The Young Ones מינוס אחד
איזו בשורה עצובה. אחד האנשים שהצחיקו אותי הכי הרבה בשנות השמונים מת אתמול: ריק מאיאל, שיצר וכתב ושיחק בסיטקום המופרע של הבי.בי.סי, ״The Young Ones" בתחילת שנות השמונים, הלך אתמול לעולמו, והוא בן 56 בלבד. שיט, גדלתי על הבדיחות שלו ועכשיו אני מגלה שהוא היה מבוגר ממני בסך הכל בעשר שנים. סיבת מותו עדיין לא ידועה, שזו אחת מסיבות המוות הכי עצובות.
ב-1982 יצר מאיאל יחד עם אדריאן אדמונדסון את הסדרה ״The Young Ones" בת 12 הפרקים, המספרת על ארבעה סטודנטים ששוכרים יחד בית: ההיפי, היאפי, הפאנקיסט והמוד – ארבעתם מעריצי קליף ריצ׳רדס (ששם הסדרה הוא מחווה לאחד משיריו, כמו גם לא מעט מהבדיחות בה). זו היתה סדרה פרועה לחלוטין, שוברת מוסכמות, בה הכל יכול לקרות ואין שום התייחסות לריאליזם. בכל פרק, למשל, היתה משובצת הופעה של להקה עם שיר (מדנס היו שם פעמיים). המעברים אסוציאטיביים והסיפורים אף פעם לא מתחברים למשל הבוקר בו ארבעת השותפים מגיעים למטבח ומגלים פצצת אטום ליד המקרר, וקופסת הקורנפלקס מתחילה לדבר, והרביעיה מגלה שהם לא שילמו את אגרת הטלוויזיה. או הסצינה הזאת, מתוך הפרק הראשון, שמציע את ריק המוד האנרכיסט-הקפיטליסט (מאיאל) ואת ויויאן, הפאנקיסט (אדמונדסון):
או הסצינה הזאת, מתוך הפרק השני, בו הרביעיה מגלה נפט במרתף הבית שלהם, מה שגורם למייק, הקפיטליסט, להכריז על דיקטטורה בראשותו:
(אגב, נייג׳ל פלאנר, שגילם את ניל ההיפי, הפך לכוכב פופ לרגע כשביצע – בתור הדמות של ניל – את ״חור בנעליים״ של טראפיק).
אחרי שתי עונות קצרות של ״The Young Ones״ מאיאל המשיך ל״בלק אדר״ ובתחילת שנות התשעים יצר מאיאל עם אדמונדסון את הסדרה ״בוטום״, שהיתה אפילו יותר פרועה וסלפסטיקית.
הנה, מתוך ״בוטום״, מאיאל ואדמונדסון משחקים שח:
בתחילת שנות התשעים הייתי בלונדון וראית את מאיאל ואדמונדסון בווסט אנד עושים את ״מחכים לגודו״, בהפקה שאת עיצוב התפאורה שלה עשה דרק ג׳רמן. באותו ביקור קניתי את כל הפרקם של ״The Young Ones״ בקלטות VHS, ואת ספר הסדרה, שעדיין נמצא אצלי בספריה. הייתי, אפשר להגיד, מעריץ.
מדהים – אחרי הארבעה הופעות הקצרות בבלקהדר ניגשתי לIMDB וויקיפדיה והופתעתי מזה שהוא לא היה ממש מפורסם (או כך נראה היה) ודי נעלם. עצוב לשמוע עליו – אבל נחמד לדעת שהוא באמת היה מאלה שמשאירים חותם.
Flash by name, flash by nature
וכמובן the new statesman. האח הצעיר הבועט וההיסטרי של כן אדוני השר.
good bye B'stard
אני זוכר אותו דווקא בתור אלן בסטרד מהסידרה המבריקה The New Statesman שהגדירה מחדש את המושג "פוליטקאי מושחת" הרבה לפני שמישהו הכיר את השם קווין ספייסי.
שודרה בזמנו בערוץ 2 הנסיוני וזו אכן הייתה חוויה מעצבת עבורי.
ממש עצוב לשמוע.
ובינתיים התגלתה סיבת המוות, התקף לב בזמן ריצת הבוקר היומית.