יעל אבקסיס ותאופיק ברהום ב״ערבים רוקדים״ של ערן ריקליס וסייד קשוע. צילום: איתן ריקליס

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה מספיק זמן יודע שפסטיבלי קולנוע הם זמן האקשן שלי (חוץ מהאוסקרים). מי השיג את מי, אילו החלטות רפרטואריות התקבלו, מה הדינמיקה הפנימית בין הפסטיבלים ובין המפיצים, מי הולך לאן, מי בחר במה. זה מעניין אותי. והשנה אני עם אוזניים זקורות ודרוכות לקראת פסטיבל ירושלים: צוות חדש לחלוטין, וצעיר למדי, של אנשים נכנס שם לפעולה – נועה רגב המנכ״לית, ניר בכר סמנכ״ל הכספים ואלעד סמורזיק, המנהל האמנותי. ואני כמובן דרוך לראות איך הצוות הזה יצליח לתפעל את מה שהיה בכיר פסטיבלי הקולנוע של ישראל. הדיווחים מהשטח מדברים על מלחמות עזות על סרטים בין כל הפסטיבלים, שמנצלים את העובדה שוותיקי ירושלים כבר לא שם כדי להשיג סרטים ויוצרים שעד כה היו מזוהים עם פסטיבל ירושלים.

ואם הודעת הפתיחה של הפסטיבל היא איזושהי אינדיקציה למה שצפוי שם, אני מאוד מרוצה.

פתיחת הפסטיבל ב-10 ביולי בבריכת הסולטן, תהיה עם הקרנת הבכורה העולמית של ״ערבים רוקדים״, העיבוד של ערן ריקליס לספריו של סייד קשוע, ״ערבים רוקדים״ ו״גוף שני יחיד״ (קשוע עיבד בעצמו את ספריו לתסריט). תאופיק ברהום, יעל אבקסיס, מיכאל מושונוב, דניאלה קיציס ועלי סולימאן משחקים בתפקידים הראשיים.

יש כאן שני דברים מוצלחים: האחד, הבחירה לפתוח את הפסטיבל עם סרט ישראלי. בשנים האחרונות אני חשתי שזו צריכה להיות המחויבות של פסטיבל ירושלים להריע לריבוי הסרטים הישראליים המופקים כעת, ולסמן את הסרט האחד שהוא בעיניהם כזה שיכול להגיע לקהל הרחב. מה גם שלא מעט מהם – ובכללם ״ערבים רוקדים״ – מצולמים בירושלים (בזכות התמיכה מיזם הקולנוע הירושלמי).

הדבר השני שמוצא חן בעיניי כאן הוא תזמון ההודעה: אנחנו חודשיים לפני פתיחת הפסטיבל. עד כה, פסטיבל ירושלים שמר בחשאיות את מהלכיו עד כ-4-3 שבועות לפני פתיחתו. פרסום סרט הפתיחה וסרטי התחרות תמיד הגיע, לדעתי, מאוחר מדי. הרבה יותר מאוחר מכל פסטיבל אחר בעולם. ועד כה, לפני סיום פסטיבל קאן לא היה בכלל עם מי לדבר על התוכניה. והנה, יומיים לפני פתיחת פסטיבל קאן יש לנו כבר הצצה ראשונה לסרטי הפסטיבל. תחושה של נורמליות, וגם של קבלת החלטות נחושה ולא אילתורים של הרגע האחרון.

סרט הנעילה גם הוא מלהיב: ״הרוח עולה״, סרטו החדש (והמועמד לאוסקר) של היאו מיאזאקי, יוקרן בסוף טקס הפרסים, שיחולקו ב-17 ביולי (טוב, נו, זה לא ממש נעילת הפסטיבל, שהרי הוא ממשיך עד ל-20.7. בפסטיבל ניו יורק היו קוראים לזה ״אירוע Centerpiece״). אבל בין ערן ריקליס להיאו מיאזאקי הטעימה הראשונה מירושלים ערבה לחיכי.

ציוץ