נוסף שמשתמש בדיוק בשיטת ההצבעה של האוסקרים – פרס גילדת המפיקים. ושם ההצבעה נגמרה בתיקו: ״כוח משיכה״ ו״12 שנים של עבדות״ זכו במשותף. מה שאומר שזה באמת מירוץ צמוד. כאמור, האמיצים באמת יהמרו על תיקו. אני אהמר על ״כוח משיכה״. רוצים עוד נימוק? הנה: יממה לפני האוסקרים מחלקים על שפת הים בסנטה ברברה את פרסי האינדיפנדנט ספיריט, לקולנוע עצמאי ודל תקציב. שם יזכה בוודאי ״12 שנים של עבדות״. לעיתים מאוד נדירות הסרט שזוכה באינדיפנדנט ספיריט זוכה למחרת גם באוסקר. כמעט ואף פעם לא. ויותר מזה, יש כאן עניין סנטימנטלי. מזה עשר שנים לא זכה באוסקר סרט שממש אהבתי, מאז ״שר הטבעות: שיבת המלך״. אני אוהב את האוסקרים ונהנה להמר עליהם, אבל הסרטים שזוכים אינם הסרטים שאני הייתי בוחר בהם אם אני הייתי חבר אקדמיה. אבל ״כוח משיכה״ הוא סרט השנה שלי, סרט כביר בעיניי (למרות שאני גם מאוד אוהב את ״12 שנים של עבדות״), ויש לי תקווה שאולי עוד כמה מ-6,000 חברי האקדמיה יחשבו כמוני.

ההימור שלי: ״כוח משיכה״

ההימור הבטוח: ״12 שנים של עבדות״

במאי:

יש כמה קטגוריות שבהן אין שום ספק מי יהיה הזוכה ואין שום מתח. זו אחת מהן. אחרי שזכה בגולובוס הזהב, בבאפט״א, בפרס בחירת המבקרים ובפרס גילדת הבמאים, אלפונסו קוארון יזכה גם באוסקר.

ההימור שלי: אלפונסו קוארון, ״כוח משיכה״

ההימור הבטוח: אלפונסו קוארון, ״כוח משיכה״

 שחקן:

הנה קטגוריה שאמורה להיות בטוחה, אבל התארכות עונת האוסקרים עשויה להביא להפתעה כאן. הזוכה שאמור-להיות-ודאי הוא מתיו מקונוהיי, על ״מועדון הלקוחות של דאלאס״. ובצדק, זה תפקיד מעולה שמכיל את כל מה שהאקדמיה מחפשת בזוכה: מבוסס על דמות אמיתית, שדורשת שינוי חיצוני קיצוני (מקונוהיי הוריד משקל באופן משמעותי לתפקיד) והדמות מתה בסוף. הפרס למקונוהיי גם יבטא את השנה המופלאה שהיתה לו, בה הוא בחר בפרויקטים מצוינים שהוכיחו שהוא גם שחקן אמיץ: ״הסיפור של מאד״, תפקיד קטן ונפלא ב״הזאב מוול סטריט״ ועכשיו ב״בלש אמיתי״ בטלוויזיה. מגיע לו. אבל: בשבועות האחרונים הושק קמפיין אוסקרים אגרסיבי מאוד מצד אנשי ״הזאב מוול סטריט״ לטובת ליאונרדו דיקפריו. ״הזאב מוול סטריט״ הפך בשבועות האלה גם ללהיט הכי גדול בקריירה של מרטין סקורסזי ולסוג של תופעת תרבות. אם מצביעי האוסקר ירגישו שמקונוהיי, שזכה בפרס אחרי פרס וכבר קיבל מספיק, ההפתעה תגיע כאן מכיוונו של דיקפריו. אם זה יקרה, זה יהיה רגע מאוד לא צפוי במהלך הטקס. אבל אם זה לא יקרה, ״הזאב מוול סטריט״ עשוי לצאת בידיים ריקות מהטקס.

ההימור שלי: מתיו מקונוהיי, ״מועדון הלקוחות של דאלאס״

ההימור הבטוח: מתיו מקונוהיי, ״מועדון הלקוחות של דאלאס״

ההפתעה באופק: ליאורדו דיקפריו, ״הזאב מוול סטריט״

שחקנית:

כאן המשחק כבר סגור מזמן. אם קייט בלנשט תפסיד את האוסקר שלה על ״יסמין הכחולה״ זה יהיה שוק אדיר. מה שכן, אל תזלזלו באהבה של חברי האקדמיה ל״פילומנה״ הבריטי ול״חלום אמריקאי״ האמריקאי. איימי אדמס וג׳ודי דנץ׳ מחכות לבלנשט בסיבוב.

