03 יולי 2014 | 18:51 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

״רובוטריקים 4״, ביקורת

"רובוטריקים 4״

“רובוטריקים 4״

הטעות הכי גדולה שעשה מייקל ביי ב״רובוטריקים 4״ לא קשורה בכלל לתוכן או לבימוי, אלא לאורך. עם אורך של 165 דקות ועם כל כך הרבה רגעים של מוות מוחי ביניהם, לא היה לי מנוס אלא לשקוע להרהורים ארוכים ועמוקים, מתוך ניסיון נואש איכשהו להעסיק את עצמי. וההרהור הראשון היה: האם אי פעם אהבתי סרט של מייקל ביי? זו מחשבה הרסנית, שלמייקל ביי אסור להביא את צופיו בכלל להעלות אותה. כי מייקל ביי הוא מישהו שאנחנו מקבלים את קיומו ונוכחותו, אפילו בהערכה מסוימת, כי לכאורה אנחנו בתחושה שאת מה שהוא יודע לעשות הוא עושה היטב: אקשן גדול מימדים, צילום עז זוויות, מוזיקה בומבסטית ועלילות גדושות פאתוס. מייקל ביי יודע שהוא צריך להלום בחושינו בקצב כזה שיערבל כל ניסיון למחשבה. ״רובוטריקים 4״ הורס הכל. בסרט בן שלוש שעות, ולא משנה כמה אקשן יש בו, סרט שבין אם הוא מהיר או איטי, האורך שלו הופך את הכל לדייסה קוגניטיבית, סרט כזה מתיר מספיק זמן להרהורים היסטוריים. ואיתם ההבנה המצמררת: לא היה אף סרט של מייקל ביי שאהבתי. המקסימום שאני יכול לתת הוא הערכה חיובית לסצינות (סצינת אקשן אחת ב״הפריצה לאלקטרז״, סצינת פתיחה אחת ב״ארמגדון״, סצינת מרדף אחת ב״בחורים רעים 2״), ואני מודה פה ושם יש לו שוטים שאני מחבב. זהו, צמצמתי את הקריירה הרעשנית של מייקל ביי לשוטים. ויותר מזה, בסיכומה של קריירה חייבים להודות: כל מה שמייקל ביי עושה במיליון דולר, הרבה מאוד במאים עושים הרבה יותר טוב בחצי מיליון. ניקח למשל את ״רובוטריקים 4״ – סרט שכל המניע לעשייתו הוא כדי שביי יוכל לצלם את הפיגורות שהוא הכי מתלהב מהם – מכוניות ספורט. הברנש שביים את סרטי ״מהיר ועצבני״ האחרונים עושה את זה יותר טוב. ולא משנה כמה חשבתי ש״מהיר ועצבני 6״ היה סרט מטומטם, הוא ״האזרח קיין״ ליד ״רובוטריקים 4״. רוצים מרדף מכונית על הכביש המהיר בלוס אנג׳לס בין צמד בלשים ומשאית? חפשו את ״נשק קטלני 4״ של ריצ׳רד דונר. זה מרדף מכוניות!

העניין הוא שמייקל ביי הוא במאי עם מעמד כה בכיר בהוליווד, שהוא מצליח לחמוק ללא משפט ולעשות דברים שדווקא גורמים לי להעריך אותו. ״רובוטריקים 4״, למשל, מכיל כמה וכמה סצינות המצולמות בפילם בתעשייה שהפסיקה כמעט לחלוטין לצלם קולנוע בפילם. קל לזהות את הסצינות האלה, האינטימיות יותר, שבהם הקונטרסט גבוה יותר והגרעיניות מובחנת יותר. זה יפה. האחים כהן הולכים לצלם תכף את סרטם הראשון במצלמה דיגיטלית, וזה פחות או יותר משאיר את כריסטופר נולן, סטיבן ספילברג ומייקל ביי שעדיין מצלמים בפילם. ומהצד השני, הוא גם השתמש במצלמות ה-6k החדשות של רד. זה מה שיש לי להגיד על ״רובוטריקים 4״: גרעיניות ופיקסלים.

הדבר הנוסף הוא הבוז המוחלט של ביי לעלילה. את זה אני דווקא מחבב. כל מה שמעניין אותו זה שוטים. למעשה, כל המערכה הראשונה של ״רובוטריקים 4״, המתרחשת בטקסס, היתה כמעט כמו סרט של טרנס מאליק, אבל עם רובוטים ענקיים. כמו מאליק, ביי מתעניין בצילומה של האמריקנה האמריקאית המיתית – בתי חווה בלב שדות לא קצורים, מוארים בשמש הזהובה של שעת השקיעה התמידית. אצל וביי ואצל מאליק זה תמיד חמש אחרי הצהריים, השעה הזהובה. וכשאתה עסוק בלכוונן את כל הסרט שלך לתאורת שקיעה, עלילה זה לא מה שמעניין אותך. וכך, אחרי ארבעה סרטים אני יושב ב״רובוטריקים 4״ ועדיין לא מבין את נקודת המוצא: למה הם הופכים למכוניות? ומה העניין עם הרובוטים האלה בכלל? מי מפעיל אותם? מי תכנת אותם? מה הם רוצים ולמה? כמו כל סרט בן שלוש שעות (פחות 15 דקות) – מ״היו זמנים במערב״ ועד ״רשימת שינדלר״ – גם ״רובוטריקים 4״ התגלה כתרגיל אינטלקטואלי מסיבי מדי. לא הבנתי בו כלום.

===============

ותודה לעודד גרנות בתגובות שהפנה אותנו לווידיאו הזה, שמנתח כל מה שמצוין ונורא במייקל ביי. לאיש יש שוטים באמת מצוינים, והסרטון הזה מנתח אותם היטב. ואכן, מונטאז׳ שוטים מתוך סרטי מייקל ביי נראה מצוין. אבל לראות אותם ברצף במשך 165 דקות מקפיא את המוח:

 

נושאים: ביקורת

3 תגובות ל - “״רובוטריקים 4״, ביקורת”

  1. דיז 3 יולי 2014 ב - 21:57 קישור ישיר

    שכחת בערך את המפורסם ביותר שטורח לצלם רק בפילם, טרנטינו האהוב עלינו!

  2. עודד 4 יולי 2014 ב - 10:39 קישור ישיר

    מטומטם אבל מעניין…

    https://vimeo.com/99798626

  3. אור 7 יולי 2014 ב - 9:57 קישור ישיר

    אל תשכחו את כמות הפרסומות ה”סמויות” ששיגעה אותי בתור צופה


השאירו תגובה