10 Responses to “השפם הקטן”

1. 

   דבורית 2 ספטמבר 2009 at 9:54 Permalink

   מצוין מצוין.

   הגב
2. 

   Yo-man 2 ספטמבר 2009 at 10:38 Permalink

   המערכון של שרון ועידן מעולה 😀
   מבריק!

   הגב
3. 

   מישהו 2 ספטמבר 2009 at 20:34 Permalink

   ואואי, אני כנראה מפספס משהו, מה כ"כ מעביר צמרמורת במה זייד עושה? אני מבין למה זה יכול להפריע לאנשים שלא מבינים שזו בדיחה והכל, אבל צמרמורת?

   הגב
4. 

   סקרן 2 ספטמבר 2009 at 21:57 Permalink

   מה עם המדגם??

   הגב
5. 

   133 2 ספטמבר 2009 at 23:32 Permalink

   יכול להיות שיש צופה טלוויזיה אחד בישראל שלא ישים לב שהקטע עם השפם הוא פלגיאט בוטה מסיינפלד? אה, סליחה, זה משודר ב'רשת'. תמשיכו חופשי להעתיק

   הגב
6. 

   אלמונית 3 ספטמבר 2009 at 0:07 Permalink

   נראה לי שהמילה צמרמורת התייחסה לזה שגל זייד אומר שעידן אלתרמן עושה לו צמרמורת

   הגב
7. 

   גילעד 3 ספטמבר 2009 at 12:03 Permalink

   זהו, עידן, הגענו לעידן הזה, פוסמודרניזם. אין היררכיה. הכל מותר. אין גבוה ונמוך, אין מותר ואסור. אם זה מצחיק – כנראה שזה בסדר. היטלר כמחולל שואה, כיוצר מלחמת עולם, כמחריב יבשות? לא, זה פאסה, ואנו בעידן פוסטמודרני. אז בעינינו, בעידן הזה, היטלר הוא בסך הכל דייט גרוע. אבל המוס שוקולד היה טוב. ויש כמה בורים שצוחקים מזה, וחלק אף משבחים בתגובות, אז כנראה שהכל בסדר, נמשיך הלאה. אין מדד אובייקטיבי לבחינת הדברים, בעידן הזה, ואם הבורות מצחיקה אז אחלה. אחלה עידן.

   רוה לגילעד: אני לא רוצה להרוס את הבדיחה, אבל זה לא היטלר. בורים בורים, אבל מבינים הומור.

   הגב
8. 

   אורון 3 ספטמבר 2009 at 12:41 Permalink

   נו באמת, את הפאנץ' של המערכון הראשון רואים מקילומטר. אז צחקתי קצת, בשניה שהבנתי את הבדיחה, אבל אחרי כן הגיע דקה שלמה של שעמום. טלוויזיה לא אקנה 🙂

   נחמד שחזרו התגובות לבלוג, שהרי בלוג בלי תגובות הוא כמו… משהו.
   רק הערה – היה נחמד שהפוסטים מופיעים בשלמותם בעמוד הראשי ולא נחתכים כשבא להם ומחייבים אותי ללחוץ על המשך קריאה. אם זה משיקולי הקלקות על כל פוסט, לדעתי אפשר לוותר, גם כך ניכנס לקרוא תגובות.

   אה, ומה עם איזה דיון מעמיק על רכישת דיסני את מרוול? מכל המקומות באינטרנט, הייתי מצפה למצוא את זה דווקא פה, משהו מעבר לדיווח ופרשנות של שורה אחת…

   רוה לאורון: זה, ועוד הרבה-הרבה-הרבה דברים, בטיפול. (אני מקווה).
   לגבי רכישת מארוול. אימצתי את מוחי והנבתי אבק. אז תאגיד אחד קנה תאגיד אחר. מלבד ההודאה בכך שמארוול נכשלו בניסיון שלהם להפוך לאולפן עצמאי, אין כאן ממש בשורה מרעישה (וממילא שהזכויות של רוב המותגים הכי גדולים של מארוול – ספיידרמן ואיירון מן – נמצאים בידיים של אולפנים אחרים). הייתי שמח אם הידיעה היתה מוסיפה שמי שעומד מאחורי הרכישה הוא ג'ון לאסיטר שמעתה יהיה סמנ"כל דיסני לענייני פיתוח מארוול, אבל לא נראה לי. אם כבר, זה בטח אומר שכל דמויות האקשן של מארוול יעברו לידיים של ג'רי ברוקהיימר, לא? או במילים אחרות: כרכע זו החלטה וול-סטריטית לגמרי. איך זה יבוא לידי ביטוי מבחינת התוכן, עדיין ממש עמום.

   הגב
9. 

   אלעזר 3 ספטמבר 2009 at 17:19 Permalink

   שני המערכונים אמנם היו צפויים, אבל זה לא בהכרח רע
   המערכון של גל ועידן חזק ומשוחק היטב
   המערכון הראשון יכול היה להיות משוייף יותר בעיקר בסופו

   הגב
10. 

    איתן גשם 4 ספטמבר 2009 at 21:10 Permalink

    יאיר, צר לי אבל המגיב "133" צודק לחלוטין. הקטע הראשון הוא פשוט העתקה בוטה של הקטע המפורסם מ"סיינפלד". אני לא כותב את זה בשמחה, והלוואי שיתברר שכותב המערכון חשב באופן קוסמי על רעיון דומה, ועדיין, זה דומה באופן חשוד.

    שוב, אני מעדיף להיות טועה מאשר צודק, ובכל זאת כדי שהגולשים יוכלו להתרשם בעצמם ולשפוט הנה לינק לקטע מ"סיינפלד":

    http://www.youtube.com/watch?v=-2uvFSP0S4Y

    הגב

Leave a Reply