ההימור שלי: קייט בלנשט, ״יסמין הכחולה״

ההימור הבטוח: קייט בלנשט, יסמין הכחולה״

ההפתעה באופק: ג׳ודי דנץ׳, ״פילומנה״

שחקן משנה:

קטגוריה קשה. עד לפני כמה שבועות היה ברור שג׳ארד לטו יהיה הזוכה הוודאי כאן, על ״מועדון הלקוחות של דאלאס״. אבל ברחד עבדי האלמוני, שמלם את החוטף הראשי ב״קפטן פיליפס״ התחיל לגנוב לו את ההצגה בשבועות האחרונים. ייתכן ונראה מהפך. יש כבר חזאים שצופים את זה.

ההימור שלי: ג׳ארד לטו, ״מועדון הלקוחות של דאלאס״

הההימור הבטוח: ג׳ארד לטו, ״מועדון הלקוחות של דאלאס״

ההפתעה באופק: ברחד עבדי, ״קפטן פיליפס״

שחקנית משנה:

עוד קטגוריה קשה, וכאן אני מהמר על ההפתעה. בכל הטקסים המקדימים לופיטה ניונגו, התגלית של ״12 שנים של עבדות״ זכתה. עד לבאפט״א, שם זכתה ג׳ניפר לורנס על ״חלום אמריקאי״. מניסיוני, הבאפט״א יודעת (לרוב) לזהות הפתעה אחת בקטגוריות המשחק. ויש לי תחושה עמומה שזו תהיה הקטגוריה הזאת. זו תהיה הפתעה כפולה לא רק כי הפייבוריטית לזכייה לא תזכה, אלא כי זה אומר שלורנס תזכה בגיל 23 באוסקר השני שלה (!) שנה שניה ברציפות (!!) (היא זכתה בשנה שעברה על ״אופטימיות היא שם המשחק״, מאת אותו במאי). כלומר, לורנס גם תגיש את פרס השחקן הטוב ביותר (למתיו מקונוהיי) וגם תזכה מוקדם יותר באותו ערב באוסקר שני שלה? מנוגד לכל סטטיסטיקה, אבל זה ההימור שלי. עוד חיזוקים לתיאוריה הזאת? ״חלום אמריקאי״ מועמד בכל ארבעת קטגוריות המשחק, הייתכן והוא לא יזכה באף אחת מהן? ונימוק אחרון: גם מי שלא אהב את ״חלום אמריקאי״ – אני למשל – יודה שלורנס היתה מצוינת בו.

ההימור שלי: ג׳ניפר לורנס, ״חלום אמריקאי״

ההימור הבטוח: לופיטה ניונגו, ״12 שנים של עבדות״

סרט אנימציה:

״לשבור את הקרח״ הוא לא רק סרט אנימציה מצוין, מהנה ושובר קופות, הוא הפך גם לתופעה תרבותית, אחד הסרטים שהכי נוכחים ביומיום של כל מי שיש לו בנות בבית. הן שרות את הסרט הזה נונסטופ. בהנחה שלמצביעי האקדמיה יש בנות או נכדות, אין סיכוי שהן ירשו להם להצביע למשהו אחר.

ההימור שלי: ״לשבור את הקרח״

ההימור הבטוח: ״לשבור את הקרח״

סרט זר:

