02 ספטמבר 2009 | 09:09 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

השפם הקטן

חבר שלי עידן משיק בשבת (עם כמה מחבריו האחרים) בערוץ 10 עונה שנייה של “לא לפני הילדים”. כזכור, אני הייתי מחסידי ותומכי העונה הראשונה. אז גם הפעם, ויה הבלוג שלו, הנה שני מערכונים טריים. בשני תמצאו את גל זייד בהופעת אורח שעושה “צמרמורת”.







נושאים: בקרוב

10 תגובות ל - “השפם הקטן”

  1. דבורית 2 ספטמבר 2009 ב - 9:54 קישור ישיר

    מצוין מצוין.

  2. Yo-man 2 ספטמבר 2009 ב - 10:38 קישור ישיר

    המערכון של שרון ועידן מעולה 😀
    מבריק!

  3. מישהו 2 ספטמבר 2009 ב - 20:34 קישור ישיר

    ואואי, אני כנראה מפספס משהו, מה כ”כ מעביר צמרמורת במה זייד עושה? אני מבין למה זה יכול להפריע לאנשים שלא מבינים שזו בדיחה והכל, אבל צמרמורת?

  4. סקרן 2 ספטמבר 2009 ב - 21:57 קישור ישיר

    מה עם המדגם??

  5. 133 2 ספטמבר 2009 ב - 23:32 קישור ישיר

    יכול להיות שיש צופה טלוויזיה אחד בישראל שלא ישים לב שהקטע עם השפם הוא פלגיאט בוטה מסיינפלד? אה, סליחה, זה משודר ב’רשת’. תמשיכו חופשי להעתיק

  6. אלמונית 3 ספטמבר 2009 ב - 0:07 קישור ישיר

    נראה לי שהמילה צמרמורת התייחסה לזה שגל זייד אומר שעידן אלתרמן עושה לו צמרמורת

  7. גילעד 3 ספטמבר 2009 ב - 12:03 קישור ישיר

    זהו, עידן, הגענו לעידן הזה, פוסמודרניזם. אין היררכיה. הכל מותר. אין גבוה ונמוך, אין מותר ואסור. אם זה מצחיק – כנראה שזה בסדר. היטלר כמחולל שואה, כיוצר מלחמת עולם, כמחריב יבשות? לא, זה פאסה, ואנו בעידן פוסטמודרני. אז בעינינו, בעידן הזה, היטלר הוא בסך הכל דייט גרוע. אבל המוס שוקולד היה טוב. ויש כמה בורים שצוחקים מזה, וחלק אף משבחים בתגובות, אז כנראה שהכל בסדר, נמשיך הלאה. אין מדד אובייקטיבי לבחינת הדברים, בעידן הזה, ואם הבורות מצחיקה אז אחלה. אחלה עידן.

    רוה לגילעד: אני לא רוצה להרוס את הבדיחה, אבל זה לא היטלר. בורים בורים, אבל מבינים הומור.

  8. אורון 3 ספטמבר 2009 ב - 12:41 קישור ישיר

    נו באמת, את הפאנץ’ של המערכון הראשון רואים מקילומטר. אז צחקתי קצת, בשניה שהבנתי את הבדיחה, אבל אחרי כן הגיע דקה שלמה של שעמום. טלוויזיה לא אקנה 🙂

    נחמד שחזרו התגובות לבלוג, שהרי בלוג בלי תגובות הוא כמו… משהו.
    רק הערה – היה נחמד שהפוסטים מופיעים בשלמותם בעמוד הראשי ולא נחתכים כשבא להם ומחייבים אותי ללחוץ על המשך קריאה. אם זה משיקולי הקלקות על כל פוסט, לדעתי אפשר לוותר, גם כך ניכנס לקרוא תגובות.

    אה, ומה עם איזה דיון מעמיק על רכישת דיסני את מרוול? מכל המקומות באינטרנט, הייתי מצפה למצוא את זה דווקא פה, משהו מעבר לדיווח ופרשנות של שורה אחת…

    רוה לאורון: זה, ועוד הרבה-הרבה-הרבה דברים, בטיפול. (אני מקווה).
    לגבי רכישת מארוול. אימצתי את מוחי והנבתי אבק. אז תאגיד אחד קנה תאגיד אחר. מלבד ההודאה בכך שמארוול נכשלו בניסיון שלהם להפוך לאולפן עצמאי, אין כאן ממש בשורה מרעישה (וממילא שהזכויות של רוב המותגים הכי גדולים של מארוול – ספיידרמן ואיירון מן – נמצאים בידיים של אולפנים אחרים). הייתי שמח אם הידיעה היתה מוסיפה שמי שעומד מאחורי הרכישה הוא ג’ון לאסיטר שמעתה יהיה סמנ”כל דיסני לענייני פיתוח מארוול, אבל לא נראה לי. אם כבר, זה בטח אומר שכל דמויות האקשן של מארוול יעברו לידיים של ג’רי ברוקהיימר, לא? או במילים אחרות: כרכע זו החלטה וול-סטריטית לגמרי. איך זה יבוא לידי ביטוי מבחינת התוכן, עדיין ממש עמום.

  9. אלעזר 3 ספטמבר 2009 ב - 17:19 קישור ישיר

    שני המערכונים אמנם היו צפויים, אבל זה לא בהכרח רע
    המערכון של גל ועידן חזק ומשוחק היטב
    המערכון הראשון יכול היה להיות משוייף יותר בעיקר בסופו

  10. איתן גשם 4 ספטמבר 2009 ב - 21:10 קישור ישיר

    יאיר, צר לי אבל המגיב “133” צודק לחלוטין. הקטע הראשון הוא פשוט העתקה בוטה של הקטע המפורסם מ”סיינפלד”. אני לא כותב את זה בשמחה, והלוואי שיתברר שכותב המערכון חשב באופן קוסמי על רעיון דומה, ועדיין, זה דומה באופן חשוד.

    שוב, אני מעדיף להיות טועה מאשר צודק, ובכל זאת כדי שהגולשים יוכלו להתרשם בעצמם ולשפוט הנה לינק לקטע מ”סיינפלד”:

    http://www.youtube.com/watch?v=-2uvFSP0S4Y


השאירו תגובה