27 אוגוסט 2006 | 08:39 ~ 17 תגובות | תגובות פייסבוק

ארוחת בוקר על פלוטו

זו היתה בעיני הבשורה החדשותית החשובה ביותר של השבוע החולף, הרבה יותר מהעסק עם טום קרוז ופרמאונט: פלוטו איננו כוכב לכת יותר. הוא סתם ננס. אבן שהושלכה לחלל, נצפתה לראשונה ב-1930, ועכשיו תקועה בלופ אליפטי שלוקח לה 248 שנים להקיף את השמש והיא מצטלבת במסלוהו עם נפטון. יש לא מעט ידיעות קהילתיות, מקומיות, ארציות. יש גם חדשות בינלאומיות. אבל הידיעה הזאת צריכה היתה להיות הכותרת הראשית של העיתונים בכל מערכת השמש, ולא פרפראה מדעית הדחוקה בעמודים האחוריים של עיתוני ארצנו. ההתחכמות הפיקטוריאלית הבאה מתבקשת וצפויה, אבל זו כנראה הפעם האחרונה שיהיה אפשר להשתמש בה.

איה פלוטו?
פלוטו, כוכב לשעבר

פלוטו כלבלב מקיבוץ מגידו
פלוטו נזרק לכלבים

ופלוטו שלנו שרוי במבוכה
כוכבים בחוץ

========

והסיפור עם טום קרוז ופרמאונט? הוא לא כזה מהפכני או מרגש בעיני. כן, הוא מעלה דיון אפשרי בשאלה האם טום קרוז הוא כבר לא כוכב הלכת הכי זוהר במערכת השמש, או לחילופין האם סאמנר רדסטון, יו”ר ויאקום שהודיע את הבשורה (ולא בראד גריי, נשיא אולפני פרמאונט) הוא אסטרונום שראייתו צלולה או סתם אסטרונאוט שחושיו התערפלו משהייה ממושכת בסביבה דלילה בחמצן. אבל קרוז ופולה ווגנר, שותפתו, ימצאו מן הסתם במהרה בית חדש לחברת ההפקות שלהם, וממילא אירגון מחדש, קיצוץ ובחינה עצמית הם כולם דברים חיוניים שכדאי לעשות במהלך הקריירה, וממילא הם השתתפו בעבר בהפקות גם מחוץ לפרמאונט כך שגם כאן לא תהיה בעיה, וזה רק אומר שלא יהיה “משימה בלתי אפשרית 4” בקרוב. ובסוף, בעוד חמש שנים, אחרי שרדסטון ימות, פולה וואגנר תנהל את אולפני פרמאונט. ככה זה בהוליווד: יום אחד אתה כוכב, אחר כך סתם אבן מתגלגלת בחלל החיצון, ואז שוב כוכב. קרוז, למי שמודאג, יכול בטח לקנות את פלוטו עם כל הכסף שיש לו. (ואני מתפתה לכתוב שגם קרוז הורד השבוע לדרגת ננס, אבל אני מתאפק).

“וראייטי” סוקר את הפרויקטים שהיו בפיתוח אצל ווגנר וקרוז, ולא ברור עכשיו מי יקבל עליהם חזקת אבהות. (ויה MCN)
========

ובצד השני של מערכת השמש: ה”ניו יורק טיימס” מטייל במרפה, עיירה קטנה בטקסס, בה מצטלמים כעת הסרטים החדשים של האחים כהן ושל פול תומס אנדרסון.

מרפה, טקסס

נושאים: בשוטף

17 תגובות ל - “ארוחת בוקר על פלוטו”

  1. תומר ליכטש 27 אוגוסט 2006 ב - 9:40 קישור ישיר

    השאלה מה זה אומר לגבי הנמסיס של פופאי, בלוטו. והשאלה הבאה אחריה היא לאן נעלם ה-פ’, וכיצד הוחלף ב-ב’. והשאלה אחריה היא כמובן, בדבר קונספירציה מוסלמית של איגוד הבלשנים במזרח התיכון. וזו השאלה האחרונה.

    רוה לליכטש: לאט לך עם הקונספירציות האיסלמיות. קונספירציות של עורכי דין, אם כבר. הוא היה בלוטו, ואז הפך לברוטוס. למה? הנה התשובה.