קטגוריה קשה והפכפכה. הפייבוריט לזכייה כמעט אף פעם לא זוכה כאן. כלומר, חוץ מאשר בשנתיים האחרונות. אז אולי גם השנה? השנה, אגב, כדאי לשים טוב לב לקטגוריית הסרט הזר כי נהלי ההצבעה שלה השתנו. השנה כל 6,000 חברי האקדמיה קיבלו את חמשת הסרטים הזרים המועמדים בדי.וי.די כדי שכולם יוכלו להצביע (לפני כן, חברי האקדמיה היו מחויבים לצפות בסרטים המועמדים בהקרנות מיוחדות ולכן לקטגוריה הזאת הצביעו כעשרה אחוז בלבד מכלל חברי האקדמיה). האם זה יוביל לבחירה פחות צפויה? ההימורים כאן מגוונים: יש כאלה שמהמרים על הסרט הבלגי,״המעגל השבור״ (שמשודר השבוע בערוץ יס 3), ויש המהמרים על הסרט הדני, ״הניצוד״ (שהוקרן בישראל בשנה שעברה). ואני חושב של״עומאר״, הנציג הפלסטיני שהופץ מסחרית באמריקה בשבוע שעבר בתזמון מעולה רגע לפני נעילת ההצבעה, יש סיכוי מצוין להפתיע. אבל הפייבוריט נותר הסרט האיטלקי, ״יפה לנצח״. מתוך פחדנות גמורה, אהמר עליו.

ההימור שלי: ״יפה לנצח״ (איטליה)

ההימור הבטוח: ״יפה לנצח״ (איטליה)

ההפתעה באופק: ״ניצוד (דנמרק) או ״עומאר״ (פלסטין)

תסריט מקורי:

הקטגוריה הכי קשה (מבין הקטגוריות הבכירות). שזו דרכי לומר: אין לי מושג. אן-דן-די-נו. ״היא״ זכה בגלובוס הזהב ובפרס בחירת המבקרים. ״חלום אמריקאי״ זכה בבאפט״א ובפרס גילדת התסריטאים. מי מהם יזכה באוסקר? ממש ירייה באפלה. אבל יותר גרוע מזה: לדעתי, שני התסריטים האלה בכלל לא טובים. אם אני הייתי חבר אקדמיה התסריט הטוב – המצוין! – היחיד מבין המועמדים כאן הוא של ״נברסקה״. אבל משום מה הוא בכלל לא מוזכר כמועמד בעל סיכוי.

ההימור שלי: ״היא״, ספייק ג׳ונז

ההימור הבטוח: ״חלום אמריקאי״, דיוויד או. ראסל ואריק וורן.

ההפתעה באופק: ״נברסקה״, בוב נלסון

תסריט מעובד:

זו היתה אמורה להיות קטגוריה קלה. ג׳ון רידלי כתב תסריט מעולה ל״12 שנים של עבדות״ והוא היה אמור להיות הזוכה הוודאי כאן. אז מה הבעיה? הבעיה היא שכדאי לשים לב ל״פילומנה״. סרט בריטי קטן, שביים סטיבן פרירס וכתב סטיב קוגן, שעדיין לא הגיע לישראל, אבל נדמה שכל מי שראה אותו נשבה בקסמו. ולראייה, הוא זכה – בניגוד לכל הציפיות – בכמות מפתיעה למדי של מועמדויות, כולל לפרס הסרט הטוב ביותר. ויש גם את ״הזאב מוול סטריט״. בקיצור, בעוד מעמדו של ״12 שנים של עבדות״ יורד, כוחם של מתחריו מתחזק. ולא פחות חשוב: מי לא יזכה כאן, יעשוי לצאת מהטקס הזה בידיים ריקות. אז מי זה יהיה?

ההימור שלי: ״12 שנים של עבדות״, ג׳ון רידלי

ההימור הבטוח: ״12 שנים של עבדות״, ג׳ון רידלי

ההפתעה באופק: ״פילומנה״, סטיב קוגן

עד כאן עשר הקטגוריות הראשיות. יש עוד 14. ביניהם, כאמור, שתי קטגוריות מאוד פתוחות ולא צפויות כלל (עריכה וסרט תיעודי). נעבור עליהן במהירות:

צילום: ״כוח משיכה״

מוזיקה: ״כוח משיכה״

עריכת פסקול: ״כוח משיכה״

מיקס פסקול: ״כוח משיכה״

שיר: ״Let It Go״ מתוך ״לשבור את הקרח״

אפקטים: ״כוח משיכה״

עריכה: ״קפטן פיליפס״ (אם כי, גם כאן יש ל״כוח משיכה״ סיכוי).

סרט תיעודי: ״20 רגל מתהילת עולם״ (ויש המהמרים על ״הכיכר״ או ״מעשה ברצח״ האקטואליים יותר).