  2. יוני 27 אוגוסט 2006 ב - 10:09 קישור ישיר

    בתור השטן, אני בטוח שלטום קרוז לא תהיה בעיה להשיג עבודה גם בלי פארמאונט.ובכלל, התוכנית שלו ושל ג’ון טרבולטה להשתלטות על העולם תתעכב קצת, אבל תקרה.סמוך על סיינטולוגים.(לא רוצה יותר פלאיירים, פסיכים יקרים מרח’ רוטשילד!! די!!)

  3. ג’ון ריצ’רדס, השדרן המעולה של KEXP, לקח את זה קשה.
    הוא התחיל בקריאה נרגשת והמומה, שנמצאת בבלוג שבאתר שלהם, והמשיך בראיון ארוך למדי עם הכוכב המודח (פה: http://blog.myspace.com/johninthemorning).

    מעבר לזה, מה יהיה עם שאר הכוכבים החדשים? לא יכלו לדחוף אותם לאיזו מערכת אחרת, חייבים לטלטל סדרי עולם ולצרף אותם לזו שלנו?

    נו, וקן לוץ’ לא יגיע לארץ. הממ.

  4. assafTV 27 אוגוסט 2006 ב - 12:02 קישור ישיר

    סטיבי, זה בסדר, שלא יגיע.
    עם כל הכבוד לסולדיריות עם “אחיו” הפלשתינאים, זה לא שהצד הישראלי יושב בשקט ובנחת ונהנה מהחיים. יש שני צדדים לסיפור וההתעלמות הגורפת שלו מהצד הישראלי מקוממת בעיני.

    לטובת מי שעדיין לא שמע על החרם של קן לואץ’, הנה המייל שהוא שלח:

    August 24, 2006

    Dear XXX

    I support the call by Palestinian film-makers, artists and others to
    boycott state sponsored Israeli cultural institutions and urge others
    to join their campaign.

    Palestinians are driven to call for this boycott after forty years of
    the occupation of their land, destruction of their homes and the
    kidnapping and murder of their civilians.

    They have no immediate hope that this oppression will end.

    As British citizens we have to acknowledge our own responsibility. We
    must condemn the British and US governments for supporting and arming
    Israel. We must also oppose the terrorist activities of the British
    and US governments in pursuing their illegal wars and occupations.

    However, it is impossible to ignore the appeals of Palestinian
    comrades. Consequently, I would decline any invitation to the Haifa
    Film Festival or other such occasions.

    Best Wishes,

    Ken Loach

  5. הפינגווין 27 אוגוסט 2006 ב - 13:11 קישור ישיר

    א. מילא כל הסיפור עם פלוטו, מעניין איך יקבלו בעתיד את ההסבר לשמו של כוכב הלכת הננסי זינה והירח שלו גבריאל.

    ב. בחוברות מתורגמות שעוד איכשהו שרדו בחדר שלי (אח שלי היה אספן זוטר בשנות השמונים), יריבו של פופאי נקרא ברוטוס. הדבר התנגש עם הקלטת שהייתה לי עם סרטונים לא מדובבים של פופאי, שם הוא היה בלוטו. אישית, אני לא רואה הבדל במראה החיצוני בין השניים, למרות הנסיונות לטשטש את הפדיחה.

    ג. זה לא שבאמת אכפת לי מה קן לואץ’ חושב, ממילא אני לא מצליח לראות יותר מעשר דקות מהסרטים שלו לפני שאני מחליף ערוץ בזעם. הבעיה היא שמדובר בחלק מתופעה שהולכת וצוברת תאוצה של עירוב פוליטיקה בתחומים אחרים, תוך התעלמות מהצד השני בסיפור. עוד לא שמעתי על במאי שקורא ברצינות להחרים הפקות פלסטיניות בגלל השחיתות השלטונית ברשות או בגלל התמיכה בפיגועים. באותה מידה, עד כמה שקל ונוח להחרים את ישראל, איפה החרם על סין בגלל כיבוש טיבט? איפה החרם על ארה”ב בגלל המלחמה בעירק? איפה החרם על רוסיה בגלל צ’צ’ניה ועל אירן וטורקיה בגלל כורדיסטן? ישראל היא פשוט מטרה מאוד קלה. למשל, הדרך בה ארגוני ספורט בינלאומיים מסוגלים לבטל את הביתיות של מדינה שלמה על סמך שמועות ומבלי לבדוק את תנאי השטח, ודאי מעידה משהו על מעמדנו בתודעה העולמית.

  6. רז 27 אוגוסט 2006 ב - 13:29 קישור ישיר

    ואם כבר פופאי, בלוטו וברוטוס: ההרצאה שלי על האחים פליישר אותה הזכרתי פה בעבר כאשר ניתנה בשעתו בחיפה תינתן היום בפסטיבל הקומיקס האנימציה והקריקטורה. ההרצאה תתמקד בעיקר בסרט שלהם על סופרמן, אבל גם פופאי יזכה לאזכור כלשהו. אני מבין שההתראה היא קצרה, אבל ההרצאה מיועדת לשעה מאוחרת (22:00) כך שאני מקווה שאם מישהו רוצה להגיע – יש לו מספיק זמן.

  7. חן חן 27 אוגוסט 2006 ב - 13:45 קישור ישיר

    יאיר, מדהים אותי שלא אמרת מילה על כך שהסרט האחרון של אלטמן יופץ כאן כ”הצגת הרדיו האחרונה”

  8. הפינגווין 27 אוגוסט 2006 ב - 14:10 קישור ישיר

    “הצגת הרדיו האחרונה” זה השם העברי הרשמי של A Prairie Home Companion? דווקא לא נורא.

  9. לפחות הוא יופץ כאן, זה גם משהו.

    לגבי לוץ’ – זה מפריע לי אצל כל איש תרבות, החרם הזה, כשתרבות זו הדרך הכי טובה לתקשר בין לאומים ומדינות ועמדות ודעות בלי כל הפוליטיקה. ברור שהיא קיימת וזכותו לדעתו, אבל בשבילי התרבות, ובפרט הקולנוע, היא (הם?) “המעוז האחרון”. בכל פעם שקולנוען מחרים את ישראל, עבורי זה עושה בדיוק הפוך ממה שהיינו רוצים – שהתרבות תשפיע לטובה על הדעות בשני הצדדים ואולי אפילו על “העולם האמיתי”. הוא בוודאי רואה בזה מחויבות אישית למחאה הזו ושמירת היושרה שלו, אבל מה באמת יוצא מזה?

  10. דניאל פאיקוב 27 אוגוסט 2006 ב - 18:10 קישור ישיר

    יוצא שלוץ’ תופס טרמפ על הכיבוש כדי להכריז על עמדה מוסרית גבוהה ולהתייצב לצד החלשים. זה לא נורא מפתיע אותי – לוץ’ מת על אנדר-דוגס והוא לא בררן.

  11. Nimrod's Son 27 אוגוסט 2006 ב - 22:07 קישור ישיר

    צריך להיות חברים באתר של הטיימס כדי לצפות בתמונות, לעזאזל.

    יש אלטרנטיבה?

  12. יוני 27 אוגוסט 2006 ב - 23:11 קישור ישיר

    עובדה מגניבה:AICN טוענים שפול תומס אנדרסון נכח כל משך ההפקה של החדש של אלטמן, בתור “במאי צללים” ואף עזר לביים חלק מהסצנות מרובות המשתתפים. חברת הביטוח של הסרט הכריחה את המפיקים לעשות את זה כי אלטמן בן 80 פלוס ובכסא גלגלים. ובאמת, מי מתאים יותר לג’וב הזה? אני הייתי שם מאחוריו את ג’ואל שומאכר.או את מנחם גולן. “It’s good, Robert.Like Holywood. Ok, next scene.And bring me 10 midgets.”

  13. הפינגווין 28 אוגוסט 2006 ב - 12:34 קישור ישיר

    והנה, דווקא קבוצת קולנוענים צרפתיים יוצרת נגד החרמת סרטים מישראל.
    http://e.walla.co.il/?w=/6/965538

  14. הפינגווין 28 אוגוסט 2006 ב - 13:00 קישור ישיר

    יוצרת = יוצאת.

    למרות שאם היו יוצרים משהו, גם היה נחמד.

  15. The Chicken Pox 16 ינואר 2011 ב - 23:11 קישור ישיר

    This was really a fascinating topic, I am very lucky to be able to come to your weblog and I will bookmark this web page in order that I might come again another time.

  16. silverfish control 28 ינואר 2011 ב - 11:56 קישור ישיר

    How come at this time there zero much more a lot of these websites? Your content are perfect and get to themes or templates, that are unable to always be recognized all over the place. Please continue penning this sort of fantastic materials, it could be absolutely important. The net can be full of incredible waste, seeing that A single will be delighted when you learn anything. Exactly why typically are not there a lot more? Commonly do not abandon me dangling!


השאירו תגובה ל - תומר ליכטש