תלבושות: ״גטסבי הגדול״

עיצוב: ״גטסבי הגדול״

איפור: ״מועדון הלקוחות של דאלאס״

את קטגוריות הסרטים הקצרים אני משאיר מחוץ להימור, כי לא ראיתי את כולם, אבל אני ממש מקווה ש״קח סוס״ של דיסני, שהוקרן לפני ״לשבור את הקרח״, יהיה הזוכה בקטגוריית סרט האנימציה הקצר.

נושאים: בשוטף

10 תגובות ל - “והרי התחזית: הימורי האוסקר למחר”

  1. רז-ש 1 מרץ 2014 ב - 19:35 קישור ישיר

    אני מהמר
    סרט: כוח משיכה (החלטתי בסוף בגלל פתק ההצבעה הפריפנשיאלי שיעזור לו)
    בימאי: אלפונסו קוארון
    שחקן: מת’יו
    שחקנית: קייט
    שחקנית משנה: ג’ון סקוויב (שתיים רבות שלישית זוכה)
    שחקן משנה:ג’רד לטו
    תסריט מעובד: 12 שנים
    תסריט מקורי: היא (ומאוד מקווה שיזכה)
    עריכה: קפטן פיליפס
    תלבושות: 12 שנים של עבדות
    עיצוב: גטסבי הגדול
    צילום, עריכת סאונד, סאונד מיקס, אפקטים, מוזיקה: כוח משיכה
    שיר: happy

    ==================
    רוה לרז: תחושתי – אם קטגוריות העיצוב והתלבושות יתחלקו בין ״12 שנים״ ובין ״גטסבי הגדול״, נראה לי שזה יהיה בדיוק הפוך: תלבושות ל״גטסבי״, תפאורה ל״12 שנים״.

  2. יובל 1 מרץ 2014 ב - 20:49 קישור ישיר

    סרט- אין לי מושג, כל חמש דקות אני נע בין כוח משיכה ל12 שנות עבדות. ראיתי היום אפילו את שניהם כדי להחליט סופית ולא הצלחתי (אולי היה לי יותר קשה להחליט כי ראיתי את כוח משיכה באיימקס וזו חוויה שלא מהעולם הזה
    במאי- קאורון
    שחקן-מקונוהי
    שחקנית- בלאנשט
    משנה- לטו
    משנית- לורנס (ממש לא נפלתי מהופעתה של איג’פור)
    תסריט מקורי- היא
    תסריט מעובד- 12 שנות עבדות
    סרט זר: יפה לנצח (מגיע לסורנטינו)
    סרט אנימציה: יש בכלל תחרות?

  3. עידן 1 מרץ 2014 ב - 23:41 קישור ישיר

    סרט – כח משיכה. באיזשהו מקום ייתכן כאן צדק פואטי לאחר שאוואטאר לא זכה, אולי כאן יבינו שצריך להעניק את הפרס לסרט שלוקח את אמנות הקולנוע למקום חדש, בעיקר מבחינה טכנית. עוד חמישים שנה יזכרו את כח משיכה כפורץ דרך.
    במאי – אלפונסו
    שחקן ראשי – מקונהיי
    שחקנית – קייט (כמעט והימרתי על בולוק)
    שחקן משנה – ברחד עבדי. המשחק שלו בקפטן פיליפס הרס אותי. משוכנע שהוא יזכה. משוכנע
    שחקנית – הימור פרוע. ג׳ון סקוויד על נברסקה. בעיקר כי הנאום שלה יהיה הכי מצחיק ומדליק

    תסריט מקורי – ספייק
    מעובד – 12

    צילום – משיכה
    לא ראיתי סרטים זרים.

  4. עדן 2 מרץ 2014 ב - 9:14 קישור ישיר

    דיקפריו ייקח את פרס השחקן

  5. JNH 2 מרץ 2014 ב - 9:52 קישור ישיר

    פיצול בין במאי לסרט אינו דבר כזה נדיר. בעשור וחצי האחרונים זה קרה 5 פעמים: טוראי ריאן\שייקספיר מאוהב, גלדיאטור\טראפיק, שיקגו\הפסנתרן, התרסקות\הר ברוקבק, ארגו\חיי פיי. שליש מהמקרים זה לא נדיר.

    ===================

    רוה לג׳.נ.ה.: אם מסתכלים על סטטיסטיקה קרה, נטולת קונטקסט, זה נכון. אבל… שים לב לשני עניינים. נתחיל מהסוף אחורנית: בשנים האחרונות האוסקרים עברו לשיטת הצבעה ״מתועדפת״. כלומר, שאתה בוחר את הזוכים על פי סדר עדיפויות. כדי שסרט יזכה הוא צריך להופיע במקום הראשון בכמות מינימלית של טפסים. האם ״12 שנים״ יהיה אהוב/מוערך מספיק כדי להופיע במקום הראשון אצל מספיק בוחרים? הפעם היחידה שהיה פיצול בשיטת ההצבעה הזאת היתה בשנה שעברה, אבל אז זה קרה כי בן אפלק בכלל לא היה מועמד לפרס הבמאי, אז הפיצול היה כפוי. כל שאר הפיצולים היו לפני שיטת ההצבעה החדשה. וגם אז, אם תזכור, כל הפיצולים היו הפתעות: ״שייקספיר מאוהב״ חוטף ל״טוראי ריאן״, ״התרסקות״ חוטף ל״הר ברוקבק״, פולנסקי חוטף ל״שיקגו״. מעט מאוד ידעו להמר מראש על פיצול כזה שהגיע כהפתעה. כאן מנבאים פיצול מראש, ולדעתי זה הולך בניגוד דפוס ההצבעה הנורמלי של חברי האקדמיה (בכל העולם, אגב). מה גם, שהפיצולים הנ״ל מעידים שהסרט הקליל יותר הועדף על פני הסרט הכבד יותר, והשנה אין לך סרט יותר כבד מ״12 שנים של עבדות״. כלומר, שלפי הדפוס הנ״ל מקווין היה אמור לזכות בפרס הבימוי ו״כוח משיכה״ בפרס הסרט. כל הרציונליזציה הזאת תעבוד בצורה מושלמת רק אם אצדק ו״כוח משיכה״ יזכה גם וגם. אם לא, הרי שאצטרך למצוא נימוקים אחרים.

  6. ערן 2 מרץ 2014 ב - 10:13 קישור ישיר

    גם בווריאטי מהמרים על כח משיכה, אז אל תדאג.
    ====================

    רוה לערן: אני דואג. כי אני מסתכל בעיקר על אן תומפסון ועל סקוט פיינברג, שני מומחי האוסקר הכי גדולים לדעתי, והם עדיין מהמרים על ״12 שנים של עבדות״. ואני יוצא מנקודת ההנחה שהם יודעים על מה הם מדברים, ואני לא. מה שגורם לי לתהות למה אני בכל זה מהמר על ״כוח משיכה״.

  7. יובל 2 מרץ 2014 ב - 16:33 קישור ישיר

    אני הימרתי בסוף על 12 שנים של עבדות אחרי הרבה תזוזות. אגב אם מישהו מעוניין אני בניתי סקר של 10 הקטגוריות המובילות. עקרונית זה לחברים שלי ולצפייה שלנו בטקס ביחד עם הימורים (על כלום) אבל כל מי שבא לו יכול להצביע ואם הוא גם ירשום את השם ושהוא יבוא מכאן לא יהיה אכפת לי (אם יאיר יסכים) לפרסם את התוצאות (אין פרסים). הנה הסקר: https://docs.google.com/forms/d/1i-1LUmXToaUmlFiMYtpXCyE4IKnekkna0kz7zsT4fk0/viewform

  8. גיא אורבניאק 2 מרץ 2014 ב - 20:35 קישור ישיר

    “חלום אמריקאי” לא זכה בגילדת התסריטאים אלא “היא”, וגם בבאפטה הוא זכה רק בגלל שהסרט של ג’ונז נפקד מהרשימה.
    ובכל זאת “חלום אמריקאי” יזכה באוסקר, כי הוא חייב לזכות במשהו וגם כי חברי האקדמיה הם סחים.

  9. עידו 3 מרץ 2014 ב - 1:29 קישור ישיר

    יאיר, אני חושב שאתה שוכח מה פרס ״הסרט הטוב ביותר״ אומר. זה לא באמת לסרט הטוב ביותר, אלא לסרט שעשוי היטב (עשוי היטב כמו שבתאטרון יש את הז׳אנר well made play) שעוסק בנושא ״חשוב״. כל עוד שמסתכלים על הסרטים דרך הפילטר הזה, כמעט תמיד אפשר לזהות את הזוכה. השנה זה 12 שנים של עבדות. סוף סיפור.


השאירו תגובה ל - JNH